Page 906 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 906
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק יט 8 84
בָּ 2באּו ְׁש ֵני ֵע ִדיםִ ...נ ְג ַמר ִּדינֹו – אף פטור הזמה בהרשעת רצח
בֲ 2א ָבל ִאם ָּבאּו ְׁש ֵני ֵע ִדים ִּבְׁש ִליִׁשי ַּבׁ ַּשָּבת ְו ָא ְמרּו 'ְּב ֶא ָחד על פי שלא העידו על עצם הרצח.
ומדובר במי שנגמר דינו למות בגלל
ַּבׁ ַּשָּבת ִנ ְג ַמר ִּדינֹו ֶׁשִּל ְפלֹו ִני ַל ֲהִרי ָגה'ּ ,ו ָבאּו ְׁש ַנ ִים ְו ָא ְמרּו שרצח וברח .אבל בשאר עברות ,צריך
'ְּב ֶא ָחד ַּבׁ ַּשָּבת ִעָּמנּו ֱה ִיי ֶתם ְּב ָמקֹום ְּפלֹו ִני ָהָרחֹוקֶ ,אָּלא שיהיו העדים המעידים בבית הדין השני
ֵמ ֶעֶרב ַׁשָּבת ִנ ְג ַמר ִּדינֹו' אֹו 'ְּבֵׁש ִני ַּבׁ ַּשָּבת ִנ ְג ַמר ִּדינֹו' – ֵאין על גמר הדין גם העדים שהעידו על
ֵע ִדים ֵאּלּו ֶׁשהּו ְזמּו ֶנ ֱהָר ִגיןֶׁ ,ש ֲהֵרי ִמָּכל ָמקֹום ְּב ֵעת ֶׁש ֵה ִעידּו העברה בבית הדין הראשון (סנהדרין יג,ז).
ֵמ ֶעֶרב ַׁשָּבת – מיום שישיְּ .ב ֵעת ֶׁש ֵה ִעידּו
ָע ָליו ְּכ ָבר ִנ ְג ַמר ִּדינֹו ַל ֲהִרי ָגה. ָע ָליו – שהעידו העדים הזוממים ביום
פטור מהזמה בהרשעת קנס שלישי ,ואילו הוא הורשע כבר ביום
שישיְּ .כ ָבר ִנ ְג ַמר ִּדינֹו ַל ֲהִרי ָגה – ונמצא
בְ 3ו ֵכן ְל ִע ְנ ַין ַּתְׁשלּו ֵמי ְק ָנסֵּ .כי ַצד? ָּבאּו ְׁש ַנ ִים ִּבְׁש ִליִׁשי שזממו להרוג אדם שכבר היה חייב
מיתה ,ומי שנגמר דינו נחשב כמת ,וחל
ַּבׁ ַּשָּבת ְו ָא ְמרּו 'ְּב ֶא ָחד ַּבׁ ַּשָּבת ָּג ַנב ְו ָט ַבח ְו ִנ ְג ַמר ִּדינֹו'ּ ,ו ָבאּו
הדין – שאם נהרג ,אין נהרגין הזוממים
ְׁש ַנ ִים ְו ָא ְמרּו 'ְּב ֶא ָחד ַּבׁ ַּשָּבת ִעָּמנּו ֱה ִיי ֶתם ְּב ָמקֹום ָרחֹוקֲ ,א ָבל (להלן כ,ב).
ֵמ ֶעֶרב ַׁשָּבת ִנ ְג ַמר ִּדינֹו'ֲ ,א ִפּלּו ָא ְמרּו 'ְּבֵׁש ִני ַּבׁ ַּשָּבת ָּג ַנב ְו ָט ַבח
ְו ִנ ְג ַמר ִּדינֹו' – ֵאין ֵע ִדים ֵאּלּו ֶׁשהּו ְזמּו ְמַׁשְּל ִמיןֶׁ ,ש ֲהֵרי ִמָּכל בָּ 3ג ַנב ְו ָט ַבח – גנב ושחט שה או שור,
ָמקֹום ְּב ֵעת ֶׁש ֵה ִעידּו ָע ָליו ַח ָּיב ָה ָיה ְלַׁשֵּלםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
על גנבת השה משלם קנס פי ארבעה
ממחירו ,ועל גנבת השור משלם קנס
הזמת עדי השטר ומועד פסילתם פי חמישה ממחירו (גנבה א,ו)ַ .ח ָּיב ָה ָיה
ְלַׁשֵּלם – מפני שכבר נגמר דינו .הדין
גֵ 1אין ֵע ֵדי ַהּ ְׁש ָטר ַנ ֲעִׂשין זֹו ְמ ִמיןַ ,עד ֶׁשּיֹא ְמרּו ְּב ֵבית ִּדין שישלמו העדים הראשונים נאמר דווקא
בקנס ,כיוון שחיובו נובע מן ההרשעה 'ְׁש ָטר ֶזה ִּב ְז ַמּנֹו ְּכ ַת ְבנּוהּו ְוֹלא ִא ַח ְרנּוהּו'ֲ .א ָבל ִאם ֹלא ָא ְמרּו
בבית דין ,שעדיין לא התחייב הנידון,
ֵּכן – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ְּז ַמּנֹו ֶׁשַּלּ ְׁש ָטר ְּב ֶא ָחד ְּב ִני ָסן ִּבירּוָׁש ַ ִלםּ ,ו ָבאּו והוא היה יכול להודות ולהיפטר ,שהרי
י מי שמודה בקנס פטור ,מה שאין כן
בחיוב ממון רגיל ,שהדבר המחייב הוא
ֵע ִדים ְו ֵה ִעידּו ֶׁש ֵע ֵדי ַהּ ְׁש ָטר ָהיּו ִעָּמ ֶהם ְּביֹום ֶזה ְּב ָב ֶבלַ ,הּ ְׁש ָטר
ָּכֵׁשר ְו ָה ֵע ִדים ְּכֵׁשִריםֶׁ ,ש ֶא ְפָׁשר ֶׁש ִא ֲחרּוהּו ּו ְכ ָתבּוהּוּ ,ו ְכֶׁש ָהיּו
ִּבירּוָׁש ַ ִלם ְּב ֶא ָחד ַּב ֲא ָדר ָּכ ְתבּו ְׁש ָטר ֶזה ָׁשםְ ,ו ִא ֲחרּו ְז ַמּנֹו, עצם המעשה (י'; או"ש; נערה בתולה ב,טו).
