Page 879 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 879

‫םיטפוש רפס‪      ‬תודע תוכלה‪      ‬פרק ז‪-‬ח ‪	857‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                              ‫	‬

‫ו   ַעד ֶׁשֹּלא ָח ְתמּו – כל זמן שלא חתמו‬                                                                 ‫עד חתימה נעשה דיין‬

‫כדיינים שהשטר מקוים‪ְ .‬וחֹו ֵתם – עמהם‬               ‫ו  ְׁשלָׁשה ֶׁש ָּיְׁשבּו ְל ַק ֵּים ֶאת ַהּ ְׁש ָטר‪ְׁ ,‬ש ַנ ִים ֵמ ֶהם ַמִּכיִרין‬
‫שהשטר מקוים‪ֶׁ .‬ש ֲהֵרי ְּב ֵעת ֶׁש ָח ְתמּו –‬
‫לא עשו כהוגן‪ ,‬שהרי חתמו ששלושתם‬                     ‫ֲח ִתימֹות ְי ֵדי ֵע ִדים ְו ֶא ָחד ֵאינֹו ַמִּכיר‪ַ :‬עד ֶׁשֹּלא ָח ְתמּו –‬
‫מכירים את חתימות העדים‪ְׁ .‬ש ָלְׁש ָּתן‬              ‫ְמ ִעי ִדין ְּב ָפ ָניו ְוחֹו ֵתם‪ֶׁ ,‬ש ָה ֵע ִדים ַנ ֲעִׂשים ַּד ָּי ִנים ְּב ָד ָבר ֶׁשהּוא‬
                                                    ‫ִמ ִּד ְב ֵרי ֶהן‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ה‪,‬ט); ֲא ָבל ַא ַחר ֶׁש ָח ְתמּו – ֵאין‬
   ‫ַמִּכי ִרין – הדרך הראשונה (לעיל ו‪,‬ב)‪.‬‬           ‫ְמ ִעי ִדין ְּב ָפ ָניו ְוחֹו ֵתם‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ְּב ֵעת ֶׁש ָח ְתמּו ֹלא ָהיּו ַהַּמִּכיִרין‬
                                                    ‫ֶאָּלא ְׁש ַנ ִים‪ְ ,‬ו ֵאין ְמ ַק ְּי ִמין ִּבְׁש ַנ ִים‪ֶ ,‬אָּלא ַעד ֶׁש ִּי ְהיּו ְׁש ָלְׁש ָּתן‬
‫ז  ֶׁש ָּקָרא ָע ָליו ַעְר ָער – נתבאר לעיל ו‪,‬ג‪.‬‬
                                                       ‫ַמִּכיִרין‪ ,‬אֹו ָי ִעידּו ָה ֵע ִדים ַעל ַהְּכ ָתב ִּב ְפ ֵני ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד‪.‬‬

                                                                                                  ‫עדות הפוסלת חתימות השטר‬

                                                    ‫ז  ְׁש ַנ ִים ֶׁש ָהיּו ֲחתּו ִמין ַעל ַהּ ְׁש ָטר ּו ֵמתּו‪ּ ,‬ו ָבאּו ְׁש ַנ ִים ְו ָא ְמרּו‬

                                                    ‫'ְּכ ַתב ָי ָדם הּוא ֶזה‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנּו ִסים ָהיּו'‪ְ ' ,‬ק ַטִּנים ָהיּו'‪ְּ' ,‬פסּו ֵלי‬
                                                    ‫ֵעדּות ָהיּו' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ֵע ִדים ֲא ֵחִרים ֶׁש ֶּזה ְּכ ַתב ָי ָדם‪,‬‬
                                                    ‫אֹו ֶׁש ָה ָיה ְּכ ַתב ָי ָדם יֹו ֵצא ִמּ ְׁש ָטר ֶׁש ָּקָרא ָע ָליו ַעְר ָער ְו ֻה ְח ַזק‬
                                                    ‫ְּב ֵבית ִּדין‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ֹלא ִנ ְת ַק ֵּים‪ֶ ,‬אָּלא ַמ ֲע ִמי ִדין ַהּ ְׁש ַנ ִים ֶׁשַּבּ ְׁש ָטר‬
                                                    ‫ְּכ ֶנ ֶגד ַהּ ְׁש ַנ ִים ֶׁש ֵה ִעידּו ֲע ֵלי ֶהן ֶׁש ֵהן ְּפסּו ִלין‪ְ ,‬ו ֵאין ּגֹו ִבין ּבֹו‬

                                                                                                   ‫ְּכלּום‪.‬‬

                                                    ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִנ	י‬  ‫‪	‬‬
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                         ‫ח‬
                                                    ‫עדות מזיכרון כתב ידו‬

