Page 877 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 877
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק ו 855
מי שרוצה לקיים את שטרו (פה"מ כתובות כתיבת קיום השטר
ב,ג; כס"מ). ד ֵּבית ִּדין ֶׁשָּכ ְתבּו 'ְּבמֹוַׁשב ְׁשלָׁשה ָה ִיינּוְ ,ו ִנ ְת ַק ֵּים ְׁש ָטר ֶזה
ה ַמ ֲח ִזי ִקין אֹו ָתן – מניחים שהדיינים ְּב ָפ ֵנינּו' – ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻק ָּיםַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ֵּפְרׁשּו ְּב ֵאי זֹו ֶּדֶרְך
ֵמ ָח ֵמׁש ַה ְּדָר ִכים ִנ ְת ַק ֵּיםֶׁ ,ש ֵאין חֹוְׁשִׁשין ְל ֵבית ִּדין ֶׁשָּמא ִי ְטעּו.
הראשונים בקיאים .אבל עדיין צריך
לוודא שיצא שטר הקיום מבית הדין
ּו ְכ ָבר ָנ ֲהגּו ָּכל ָּב ֵּתי ִּדי ִנין ֶׁש ָר ִאינּו ְוָׁש ַמ ְענּוֶׁ ,ש ִּי ְכ ְּתבּו ַה ֶּד ֶרְך ושאינו מזויף (תשב"ץ; הובא בק')ְּ .ב ִק ִּיין
– בקיאים ,מומחים בתורת המשפט.
ּבֹו ְד ִקין ַא ַחר ָה ֵע ִדים – אם אמנם הם ֶׁשִּנ ְת ַק ֵּים ָּבּה ִּב ְפ ֵני ֶהם .ה ּו ְלעֹו ָלם ֵאין ֵּבית ִּדין ּבֹו ְד ִקין ַא ַחר
כשרים. ֵּבית ִּדין ַא ֵחרֶ ,אָּלא ַמ ֲח ִזי ִקין אֹו ָתן ֶׁש ֵהן ְּב ִק ִּיין ְוֹלא ִי ְטעּו;
ֲא ָבל ּבֹו ְד ִקין ַא ַחר ָה ֵע ִדים.
ו ּו ֵמת ֶא ָחד ֵמ ֶהן – לאחר שהכריעו
שהשטר מקוים ,ולפני שהספיק לחתום ו ְׁשלָׁשה ֶׁש ָּיְׁשבּו ְל ַק ֵּים ֶאת ַהּ ְׁש ָטרּ ,ו ֵמת ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ָצִריְך
על נוסח הקיוםִּ .בְׁש ַנ ִים ִק ְּימּוהּו – ואין
קיום אלא בשלושה ,כי רק שלושה הם ִל ְכּתֹב 'ְּבמֹוַׁשב ְׁשלָׁשה ָה ִיינּוְ ,ו ָה ֶא ָחד ֵאי ֶנּנּו'ֶׁ ,שָּמא ִיְר ֶאה
ָהרֹו ֶאה ְויֹא ַמרִּ :בְׁש ַנ ִים ִק ְּימּוהּו; ֲא ִפּלּו ָה ָיה ָּכתּוב ּבֹו 'ְּב ֵבית בית דין (לעיל א) ,אבל שניים שדנו ,אין
דיניהם דין (סנהדרין ב,י; טוען ונטען ז,ד).
לכן אין כאן בית דין ולא סתירה לכלל ִּדין' – יֹא ַמר ָהרֹו ֶאהֶׁ :שָּמא ִּדּמּו ֶׁשּ ְׁש ֵני ֶהם ֵּבית ִּדין ֵהןְ .ו ִאם
האמור לעיל :אין בית דין בודקין אחר ֵיׁש ּבֹו ַמְׁש ָמע ֶׁש ָהיּו ְׁשלָׁשה – ֵאינֹו ָצִריְך.
בית דין אחר (י')ֵ .יׁש ּבֹו ַמְׁש ָמע ֶׁש ָהיּו זְׁ 1שלָׁשה ֶׁש ָּיְׁשבּו ְל ַק ֵּים ֶאת ַהּ ְׁש ָטרּ ,ו ָבאּו ְׁש ֵני ֵע ִדים ְו ִעְר ֲערּו
ְׁשלָׁשה – כגון שכתבו 'דננו בקיום
ַעל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֶׁשהּוא ַּג ְז ָלן ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹוּ ,ו ָבאּו ְׁש ַנ ִים ֲא ֵחִרים
השטר שנינו ופלוני'. ְו ֵה ִעידּו ֶׁש ָח ַזר ִּב ְתׁשּו ָבהִ :אם ַעד ֶׁשֹּלא ָח ְתמּו ֵה ִעידּו ֶׁש ָח ַזר
– ֲהֵרי ֶזה חֹו ֵתם ִעָּמ ֶהןֶׁ ,ש ֲהֵרי ְׁשלָׁשה ָהיּו; ְו ִאם ַא ַחר ֶׁש ָח ְתמּו
זַ 1על ֶא ָחד ֵמ ֶהן – מן הדיינים .וניתן
לקיים את השטר אף בפני שלושה
הדיוטות ,אך לא בפני גזלנים וכיוצא ַהּ ְׁש ַנ ִים ֵה ִעידּו ָע ָליו ֶׁש ָח ַזר ִּב ְתׁשּו ָבה – ֵאינֹו חֹו ֵתם ִעָּמ ֶהן,
בזה (לעיל א)ְ .ו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו – מסיבות ֶׁש ֲהֵרי הּוא ְּכ ִמי ֶׁש ֵאינֹו ְּב ֵעת ֲח ִתי ַמת ַהּ ְׁש ַנ ִים.
