Page 871 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 871
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק ג-ד 849
ח ָא ְמרּו ָה ֵע ִדים 'ְׁש ַטר ֶמ ֶכר ֶזה – מֹו ָד ָעא ִנ ְמ ְסָרה ָלנּו ח מֹו ָד ָעא – הודעה מראש של אדם
בפני עדים שהוא עומד למכור מתוך
אונס ,ואינו מתכוון שתחול מכירתו, ָע ָליו' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשְּכ ַתב ָי ָדן יֹו ֵצא ִמָּמקֹום ַא ֵחרֲ ,הֵרי ֵאּלּו
ולכן אינה תקפה (מכירה י,א-ב)ֲ .ה ֵרי ֵאּלּו
ֶנ ֱא ָמ ִנין .ט ָא ְמרּו ' ַעל ְּת ַנאי ָה ָיה ְׁש ָטר ֶזה'ִ :אם ָה ָיה ְּכ ַתב ָי ָדן
יֹו ֵצא ִמָּמקֹום ַא ֵחר – ֵאין ֶנ ֱא ָמ ִנין; ְו ִאם ֵאין ַהּ ְׁש ָטר ִמ ְת ַק ֵּים ֶאָּלא ֶנ ֱא ָמ ִנין – ואין כאן חזרה מן העדות.
והדין המיוחד הוא רק מכיוון שמדובר
ִמִּפי ֶהן – ֶנ ֱא ָמ ִניןְ ,ואֹו ְמִרין ְל ַב ֲע ֵלי ַה ִּדין ' ַק ְּימּו ַה ְּת ַנאי ּובֹואּו
במכר שנעשה בכפייה .ט ַעל ְּת ַנאי
ַל ִּדין' .י ָא ַמר ָה ֶא ָחד ִמן ָה ֵע ִדים ' ַעל ְּת ַנאי ָהיּו ַה ְּד ָבִרים'
– ויש בדבר משום חזרה מעדותם ,כיוון
ְו ַהּ ֵׁש ִני אֹו ֵמר 'ֹלא ָה ָיה ָׁשם ְּת ַנאי' – ֲהֵרי ָּכאן ֵעד ֶא ָחד.
שבחתימתם על השטר לא נכתב תנאי.
ֵאין ֶנ ֱא ָמ ִנין – שהרי הם באים להוסיף עדות שלא בפני בעל דין
תנאי לשטר (רדב"ז)ֶ .נ ֱא ָמ ִנין – שהפה
שאסר הוא הפה שהתיר ,שהרי אין עדים יאַּ 1גם ְּב ִדי ֵני ָממֹונֹות ֵאין ְמ ַקְּב ִלין ֵע ִדים ֶאָּלא ִּב ְפ ֵני ַּב ַעל
אחרים על הדברְ .ואֹו ְמִרין – הדיינים. ִּדיןְ .ו ִאם ָה ָיה ַּב ַעל ִּדין חֹו ֶלה ,אֹו ֶׁש ָהיּו ָה ֵע ִדים ְמ ַבְּקִׁשים
ֵלי ֵלְך ִל ְמ ִדי ַנת ַה ָּיםְ ,וָׁש ְלחּו ְל ַב ַעל ִּדין ְוֹלא ָּבא – ֲהֵרי ֵאּלּו
י ָא ַמר ָה ֶא ָחד ִמן ָה ֵע ִדים – כשאין
ְמ ַקְּב ִלין ֵע ִדים ֶׁשֹּלא ְּב ָפ ָניו.
השטר מתקיים אלא מפיהםֲ .הֵרי ָּכאן
ֵעד ֶא ָחד – ואם לא התקיים התנאי,
יישבע הנתבע שהחיוב היה על תנאי יאַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ֵעדּות ַעל ֶּפהֲ .א ָבל ַהּ ְׁש ָטר –
וייפטר ,כדין מי שיש נגדו רק עד אחד
ְמ ַק ְּי ִמין ְּב ֵבית ִּדין ֶאת ֵע ָדיו ֶׁשֹּלא ִּב ְפ ֵני ַּב ַעל ִּדיןַ .ו ֲא ִפּלּו ָה ָיה
(טוען ונטען א,א).
