Page 903 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 903
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק יח 881
בָּ 2ב ֵעדּות ַע ְצ ָמּה – שני זוגות העדים בּ 2ו ַמה ֵּבין ַה ְכ ָחָׁשה ַל ֲה ַזָּמה? ַה ַה ְכ ָחָׁשה – ָּב ֵעדּות ַע ְצ ָמּה:
מכחישים אלה את אלה בתוכן העדות, זֹאת אֹו ֶמֶרת ' ָה ָיה ַה ָּד ָבר ַה ֶּזה'ְ ,וזֹאת אֹו ֶמֶרת 'ֹלא ָה ָיה' ,אֹו
ָיבֹוא ִמְּכ ַלל ְּד ָבֶרי ָה ֶׁשֹּלא ָה ָיהְ .ו ַה ֲה ַזָּמה – ָּב ֵע ִדים ַע ְצ ָמן,
כלומר בזמן האירוע או במקום האירוע ְו ֵאּלּו ָה ֵע ִדים ֶׁש ֱה ִזימּום ֵאי ָנם יֹו ְד ִעים ִאם ִנ ְה ָיה ַה ָּד ָבר אֹו
או בתיאורו (שבע החקירות ,כלעיל א,ד).
זֹאת אֹו ֶמֶרת – כת אחת ,כלומר קבוצה
אחת של עדיםָּ .ב ֵע ִדים ַע ְצ ָמן – הכת ֹלא ִנ ְה ָיה.
המזימה אינה מעידה על תוכן עדות הכת בֵּ 3כי ַצד? ֵע ִדים ֶׁשָּבאּו ְו ָא ְמרּו 'ָר ִאינּו ֶזה ֶׁש ָהַרג ֶאת ֶזה'
הראשונה אלא על העדים עצמםֵ .אי ָנם
יֹו ְד ִעים – אינם מתייחסים בדבריהם אֹו ' ָלָוה ִמ ֶּזה' 'ְּביֹום ְּפלֹו ִני ְּב ָמקֹום ְּפלֹו ִני'ְ ,ו ַא ַחר ֶׁש ֵה ִעידּו
למציאות המתוארת בעדות ,אף כשיש ְו ִנ ְב ְּדקּוָּ ,באּו ְׁש ַנ ִים ֵע ִדים ֲא ֵחִרים ְו ָא ְמרּו 'ְּביֹום ֶזה ּו ְב ָמקֹום
הסכמה בעניין גוף העדות .והעיקר ֶזה ָה ִיינּו ִעָּמ ֶכם ְו ִעם ֵאּלּו ָּכל ַהּיֹוםְ ,וֹלא ָהיּו ְּד ָבִרים
בהזמה הוא שיש עדות על העדים
ֵמעֹו ָלם'ֹ' ,לא ֶזה ָהַרג ֶאת ֶזה' ְו'ֹלא ֶזה ִה ְלָוה ֶאת ֶזה' – ֲהֵרי עצמם.
בְ 3ו ִעם ֵאּלּו – עם ההרוג והנהרג או
זֹו ַה ְכ ָחָׁשה.
עם הלווה והמלווהֲ .הֵרי זֹו ַה ְכ ָחָׁשה
– ולא הזמה ,כיוון שהמזימים חולקים בְ 4ו ֵכן ִאם ָא ְמרּו ָל ֶהם ' ֵהי ַאְך ַא ֶּתם ְמ ִעי ִדים ָּכְךְ ,ו ֶזה ַההֹוֵרג'
אֹו ' ַהֶּנ ֱה ָרג' אֹו ' ַהּלֹו ֶוה' אֹו ' ַהַּמ ְל ֶוה' – ' ָה ָיה ִעָּמנּו ְּביֹום רק על גוף העדות ,שהרי אינם טוענים
שהעדים הראשונים היו במקום אחר,
אלא שהיו במקום האירוע "ביום זה ֶזה ִּב ְמ ִדי ָנה ַא ֶחֶרת?' – ֲהֵרי זֹו ֵעדּות ֻמ ְכ ֶחֶׁשתֶׁ ,ש ֶּזה ְּכ ִמי
ובמקום זה" ,אלא שהדבר לא התרחש ֶׁש ָא ַמר 'ֹלא ֶזה ָהַרג ֶאת ֶזה' ְו'ֹלא ֶזה ִה ְלָוה ֶאת ֶזה'ֶׁ' ,ש ֲהֵרי
כמו שהעידו הראשונים .והיא גזרת ִעָּמנּו ָהיּוְ ,וֹלא ִנ ְה ָיה ָּד ָבר ֶזה'ְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו.
