Page 899 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 899
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק טז 877
ֶׁש ַּת ֲע ֹמד ְּב ַיד ִׁש ְמעֹוןְּ ,כ ֵדי ֶׁש ָּיבֹוא ַּב ַעל חֹוב ֶׁשִּל ְראּו ֵבן ְו ִי ְטרֹף ַּב ַעל חֹובֶׁ שִּלְראּו ֵבן – בעל חובו של
המוכרִ .י ְטרֹף – יגבהְ .וֹלא ִי ְה ֶיה – כדי
שייחשב אמין ,ולא ירשיע באי פריעת אֹו ָתּה ְּבחֹובֹוְ ,וֹלא ִי ְה ֶיה "ֹל ֶוה ָרָׁשע ְוֹלא ְיַׁשֵּלם" (תהלים לז,כא).
חובותיו ,כאמור במקראֹ" :ל ֶוה ָרָׁשע
ְוֹלא ְיַׁשֵּלם [לווה שאינו פורע את חובו דְ 1ראּו ֵבן ֶׁשָּמ ַכר ָּפָרה אֹו ַטִּלית ְלִׁש ְמעֹוןּ ,ו ָבא ְיהּו ָדה
נקרא רשע]ְ ,ו ַצ ִּדיק חֹו ֵנן ְונֹו ֵתן" .ראובן
אינו חושש להפסדו של הקונה ,מפני ְל ַעְר ֵער ּו ְלהֹו ִציא ִמ ַּיד ִׁש ְמעֹון – ְראּו ֵבן ֵמ ִעיד לֹו ָע ֶלי ָה ֶׁש ִהיא
שהסכימו על הדבר מראש ,ולכן למשל ֶׁשְּלִׁש ְמעֹון; ֶׁש ֲא ִפּלּו ָע ְמ ָדה ְּב ַיד ִׁש ְמעֹוןֵ ,אין ַּב ַעל חֹובֹו
ֶׁשִּלְראּו ֵבן טֹוֵרף ִמן ַהִּמַּט ְל ְט ִליןַ ,ו ֲא ִפּלּו ָהיּו ַהּפֹו ִתי ִקי.
מכר לו במחיר נמוך. דַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָה ָיה ִׁש ְמעֹון מֹו ֶדה ֶׁשּזֹו ַהָּפָרה
דּ 1ו ָבא ְיהּו ָדה ְל ַעְר ֵער ּו ְלהֹו ִציא ִמ ַּיד ְו ַהַּטִּלית ֵהן ֶׁשִּלְראּו ֵבן ַהּמֹו ֵכר ְּבַו ַּדאיְ ,והּוא יֹו ֵד ַע ֶׁש ֱא ֶמת ֵהן
ֶׁשּלֹוֲ .א ָבל ִאם ֹלא הֹו ָדה ִׁש ְמעֹון – ֵאין ְראּו ֵבן ֵמ ִעיד ְל ַאֵּבד
ִׁש ְמעֹון – בטענה שהיא שלו ושמעולם
לא הייתה של ראובןֵ .אין ...טֹוֵרף ִמן
ַהִּמַּט ְל ְט ִלין – המיטלטלין של הלווה ְזכּות ְיהּו ָדה; ֶׁש ִאם ֵּת ֵצא ִמ ַּת ַחת ְי ֵדי ִׁש ְמעֹוןַ ,י ֲחזֹר ִׁש ְמעֹון
שנמכרו לאחר אינם משועבדים למלווה ְו ִי ְתַּבע ְראּו ֵבן ְּב ָד ִמיםְ ,ויֹא ַמר לֹו ' ָמ ַכְר ָּת ִלי ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ֶׁשְּלָך,
(מלווה ולווה יח,ב) ,מפני שמכירתם אינה
מתפרסמת כמכירת קרקעות ,והקונים ֶׁש ֲהֵרי ָּבאּו ֵע ִדים ֶׁש ֵהן ֶׁשִּליהּו ָדה'.
אינם יכולים להיזהר בקנייתם (שם, דַּ 3בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים ֶׁש ָּי ִעיד ְראּו ֵבן ְל ַאֵּבד ְזכּות ְיהּו ָדה
ה)ַ .הּפֹו ִתי ִקי – נכס שהסכימו מראש
המלווה והלווה שרק הוא ישמש ְו ַי ֲע ִמיד ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ְּב ַיד ִׁש ְמעֹון? ְּבֶׁשָּבאּו ֵע ִדים ְו ֵה ִעידּו ֶׁש ָאנּו
לגביית החוב .מקור המילה ביוונית, יֹו ְד ִעין ֶׁשְראּו ֵבן ֶזה ֶׁשֹּלא ָה ְי ָתה לֹו ַקְר ַקע ֵמעֹו ָלםֲ .א ָבל ִאם ֹלא
וחכמים השתמשו בה כנוטריקון' :פה ָּבאּו ֵע ִדים ְּב ָכְך – ַאף ַעל ַהָּפָרה ְו ַהַּטִּלית ֵאינֹו ֵמ ִעיד.