עֹו ֵמד ְוצֹו ֵו ַח ְואֹו ֵמר 'ְׁש ָטר ְמ ֻזָּיף הּוא'ֵ ' ,ע ֵדי ֶׁש ֶקר ֵהן'ְּ' ,פסּו ֵלי יאִּ 1ב ְפ ֵני ַּב ַעל ִּדין – בנוכחותו ,כיוון
שכך ידייק העד בעדותו ולא יעיז לשקר ֵעדּות ֵהן' – ֵאין ַמְׁשִּגי ִחין ּבֹו ֶאָּלא ְמ ַק ְּי ִמין ֶאת ַהּ ְׁש ָטר; ְו ִאם
(שו"ת הרי"ף סימן ר). ֵיׁש לֹו ְר ָא ָיה ִל ְפסֹל – ִי ְפ ֹסל.
יאֲ 2א ָבל ַהּ ְׁש ָטר ְמ ַק ְּי ִמין וכו' – בעל דין אלים
עדות על קיום השטר באה רק לאשר
יב ָּכל ִמי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְר ָא ָיה ְּב ֵע ִדים – הּוא ִמַּטֵּפל ָּב ֵע ִדים ַעד שהחתימות שבו אינן מזויפות ,ואינה
עדות על תוכנו של השטר .ואם יקוים
השטר ,גם תוכנו ייחשב כחקור ומאושר ֶׁש ָּי ִביא אֹו ָתן ְל ֵבית ִּדיןְ .ו ִאם ָי ְדעּו ֵּבית ִּדין ֶׁשַּב ַעל ִּדינֹו ַאָּלם,
ְו ָט ַען ַהּתֹו ֵב ַע ֶׁש ָה ֵע ִדים ִמ ְתַּפ ֲח ִדים ִמַּב ַעל ִּדינֹו ֶׁש ָּיבֹואּו ְו ָי ִעידּו
(לעיל ו; אור שמח; טוען ונטען טז,ב).
לֹו – ֲהֵרי ֵּבית ִּדין ּכֹו ִפין ֶאת ַּב ַעל ִּדינֹו ֶׁש ָּי ִביא הּוא ָה ֵע ִדים .יב ִמַּטֵּפל – מתעסק בהבאת העדים
לבית הדיןַ .אָּלם – אדם אליםֶׁ .ש ָּי ִביא ְו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו ָּד ִנין ָּב ֶהן ָל ַאָּלם.
הּוא ָה ֵע ִדים – שיביא עדים שאינו חייב,
מתוך הנחה שהעדים מפחדים לטעון נגדו ,אך אינם חשודים לשקר בגלל אלימותו.
ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי
צירוף עדים ד
א 1רֹו ִאיןְּ ...כ ֶא ָחד – ביחד ,באותו צירוף עדים בדיני נפשות
הזמןְ .ל ָה ִעיד ְּכ ֶא ָחד – באותו הזמן זה אֵ 1ע ֵדי ְנ ָפׁשֹות ְצִרי ִכין ֶׁש ִּי ְהיּו ְׁש ֵני ֶהן רֹו ִאין ָהעֹוֶׂשה ֲע ֵבָרה
אחר זהְּ .ב ִדי ֵני ָממֹונֹות ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ְל ָכְך ְּכ ֶא ָחדּ ,ו ְצִרי ִכין ְל ָה ִעיד ְּכ ֶא ָחד ּו ְב ֵבית ִּדין ֶא ָחד; ֲא ָבל ְּב ִדי ֵני
ָממֹונֹות ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ְל ָכְך.
– ראה להלן ו.
