Page 893 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 893

‫םיטפוש רפס‪      ‬תודע תוכלה‪      ‬פרק יג ‪	871‬‬                                                                                         ‫	‬

‫י  ָּכל ִאיׁש ֶׁש ֵאין ַא ָּתה ֵמ ִעיד לֹו ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַּב ַעל ְקרֹו ָב ְתָך – י   ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא ַּב ַעל ְקרֹו ָב ְתָך – כגון‬
‫בעל דודתך‪ִ .‬לְׁש ָאר ְקרֹו ָביו ְּכגֹון ָּב ָניו‬
‫– שיש לו מאישה אחרת ואינם בני‬                     ‫ֲהֵרי ַא ָּתה ֵמ ִעיד ִלְׁש ָאר ְקרֹו ָביו‪ְּ ,‬כגֹון ָּב ָניו ְו ֶא ָחיו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ִאּ ָׁשה‬
                                                  ‫ֶׁש ֵאין ַא ָּתה ֵמ ִעיד ָלּה ִמְּפ ֵני ֶׁש ִהיא ֵאֶׁשת ְקרֹו ְבָך – ֲהֵרי ַא ָּתה‬
                            ‫דודתך‪.‬‬
‫ֵמ ִעיד ִלְׁש ָאר ְקרֹו ֶבי ָה‪   .‬יא   ַו ֲא ִבי ָח ָתן ַו ֲא ִבי ַּכָּלה ְמ ִעי ִדים ֶזה יב  ְו ִנּ ֵׂשאת ְלִׁש ְמעֹון – ונישאת רחל‬
‫לשמעון לאחר שמת יוסף או גירש‬
‫אותה‪ְ .‬מ ִעי ִדין ֶזה ָל ֶזה – שהרי אינם‬                 ‫ָל ֶזה‪.‬‬

‫יב   ֲא ֵחי ָה ָאח ִמן ָה ֵאם ְמ ִעי ִדין ֶזה ָל ֶזה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֵאין ֵּבי ֵני ֶהן אחים מאותו האב או מאותה האם‪.‬‬
                   ‫ראה איור‪:‬‬
                                                         ‫ְקִרי ָבה ְּכ ָלל‪ֵּ .‬כי ַצד? ָר ֵחל ֶׁשִּנּ ֵׂשאת ְליֹו ֵסף ְו ָי ְל ָדה‬
‫אישה‬
‫אחרת‬  ‫יוסף‬         ‫רחלהתחתנה רחל יוסף‬             ‫שמעון‬  ‫ִמֶּמּנּו ְראּו ֵבן‪ְ ,‬ו ָה ָיה ְליֹו ֵסף ֵּבן ֵמ ִאּ ָׁשה ַא ֶחֶרת‪ְ ,‬והּוא‬
            ‫התחתן‬

      ‫שנית שנית‬                                          ‫ְמ ַנּ ֶׁשה‪ְ ,‬ו ִנּ ֵׂשאת ְלִׁש ְמעֹון ְו ָי ְל ָדה ִמֶּמּנּו ְיהּו ָדה – ֲהֵרי‬

                                                         ‫ְמ ַנּ ֶׁשה ִויהּו ָדה ְמ ִעי ִדין ֶזה ָל ֶזה‪.‬‬

      ‫יג   ָה ִאיׁש ִעם ִאְׁשּתֹו – ְּכ ִראׁשֹון ְּב ִראׁשֹון‪ְ .‬ל ִפי ָכְך ֵאינֹו יהודה ראובן מנשה‬

  ‫הלכה יב‪ :‬רישום אפשרי‪ .‬ליוסף בן מאישה אחרת‪,‬‬             ‫ֵמ ִעיד ֹלא ִל ְב ָנּה ְוֹלא ְל ֵאֶׁשת ְּב ָנּה* ְוֹלא ְל ַב ַעל ִּב ָּתּה‪,‬‬
    ‫בין שהוא נשוי לה בין שהיה נשוי לה (כבאיור)‪.‬‬          ‫ְוֹלא ְל ָא ִבי ָה ְוֹלא ְל ִאָּמּה‪ְ ,‬וֹלא ְל ַב ַעל ִאָּמּה ְוֹלא ְל ֵאֶׁשת‬

‫יג  ְוֹלא ְל ָא ִבי ָה ְוֹלא ְל ִאָּמּה – אבל‬                                                     ‫ָא ִבי ָה‪.‬‬

