Page 887 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 887
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק יא 865
ב ֵאין מֹו ְסִרין – אין מזמנים אותו ב ְל ִפי ָכְך ֵאין מֹו ְסִרין ֵעדּות ְל ַעם ָה ָאֶרץְ ,ו ֵאין ְמ ַקְּב ִלין ִמֶּמּנּו
לשמוע דבר להעיד עליו (רש"י פסחים ֵעדּות; ֶאָּלא ִאם ֵּכן ֻה ְח ַזק ֶׁשהּוא עֹו ֵסק ַּבִּמ ְצוֹות ּו ִב ְג ִמילּות
מט,ב)ַ .עם ָה ָא ֶרץ – ש"יש בו דרך ארץ ֲח ָס ִדיםְ ,ונֹו ֵהג ְּב ַדְר ֵכי ַה ְּיָׁשִריםְ ,ו ֵיׁש ּבֹו ֶּדֶרְך ֶאֶרץ – ְמ ַקְּב ִלין
ואין בו תורה" (הקדמה לפה"מ; פה"מ אבות ֵעדּותֹוַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ַעם ָאֶרץְ ,ו ֵאינֹו ֹלא ַּבִּמ ְקָרא ְוֹלא
ה,ו)ְ .ו ֵאין ְמ ַקְּב ִלין – אם בא להעיד
ַּבִּמְׁש ָנה.
מעצמו.
ג ִנ ְמ ֵצא ָת אֹו ֵמרָּ :כל ַּת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמים ְּב ֶח ְז ַקת ָּכֵׁשרַ ,עד
ג ַּת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמים – שיש בו שתי
ֶׁש ִּיָּפ ֵסל; ְו ָכל ַעם ָה ָאֶרץ ְּב ֶח ְז ַקת ָּפסּולַ ,עד ֶׁש ֻּי ְח ַזק ֶׁשהּוא
המעלות ,המידתיות וההגיוניות (שם).
ֶׁש ֻּי ְח ַזק – שייוודע .ובאופן כללי" ,כל הֹו ֵלְך ְּב ַדְר ֵכי ַה ְּיָׁשִרים .ד ְו ָכל ִמי ֶׁש ְּי ַקֵּבל ֵעדּות ַעם ָה ָאֶרץ
ישראל בחזקת כשרות ,עד שייוודע לך
שזה פסול" (קידוש החודש ב,ב) ,שסתם ֹק ֶדם ֶׁש ִּת ְה ֶיה לֹו ֲח ָז ָקה זֹו ,אֹו ֹק ֶדם ֶׁש ָּיבֹואּו ֵע ִדים ְו ָי ִעידּו
ֶׁשהּוא נֹו ֵהג ַּבִּמ ְצוֹות ּו ְב ֶדֶרְך ֶאֶרץ – ֲהֵרי ֶזה ֶה ְדיֹוטְ ,ו ָע ִתיד
ישראל יודע לפחות מקרא (י') .ד ֲהֵרי
ִל ֵּתן ֶאת ַה ִּדיןֶׁ ,ש ֲהֵרי ְמ ַאֵּבד ָממֹון ִיְׂשָר ֵאל ַעל ִּפי ְרָׁש ִעים.
ֶזה – הדייןְ .מ ַאֵּבד – כשהוא פוסק את
הדין על פי עד רשע.
