Page 894 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 894
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק יד 872
ּ ֶפ ֶרק ַא ְר ָּב ָעה ָע ָׂשר א ֵמ ָתה ִאְׁשּתֹו – שהיא קרובתך.
יד בַ 1עד ֶׁשֹּלא – לפני שִ .-נ ְס ַּתֵּמא –
כשר שנפסל ופסול שהוכשר
התעוורּ .ו ְמ ַס ֵּים ְמ ָצֶרי ָה – ויודע לציין
את גבולותיה בפני בית דין ,ולכן אפשר קרוב ונתרחק
היה לחשוב שעדותו כשרהַ .עד ֶׁשֹּלא
א ָּכל ִמי ֶׁש ֵאין ַא ָּתה ֵמ ִעיד לֹו ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַּב ַעל ְקרֹו ָב ְתָך – ַנ ֲעָׂשה וכו' – הדוגמאות בהלכה זו הן
על פסלות על יסוד מציאות עובדתית,
ִאם ֵמ ָתה ִאְׁשּתֹוַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ִהִּני ָחה לֹו ָּב ִניםֲ ,הֵרי ֶזה ִנ ְתַר ֵחק,
פגמי גוף או קרבה משפחתית ,היוצרת ְו ָכֵׁשר.
מניעה להעיד שאינה תלויה ברצון העד.
תחילתו וסופו בכשרות לעומת זאת ,בפסול בעברה ,כשרות
בִ 1מי ֶׁש ָה ָיה יֹו ֵד ַע ַל ֲח ֵברֹו ֵעדּות ַעד ֶׁשֹּלא ַנ ֲעָׂשה ֲח ָתנֹו ְו ַנ ֲעָׂשה העד תלויה בחזרתו בתשובה.
בְ 3והּוא ָק ָטן – בעודו קטן .ג 1הֹו ִאיל ֲח ָתנֹו ,אֹו ֶׁש ָּי ַדע ָה ֵעדּות ְוהּוא ִּפ ֵּק ַח ְו ַא ַחר ָּכְך ִנ ְת ָחֵרׁשִּ ,פ ֵּת ַח
ְו ֵהם ְּד ָבִרים ֶׁשְּל ִד ְבֵרי ֶהם – חכמים נתנו ְו ִנ ְס ַּתֵּמאַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ָּיכֹול ְל ַכ ֵּון ִמ ַּדת ַה ַּק ְר ַקע ֶׁשֵּמ ִעיד ָּבּה
תוקף להאמנת עדים בעניין שיסודו
ּו ְמ ַס ֵּים ְמ ָצֶרי ָהָׁ ,שפּוי ְו ִנְׁש ַּתָּטה – ֲהֵרי ֶזה ָּפסּול. רק מתוקף תקנת חכמים .ומאחר שאין
בֲ 2א ָבל ִאם ָה ָיה יֹו ֵד ַע לֹו ָּב ֵעדּות ַעד ֶׁשֹּלא ַנ ֲעָׂשה ֲח ָתנֹו כאן חיוב מן התורה ,אין צורך בעדים
מן התורה.
ְו ַנ ֲעָׂשה ֲח ָתנֹו ּו ֵמ ָתה ִּבּתֹוִּ ,פ ֵּק ַח ְו ִנ ְת ָחֵרׁש ְו ָח ַזר ְו ִנ ְתַּפ ֵּק ַחָׁ ,שפּוי
ְו ִנְׁש ַּתָּטה ְו ָח ַזר ְו ִנְׁש ַּתָּפהִּ ,פ ֵּת ַח ְו ִנ ְס ַּתֵּמא ְו ָח ַזר ְו ִנ ְתַּפ ֵּת ַח – ָּכֵׁשר. גְ 2ו ֵאּלּו ֵהן ַה ְּד ָבִרים – שמקורם בתקנת
ֶזה ַהְּכ ָללָּ :כל ֶׁש ְּת ִחָּלתֹו ְּב ַכְׁשרּות ְוסֹופֹו ְּב ַכְׁשרּות – ָּכֵׁשרַ ,אף
חכמים ,והם גם קבעו את תוקף העדות
עליהם .והמשותף להם הוא שאינם אלא
ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְפ ַסל ֵּבי ָנ ַת ִים; ְּת ִחָּלתֹו ְּב ַפ ְסלּותַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשּסֹופֹו גילוי דברים בלבד ,תיאור מציאות חיה
ְּב ַכְׁשרּות – ָּפסּול. ולא עדות על בעלות ממונית או על
מעמד משפטי (פה"מ כתובות ב,ט)ֶ .נ ֱא ָמן
בְ 3ל ִפי ָכְךִ ,מי ֶׁש ָה ָיה יֹו ֵד ַע ֵעדּות ְוהּוא ָק ָטןּ ,ו ָבא ְו ֵה ִעיד ְל ָה ִעיד ְּב ָג ְדלֹו – ובקיום שטרות ,בתנאי
ָּבּה ְּכֶׁשהּוא ָּגדֹול – ֵאי ָנּה ְּכלּום .גְ 1ו ֵיׁש ְּד ָבִרים ֶׁשּסֹו ְמ ִכין שיעיד עמו גדול בעדות על כתב היד
(לעיל ז,ב)ֶׁ .שִּקּיּום ְׁש ָטרֹות ִמ ִּד ְב ֵרי ֶהם –
ָּב ֶהן ַעל ֵעדּותֹו ֶׁשֵּמ ִעיד ְּכֶׁשהּוא ָּגדֹול ,הֹו ִאיל ְו ֵהם ְּד ָבִרים
ראה לעיל ו,א; ז,ב.
