Page 883 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 883
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק ט-י 861
יאִ 2נְׁש ַּת ֵּתק – במהלך חייו ונעשה יאְ 2ו ֵכן ִאם ִנְׁש ַּת ֵּתק – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְב ַּדק ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשּבֹו ְד ִקין
אילםְּ .כ ֶדֶרְך ֶׁשּבֹו ְד ִקין ַלִּגִּטין – את ַלִּגִּטין ְו ִנ ְמ ֵצאת ֵעדּותֹו ְמ ֻכֶּו ֶנתְ ,ו ֵה ִעיד ְּב ָפ ֵנינּו ִּב ְכ ַתב ָידֹוֵ ,אי ָנּה
ֵעדּות ְּכ ָלל ,חּוץ ֵמ ֵעדּות ִאּ ָׁשהְ ,ל ִפי ֶׁשַּב ֲעגּו ָנה ֵה ֵקּלּו.
כשירות הבעל לתת גט לאשתו" .מי
שנשתתק והרי דעתו נכונה ,אמרו לו
'נכתוב גט לאשתך?' ,והרכין בראשו עיוורים
– בודקין אותו שלשה פעמים בסירוגין יב ַהּסֹו ִמין – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשַּמִּכיִרין ַהּקֹולְ ,ו ָי ְדעּו ָה ֲא ָנִׁשים,
[בהפסקה בין בדיקה לבדיקה (פה"מ
מגילה ב,ב)] .אם אמר על לאו 'לאו' ועל ֲהֵרי ֵאּלּו ְּפסּו ִלין ִמן ַהּתֹוָרהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :והּוא ֵעד אֹו ָר ָאה אֹו
הין [=כן] 'הין' – הרי אלו יכתבו ויתנו. ָי ָדע" (ויקרא ה,א) – ִמי ֶׁשהּוא ָראּוי ִל ְראֹות הּוא ֶׁשֵּמ ִעידְ .ו ַהּסֹו ֵמא
וצריכין לבדקו יפה יפה ,שמא נטרפה ְּב ַא ַחת ֵמ ֵעי ָניו ָּכֵׁשר ְל ָה ִעיד.
דעתו .וכן אם כתב בידו 'כתבו ותנו גט
לאשתי' – הרי אלו כותבין ונותנין לה ,אם הייתה דעתו מיושבת עליו ,שאין דין מי שנשתתק כדין החרש [שאינו שומע
ואינו מדבר ,שהוא כשוטה]" (גירושין ב,טז)ֵ .מ ֵעדּות ִאּ ָׁשה – להתיר אותה מעגינותה בקבלת עדותו שמת בעלה .והעגונה
היא מי שנעלם בעלה ,ואין ידוע אם הוא בחיים אם לאו ,ואינה יכולה להינשא לאחרְ .ל ִפי ֶׁשַּב ֲעגּו ָנה ֵה ֵקּלּו – שלא יישארו
בנות ישראל עגונות ,כיוון שבעניין זה ,אין העדים עשויים לשקר ,שהרי עתיד להתגלות אם הבעל חי (גירושין יג,כט).
יב ֶׁשַּמִּכיִרין ַהּקֹול ְו ָי ְדעּו ָה ֲא ָנִׁשים – שמזהים את קולם של המעורבים בעדות ומכירים אותםֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – לעניין חיוב
מי שנשבע על שקר להביא קרבן ,שאינו יכול להיות עד לחברוְ" :ו ֶנ ֶפׁש ִּכי ֶת ֱח ָטא ְוָׁש ְמ ָעה קֹול ָא ָלה ְוהּוא ֵעד אֹו ָר ָאה
אֹו ָי ָדעִ ,אם לֹוא ַיִּגיד ְו ָנָׂשא ֲעוֹנֹו".
הקדמה :פרקים י-יב עוסקים בפסלות ּ ֶפ ֶרק ֲע ִׂשי ִרי
עדות רשעים .לדברי סיכום ראה סוף
רשע הפסול לעדות י
פרק יב.
