Page 845 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 845
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק כ-כא 823
ְלהֹו ָר ָאה ְו ֵאינֹו מֹו ֶרה; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהּדֹור ָצ ִריְך לֹוֲ .א ָבל ִאם שהיא משל לתאוות האדם ולחסרונותיו
(מו"נ הקדמה; ג,ח)ֶׁ .שֹּלא ִהִּגי ַע ְלהֹו ָר ָאה
ּומֹוֶרה – שעדיין לא למד די הצורך ואינו ָי ַדע ֶׁש ֵּיׁש ָׁשם ָראּוי ְלהֹוָר ָאהּ ,ו ָמ ַנע ַע ְצמֹו ִמן ַההֹוָר ָאה – ֲהֵרי
ראוי להורות הלכה ,אך מעז להורות. ֶזה ְמֻׁשָּבחְ .ו ָכל ַהּמֹו ֵנ ַע ַע ְצמֹו ִמן ַה ִּדין – מֹו ֵנ ַע ִמֶּמּנּו ֵאי ָבה
ֶׁש ִהִּגי ַע ְלהֹוָר ָאה ְו ֵאינֹו מֹוֶרה – שכבר ְו ָג ֵזל ּוְׁשבּו ַעת ָׁשְואְ .ו ַהַּגס ִלּבֹו ְּבהֹוָר ָאה – ׁשֹו ֶטהָ ,רָׁשע ְו ַגס
רּו ַח .ט ְו ַת ְל ִמיד ַאל יֹוֶרה ֲה ָל ָכה ִּב ְפ ֵני ַרּבֹוֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן למד די הצורך וראוי להורות הלכה ,אך
נמנע מלהורות" ,הרי זה מונע תורה,
ונותן מכשולות לפני העיוורים" (תלמוד ָה ָיה ָרחֹוק ִמֶּמּנּו ָׁשלׁש ַּפְר ָסאֹותְּ ,כ ֶנ ֶגד ַמ ֲח ֵנה ִיְׂשָר ֵאל.
תורה ה,ד)ֲ .א ָבל ִאם ָי ַדע ֶׁש ֵּיׁש וכו' – שידע דין פרוטה כדין מאה
שיש אדם גדול אחר היכול להורות י ַאל ּ ֹתא ַמר ֶׁשָּכל ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ְּב ִדין ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו הֹו ָצ ַאת ָממֹון
הלכה ,ולכן הוא נמנע מלעשות כן
ומותיר את מלאכת ההוראה לאותו אדם ַהְרֵּבה ִמ ֶּזה ּו ְנ ִתי ָנתֹו ָל ֶזה; ְלעֹו ָלם ְי ִהי ִּדין ֶא ֶלף ָמ ֶנה ְו ִדין ְּפרּו ָטה
גדולְ .מֻׁשָּבח – ראה לעיל ג,יְ .ו ַהַּגס ִלּבֹו
ַא ַחת ָׁשִוין ְּב ֵעי ֶניָך ְל ָכל ָּד ָבר .יא ְו ֵאין ַה ַּד ָּי ִנין יֹוְׁש ִבין ַל ִּדין
ְל ָפחּות ִמּ ָׁש ֶוה ְּפרּו ָטה; ְו ִאם ֻה ְז ְקקּו ְלָׁש ֶוה ְּפרּו ָטה – ּגֹו ְמ ִרין ְּבהֹוָר ָאה – "בוטח ומעז להורות מבלי
יראה ומבלי מתינות" (פה"מ אבות ד,ח).
ֶאת ִּדינֹו ֲא ִפּלּו ְל ָפחּות ִמּ ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה.
ט יֹוֶרה ֲה ָל ָכה – בלא לקבל רשות
מרבו רק כשהוא נשאל באקראי ולא האיסור להטות דין גר או יתום
בדרך הקבע ,שאסור לו להורות בלא יב ָּכל ַהַּמֶּטה ִמְׁשַּפט ֶא ָחד ִמ ִּיְׂשָר ֵאל – עֹו ֵבר ְּב ָלאו ֶא ָחד,
לקבל רשות מרבו אפילו רחוק ממנו
השיעור האמור כאן .ולהפריש מאיסור, ֶׁשֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ַת ֲעׂשּו ָע ֶול ַּבִּמְׁשָּפט" (ויקרא יט,טו)ְ .ו ִאם ָה ָיה ֵּגר –
אפילו בפני רבו מותר (תלמוד תורה ה,ג). עֹו ֵבר ִּבְׁש ֵני ָלא ִויןֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ַתֶּטה ִמְׁשַּפט ֵּגר" (דברים כד,יז).
