Page 879 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 879
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק ז-ח 857
ו ַעד ֶׁשֹּלא ָח ְתמּו – כל זמן שלא חתמו עד חתימה נעשה דיין
כדיינים שהשטר מקויםְ .וחֹו ֵתם – עמהם ו ְׁשלָׁשה ֶׁש ָּיְׁשבּו ְל ַק ֵּים ֶאת ַהּ ְׁש ָטרְׁ ,ש ַנ ִים ֵמ ֶהם ַמִּכיִרין
שהשטר מקויםֶׁ .ש ֲהֵרי ְּב ֵעת ֶׁש ָח ְתמּו –
לא עשו כהוגן ,שהרי חתמו ששלושתם ֲח ִתימֹות ְי ֵדי ֵע ִדים ְו ֶא ָחד ֵאינֹו ַמִּכירַ :עד ֶׁשֹּלא ָח ְתמּו –
מכירים את חתימות העדיםְׁ .ש ָלְׁש ָּתן ְמ ִעי ִדין ְּב ָפ ָניו ְוחֹו ֵתםֶׁ ,ש ָה ֵע ִדים ַנ ֲעִׂשים ַּד ָּי ִנים ְּב ָד ָבר ֶׁשהּוא
ִמ ִּד ְב ֵרי ֶהןְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ה,ט); ֲא ָבל ַא ַחר ֶׁש ָח ְתמּו – ֵאין
ַמִּכי ִרין – הדרך הראשונה (לעיל ו,ב). ְמ ִעי ִדין ְּב ָפ ָניו ְוחֹו ֵתםֶׁ ,ש ֲהֵרי ְּב ֵעת ֶׁש ָח ְתמּו ֹלא ָהיּו ַהַּמִּכיִרין
ֶאָּלא ְׁש ַנ ִיםְ ,ו ֵאין ְמ ַק ְּי ִמין ִּבְׁש ַנ ִיםֶ ,אָּלא ַעד ֶׁש ִּי ְהיּו ְׁש ָלְׁש ָּתן
ז ֶׁש ָּקָרא ָע ָליו ַעְר ָער – נתבאר לעיל ו,ג.
ַמִּכיִרין ,אֹו ָי ִעידּו ָה ֵע ִדים ַעל ַהְּכ ָתב ִּב ְפ ֵני ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד.
עדות הפוסלת חתימות השטר
ז ְׁש ַנ ִים ֶׁש ָהיּו ֲחתּו ִמין ַעל ַהּ ְׁש ָטר ּו ֵמתּוּ ,ו ָבאּו ְׁש ַנ ִים ְו ָא ְמרּו
'ְּכ ַתב ָי ָדם הּוא ֶזהֲ ,א ָבל ֲאנּו ִסים ָהיּו'ְ ' ,ק ַטִּנים ָהיּו'ְּ' ,פסּו ֵלי
ֵעדּות ָהיּו' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ֵע ִדים ֲא ֵחִרים ֶׁש ֶּזה ְּכ ַתב ָי ָדם,
אֹו ֶׁש ָה ָיה ְּכ ַתב ָי ָדם יֹו ֵצא ִמּ ְׁש ָטר ֶׁש ָּקָרא ָע ָליו ַעְר ָער ְו ֻה ְח ַזק
ְּב ֵבית ִּדיןֲ ,הֵרי ֶזה ֹלא ִנ ְת ַק ֵּיםֶ ,אָּלא ַמ ֲע ִמי ִדין ַהּ ְׁש ַנ ִים ֶׁשַּבּ ְׁש ָטר
ְּכ ֶנ ֶגד ַהּ ְׁש ַנ ִים ֶׁש ֵה ִעידּו ֲע ֵלי ֶהן ֶׁש ֵהן ְּפסּו ִליןְ ,ו ֵאין ּגֹו ִבין ּבֹו
ְּכלּום.
