Page 866 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 866
םיטפוש רפס תודע תוכלה פרק א 844
ג ֵאינֹו ַח ָּיב – כאמור לעיל ,בעדות ג ּכֹ ֵהן ָּגדֹול ֵאינֹו ַח ָּיב ְל ָה ִעידֶ ,אָּלא ֵעדּות ֶׁש ִהיא ְל ֶמ ֶלְך
שאינה באה להפריש מאיסור (לח"מ),
ִיְׂשָר ֵאל ִּב ְל ַבד ,הֹו ֵלְך ְל ֵבית ִּדין ַהָּגדֹול ּו ֵמ ִעיד ָּבּה; ֲא ָבל ִּבְׁש ָאר וטעם הדבר" :ובית יהיה לו [לכהן
ָה ֵע ֻדיֹות ָּפטּור. הגדול] מוכן במקדש ...וכבודו
מצַות דרישה וחקירה ותפארתו שיהיה יושב במקדש כל היום,
ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה ...היה
דִ 1מ ְצַות ֲעֵׂשה ִל ְדרֹׁש� ָה ֵע ִדים ְו ַל ֲחקֹר אֹו ָתן ּו ְל ַהְרּבֹות יודע עדות ,אינו חייב להעידה ,ואפילו
בבית דין הגדול ,שזה אינו כבוד לו
ִּבְׁש ֵא ָל ָתןּ ,ו ְמ ַד ְק ְּד ִקין ֲע ֵלי ֶהןּ ,ו ַמ ִּסי ִעין אֹו ָתן ֵמ ִע ְנ ָין ְל ִע ְנ ָין
ְּב ֵעת ַהּ ְׁש ֵא ָלהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּיְׁשּ ֹתקּו אֹו ַי ְח ְזרּו ָּב ֶהן ִאם ֵיׁש ְּב ֵעדּו ָתן שיילך ויעיד" (כלי המקדש ה,ז-ט)ֵ .עדּות
ּדֹ ִפיֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ָד ַרְׁש ָּת ְו ָח ַק ְר ָּת ְוָׁש ַא ְל ָּת ֵהי ֵטב" (דברים יג,טו). ֶׁש ִהיא ְל ֶמ ֶלְך ִיְׂשָר ֵאל – בדיון משפטי
ּו ְצִרי ִכין ַה ַּד ָּי ִנין ְל ִה ָּז ֵהר ְּב ֵעת ֲח ִקיַרת ָה ֵע ִדיםֶׁ ,שָּמא ִמּתֹו ָכן שהמלך הוא אחד הצדדים .והדברים
אמורים במלך מבית דוד ,אבל שאר
מלכי ישראל ,אין מעידים עליהם ,מפני ִי ְל ְמדּו ְלַׁש ֵּקר.
אלימותם (להלן יא,ט; רדב"ז).
דְּ 2בֶׁש ַבע ֲח ִקירֹות ּבֹו ְד ִקין ָה ֵע ִדיםְּ' :ב ֵאי ֶזה ָׁשבּו ַע?'ְּ' ,ב ֵאי זֹו
דִ 1מ ְצַות ֲעֵׂשה וכו' – "כדי שלא
ָׁש ָנה?'ְּ' ,ב ֵאי ֶזה ֹח ֶדׁש?'ְּ' ,ב ַכָּמה ַּבחֹ ֶדׁש?'ְּ' ,ב ֵאי ֶזה יֹום ִמי ֵמי
נחרוץ משפט בדיבור ראשון ובמהירות
ַהּ ַׁשָּבת?'ּ ,ו' ְב ַכָּמה ָׁשעֹות ַּבּיֹום?'ּ ,ו' ְב ֵאי ֶזה ָמקֹום?'ֲ .א ִפּלּו ו ָנ ַרע לזכאי" (סה"מ עשה קעט) .במשפט
ָא ַמר ' ַהּיֹום ֲהָרגֹו' ,אֹו ' ֶא ֶמׁש ֲהָרגֹו' – ׁשֹו ֲא ִלין לֹו 'ְּב ֵאי ֶזה התורה ,השופט גם חוקר ושואל,
ָׁשבּו ַע?'ְּ' ,ב ֵאי זֹו ָׁש ָנה?'ְּ' ,ב ֵאי ֶזה ֹח ֶדׁש?'ְּ' ,ב ַכָּמה ַּבחֹ ֶדׁש?', ועליו מוטלת האחריות לבירור האמת.
ַמ ִּסי ִעין – מעביריםֶׁ .ש ִּיְׁשּ ֹתקּו – ולא
יידעו להשיב ,ויתברר אם עדותם כשרה 'ְּב ֵאי ֶזה יֹום?'ְּ' ,ב ֵאי זֹו ָׁש ָעה?'.