הכתוב בפסוק שנדרש על עדים זוממים: בֲ 5א ָבל ִאם ָא ְמרּו ָל ֶהם ' ָאנּו ֵאין ָאנּו יֹו ְד ִעים ִאם ֶזה
"ְו ָדְרׁשּו ַהּׁ ֹש ְפ ִטים ֵהי ֵטב ְו ִהֵּנה ֵעד ֶׁש ֶקר
ָה ֵעדֶׁ ,ש ֶקר ָע ָנה ְב ָא ִחיו" (דברים יט,יח) ,רק ָהַרג ֶזה ְּביֹום ֶזה ִּבירּוָׁש ַ ִלם ְּכמֹו ֶׁש ַא ֶּתם אֹו ְמִרין אֹו ֹלא
י
כשהמזימים מעידים על "עד שקר" ולא ֲהָרגֹוְ ,ו ָאנּו ְמ ִעי ִדים ֶׁש ַא ֶּתם ַע ְצ ְמ ֶכם ֱה ִיי ֶתם ִעָּמנּו ְּביֹום ֶזה
על "עדות שקר" (פה"מ מכות א,ד). ְּב ָב ֶבל' – ֲהֵרי ֵאּלּו זֹו ְמ ִמיםְ ,ו ֶנ ֱהָר ִגין אֹו ְמַׁשְּל ִמין ,הֹו ִאיל
ְו ָה ֵע ִדים ֶׁש ֵה ִזימּו אֹו ָתם ֹלא ִהְׁשִּגיחּו ַעל ַע ְצ ָמּה ֶׁשָּל ֵעדּות
בִּ 4ב ְמ ִדי ָנה – בעיר .עדים אלו מכונים
ְּכ ָללִ ,אם ִהיא ֱא ֶמת אֹו ֶׁש ֶקר .גְ 1ו ֶזה ֶׁש ֶה ֱא ִמי ָנה ּתֹוָרה
בימינו 'עדי אליבי'.
ֵע ִדים ָה ַא ֲחרֹו ִנים ַעל ָה ֵע ִדים ָהִראׁשֹו ִנים – ְּג ֵז ַרת ַהָּכתּוב
גְּ 1ג ֵז ַרת ַהָּכתּוב ִהיא – ואלמלא כן,
לא הייתה סיבה לסמוך דווקא על עדות
האחרונים .וניתן לומר שטעם הדבר הוא ִהיא.
שהתורה האמינה שני עדים המעידים גֲ 2א ִפּלּו ָהיּו ָה ֵע ִדים ָהִראׁשֹו ִנים ֵמ ָאהּ ,ו ָבאּו ְׁש ַנ ִים
נגד נאשמים ,כגון שניים המעידים על
ֶו ֱה ִזימּוםְ ,ו ָא ְמרּו ָל ֶהם ' ָאנּו ְמ ִעי ִדים ֶׁש ַא ֶּתם ַהֵּמ ָאה ֻּכְּל ֶכם שלושה שהרגו ,והנאשמים טוענים
שלא הרגו ,טענתם אינה נחשבת עדות
מכחישה ,מפני שהם הנאשמים .וכן הוא ִעָּמנּו ֱה ִיי ֶתם ְּב ָמקֹום ְּפלֹו ִני' – ֲהֵרי ֵאּלּו ֶנ ֱע ָנִׁשין ַעל ִּפי ֶהם,
במזימים המעידים על העדים הראשונים ֶׁש ַהּ ְׁש ַנ ִים ְּכ ֵמ ָאה ּו ֵמ ָאה ִּכְׁש ַנ ִיםְ .ו ֵכן ִּבְׁש ֵּתי ִּכ ֵּתי ֵע ִדים
שהיו עמהם במקום אחר ,שאין זה בגדר ַהַּמ ְכ ִחיׁשֹות זֹו ֶאת זֹו – ֵאין הֹו ְל ִכין ַא ַחר ָהרֹבֶ ,אָּלא ּדֹו ִחין
הכחשה ,מפני שהראשונים נאשמים ֶאת ְׁש ֵּתי ֶהן.
והאחרונים עדים (ע"פ ספר החינוך תקא).
אף כאן ,העדים הראשונים מעידים על שני דברים ,שהיו במקום האירוע ועל האירוע .העדים הראשונים אינם נאמנים
להעיד על עצמם ,ולכן עדות המזימים גוברת על עדותם (רלב"ג דברים יט,יח .י').
גֲ 2א ִפּלּו ָהיּו ָה ֵע ִדים ָהִראׁשֹו ִנים ֵמ ָאה – כל עדות שיש בה יותר משני עדים ,המספר המזערי לעדות ,כגזרת הכתוב,
אין בה יתרון לריבוי העדיםִּ .כ ֵּתי – קבוצות.
