Page 882 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 882
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק ט 8 60
שבעים שנה (תהלים צ,י) .ומי שהגיע לרוב ח ָק ָטן ֶׁש ִהִּגי ַע ִל ְכ ַלל ְׁשנֹו ָתיו ֶׁשִּנ ְראּו ּבֹו ִסי ָמ ֵני ַּב ְגרּות
שנותיו ולא הביא שתי שערות ,מתברר
ִמְּל ַמ ְע ָלה – ֵאינֹו ָצִריְך ְּב ִדי ָקה; ְו ִאם ָלאוֵ ,אין ְמ ַקְּב ִלין ֵעדּותֹו למפרע שהוא סריס ,אף אם אין בו סימני
ַעד ֶׁש ִּיָּב ֵדקּ .ו ֶבן ְׁשלׁש ֶעְׂשֵרה ָׁש ָנה ְויֹום ֶא ָחד ֶׁש ֵה ִביא ְׁש ֵּתי
ְׂש ָערֹותְ ,ו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּב ִטיב ַמּ ָׂשא ּו ַמ ָּתן – ֵאין ֵעדּותֹו ֵעדּות סריס (שם).
ְּב ַקְר ָקעֹותִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ֵאינֹו ְמ ַד ְק ֵּדק ַּב ְּד ָבִריםֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאינֹו יֹו ֵד ַע;
ח ִמְּל ַמ ְע ָלה – שערות בזקןְּ .ב ִדי ָקה
– אם הביא שתי שערות בבית הערווה
(שם,טו)ְ .ו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ְּב ִטיב ַמּ ָׂשא ּו ַמ ָּתן ֲא ָבל ְּב ֵעדּות ִמַּט ְל ְט ִלין ְמ ַקְּב ִלין ֵעדּותֹו ,הֹו ִאיל ְוהּוא ָּגדֹול.
– הדבר תלוי במה שנראה לבית הדין,
שוטים
בדרך כלל אדם פחות מבן עשרים עדיין
טַ 1הּׁשֹו ֶטה ָּפסּול ְל ֵעדּות ִמן ַהּתֹוָרהְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאינֹו ֶּבן ִמ ְצוֹות. אינו יודע לסחור בקרקעות" ,מפני
שדעתו נוטה אחר המעות ,ועדיין לא
ְוֹלא ׁשֹו ֶטה ֶׁשהּוא ְמ ַהֵּלְך ָערֹם ּו ְמַׁשֵּבר ֵּכ ִלים ְוזֹוֵרק ֲא ָב ִנים נתיישבה דעתו בדרכי העולם" (מכירה
ִּב ְל ַבדֶ ,אָּלא ָּכל ִמי ֶׁשִּנ ְטְר ָפה ַּד ְעּתֹו ְו ִנ ְמ ֵצאת ַּד ְעּתֹו ְמֻׁשֶּבֶׁשת
ָּת ִמידֲ ,א ִפּלּו ְּב ָד ָבר ִמן ַה ְּד ָבִריםַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ְמ ַדֵּבר ְוׁשֹו ֵאל כט,יג; י').
ָּכ ִע ְנ ָין ִּבְׁש ָאר ְּד ָבִרים – ֲהֵרי ֶזה ָּפסּולּ ,ו ִב ְכ ַלל ַהּׁשֹו ִטים ֵי ָחֵׁשב.
טֶׁ 1ש ֵאינֹו ֶּבן ִמ ְצוֹות – שהוא פטור מן
המצוות ,ובכלל זה מצַות עדות (ק') ,וגם
טַ 2הִּנ ְכֶּפהְּ :ב ֵעת ְּכ ִפ ָּיתֹו – ָּפסּול; ּו ְב ֵעת ֶׁשהּוא ָּבִריא – ָּכֵׁשר. משום שדעתו אינה מיושבת (להלן יא).
ֶׁשִּנ ְטְר ָפה ַּד ְעּתֹוָּ ...ת ִמיד – שנשתבשה
דעתו בגלל חולי גופני (פה"מ נידה ב,א)ְ .ו ֶא ָחד ַהִּנ ְכֶּפה ִמ ְּז ַמן ִל ְז ַמן אֹו ַהִּנ ְכֶּפה ָּת ִמיד ְּבֹלא ֵעת ָקבּו ַע;
ְוהּוא ֶׁשֹּלא ִּת ְה ֶיה ַּד ְעּתֹו ְמֻׁשֶּבֶׁשת ָּת ִמידֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵיׁש ָׁשם ִנ ְכִּפין ְּב ָד ָבר ִמן ַה ְּד ָבִרים – מתנהג כשוטה
ֶׁשַּגם ְּב ֵעת ְּבִרי ָא ָתם ַּד ְע ָּתן ִמָּטֶר ֶפת ֲע ֵלי ֶהןְ .ו ָצִריְך ְל ִה ְת ַיּ ֵׁשב בדבר אחד בלבד (כס"מ).