איסור עדות רשע
אֶׁ 1שֶּנ ֱא ַמר – באזהרות בענייני
אָ 1הְרָׁש ִעים ְּפסּו ִלין ְל ֵעדּות ִמן ַהּתֹוָרהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :אל ָּתֶׁשת
המשפטֹ" :לא ִתׂ ָּשא ֵׁש ַמע ָׁשְוא [אל
תשמע רק אחד מבעלי הדין (להלן כא,ז)], ָי ְדָך ִעם ָרָׁשע ִל ְהיֹת ֵעד ָח ָמס" (שמותכג,א) – ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו:
ַאל ָּתֶׁשת ָי ְדָך [אל תשתתף] ִעם ָרָׁשע ַאל ָּתֶׁשת ָרָׁשע ֵעדַ .ו ֲא ִפּלּו ֵעד ָּכֵׁשר ֶׁש ָּי ַדע ַּב ֲח ֵברֹו ֶׁשהּוא ָרָׁשע,
ִל ְהיֹת ֵעד ָח ָמס"ִ .מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ְו ֵאין ַה ַּד ָּי ִנין ַמִּכיִרין ִרְׁשעֹו – ָאסּור לֹו ְל ָה ִעיד ִעּמֹוַ ,אף ַעל ִּפי
ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל ֶׁש ִהיא ֵעדּות ֱא ֶמתִ ,מְּפ ֵני ֶׁשִּמ ְצ ָטֵרף ִעּמֹוְ ,ו ִנ ְמ ָצא ֶזה ַהָּכֵׁשר
פה כיצד להבין את דברי המקראָ .אסּור
לֹו ְל ָה ִעיד ִעּמֹו וכו' – אף אם ראו הוא ֵהִׁשית ָידֹו ִעם ָהָרָׁשע ַעד ֶׁשִּנ ְת ַקְּב ָלה ֵעדּותֹו.
והרשע את העדות ,והוא יודע שהיא
אמת ,אסור לו להצטרף אל הרשע כדי אְ 2ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ֵעד ָּכֵׁשר ֶׁשהּוא יֹו ֵד ַע ְּב ֵעדּות ַל ֲח ֵברֹו ְו ָי ַדע
שיהיו שני עדים ,אך הוא יכול להעיד
כעד יחיד לחייב שבועה בעדות ממון ֶׁש ָה ֵעד ַהּ ֵׁש ִני ֶׁש ִעּמֹו ֵעד ֶׁש ֶקרֶׁ ,ש ָאסּור לֹו ְל ָה ִעידֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר:
" ַאל ָּתֶׁשת ָי ְדָך ִעם ָרָׁשע".
(י').
הרשעים חייבי מלקות ומיתה
ב ֶׁש ָע ַבר ֲע ֵבָרה – במזיד ובאזהרה
ב ֵאי ֶזה הּוא ָרָׁשע? ָּכל ִמי ֶׁש ָע ַבר ֲע ֵבָרה ֶׁש ַח ָּי ִבין ָע ֶלי ָה
(לפירוט התנאים ראה להלן פרק יב)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר –
בדינו של מי שחייב מלקותְ" :ו ָה ָיה ִאם ַמ ְלקּות – ֲהֵרי ֶזה ָרָׁשעּ ,ו ָפסּול ְל ֵעדּותֶׁ ,ש ֲהֵרי ַהּתֹוָרה ָקְר ָאה
ִּבן ַהּכֹות ָהָרָׁשעְ ,ו ִהִּפילֹו ַהּׁשֹ ֵפט ְו ִהָּכהּו ַלְּמ ֻח ָּיב ַמ ְלקּות 'ָרָׁשע'ֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ָה ָיה ִאם ִּבן ַהּכֹות ָהָרָׁשע"
ְל ָפ ָניו ְּכ ֵדי ִרְׁש ָעתֹו ְּב ִמ ְסָּפר"ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – (דברים כה,ב)ְ ,ו ֵאין ָצ ִריְך לֹו ַמר ִל ְמ ֻח ַּיב ִמי ַתת ֵּבית ִּדין ֶׁשהּוא
בדינו של הורג נפשְ" :וֹלא ִת ְקחּו ֹכ ֶפר
[תשלום במקום עונש מוות] ְל ֶנ ֶפׁש רֹ ֵצ ַח ָּפסּולֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֲ " :אֶׁשר הּוא ָרָׁשע ָלמּות" (במדבר לה,לא).
ֲאֶׁשר הּוא ָרָׁשע ָלמּותִּ ,כי מֹות יּו ָמת".