‫א  ֶׁש ֵאין ָא ָדם ֵמ ִעיד ַעל ְּכ ַתב ָידֹו‪...‬‬                                                  ‫עדות על האירוע ולא על הכתב‬

‫ֶאָּלא ַעל ַהָּממֹון ֶׁשַּבּ ְׁש ָטר – ולכן‪ ,‬אף אם‬  ‫א   ִמי ֶׁש ָח ַתם ַעל ַהּ ְׁש ָטר ּו ָבא ְל ָה ִעיד ַעל ְּכ ַתב ָידֹו ְּב ֵבית ִּדין‪,‬‬
‫מצטרף אליו עוד עד לאשר את חתימתו‪,‬‬
‫אינם נחשבים שני עדי קיום‪ ,‬מפני שהעד‬                 ‫ְו ִהִּכיר ְּכ ַתב ָידֹו ֶׁש ֶּזה הּוא ְּבַו ַּדאי‪ֲ ,‬א ָבל ֵאינֹו זֹו ֵכר ָה ֵעדּות ְּכ ָלל‪,‬‬
‫עצמו נטל חלק באירוע שמעיד עליו‬                      ‫ְוֹלא ִי ְמ ָצא ְּב ִלּבֹו ִזָּכרֹון ֶׁש ֶּזה ָלָוה ִמ ֶּזה ֵמעֹו ָלם – ֲהֵרי ֶזה ָאסּור‬
‫השטר (לח"מ‪ ,‬רדב"ז)‪ ,‬והעובדה שאינו‬                   ‫ְל ָה ִעיד ַעל ְּכ ַתב ָידֹו ֶזה ְּב ֵבית ִּדין; ֶׁש ֵאין ָא ָדם ֵמ ִעיד ַעל ְּכ ַתב‬
‫זוכר את האירוע מעלה חשד שמא זויפה‬                   ‫ָידֹו ֶׁשהּוא ֶזה‪ֶ ,‬אָּלא ַעל ַהָּממֹון ֶׁשַּבּ ְׁש ָטר הּוא ֵמ ִעיד‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ַח ָּיב‬
‫חתימתו (י')‪ .‬והדברים אמורים בשאי‬                    ‫ָל ֶזה‪ּ ,‬ו ְכ ַתב ָידֹו ְּכ ֵדי ְל ַה ְזִּכירֹו ַה ָּד ָבר‪ֲ ,‬א ָבל ִאם ֹלא ִנ ְזַּכר‪ֹ ,‬לא‬
‫אפשר לקיים את השטר אלא מפיהם של‬
‫העדים‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬מקיימים את השטר‬                                                                   ‫ָי ִעיד‪.‬‬

   ‫מבלי להתחשב בדבריהם (להלן ד‪.)2‬‬                                                                   ‫היכולים להזכיר לעדי השטר‬

‫ב   ָה ֵעדּות – האירוע שבשטר‪ ,‬כגון‬                  ‫ב   ֶא ָחד ַהּזֹו ֵכר ֶאת ָה ֵעדּות ֵמ ַע ְצמֹו ַא ַחר ֶׁשָר ָאה ְּכ ַתב ָידֹו אֹו‬

‫ההלוואה או המכירה‪ֵ .‬מ ַע ְצמֹו – נזכר‬               ‫ֶׁש ִה ְזִּכירּוהּו ֲא ֵחִרים ְו ִנ ְזַּכר‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ִה ְזִּכירֹו ָה ֵעד ַהּ ֵׁש ִני ֶׁש ֵה ִעיד‬
‫באירוע כשראה את השטר‪ְּ .‬ב ֵעי ֵני ַּב ַעל‬           ‫ִעּמֹו‪ִ :‬אם ִנ ְזַּכר – ֲהֵרי ֶזה ֵמ ִעיד; ֲא ָבל ִאם ִה ְזִּכיר אֹותֹו ַהּתֹו ֵב ַע‬
‫ִּדין – הנתבע‪ ,‬הצד השני במשפט‪ .‬לֹו –‬                ‫ַע ְצמֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְזַּכר‪ֵ ,‬אינֹו ֵמ ִעיד‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֶּזה ּדֹו ֶמה ְּב ֵעי ֵני‬

        ‫לתובע‪ ,‬שהזמין אותו להעיד‪.‬‬                              ‫ַּב ַעל ִּדין ְּכ ִאּלּו ֵה ִעיד לֹו ְּבֶׁש ֶקר ְּב ָד ָבר ֶׁשֹּלא ָי ַדע‪.‬‬
   874   875   876   877   878   879   880   881   882   883   884