דרך ארץ מקרא ומשנה הדין
תלמיד חכמים .כשר יש יש
"כל ישראל בחזקת כשרות לא ידוע לא ידוע
עד שיוודע לך שזה פסול"
מקבלים ואין מוסרים יש אין
אין /לא ידוע אין פסול
סיכום מבאר להלכות א-ד – חזקת רשעות בעדות (י')
הְ 1ואֹו ְכ ִלין – אכילת קבע בשעה שהם הבזויים
מהלכין ברחוב (ק') .ואסור לחכם לאכול הְ 1ו ֵכן ַהְּבזּו ִיין ְּפסּו ִלין ְל ֵעדּות ִמ ִּד ְבֵרי ֶהםְ ,ו ֵהם ָה ֲא ָנִׁשים
"אלא בביתו על שלחנו .לא יאכל בחנות
ולא בשוק [אפילו בפינה צנועה ברחוב; ֶׁשהֹו ְל ִכין ְואֹו ְכ ִלין ַּבּׁשּוק ִל ְפ ֵני ָּכל ָה ָעםּ ,ו ְכגֹון ֵאּלּו ֶׁשהֹו ְל ִכין
י'] אלא לפי צורך גדול [כגון רעב עז], ֲעֻרִּמים ַּבּׁשּוק ְּב ֵעת ֶׁש ֵהן עֹו ְס ִקין ִּב ְמ ָלא ָכה ְמ ֻנֶּו ֶלתְ ,ו ַכּיֹו ֵצא
כדי שלא יתגנה בפני הבריות" (דעות ָּב ֵאּלּו ֶׁש ֵאי ָנן ַמ ְקִּפי ִדין ַעל ַהּבֹשׁ ֶ�ת; ֶׁשָּכל ֵאּלּו ֲחׁשּו ִבין ַּכֶּכ ֶלב,
ה,ב; מעשר ה,ה)ֲ .ע ֻרִּמים ַּבּׁשּוק – ערום
הוא מי שחלק מגופו חשוף כגון בשר ְו ֵאי ָנן ַמ ְקִּפי ִדין ַעל ֵעדּות ֶׁש ֶקר.
כתפיו וחזהו (פה"מ מגילה ד,ו)ְ .מ ֻנֶּו ֶלת –
הּ 2ו ִמְּכ ַלל ֵאּלּו – ָהאֹו ְכ ִלין ְצ ָד ָקה ֶׁשַּלּגֹו ִיים ְּב ַפְר ֶה ְס ָיאַ ,אף
מלוכלכת.
ַעל ִּפי ֶׁש ֶא ְפָׁשר ָל ֶהם ֶׁש ִּיּזֹונּו ֵמ ֶהן ְּב ִצ ְנ ָעהְ ,מ ַב ִּזין ַע ְצ ָמן ְל ָכְך,
הָ 2האֹו ְכ ִלין ְצ ָד ָקה ֶׁשַּלּגֹו ִיים – "אסור ְו ֵאי ָנן חֹוְׁשִׁשין; ָּכל ֵאּלּו ְּפסּו ִלין ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם.
לישראל ליטול צדקה מן הגויים ההבדל בין פסול מהתורה לפסול מדבריהם
בפרהסיה .ואם אינו יכול לחיות בצדקה
של ישראל ,ואינו יכול ליטלה מן הגויים וַ 1מה ֵּבין ָּפסּול ְל ֵעדּות ִמן ַהּתֹוָרה ְל ָפסּול ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם?
בצנעה ,הרי זה מותר" (מתנות עניים ח,ט).
ֶׁשָּפסּול ִמן ַהּתֹוָרה ֶׁש ֵה ִעיד – ֵעדּותֹו ְּב ֵט ָלהַ ,אף ַעל ִּפי
וִ 1ה ְכִריזּו ָע ָליו – שהוא פסולָ .צִריְך ֶׁשֹּלא ִה ְכִריזּו ָע ָליו ְּב ָב ֵּתי ְּכ ֵנ ִסּיֹות ּו ְב ָב ֵּתי ִמ ְדָרׁשֹות; ְו ַהָּפסּול
ַה ְכָר ָזה – ואם לא הכריזו עליו ,עדותו ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם – ָצִריְך ַה ְכָר ָזה.
מתקבלת.
וְ 2ל ִפי ָכְךָּ ,כל ֵעדּות ֶׁש ֵה ִעיד קֹ ֶדם ֶׁש ִה ְכִריזּו ָע ָליו – ְמ ַקְּב ִלין
וְּ 2כ ֵדי ֶׁשֹּלא ְל ַאֵּבד ְזכּות ָה ָעם – כגון
אֹו ָתּהְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ְל ַאֵּבד ְזכּות ָה ָעםֶׁ ,ש ֲהֵרי ֹלא ָי ְדעּו ּבֹו ֶׁשהּוא
שמי שלא ידע שהוא פסול ,לא יפסיד את ָּפסּולְ ,ו ֵאין ְּפסּולֹו ֶאָּלא ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם.
שטרותיו שהוא עד עליהםִ .מ ִּד ְבֵרי ֶהם –
של חכמים ,והם לא החילו את תקנתם זו
במקום הפסד (שבת כה,טז ועוד).
