Page 874 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 874
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק ה 8 52
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי א חֹו ְת ִכין – מכריעיםִּ .דין ִמן ַה ִּדי ִנין
ה
– אך כדי לקבוע איסור ,כגון לומר על
עד אחד; פסול בין העדים; העד כדיין בשר שהוא כשר או שאינו כשר ,די בעד
עד אחד אחד (להלן יא,ז)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – לפסוק המלא
ראה לעיל ד,זִ .מִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה – כפי
א ֵאין חֹו ְת ִכין ִּדין ִמן ַה ִּדי ִנין ַעל ִּפי ֵעד ֶא ָחדֹ ,לא ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל
פה כיצד להבין את פסוקי המקראֶׁ .ש ָּקם
ְוֹלא ִּדי ֵני ָממֹונֹותֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ָיקּום ֵעד ֶא ָחד ְּב ִאיׁש ְל ָכל
ָעוֹן ּו ְל ָכל ַחָּטאת" (דברים יט,טו); ּו ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁש ָּקם הּוא הּוא ִלְׁשבּו ָעה – העד יכול לחייב את
ִלְׁשבּו ָעהְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו ְּב ִה ְלכֹות טֹו ֵען (א,א). הנתבע להישבע שאינו חייב או שהוא
דובר אמת וכדומהְּ .כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו –
ב ִּבְׁש ֵני ְמקֹומֹות ֶה ֱא ִמי ָנה ּתֹוָרה ֵעד ֶא ָחדְּ :בׂשֹו ָטהֶׁ ,שֹּלא
"שכל מקום ששניים מחייבין אותו
ִּתְׁש ֶּתה ֵמי ַהָּמִרים; ּו ְב ֶע ְג ָלה ֲערּו ָפהֶׁ ,שֹּלא ֵּת ָעֵרףְּ ,כמֹו ממון ,אחד מחייבו שבועה".
ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ִּב ְמקֹו ָמן (שוטה א,יד; רוצח ט,יב)ְ .ו ֵכן ִמ ִּד ְב ֵרי ֶהן ְּב ֵעדּות
ב ׂשֹו ָטה – סוטה ,אשת איש החשודה
ִאּ ָׁשהֶׁ ,ש ָּי ִעיד ָלּה ֶׁשֵּמת ַּב ְע ָלּה .גְ 1ו ֵכן ָּכל ָמקֹום ֶׁש ֵעד ֶא ָחד
בניאוף ,לאחר שהוזהרה שלא להתייחד
עם אדם מסוים והתייחדה עמו,
שמשקים אותה במקדש "מי המרים מֹו ִעיל – ִאּ ָׁשה ּו ָפסּול ֵּכן ְמ ִעי ִדין ,חּוץ ֵמ ֵעד ֶא ָחד ֶׁשִּלְׁשבּו ָעה,
המאררים" כדי לבדוק אם נטמאה אם
ֶׁש ֵאין ְמ ַח ְּי ִבין ְׁשבּו ָעה ֶאָּלא ְּב ֵעדּות ֵעד ָּכֵׁשר ָהָראּוי ְל ִה ְצ ָטֵרף לאו (ׂשוטה ג,ח-י) .שאם עד אחד מעיד
ִעם ַא ֵחרְ ,ו ִי ְת ַח ֵּיב ֶזה ַהִּנְׁשָּבע ַעל ִּפיו ָממֹון. שנבעלה לאיש זר ,אינה שותה מהם,
כשאחד העדים פסול ובעלה מגרש אותה בלא לתת לה את
דמי כתובתה (שוטה א,יד)ּ .ו ְב ֶע ְג ָלה ֲערּו ָפה
גַ " 2על ִּפי ְׁש ֵני ֵע ִדים אֹו ַעל ִּפי ְׁשלָׁשה ֵע ִדים" (דברים יט,טו) – – עגלה המיועדת להיערף על ידי בית