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִנ י
ח
עדות מזיכרון כתב ידו
א ֶׁש ֵאין ָא ָדם ֵמ ִעיד ַעל ְּכ ַתב ָידֹו... עדות על האירוע ולא על הכתב
ֶאָּלא ַעל ַהָּממֹון ֶׁשַּבּ ְׁש ָטר – ולכן ,אף אם א ִמי ֶׁש ָח ַתם ַעל ַהּ ְׁש ָטר ּו ָבא ְל ָה ִעיד ַעל ְּכ ַתב ָידֹו ְּב ֵבית ִּדין,
מצטרף אליו עוד עד לאשר את חתימתו,
אינם נחשבים שני עדי קיום ,מפני שהעד ְו ִהִּכיר ְּכ ַתב ָידֹו ֶׁש ֶּזה הּוא ְּבַו ַּדאיֲ ,א ָבל ֵאינֹו זֹו ֵכר ָה ֵעדּות ְּכ ָלל,
עצמו נטל חלק באירוע שמעיד עליו ְוֹלא ִי ְמ ָצא ְּב ִלּבֹו ִזָּכרֹון ֶׁש ֶּזה ָלָוה ִמ ֶּזה ֵמעֹו ָלם – ֲהֵרי ֶזה ָאסּור
השטר (לח"מ ,רדב"ז) ,והעובדה שאינו ְל ָה ִעיד ַעל ְּכ ַתב ָידֹו ֶזה ְּב ֵבית ִּדין; ֶׁש ֵאין ָא ָדם ֵמ ִעיד ַעל ְּכ ַתב
זוכר את האירוע מעלה חשד שמא זויפה ָידֹו ֶׁשהּוא ֶזהֶ ,אָּלא ַעל ַהָּממֹון ֶׁשַּבּ ְׁש ָטר הּוא ֵמ ִעידֶׁ ,ש ֶּזה ַח ָּיב
חתימתו (י') .והדברים אמורים בשאי ָל ֶזהּ ,ו ְכ ַתב ָידֹו ְּכ ֵדי ְל ַה ְזִּכירֹו ַה ָּד ָברֲ ,א ָבל ִאם ֹלא ִנ ְזַּכרֹ ,לא
אפשר לקיים את השטר אלא מפיהם של
העדים ,שאם לא כן ,מקיימים את השטר ָי ִעיד.
מבלי להתחשב בדבריהם (להלן ד.)2 היכולים להזכיר לעדי השטר
ב ָה ֵעדּות – האירוע שבשטר ,כגון ב ֶא ָחד ַהּזֹו ֵכר ֶאת ָה ֵעדּות ֵמ ַע ְצמֹו ַא ַחר ֶׁשָר ָאה ְּכ ַתב ָידֹו אֹו
ההלוואה או המכירהֵ .מ ַע ְצמֹו – נזכר ֶׁש ִה ְזִּכירּוהּו ֲא ֵחִרים ְו ִנ ְזַּכרַ ,ו ֲא ִפּלּו ִה ְזִּכירֹו ָה ֵעד ַהּ ֵׁש ִני ֶׁש ֵה ִעיד
באירוע כשראה את השטרְּ .ב ֵעי ֵני ַּב ַעל ִעּמֹוִ :אם ִנ ְזַּכר – ֲהֵרי ֶזה ֵמ ִעיד; ֲא ָבל ִאם ִה ְזִּכיר אֹותֹו ַהּתֹו ֵב ַע
ִּדין – הנתבע ,הצד השני במשפט .לֹו – ַע ְצמֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְזַּכרֵ ,אינֹו ֵמ ִעידִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֶּזה ּדֹו ֶמה ְּב ֵעי ֵני
לתובע ,שהזמין אותו להעיד. ַּב ַעל ִּדין ְּכ ִאּלּו ֵה ִעיד לֹו ְּבֶׁש ֶקר ְּב ָד ָבר ֶׁשֹּלא ָי ַדע.