גָ 3זכּור ֲא ִני וכו' – עדות קטן המעיד ֶׁשְּל ִד ְב ֵרי ֶהם.
גדול המעיד שראה בקטנותו שבשעה שנשא אותה בעלה הייתה
בתולה ,ולכן היא זכאית לקבל מאתיים
גְ 2ו ֵאּלּו ֵהן ַה ְּד ָבִרים ֶׁש ָא ָדם ֶנ ֱא ָמן ְל ָה ִעיד ְּב ָג ְדלֹו ַעל ַמה דינר אם נתאלמנה או נתגרשה ,לעומת
הבעולה שכתובתה רק מאה דינר (אישות ּ ֶׁשָר ָאה ְּב ַק ְטנּותֹוֶ :נ ֱא ָמן ָא ָדם לֹו ַמר ' ֶזה ְּכ ַתב ָידֹו ֶׁשְּל ָא ִבי' אֹו
י,ז)ַ .נ ֲעָׂשה ָלּה ִמ ְנ ַהג ַהְּבתּולֹות – שמנהג
'ֶׁשְּל ָא ִחי'ִ ,מְּפ ֵני ֶׁשִּקּיּום ְׁש ָטרֹות ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם. אנשי המקום לשמוח שמחה יתרה
בנישואיה של בתולה" ,כגון מיני שמחה גָ ' 3זכּור ֲא ִני ִּב ְפלֹו ִנית ְּכֶׁשִּנּ ֵׂשאת ְו ַנ ֲעָׂשה ָלּה ִמ ְנ ַהג ַהְּבתּולֹות',
[ריקוד לפני הכלה וכדומה] או מלבוש הֹו ִאיל ְורֹב ַהָּנִׁשים ְּבתּולֹות ִנּ ָׂשאֹותּ ,ו ְכ ֻתָּבה ִמ ִּד ְב ֵרי ֶהם.
ידוע או כתרים או שאר דברים שאין
עושים כן אלא לבתולה" (שם טז,כה) .גֶׁ' 4ש ַהָּמקֹום ַה ֶּזה ֵּבית ַהְּפ ָרס'ִ ,מְּפ ֵני ֶׁשֻּט ְמ ָאתֹו ִמ ִּד ְב ֵרי ֶהם.
גֵּ 4בית ַהְּפָרס – מקום שהוא ספק ְו' ַעד ָּכאן ָה ִיינּו ָּב ִאין ַּבׁ ַּשָּבת'ֶׁ ,שִּצ ְמצּום ַה ְּתחּום ַעד ַא ְלַּפ ִים
טמא טומאת מת" ,מקום שנחרש בו
ִּב ְל ַבד ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם. קבר ,שהרי נתדקדקו עצמות המת בתוך
העפר ונתפרסו בכל השדה ,וגזרו טומאה על כל השדה שנחרש בה הקבר" (טומאת מת י,א)ִ .מ ִּד ְב ֵרי ֶהם – כל ספק טמא
נחשב טמא מתקנת חכמים (שם ט,יב)ַ .ה ְּתחּום – תחום שבת מן התורה לדעת רבנו הוא 12מיל (והמיל הוא אלפיים
אמה ,כקילומטר) ,אבל גזרו חכמים שמותר ללכת מחוץ לתחום שבת רק אלפיים אמה לכל כיוון .והקטן יכול להעיד
שמקום מסוים מוחזק כתחום שבת מתקנת חכמים (שבת כז,א; כח,יז).
