Page 868 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 868

‫םיטפוש רפס‪      ‬תודע תוכלה‪      ‬פרק ב‪-‬ג	‬                                                      ‫‪	846‬‬

‫ֵעדּות‪ ,‬אֹו ֶׁש ָא ַמר ָה ֶא ָחד 'ְּב ַס ִיף ֲהָרגֹו'‪ְ ,‬ו ַהּ ֵׁש ִני אֹו ֵמר 'ְּברֹ ַמח'‪,‬‬      ‫– ביום רביעי בשבוע‪ .‬רֹ ַמח – כידון‪.‬‬
‫ֶׁש ֵאין ָּכאן ֵעדּות; ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ָ " :‬נכֹון ַה ָּד ָבר" (דברים יג‪,‬טו; יז‪,‬ד)‪ְ ,‬ו ֵכי ָון‬      ‫מוט שבקצהו מתכת מחודדת‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‬
 ‫ֶׁש ִה ְכ ִחיׁשּו ֶזה ֶאת ֶזה ְּב ָד ָבר ִמָּכל ַה ְּד ָבִרים – ֵאין ֶזה " ָנכֹון"‪.‬‬            ‫– בעניין הענשת עובד עבודה זרה‪:‬‬
                                                                                                ‫"ְו ֻהַּגד ְלָך ְוָׁש ָמ ְע ָּת‪ְ ,‬ו ָדַרְׁש ָּת ֵהי ֵטב ְו ִהֵּנה‬
‫ג   ָהיּו ָה ֵע ִדים ְמֻרִּבין‪ְׁ ,‬ש ַנ ִים ֵמ ֶהם ִּכְּונּו ֵעדּו ָתן ַּב ֲח ִקירֹות‬            ‫ֱא ֶמת ָנכֹון [מבוסס ואמתי] ַה ָּד ָבר ֶנ ֶעְׂש ָתה‬
                                                                                                ‫ַהּתֹו ֵע ָבה ַהּזֹאת ְּב ִיְׂשָר ֵאל"‪ְּ .‬ב ַס ִיף‪...‬‬
‫ּו ַב ְּדִריׁשֹות ְו ַהּ ְׁש ִליִׁשי אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – ִּת ְת ַק ֵּים ָה ֵעדּות‬    ‫ְּברֹ ַמח – כאמור‪ ,‬זיהוי מדויק של כלי‬
‫ַּבׁ ְּש ַנ ִים‪ְ ,‬ו ֵי ָהֵרג‪ֲ .‬א ָבל ִאם ִה ְכ ִחיׁש ֶאת ְׁש ֵני ֶהן‪ֲ ,‬א ִפּלּו ַּבְּב ִדיקֹות‬
                                                                                                   ‫הרצח הוא חלק מהותי של העדות‪.‬‬
                                       ‫– ֵעדּו ָתן ְּב ֵט ָלה‪.‬‬
                                                                                                ‫ג   ְמֻרִּבין – יותר משניים‪ַּ .‬בׁ ְּש ַנ ִים –‬
‫ד‪ֵ   1‬עד ֶא ָחד אֹו ֵמר 'ִּבְר ִבי ִעי ַּבׁ ַּשָּבת ִּבְׁש ַנ ִים ַּב ֹח ֶדׁש'‪ְ ,‬ו ַהּ ֵׁש ִני‬
                                                                                                ‫והאומר 'איני יודע' נחשב כמי שאינו‬
‫אֹו ֵמר 'ִּבְר ִבי ִעי ַּבׁ ַּשָּבת ִּבְׁשלָׁשה ַּב ֹח ֶדׁש' – ֵעדּו ָתן ַק ֶּי ֶמת‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה‬   ‫קיים (כנה"ג; וראה סנהדרין ט‪,‬ב)‪ ,‬ולכן אינו‬
                       ‫ָי ַדע ְּב ִעּבּורֹו ֶׁשַּלחֹ ֶדׁש ְו ֶזה ֹלא ָי ַדע‪.‬‬
                                                                                                              ‫פוסל את העדות כולה‪.‬‬
‫ד‪ַּ  2‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַעד ֲחצֹות ַה ֹח ֶדׁש‪ֲ .‬א ָבל ַא ַחר‬
                                                                                                ‫ד‪ָ   1‬י ַדע ְּב ִעּבּורֹו ֶׁשַּלחֹ ֶדׁש – ידע‬
‫ֲחצֹות‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ָא ַמר ָה ֶא ָחד 'ְּבִׁשּ ָׁשה ָעָׂשר ַּבחֹ ֶדׁש'‪ְ ,‬ו ַהּ ֵׁש ִני‬
‫אֹו ֵמר 'ְּבִׁש ְב ָעה ָעָׂשר' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּכְּונּו ְׁש ֵני ֶהן יֹום ֶא ָחד‬              ‫שהחודש הקודם היה חודש מלא‪ ,‬בן‬
‫ִמי ֵמי ַהּ ַׁשָּבת‪ֵ ,‬עדּו ָתן ְּב ֵט ָלה‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ֲח ִצי ַה ֹח ֶדׁש ָּבא ֶאָּלא‬               ‫‪ 30‬יום‪ ,‬ולא בן ‪ 29‬ימים (קידוש החודש א‪,‬ד)‪.‬‬

‫ּו ְכ ָבר ָי ְדעּו ַהּכֹל ֵא ָמ ַתי ָה ָיה רֹאׁש ַה ֹח ֶדׁש‪   .‬ה‪ָ   1‬א ַמר ָה ֶא ָחד‬            ‫ד‪ַ   2‬הּ ַׁשָּבת – השבוע‪ֶׁ .‬ש ֵאין ֲח ִצי ַהחֹ ֶדׁש‬