ְּב ֵעדּות ַהִּנ ְכִּפין ַהְרֵּבה. טַ 2הִּנ ְכֶּפה ִמ ְּז ַמן ִל ְז ַמן – הנופל
מפעם לפעם שלא מרצונו (פה"מ בכורות
י ַהְּפ ָת ִיים ְּביֹו ֵתרֶׁ ,ש ֵאי ָנן ַמִּכיִרין ְּד ָבִרים ַהּסֹו ְתִרין ֶזה ֶאת ֶזה, ז,ה .ק' :שסובל מהתקפות טירוף לעתים מזומנות).
ֵיׁש ָׁשם – יש .המילה 'שם' היא מילת
ְוֹלא ָי ִבינּו ִע ְנ ְי ֵני ַה ָּד ָבר ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשְּמ ִבי ִנין ְׁש ָאר ַעם ָה ָאֶרץְ ,ו ֵכן קישור שתורגמה מהסגנון הערבי ,ואין
ַהְּמבֹ ָה ִלין ְו ַהֶּנ ְחָּפ ִזין ְּב ַד ְע ָּתןְ ,ו ַהִּמְׁש ַּתְּג ִעים ְּב ַד ְע ָּתן ְּביֹו ֵתר – משמעותה ציון מקוםְּ .ב ֵעת ְּבִרי ָא ָתם –
בזמן שנראים בריאים ואינם נופליםֲ .ה ֵרי ָּכל ֵאּלּו ִּב ְכ ַלל ַהּׁשֹו ִטיםְ .ו ָד ָבר ֶזה ְל ִפי ַמה ּ ֶׁש ִּי ְר ֶאה ַה ַּד ָּין,
ְל ִה ְת ַיּ ֵׁשב – לבדוק היטב אם הם במצב
ֶׁש ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ַכֵּון ַה ֵּדעֹות ִּב ְכ ָתב. של שפיות ויכולים להעיד או שמא הם
חרשים בהתקף של מחלת נפש.
י ַהְּפ ָת ִיים – תמימים שיכולת ההבחנה יאַ 1ה ֵחֵרׁש – ַּכּׁשֹו ֶטהֶׁ ,ש ֵאין ַּד ְעּתֹו ְנכֹו ָנה ְו ֵאינֹו ֶּבן ִמ ְצוֹות.
ְו ֶא ָחד ֵחֵרׁש ֶׁשְּמ ַדֵּבר ְו ֵאינֹו ׁשֹו ֵמ ַע אֹו ֶׁשּׁשֹו ֵמ ַע ְו ֵאינֹו ְמ ַדֵּבר – שלהם וניתוחם את המציאות פגומים.
ַאף ַעל ִּפי ֶׁשְר ִא ָּיתֹו ְר ִא ָּיה ְמ ֻעָּלה ְו ַד ְעּתֹו ְנכֹו ָנהָ ,צִריְך ְל ָה ִעיד ואף על פי שהם חייבים במצוות ,הם
ְּב ֵבית ִּדין ְּב ִפיו אֹו ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָראּוי ְל ָה ִעיד ְּב ִפיוְ ,ו ִי ְה ֶיה ָראּוי פסולים לעדותַ .מִּכי ִרין – מבחינים.
ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשְּמ ִבי ִנין ְׁש ָאר ַעם ָה ָאֶרץ –
שמנהלים כראוי את עבודתם ומסחרם ִלְׁש ֹמ ַע ִּד ְב ֵרי ַה ַּד ָּי ִנים ְו ָה ִאּיּום ֶׁשְּמ ַא ְּי ִמין ָע ָליו.
ביישוב הארץַ .הְּמבֹ ָה ִלין ְו ַהֶּנ ְחָּפ ִזין
ְּב ַד ְע ָּתן – שאינם שקולים בניהול ענייניהם אלא פזיזים (סמ"ע ,שו"ע חו"מ לה ,ס"ק כב)ֶׁ .ש ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ַכ ֵּון ַה ֵּדעֹות ִּב ְכ ָתב –
לתת עקרונות מנחים לבחינת שפיות העדים ,והדבר מסור לדיין.
יאַ 1ה ֵחֵרׁש – מי שאינו שומע ואינו מדבר ,שבגלל התקשורת הלקויה בינו לבין הבריות ,היה נחשב בדרך כלל חסר
דעת ,פסולו ַּכּׁשֹו ֶטה .ואם רק אינו שומע או רק אינו מדבר ,אף על פי שחייב במצוות ,פסול להעיד מסיבה אחרת ,מפני
"שאין מקבלין עדות ...אלא מפי העדים ,שנאמר' :על פי שניים עדים' – מפיהם" (לעיל ג,ד)ְ .ו ַד ְעּתֹו ְנכֹו ָנה – וחשיבתו
הגיוניתָ .ראּוי וכו' – ולעניין עדות בשטר ,תיקנו חכמים שתהא העדות בו תחליף לעדות בבית דין בדיני ממונות ,אך
עדיין צריך שיהא עד השטר ראוי להעיד בבית דין ,כי כל מה שתיקנו חכמים ,תיקנו כעין דין תורה (נוב"י)ְ .ו ָה ִאּיּום
ֶׁשְּמ ַא ְּי ִמין ָע ָליו – אזהרות הדיינים לעד להעיד אמת (בדיני נפשות ,ראה סנהדרין יב ,ג; בדיני ממונות ,ראה להלן יז,ב).