‫לאבי אביה ואם אמה או לנכדה‬

‫ולנכדתה וכיוצא בזה‪ ,‬יכול להעיד‪,‬‬                   ‫יד   ִאְׁשּתֹו ֲארּו ָסה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ִנ ְג ְמָרה ָה ִאיׁשּות‪,‬‬
‫מפני שהפסול הוא רק בדור הראשון‬
‫ֲה ֵרי ִהיא לֹו ִּכ ְנׂשּו ָאה ְל ִע ְנ ַין ֵעדּות‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָב ִרים ֲאמּו ִרים? (רדב"ז)‪ְ .‬וֹלא ְל ֵאֶׁשת ְּב ָנּה* – בכ"י ש'‬

                   ‫נוסף‪ְ :‬וֹלא ְל ִב ָּתּה‪.‬‬       ‫ַּב ֲארּו ָסתֹו ַע ְצ ָמּה‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו ֵמ ִעיד ָלּה‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֵה ִעיד ִל ְקרֹו ֵבי‬
                                                  ‫ֲארּו ָסתֹו‪ְּ ,‬כגֹון ַּב ַעל ֲאחֹו ָתּה אֹו ְּב ָנּה ּו ִב ָּתּה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאין‬
‫יד   ֲארּו ָסה – מקודשת‪ .‬ההתקשרות‬
                                                                               ‫ּפֹו ְס ִלין אֹו ָתן ַעד ֶׁש ִּיּ ָׂש ֶאָּנה‪.‬‬
‫בין איש לאישה נעשית בשני שלבים‪.‬‬
‫השלב הראשון הוא הקידושין‪ ,‬הנקראים‬

‫גם אירוסין‪ ,‬ובו האישה נחשבת אשת‬                                                                   ‫פסול הקירבה – גזרת הכתוב‬
‫איש‪ ,‬אף על פי שעדיין היא גרה בבית‬
‫אביה ואסורה לבעלה‪ .‬השלב השני הוא‬                  ‫טו   ֶזה ֶׁשָּפ ְס ָלה ּתֹוָרה ֵעדּות ַהְּקרֹו ִבים – ֹלא ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵהן‬

‫הנישואין‪ ,‬ובו האישה עוברת לגור בבית‬               ‫ְּב ֶח ְז ַקת אֹו ֲה ִבין ֶזה ֶאת ֶזה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֵאינֹו ֵמ ִעיד לֹו ֹלא ְלטֹו ָבתֹו‬
‫בעלה (אישות א‪,‬א‪-‬ג; י‪,‬א)‪ .‬בימינו הקידושין‬          ‫ְוֹלא ְלָר ָעתֹו‪ֶ ,‬אָּלא ְּג ֵז ַרת ַהָּכתּוב ִהיא‪ְ .‬ל ִפי ָכְך ָהאֹו ֵהב ְו ַהּׂשֹו ֵנא‬
‫נעשים צמוד לנישואין‪ ,‬בזמן החתונה‪.‬‬                 ‫ָּכֵׁשר ְל ֵעדּות‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָּפסּול ְל ַד ָּינּות‪ֶׁ ,‬שֹּלא ָּג ְזָרה‬
‫ֵאין ּפֹו ְס ִלין אֹו ָתן – בדיעבד‪ .‬אבל‬

‫לכתחילה – אין מקבלין את עדות‬                             ‫ּתֹוָרה ֶאָּלא ַעל ַהְּקרֹו ִבים‪.‬‬
    ‫הארוס על קרובי ארוסתו (כס"מ)‪.‬‬

‫טו   ַהְּקרֹו ִבים – ממשפחת האב (לעיל א)‪ .‬ולעניין קרובים ממשפחת האם‪ ,‬אין בזה גזרת הכתוב אלא גזרת חכמים‪,‬‬

‫מפני הידידות וקירוב הדעת בין קרובים‪ ,‬כדרכו של עולם (י')‪ֶׁ .‬ש ֲהֵרי ֵאינֹו ֵמ ִעיד לֹו – אסור לו להעיד לו‪ָ .‬האֹו ֵהב‬

‫ְו ַהּׂשֹו ֵנא – אדם האוהב את בעל הדין או שונא אותו‪ָּ .‬פסּול ְל ַד ָּינּות – מפני ש"צריך שיהיו שני בעלי דינין שווין‬

                                                         ‫בעיני הדיין ובלבו" (סנהדרין כג‪,‬ו)‪.‬‬
   888   889   890   891   892   893   894   895   896   897   898