דין בעיר הקרובה למקום הימצאו של
ַל ֲעׂשֹות ְׁשלָׁשה ִּכְׁש ַנ ִיםַ :מה ַהּ ְׁש ַנ ִיםִ ,אם ִנ ְמ ָצא ֶא ָחד ֵמ ֶהם
אדם שנרצח ואין יודעים מי רצח אותוָ ,קרֹוב אֹו ָּפסּול ָּב ְט ָלה ָה ֵעדּותַ ,אף ַהׁ ְּשלָׁשהְ ,והּוא ַה ִּדין
ובשרה אסור בהנאה (רוצח ט,א-ג) ,שהיא
ְל ֵמ ָאהִ ,אם ִנ ְמ ָצא ֶא ָחד ֵמ ֶהם ָקרֹוב אֹו ָּפסּול ָּב ְט ָלה ָה ֵעדּות, נערפת ככפרה על אחריותם הכללית של
ֵּבין ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ֵּבין ְּב ִדי ֵני ָממֹונֹות. בית הדין בעיר לאי נקיטת צעדים שהיו
ד ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְז ַמן ֶׁשִּנ ְתַּכְּונּו ֻּכָּלן ְל ָה ִעידֲ .א ָבל ִאם עשויים למנוע את מות האדם .ואם יש
עדות ,ואפילו של עד אחד ,מיהו הרוצח,
ֹלא ִנ ְתַּכְּונּו ֻּכָּלן ְל ָה ִעיד – ַמה ַּי ֲעׂשּו ְׁש ֵני ַא ִחים ִּב ְכ ַלל ָה ָעםְ ,וָראּו אין עושים את סדר עריפת העגלה (רוצח
ְּכֶׁש ָהַרג ֶזה ֶאת ֶזה ,אֹו ְּכֶׁש ָח ַבל ּבֹו ,אֹו ְּכֶׁש ָח ַטף ֵח ֶפץ ִמ ָּידֹו? ט,יב)ִ .מ ִּד ְבֵרי ֶהן – מתקנת חכמיםְּ .ב ֵעדּות
הְ 1ו ֵכי ַצד ּבֹו ְד ִקין ַה ָּד ָבר? ְּכֶׁש ָּיבֹואּו ְל ֵבית ִּדין ֵע ִדים ְמֻרִּבין עבור ִאּ ָׁשה וכו' – כדי להתיר אישה
עגונה ,שנעלם בעלה ואין ידוע אם הוא
חי אם מת .שהתירו חכמים לקבל עדות ַּכת ַא ַחת ,אֹו ְמ ִרים ָל ֶהם 'ְּכֶׁש ְר ִאי ֶתם ֶזה ֶׁש ָה ַרג' אֹו ' ָח ַבל',
של עד אחד שמעיד שהבעל מת ,מפני ' ְל ָה ִעיד ָּבא ֶתם אֹו ִל ְראֹות?'ָּ .כל ִמי ֶׁש ָא ַמר 'ֹלא ָּבא ִתי ְל ָה ִעיד
שמניחים שהאישה לא תסתכן בנישואין
על סמך עדות מפוקפקת ,ומפני שהעד חושש לשקר ,שמא ישוב הבעל ויתגלה ששיקר (גירושין יב,טו) .גִ 1אּ ָׁשה – האישה
פסולה לעדות (להלן ט,א)ְ .ו ִי ְת ַח ֵּיב ֶזה ַהִּנְׁשָּבע ַעל ִּפיו ָממֹון – אילו היה העד הזה מצטרף עם אחר ,הנתבע (שבעד אחד
דינו להישבע) לא היה נשבע ,אלא משלם.
ג 2אֹו ַעל ִּפי ְׁשלָׁשה ֵע ִדים – ונשאלת השאלה :מדוע התורה מדברת על שלושה עדים ,הרי די בשנייםָ .קרֹוב – קרוב
משפחה של העד או של אחד מבעלי הדין (להלן פרק יג)ָּ .פסּול – מן הפסולים להעיד (להלן פרק ט)ָּ .ב ְט ָלה ָה ֵעדּות – ואי
אפשר לקבל גם את עדותם של העדים האחרים.
ד ַמה ַּי ֲעׂשּו ְׁש ֵני ַא ִחים ִּב ְכ ַלל ָה ָעם – הרי לא ייתכן לפסול בגללם את כל שאר עדי הראיה.
הְ 1ו ֵכי ַצד ּבֹו ְד ִקין ַה ָּד ָבר – אם "נתכוונו כולן להעיד" (לעיל ד)ַּ .כת ַא ַחת – קבוצה אחתְ .ל ָה ִעיד ָּבא ֶתם – צפיתם במתרחש
