Page 848 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 848
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק כב 826
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ַנ ִים ְו ֶע ְׂש ִרים אְ 1ו ֶא ָחד – והוא הדין אם היו שניהם
כב
קשים (רדב"ז)ָ .קֶׁשה – כאמור להלן ,רשע
ההתחמקות מפסק הדין ופושע העשוי לנקוט אלימות נגד הדיין
החובה לפסוק ולהביע דעה ורכושוִ .נ ְז ָקק – דן את הדין.
אְׁ 1ש ַנ ִים ֶׁשָּבאּו ְל ָפ ֶניָך ַל ִּדיןֶ ,א ָחד ַרְך ְו ֶא ָחד ָקֶׁשהַ :עד ֶׁשֹּלא אֶׁ 2שֶּנ ֱא ַמר – באזהרת משה
ִּתְׁש ַמע ֶאת ִּד ְבֵרי ֶהם ,אֹו ִמּ ֶׁש ִּתְׁש ַמע ֶאת ִּד ְבֵרי ֶהם ְו ֵאין ַא ָּתה לשופטיםֹ" :לא ַתִּכירּו ָפ ִנים ַּבִּמְׁשָּפט
ַּכ ָּקטֹן ַּכָּגדֹל ִּתְׁש ָמעּון ֹלא ָתגּורּו ִמְּפ ֵני
ִאיׁש ִּכי ַהִּמְׁשָּפט ֵלאֹל ִהים הּואְ ,ו ַה ָּד ָבר יֹו ֵד ַע ְל ֵהי ָכן ַה ִּדין נֹו ֶטה – ַא ָּתה ַרּ ַׁשאי לֹו ַמר ָל ֶהם ' ֵאי ִני ִנ ְז ָקק
ֲאֶׁשר ִי ְקֶׁשה ִמֶּכם ַּת ְקִרבּון ֵא ַלי ּוְׁש ַמ ְע ִּתיו".
ָל ֶכם'ֶׁ ,שָּמא ִי ְת ַח ֵּיב ֶה ָח ָזקְ ,ו ִנ ְמ ָצא רֹו ֵדף ַא ַחר ַה ַּד ָּין. ְמ ֻמֶּנה ָלַרִּבים – שמינוהו הציבור להיות
דיין (ראה לעיל ב,יא)ַ .ח ָּיב ְל ִה ָּז ֵקק ָל ֶהם
אֲ 2א ָבל ִמּ ֶׁש ִּתְׁש ַמע ֶאת ִּד ְבֵרי ֶהם ְו ֵת ַדע ְל ֵהי ָכן ַה ִּדין נֹו ֶטה –
– אף לפני שידע להיכן הדין נוטה,
ִאי ַא ָּתה ַרּ ַׁשאי לֹו ַמר ' ֵאי ִני ִנ ְז ָקק ָל ֶכם'ֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ָתגּורּו שהרבים יספקו לו הגנה (רדב"ז) ,שאם
ִמְּפ ֵני ִאיׁש" (דברים א,יז) – ֶׁשֹּלא ּתֹא ַמרִ :איׁש ְּפלֹו ִני ָרָׁשע הּוא, לא כן ,העבריינים ישתלטו על הציבור.
בִ 1ל ְפ ֵני ַרּבֹו – לא כדיין ,אלא יושב ֶׁשָּמא ַי ֲהרֹג ֶאת ְּב ִניֶׁ ,שָּמא ַי ְד ִליק ֶאת ְּג ִדיִׁשיֶׁ ,שָּמא ִי ְק ֹצץ
בבית הדין כתלמיד ולומד כיצד דניםְ ,נ ִטיעֹו ַתיְ .ו ִאם ָה ָיה ְמ ֻמֶּנה ָל ַרִּבים – ַח ָּיב ְל ִה ָּז ֵקק ָל ֶהם.
בדומה ל"כל מקום שיש חילול השם,
בְ 1ו ֵכן ַּת ְל ִמיד ֶׁש ָה ָיה יֹוֵׁשב ִל ְפ ֵני ַרּבֹוְ ,וָר ָאה ְזכּות ֶל ָע ִני אין חולקין כבוד לרב" (תלמוד תורה ה,ג).
ויעיר לרבו בלשון מכובדת ,כשאלהְ ,וחֹו ָבה ֶל ָעִׁשיר – ִאם ָׁש ַתקֲ ,ה ֵרי ֶזה עֹו ֵבר ִמּׁשּום "ֹלא ָתגּורּו
ואף אם "ראה את רבו עובר על דברי
ִמְּפ ֵני ִאיׁש"ְ ,ו ַעל " ִמ ְּד ַבר ֶׁש ֶקר ִּת ְר ָחק" (שמות כג,ז). תורה ,אומר לו 'למדתנו רבנו כך וכך?'"