 ‫'ִּבְׁשלָׁשה ַּבחֹ ֶדׁש'‪ְ ,‬ו ַהּ ֵׁש ִני אֹו ֵמר 'ַּב ֲח ִמּ ָׁשה' – ֵעדּו ָתן ְּב ֵט ָלה‪.‬‬     ‫ָּבא וכו' – שכבר עברה מחצית החודש‪.‬‬

‫ה‪ָ   2‬א ַמר ֵעד ֶא ָחד 'ִּבְׁש ֵּתי ָׁשעֹות ַּבּיֹום'‪ְ ,‬ו ַהּ ֵׁש ִני אֹו ֵמר 'ְּבָׁשלׁש‬        ‫ה‪ְּ  1‬ב ֵט ָלה – שאין לתלות את הדבר‬

‫ָׁשעֹות ָה ָיה' – ֵעדּו ָתן ַק ֶּי ֶמת‪ֶׁ ,‬ש ֶּדֶרְך ָה ָעם ִל ְטעֹות ְּבָׁש ָעה ַא ַחת‪.‬‬               ‫בטעות האמורה‪ ,‬וזוהי הכחשה‪.‬‬
‫ֲא ָבל ִאם ָא ַמר ָה ֶא ָחד 'ְּבָׁשלׁש ָׁשעֹות'‪ְ ,‬ו ַהּ ֵׁש ִני אֹו ֵמר 'ְּב ָח ֵמׁש'‬
                                                                                                ‫ה‪ִּ  2‬בְׁש ֵּתי ָׁשעֹות – בשעות זמניות (פה"מ‬
                                       ‫– ֵעדּו ָתן ְּב ֵט ָלה‪.‬‬
                                                                                                ‫סנהדרין ה‪,‬ג)‪ ,‬המתקבלות מחלוקת שעות‬
‫ה‪ָ   3‬א ַמר ֵעד ֶא ָחד 'קֹ ֶדם ָה ֵנץ ַה ַחָּמה'‪ְ ,‬ו ֶא ָחד אֹו ֵמר 'ְּב ָה ֵנץ‬                 ‫האור‪ ,‬למן הזריחה ועד השקיעה (שיטת‬
                                                                                                ‫הגר"א על פי הרמב"ם)‪ ,‬ל‪ 12-‬חלקים שווים‪.‬‬
‫ַה ַחָּמה' – ֵעדּו ָתן ְּב ֵט ָלה‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ִהיא ָׁש ָעה ַא ַחת‪ֶׁ ,‬ש ַה ָּד ָבר‬         ‫נמצא ששלוש שעות הן לעולם רבע‬
                     ‫ִנָּכר ַלּ ֹכל‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ֶנ ְח ְלקּו ִּבְׁש ִקי ָע ָתּה‪.‬‬                 ‫משעות האור‪ ,‬בין בקיץ‪ ,‬שהיום ארוך‪,‬‬
                                                                                                ‫בין בחורף‪ ,‬שהיום קצר (פה"מ ברכות א‪,‬ה)‪.‬‬

                                                                                                ‫ה‪ָ   3‬ה ֵנץ ַה ַחָּמה – עלות השמש במזרח‪.‬‬

                                                                                                ‫ֶׁש ִהיא ָׁש ָעה ַא ַחת – שההבדל בזמן בין‬
                                                                                                              ‫העדויות פחות משעה‪.‬‬

 ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי‬  ‫	‬

‫עדי ממונות וביטול עדות‬  ‫ג‬

                                              ‫הקלות בחקירות לעדי הלוואה‬                         ‫א‪ִּ  1‬ב ְדִריָׁשה ַו ֲח ִקיָרה – ראה לעיל א‪,‬ד;‬

‫א‪ֶ   1‬א ָחד ִּדי ֵני ָממֹונֹות ְו ֶא ָחד ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ִּב ְדִריָׁשה ַו ֲח ִקיָרה‪,‬‬        ‫ב‪,‬א‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – אחר כמה ציוויים בעניין‬

‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬מְׁשַּפט ֶא ָחד ִי ְה ֶיה ָל ֶכם" (ויקרא כד‪,‬כב); ֲא ָבל ָא ְמרּו‬              ‫העונש בדיני ממונות ובדיני נפשות‪:‬‬
‫ֲח ָכ ִמים‪ְּ :‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִּת ְנעֹל ֶּד ֶלת ִּב ְפ ֵני לֹוִוין – ֵאין ֵע ֵדי ָממֹון‬
                                                                                                ‫" ִמְׁשַּפט ֶא ָחד ִי ְה ֶיה ָל ֶכם ַּכֵּגר ָּכ ֶא ְזָרח‬

                                                                                                ‫ִי ְה ֶיה‪ִּ ,‬כי ֲא ִני ה' ֱאֹל ֵהי ֶכם"‪ְּ .‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא‬
‫ִּת ְנ ֹעל ֶּד ֶלת ִּב ְפ ֵני לֹוִוין – שלא יימנעו ְצ ִרי ִכין ְּד ִריָׁשה ַו ֲח ִקי ָרה‪.‬‬
                                                                                                ‫בני אדם מלהלוות‪ ,‬תיקנו חכמים תקנות‬

‫המקילות על גביית החוב‪ .‬וכאן מדובר בהקלה בעניין הדיוק הדרוש בעדות של כל אחד מן העדים ובין עדויותיהם‬

                                                                                                ‫של כל העדים‪.‬‬
   863   864   865   866   867   868   869   870   871   872   873