תקנה חובך' (פה"מ גיטין ד,ד; מלווה ולווה
דְ 4ו ָלָּמה ֵאינֹו ֵמ ִעיד ֲע ֵלי ֶהן? ֶׁשָּמא ִה ְק ָנה אֹו ָתן ְל ַב ַעל חֹובֹו יח,ה).
ַעל ַּגב ַה ַּק ְר ַקעְ ,ו ָכ ַתב לֹו ' ְק ֵנה'ְ ,ו ִה ְק ָנה לֹו ִמַּט ְל ְט ִלין ַעל ַּגב דִׁ 2ש ְמעֹון – הקונהְ .והּוא יֹו ֵד ַע ֶׁש ֱא ֶמת
ֵהן ֶׁשּלֹו – ולא יטען כלפי ראובן שמכר
לו דבר שאינו שלו ,ונמצא שאין לראובן ַה ַּקְר ַקעֶׁ ,שִּנ ְמ ָצא ַּב ַעל חֹוב טֹוֵרף ַאף ַהָּפָרה ְו ַהַּטִּלית; ְל ִפי ָכְך
תועלת או הנאה מעדות זוַ .י ֲחזֹר ִׁש ְמעֹון ֹלא ָי ִעיד ֲע ֵלי ֶהןֶׁ ,ש ֲהֵרי רֹו ֶצה ְל ַה ֲע ִמי ָדן ְּב ַיד ִׁש ְמעֹוןְּ ,כ ֵדי
וכו' – ונמצא שראובן מעוניין שייקבע
ֶׁש ָּיבֹוא ַּב ַעל חֹוב ֶׁשּלֹו ְו ִי ְטרֹף אֹו ָתן.
שהנכס של שמעון ,ומשום כך הוא נוגע דְ 5ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ְּב ֵאּלּו ַה ְּדָר ִכיםּ .ו ְד ָבִרים ֵאּלּו ֵאי ָנן ְּתלּו ִיין
בעדותו.
ֶאָּלא ְּב ַד ַעת ַה ַּד ָּין ְועֹ ֶצם ִּבי ָנתֹוֶׁ ,ש ָּי ִבין ְּב ִעְּקֵרי ַהִּמְׁשָּפ ִטים,
דְּ 3בֶׁשָּבאּו – רק אם באוֶׁ .שְראּו ֵבן ֶזה ְו ֵי ַדע ָּד ָבר ַהּגֹוֵרם ְל ָד ָבר ַא ֵחרְ ,ו ַי ֲע ִמיק ִלְראֹותִ :אם ִי ְמ ָצא ֶׁש ֵּיׁש
ֶׁשֹּלא ָה ְי ָתה לֹו ַקְר ַקע ֵמעֹו ָלם – ואין
חשש שהמיטלטלין משועבדים ,כאמור ְל ֶזה ָה ֵעד ַצד ֲה ָנ ָיה ָּבעֹו ָלם ְּב ֵעדּות זֹוֲ ,א ִפּלּו ְּב ֶדֶרְך ְרחֹו ָקה
לעיל ד.1 ְו ִנ ְפ ָל ָאה – ֲהֵרי ֶזה ֹלא ָי ִעיד ָּבּה.
דִ 4ה ְק ָנה אֹו ָתןַ ...על ַּגב ַה ַּקְר ַקע
וכו' – כשם שניתן להקנות קרקע והמיטלטלין שעליה ,וכשנקנית הקרקע בפעולת קניין מסוימת ,נקנים עמה גם
המיטלטלין שעליה ,כן ניתן גם להקנות מיטלטלין על גב (יחד עם) הקרקע ,אף על פי שהם נמצאים במקום אחר,
כשהמוכר אומר 'קנה המיטלטלין על גב הקרקע' .וכשנקנית הקרקע ,נקנים עמה המיטלטלין (מכירה ג,ח-ט) .בדרך
דומה ניתן לשעבד מיטלטלין לבעל חוב במעשה קניין של התחייבות ,כך שהקרקע והמיטלטלין יחד משועבדים
לגביית החוב (מלווה ולווה יח ,ב) .ויש לחשוש שמא שעבד ראובן את המיטלטלין לבעל חובו אגב קרקע ,ונמצא שהוא
נוגע בדבר ,מפני שהוא רוצה שיוכל המלווה לגבות מהם .נמצא שרק אם אין לראובן קרקע ,סר החשש לנגיעה
בעדותו לטובת שמעון.
דִ 5נ ְפ ָל ָאה – נדירה ולא צפויה (י' .ראה קידוש החודש ה,ב)ִ .אם ִי ְמ ָצא ֶׁש ֵּיׁש ְל ֶזה ָה ֵעד ַצד ֲה ָנ ָיה – אך אם יש לנוגע בדבר
רק צד חובה ממונית ,אינו פסול ,מפני שבממון הודאת בעל דין היא כמאה עדים (ראב"ד הובא בכס"מ; טוען ונטען ו,ג).
