Page 880 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 880
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק ח 8 58
ג ּו ְל ִפי ָכְךִ ,אם ָה ָיה ַהּתֹו ֵב ַע ַּת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמיםְ ,ו ִה ְזִּכיר ַהּתֹו ֵב ַע ג ַהּתֹו ֵב ַע – שאם הוא תלמיד חכמים,
ַה ֶּזה ֶאת ָה ֵעד ְו ִנ ְזַּכר – ֲהֵרי ֶזה ָי ִעיד לֹוֶׁ ,ש ַּת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמים יֹו ֵד ַע ודאי יאמר את הדברים בדרך שלא יהא
ֶׁש ִא ְל ָמ ֵלא ָז ַכר ַה ָּד ָבר ֹלא ָה ָיה ֵמ ִעידְ .ו ַקל הּוא ֶׁש ֵה ֵקּלּו ְּב ִדי ֵני בה עיוות דין ,כשיקפיד להזכיר לעד רק
ָממֹונֹותֶׁ ,ש ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּ ָׁש ַכח ַה ָּד ָבר ִמַּכָּמה ָׁש ִניםְ ,ו ַהְּכ ָתב הּוא את עיקרי הדברים ולא יותר ,כדי שלא
להחטיא אותו (רב האי גאון ,אוצר הגאונים,
ֶׁש ִה ְזִּכירֹו ַה ָּד ָבר – ֲהֵרי ֶזה ֵמ ִעיד. התשובות ,עמ' .)81וכל שכן אם היה העד
עצמו תלמיד חכמים ,והתובע מזכיר לו
כשעדי השטר אינם זוכרים
את האירוע (רדב"ז).
ד 1הֹו ִאיל ְו ַה ָּד ָבר ֵּכןְׁ ,ש ָטר ֶׁש ָּי ָצא ְל ֵבית ִּדיןּ ,ו ָבאּו ֵע ָדיו
דַּ 1כ ֶחֶרס – שאין לו ערך" ,שאין אדם
ְו ָא ְמרּו 'ְּכ ַתב ָי ֵדינּו הּוא ֶזהֲ ,א ָבל ֵמעֹו ָלם ֹלא ָי ַד ְענּו ֵעדּות
זֹוְ ,ו ֵאין ָאנּו זֹו ְכִרים ֶׁש ֶּזה ָלָוה ִמ ֶּזה' אֹו ' ָמ ַכר לֹו' – ֹלא מעיד על כתב ידו שהוא זה ,אלא על
ִנ ְת ַק ֵּים ַהּ ְׁש ָטרַ ,ו ֲהֵרי הּוא ַּכ ֶחֶרסַ ,עד ֶׁש ִּי ְזְּכרּו ֵעדּו ָתןְ .ו ָכל הממון שבשטר הוא מעיד" (לעיל א).
ִמי ֶׁש ֵאינֹו ָּדן ָּכ ֶזה – ֹלא ָי ַדע ְּב ִדי ֵני ָממֹונֹות ֵּבין ְי ִמינֹו
ִלְׂש ֹמאלֹו.
דֲ 2א ָבל ִאם ָה ָיה ְּכ ַתב ָי ָדם יֹו ֵצא ִמָּמקֹום ַא ֵחר ,אֹו ֶׁש ָהיּו ד 2יֹו ֵצא ִמָּמקֹום ַא ֵחר – ראה לעיל
ֵע ִדים ֶׁש ֶּזה ְּכ ַתב ָי ָדם – ְמ ַק ְּי ִמין ֶאת ַהּ ְׁש ָטרְ ,ו ֵאין ַמְׁשִּגי ִחין ַעל ביאור ג,וִּ .ד ְבֵרי ֶהם – של עדי השטר.