י
ְו ָכ ְתבּו ְז ַמּנֹו ִני ָסן. גֵ 1אין ֵע ֵדי ַהּ ְׁש ָטר וכו' – שטר הלוואה
גָ 2א ְמרּו 'ִּב ְז ַמּנֹו ְּכ ַת ְבנּוהּו'ְ ,והּו ְזמּוִ :אם ֵיׁש ָׁשם ֵע ִדים שהתאריך הנקוב בו מאוחר מן הזמן
שבוצעה ההלוואה – כשר (ראה מלווה
ֶׁשּיֹו ְד ִעים ַהּיֹום ֶׁש ָח ְתמּו ַעל ְׁש ָטר ֶזה ,אֹו ֵע ִדים ֶׁשָראּו ֶזה ַהּ ְׁש ָטר ולווה כג,ב)ִּ .ב ְז ַמּנֹו ְּכ ַת ְבנּוהּו ְוֹלא ִא ַחְרנּוהּו
ַו ֲח ִתי ַמת ָי ָדם ּבֹו ְּביֹום ְּפלֹו ִני – ֵּכיָון ֶׁשהּו ְזמּוֲ ,הֵרי ִנ ְפ ְסלּו ְל ַמ ְפֵר ַע – כתיבת השטר נעשתה בתאריך הנקוב
ִמּיֹום ֶׁשּנֹו ַדע ֶׁש ָח ְתמּו ַעל ַהּ ְׁש ָטרֶׁ ,ש ָה ֵע ִדים ַה ֲחתּו ִמים ַעל שהייתה בו ההלוואהֲ .א ָבל ִאם ֹלא
ָא ְמרּו ֵּכן – אי אפשר להזים אותם ,מפני
שהעדים לא העידו על זמן ההלוואה ,כי ַהּ ְׁש ָטר ֲה ֵרי ֵהם ְּכ ִמי ֶׁשֶּנ ְח ְק ָרה ֵעדּו ָתם ְּב ֵבית ִּדין ְּב ֵעת ַה ֲח ִתי ָמה.
אף על פי שכתבו זמן בשטר ,לא העידו
שההלוואה בוצעה בתאריך הנקוב בו ,ואפשר שבוצעה קודם לתאריך הזה .לכן ,גם אם יבואו אחרים ויעידו שהעדים
החתומים בשטר היו עמהם במקום אחר בתאריך הנקוב בשטר ,אין בזה משום הוכחה שהם שקרנים .בדיני נפשות
עדות זו פסולה ,אבל כאן ,בדיני ממונות ,כיוון ששטרי חוב מאוחרים כשרים ,וכדי שלא לנעול דלת בפני לווים ,אין
מדקדקין בהם בדרישה וחקירה ,ומקבלים אף עדות מעין זו.
גֵ 2יׁש ָׁשם – יש .המילה 'שם' היא מילת קישור שתורגמה מהסגנון הערבי ,ואין משמעותה ציון מקוםֵ .ע ִדים ֶׁשּיֹו ְד ִעים
ַהּיֹום ֶׁש ָח ְתמּו – שיכולים להעיד על היום שחתמו בו עדי השקר .אֹו ֵע ִדים ֶׁשָראּו וכו' – שיכולים להעיד שכבר ביום
מסוים ראו את חתימת עדי השקרְ .ל ַמ ְפֵר ַע – וכל השטרות שחתמו עליהם העדים האלה מאותו היום והלאה – פסולים,
וכן כל העדויות שהעידו העדים האלה מאותו היום והלאה – פסולותְּ .כ ִמי ֶׁשֶּנ ְח ְקָרה ֵעדּו ָתם – והחתימה על השטר
אף היא בגדר עדות עליו (להיבט אחר ראה לעיל ג,ו) ,וכיוון שידוע בוודאות באיזה יום חתמו או באיזה יום נראתה חתימתם
עליו – הם פסולים מאותו היום.