ַּפְר ָסאֹות – הפרסה היא ארבעה מילין, ְו ִאם ָיתֹום הּוא – עֹו ֵבר ִּבְׁשלָׁשה ָלאִויןֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִ " :מְׁשַּפט ֵּגר
וכל מיל הוא אלפיים אמה ,כקילומטר. ָיתֹום" (שם).
יא ְל ָפחּות ִמּ ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה – אין דנים
בבית דין ואין מטפלים בתביעה ממונית שאינה שווה פרוטה ,מפני ש"כל פחות מפרוטה אינו ממון" (טוען ונטען ג,ו).
ְו ִאם ֻה ְז ְקקּו – לשבת לדין ,מפני שתבע תחילה פרוטהּ .גֹו ְמִרין ֶאת ִּדינֹו – הדין שכבר התחילו בו ,אף אם מתברר להם
במהלך הדיון שתוצאתו לא תעלה על שווה פרוטה (ק').
יב ַהַּמֶּטה ִמְׁשַּפט – השופט שלא בצדקֶ .א ָחד ִמ ִּיְׂשָר ֵאל – יהודי ,מעם ישראלֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – "ֹלא ַת ֲעׂשּו ָעֶול ַּבִּמְׁשָּפט
ֹלא ִתׂ ָּשא ְפ ֵני ָדל ְוֹלא ֶת ְה ַּדר ְּפ ֵני ָגדֹולְּ ,ב ֶצ ֶדק ִּתְׁשּפֹט ֲע ִמי ֶתָך"ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ַתֶּטה ִמְׁשַּפט ֵּגר ָיתֹוםְ ,וֹלא ַת ֲחבֹל ֶּב ֶגד
ַא ְל ָמ ָנה"ְ .ו ִאם ָיתֹום הּוא – הגר.
ּ ֶפ ֶרק ֶא ָחד ְו ֶע ְׂש ִרים
כא
ניהול המשפט בצדק ושוויון
המצוה לדון דין צדק
א ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – "ֹלא ַת ֲעׂשּו ָעֶול ַּבִּמְׁשָּפט א ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ִלְׁשּ ֹפט ַהּׁשֹו ֵפט ְּב ֶצ ֶדקֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְּ" :ב ֶצ ֶדק
ֹלא ִתׂ ָּשא ְפ ֵני ָדל ְוֹלא ֶת ְה ַּדר ְּפ ֵני ָגדֹול, ִּתְׁשּ ֹפט ֲע ִמי ֶתָך" (ויקרא יט,טו)ֵ .אי ֶזה הּוא ֶצ ֶדק ַהִּמְׁשָּפט? ֶזה
ְּב ֶצ ֶדק ִּתְׁשּ ֹפט ֲע ִמי ֶתָך"ַ .י ְסִּביר ָּפ ִנים –
ַהְׁשָו ַית ְׁש ֵני ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ְּב ָכל ָּד ָברֹ :לא ִי ְה ֶיה ֶא ָחד ְמ ַדֵּבר ָּכל
ראה לעיל ביאור כ,ד.4
ָצְרּכֹו ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר לֹו ' ַקֵּצר ְּד ָבֶריָך'; ֹלא ַי ְסִּביר ָּפ ִנים ְל ֶא ָחד
ִוי ַדֵּבר לֹו ַרּכֹות ְו ָי ֵר ַע ָּפ ָניו ְל ֶא ָחד ִוי ַדֵּבר לֹו ָקׁשֹות.
ב ְׁש ֵני ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ֶׁש ָה ָיה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְמ ֻלָּבׁש ְּב ָג ִדים ְי ָקִרים
ְו ַהּ ֵׁש ִני ְּב ָג ִדים ְּבזּו ִיים – אֹו ְמִרין ַלְּמ ֻכָּבד 'אֹו ַה ְלִּביֵׁשהּו ְּכמֹו ְתָך