ִּד ְבֵרי ֶהם ֶׁש ָא ְמרּו ' ֵאין ָאנּו זֹו ְכִרים ֵעדּות זֹו'ֶׁ ,שָּמא ָח ְזרּו ָּב ֶהם, ּו ְכ ִאּלּו ָא ְמרּו – "עדים החתומין על
ְו ֶזה ֶׁש ָא ְמרּו ' ֵאין ָאנּו זֹו ְכִרין' – ְּכ ֵדי ְל ַבֵּטל ַהְּׁש ָטרּ ,ו ְכ ִאּלּו השטר הרי הן כמי שנחקרה עדותן בבית
ָא ְמרּו ' ְק ַטִּנים ָה ִיינּו'ְּ' ,פסּו ֵלי ֵעדּות ָה ִיינּו'ֶׁ ,ש ֵאי ָנם ֶנ ֱא ָמ ִנים, דין ,ואינן יכולין לחזור בהן .במה דברים
אמורים? בשאפשר לקיים את השטר
הֹו ִאיל ְו ִי ְת ַק ֵּים ַהּ ְׁש ָטר ֶׁשֹּלא ַעל ִּפי ֶהם. שלא מפיהן ,כגון שהיו שם עדים שזה
כתב ידן או שהיה כתב ידן יוצא ממקום
דּ 3ו ִמְּפ ֵני ַט ַעם ֶזה ְמ ַק ְּי ִמין ָּכל ַהּ ְׁש ָטרֹותְ ,ו ֵאין ָאנּו ְצִרי ִכין
אחר" (לעיל ג,ו).
ְל ָה ִביא ֵע ִדים ְו ִלְׁשאֹל אֹו ָתם ִאם ֵהם זֹו ְכִרים ֵעדּות זֹו אֹו
ֵאי ָנם זֹו ְכִרים אֹו ָתּהֶׁ ,ש ֲא ִפּלּו ָּבאּו ְו ָא ְמרּו ' ֵאין ָאנּו זֹו ְכִרים
אֹו ָתּה'ֵ ,אין ׁשֹו ְמ ִעין ָל ֶהם ,הֹו ִאיל ְו ֶא ְפָׁשר ְל ַק ְּימֹו ֶׁשֹּלא
ִמִּפי ֶהן.
ה ֶא ָחד ַהּכֹו ֵתב ֵעדּותֹו ַעל ַהּ ְׁש ָטר אֹו ֶׁשִּנ ְמ ָצא ָּכתּוב ֶא ְצלֹו ה ָא ָדם ֶנ ֱא ָמן – "אף על פי שהוא
ְּב ִפ ְנ ָקסֹו ּו ִב ְכ ַתב ָידֹו 'ְּפלֹו ִני ֵה ִעיד אֹו ִתי ָע ָליו ְּביֹום ְּפלֹו ִני ְּב ָכְך מאמין הדבר בלבו כאלו ראהו – לא
ְו ָכְך'ִ :אם ָז ַכר ֵמ ַע ְצמֹו ,אֹו ִה ְזִּכירּוהּו ֲא ֵחִרים ְו ִנ ְזַּכר – ֵמ ִעיד; יעיד ,עד שיראה הדבר בעיניו ...וכל
ְו ִאם ָלאו – ָאסּור ְל ָה ִעידֶׁ ,ש ֵאין ֶזה ּדֹו ֶמה ֶאָּלא ְל ִמי ֶׁש ָא ַמר המעיד מפי אחרים ,הרי זה עד שקר"
לֹו ָא ָדם ֶנ ֱא ָמן 'ְּפלֹו ִני ֵיׁש לֹו ֵא ֶצל ְּפלֹו ִני ָּכְך ְו ָכְך'ְ ,ו ֵה ִעיד הּוא
ֶׁש ֵּיׁש ָל ֶזה ֵא ֶצל ֶזהְ ,והּוא ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ִמן ַה ָּד ָבר ְּכלּוםֶ ,אָּלא ִמִּפי (להלן יז,א).
ַא ֵחר ָׁש ַמע ְו ֵה ִעיד.