הפוסלות אותו מלדון ,כיוון שעבר
עברה (להלן פרק י)ֶׁ .ש ָח ַזר ִּב ְתׁשּו ָבה – ואין זַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ִעְר ֲערּו ָע ָליו ַּב ֲע ֵבָרהֲ .א ָבל
העדים הללו מכחישים את קודמיהם .כי
אילו היו מכחישים את דבר הגזלה ,אי ִאם ִעְר ֲערּו ָע ָליו ִּב ְפ ַגם ִמְׁשָּפ ָחהְּ ,כגֹון ֶׁש ָא ְמרּו ' ִאּמֹו ֹלא
אפשר היה להוציא ממון על פי קיומו ִנְׁש ַּת ְחְרָרהְ ,ו ֶע ֶבד הּוא' ,אֹו 'ֹלא ִנ ְתַּג ְּיָרה ִאּמֹוְ ,וגֹוי הּוא',
של בית דין זה (רי"ף כתובות כא,ב .מל"מ. ְונֹו ַדע ַא ַחר ֶׁש ָח ְתמּו ַהּ ְׁש ַנ ִים ֶׁש ֵאין ְּב ִמְׁשַּפ ְחּתֹו ְּפ ָגם ְוֶׁשהּוא
וראה להלן יב,ג) .לדרך חזרתו בתשובה ָּכֵׁשר – ֲהֵרי ֶזה חֹו ֵתם ִעָּמ ֶהןֶׁ ,ש ֶּזה ִּגּלּוי ָּד ָבר ֶׁש ָה ָיה ִמּקֹ ֶדם.
ראה להלן יב,ד ואילךְּ .כ ִמי ֶׁש ֵאינֹו ְּב ֵעת
ֲח ִתי ַמת ַהּ ְׁש ַנ ִים – שהיה פסול אז לדון. ח ֻמ ָּתר ִל ְכּתֹב ַהִּקּיּום ַּבׁ ְּש ָטר ֹק ֶדם ֶׁש ִּי ְת ַק ֵּים ַהּ ְׁש ָטרְ ,וחֹו ְת ִמין
זִּ 2ב ְפ ַגם ִמְׁשָּפ ָחה – פסול ייחוס ַה ַּד ָּי ִנין ַא ַחר ֶׁש ִּי ְת ַק ֵּים ַהׁ ְּש ָטרֶׁ ,ש ֵאין ַהְּכ ִתי ָבה ִע ָּקר ֶאָּלא
ַה ֲח ִתי ָמהְ .ו ֵאין ַה ַּד ָּי ִנים ְצִרי ִכין ִל ְקרֹות ַהּ ְׁש ָטר ֶׁשְּמ ַק ְּי ִמין אֹותֹו,
הפוסל אותו מלהעיד ולדון (להלן ט,ד-ו). ֶאָּלא ְמ ַק ְּי ִמין אֹותֹו ֵמ ֵע ָדיו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָי ְדעּו ַמה ָּכתּוב ּבֹו.
ֹלא ִנְׁש ַּת ְחְרָרה – שפחה כנענית ,שהיא
במצב ביניים בין גויה לבין יהודייה,
שרק בשחרורה ובטבילתה היא נעשית
יהודייה .בניה של שפחה כנענית הם עבדים כנעניים ,ואינם יהודים גמורים ,ולכן הם פסולים מלדוןְ .ונֹו ַדע – בלא
להכחיש את העדים הקודמיםֶׁ .ש ֶּזה ִּגּלּוי ָּד ָבר ֶׁש ָה ָיה ִמּ ֹק ֶדם – ומתברר שהיה כשר לדון תמיד ,בעוד שלעניין עברה,
רק משעה שהעידו עליו עדים שחזר בתשובה ,הוא שב ונעשה כשר לדון.
ח ִל ְכּתֹב ַהִּקּיּום – להוסיף בסוף השטר נוסח של בית הדין המאשר שבדקו את השטר ומצאו שאינו מזויף .קֹ ֶדם
ֶׁש ִּי ְת ַק ֵּים ַהּ ְׁש ָטר – לפני שייבחן ויתקיים על ידי הדיינים ויחתמו על הנוסח האמור (וראה להלן ז,ו)ֶ .אָּלא ְמ ַק ְּי ִמין אֹותֹו
ֵמ ֵע ָדיו – ואם החתימות אינן מזויפות ,השטר כולו מאומת ,מפני ש"העדים אין חותמין על השטר אלא אם כן קראוהו
כולו ודקדקו בו" (טוען ונטען טז,ב).