בּ 2ו ִמַּנ ִין ַל ַּד ָּין ֶׁשֹּלא יֹוִׁשיב ַּת ְל ִמיד ּבּור ְל ָפ ָניו? ַּת ְלמּוד (שם,ט).
בּ 2בּור – חסר מעלות שכליות ומעלות לֹו ַמרִ " :מ ְּד ַבר ֶׁש ֶקר ִּתְר ָחק" .ג ּו ִמַּנ ִין ַל ַּת ְל ִמיד ֶׁשָר ָאה ֶאת
מידותיות (פה"מ אבות ה,ו) .כאמור בפרק
ַרּבֹו ֶׁשָּט ָעה ַּב ִּדיןֶׁ ,שֹּלא יֹא ַמרַ :א ְמ ִּתין לֹו ַעד ֶׁש ִּי ְגמֹר ַה ִּדין, י ,יש לתלמיד חלק חשוב בשלב הדיון,
ְו ֶא ְס ְּתֶרּנּו ְו ֶא ְב ֶנּנּו ִמׁ ֶּשִּליְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּי ָּקֵרא ַה ִּדין ַעל ְׁש ִמי? ַּת ְלמּוד ותלמיד מעין זה עלול לפגוע במימוש
הצדק .ג ֶׁשֹּלא יֹא ַמר – לעצמו .לֹו ַמרִ " :מ ְּד ַבר ֶׁש ֶקר ִּת ְר ָחק".
ְו ֶא ְס ְּתֶרּנּו ְו ֶא ְב ֶנּנּו ִמׁ ֶּשִּלי – ורק אחר כך
המצוה לפשר אביא ראיה לדבריי ואבטל את דינו של
דִ 1מ ְצָוה לֹו ַמר ְל ַב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ַּב ְּת ִחָּלה 'ְּב ִדין ַא ֶּתם רֹו ִצים אֹו רבי ,וייקרא הדין על שמי.
דְּ 1פָׁשָרה – "ופירוש פשרה לפי עיקר ִּב ְפָׁש ָרה?'; ִאם ָרצּו ִּב ְפָׁש ָרה – עֹוִׂשין ֵּבי ֵני ֶהן ְּפָׁש ָרהְ .ו ָכל ֵּבית
מובן המילה ,המיצוע [אמצע] בדבר,
ִּדין ֶׁשעֹוֶׂשה ְּפָׁשָרה ָּת ִמיד – ֲהֵרי ֶזה ְמֻׁשָּבחְ ,ו ָע ָליו ֶנ ֱא ַמר: כלומר הסכמה בדרך שלום ,והם קורין
"[ּו] ִמְׁשַּפט ָׁשלֹום ִׁש ְפטּו ְּבַׁש ֲע ֵרי ֶכם" (זכריה ח,טז) – ֵאי ֶזה הּוא למים הבינוניים שאינו לא קר ולא
חם ,פושרין" (פה"מ כתובות י,ה)ֶ .נ ֱא ַמר
ִמְׁשָּפט ֶׁש ֵּיׁש ִעּמֹו ָׁשלֹום? ֱהֵוי אֹו ֵמרֶ :זה ִּבּצּו ַע.
– בתוכחת זכריה לבני דורוֵ " :אֶּלה
ַה ְּד ָבִרים ֲאֶׁשר ַּת ֲעׂשּו ַּדְּברּו ֱא ֶמת ִאיׁש ֶאת ֵר ֵעהּוֱ ,א ֶמת ּו ִמְׁשַּפט ָׁשלֹום ִׁש ְפטּו ְּבַׁש ֲעֵרי ֶכם"ֵ .אי ֶזה הּוא ִמְׁשָּפט ֶׁש ֵּיׁש ִעּמֹו
ָׁשלֹום – שהרי במשפט צד אחד מנצח וצד אחד מפסידִּ .בּצּו ַע – פשרה .מלשון לבצוע ,לחתוך באמצע .על דרכו של
השופט ,כתב רבנו" :כללו של דבר ,צריך השופט להיות כרופא הבקי ,כי הרופא הבקי כל זמן שהוא יכול ואפשר
לו לרפות במיני מזון ,לא ירפא על ידי סמים .ואם יראה שהמחלה כבדה מכדי לרפותה במיני מזון ,אז מרפא בסמים
קרובים למזונות ,כגון מיני משקאות ותערובות ריחניים מתוקים .ואם ראה שהחולי כבד יותר ושדברים אלו לא יתגברו
עליו וירפאוהו ,ישתמש בסמים יותר חזקים ...מהרפואות המרות הנגעלות .כך הדיין ישתדל לפשר .ואם לא יכול ,אז
ישפוט בנחת ,וישפיל עצמו וידבר עם בעלי הדין דברים רכים .ואם לא יוכל מפני קשיות אחד היריבים ,הרוצה לנצח
את חבירו שלא כדין ,אז יתגבר עליו ויכביד עולו" (הקדמה לפה"מ).