אם פגומהּ .דֹ ִפי – פגם ,תרמיתְ .ל ִה ָּז ֵהר
דּ 3ו ִמְּכ ַלל ַה ֲח ִקירֹותָ ,י ֵתר ַעל ַהּ ֶׁש ַבע ַהּ ָׁשוֹות ַּבּ ֹכלֶׁ ,ש ִאם – בשאלותיהםִ .י ְל ְמדּו ְלַׁש ֵּקר – יבינו
העדים השקרנים מה ידוע לו ומה הוא ֵה ִעידּו ָע ָליו ֶׁש ָע ַבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – ׁשֹו ֲא ִלין ָל ֶהן ' ֶאת ֶמה ָע ַבד?'
מבקש לדעת ,וייקל עליהם לשקר.
ּו' ְב ֵאי זֹו ֲעבֹו ָדה ָע ַבד?'; ֵה ִעידּו ֶׁש ִחֵּלל ֶאת ַהּ ַׁשָּבת – ׁשֹו ֲא ִלין
אֹו ָתם ' ֵאי זֹו ְמ ָלא ָכה ָעָׂשה?' ְו' ֵהי ַאְך ָעָׂשה?'; ֵה ִעידּו ֶׁש ָא ַכל דְּ 2ב ֵאי ֶזה ָׁשבּו ַע – כל מחזור של
ְּביֹום ַהִּכּפּוִרים – ׁשֹו ֲא ִלין אֹו ָתם ' ֵאי ֶזה ַמ ֲא ָכל ָא ַכל?' ְו' ַכָּמה
שבע שנים עד השמיטה נקרא שבוע,
והשאלה היא באיזה מחזור שמיטה
היה האירועְּ .ב ֵאי זֹו ָׁש ָנה – בתוך מחזור ָא ַכל?'; ֶׁש ָה ַרג ֶאת ַהֶּנ ֶפׁש – ׁשֹו ֲא ִלין אֹו ָתם 'ַּבֶּמה ֲה ָרגֹו?'; ְו ֵכן
השמיטהְּ .ב ַכָּמה ַּב ֹח ֶדׁש – באיזה תאריך
ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהֲ ,הֵרי הּוא ִמְּכ ַלל ַה ֲח ִקירֹות. בחודשִ .מי ֵמי ַהּ ַׁשָּבת – מימות השבוע,
ה ַה ֲח ִקירֹות ְו ַה ְּדִריׁשֹות ֵהם ַה ְּד ָבִרים ֶׁש ֵהם ִע ַּקר ָה ֵעדּות, יום ראשון ,יום שני וכו'ְּ .ב ַכָּמה ָׁשעֹות –
באיזו שעה ביוםֲ .א ִפּלּו ָא ַמר ַהּיֹום ֲהָרגֹו
ּו ָב ֶהם ִי ְת ַח ֵּיב אֹו ִיָּפ ֵטרְ ,ו ֵהן ַּכָּו ַנת ַהַּמ ֲעֶׂשה ֶׁש ָעָׂשהְ ,ו ִכּוּון ַה ְּז ַמן – מרבים בשאלות ומדקדקים בעדותו
ְו ִכּוּון ַהָּמקֹוםֶׁ ,שָּב ֶהן יּו ְזמּו ָה ֵע ִדים אֹו ֹלא יּו ְזמּוֶׁ ,ש ֵאין ָאנּו
מן הטעם האמור בהלכה הקודמת.
ְיכֹו ִלים ְל ָה ִזים ָה ֵע ִדים ַעד ֶׁש ְּי ַכְּונּו ַה ְּז ַמן ְו ַהָּמקֹום.
דַ 3ה ֲח ִקירֹות – החקירה כאן היא
בדיקת העדות
מושג רחב הכולל הן חקירה במשמעה
וְ 1ועֹוד ַמְרִּבין ִל ְבּדֹק ָה ֵע ִדים ִּב ְד ָבִרים ֶׁש ֵאי ָנן ִע ָּקר ָּב ֵעדּות,
המצומצם (שאלות לדיוק של זמן
ְו ֵאין ָה ֵעדּות ְּתלּו ָיה ָּב ֶהןְ ,ו ֵהן ַהִּנ ְקָר ִאין 'ְּב ִדיקֹות'ְ .ו ָכל ַהַּמְרֶּבה
האירוע ומקומו) הן דרישה (תיאור
מדויק של האירוע).
ה ַּכָּו ַנתְ ...ו ִכּוּון – תיאור מדויקֶׁ .שָּב ֶהן ַּבְּב ִדיקֹות – ֲה ֵרי ֶזה ְמֻׁשָּבח.
יּו ְזמּו ָה ֵע ִדים – יש אפשרות שייעשו
עדים זוממים ,אם יבואו עדים אחרים ויעידו שהם עדי שקר ,מפני שלא יכלו להיות במקום המעשה שהם מעידים
עליו בזמן שהם מעידים עליו .והכלל הוא :עדות שאי אתה יכול להזימה ,אינה עדות (מלווה ולווה יז,ט; רוצח ב,ט).
