Page 842 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 842

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק יט‪-‬כ	‬                                 ‫‪	820‬‬

‫גומרין דינו וסוקלין אותו" (ממרים ז‪,‬ב)‪ְּ .‬ד ָברֹו ֶׁש ֶקר; קלד)  ַהְּמ ַקֵּלל ֲח ֵברֹו ַּבּ ֵׁשם; קלה)  ַהִּנְׁשָּבע ַלּ ָׁש ְוא;‬
                                                                                                    ‫קלג)  ַהּמֹו ִציא ֵׁשם ַרע – לביאור העניין‬
‫קלו)  ַהִּנְׁשָּבע ַלּ ֶׁש ֶקר; קלז)  ַהְּמ ַחֵּלל ִנ ְדרֹו; קלח)  ַהּיֹו ֵצא חּוץ‬                  ‫ראה לעיל ה‪,‬ג‪ .‬קלד) ַּבּ ֵׁשם – בשם ה'‪.‬‬
‫ַל ְּתחּום ַּבׁ ַּשָּבת; קלט)  ָהעֹוֶׂשה ְמ ָלא ָכה ְּביֹום טֹוב; קמ)  ַהַּמִּקיף‬                   ‫קלז)  ַהְּמ ַחֵּלל ִנ ְדרֹו – שאינו מקיים את‬
‫ְּפ ַאת רֹאׁש; קמא)  ַהַּמִּקיף ְּפ ַאת ָז ָקן; קמב)  ַהּׂשֹוֵרט ַעל ֵמת;‬                           ‫מה שנדר‪ .‬קלח) חּוץ ַל ְּתחּום – חוץ‬

‫קמג)  ַהּקֹוֵר ַח רֹאׁשֹו ַעל ֵמת; קמד)  ַהּכֹו ֵתב ְּכ ֹת ֶבת ַק ֲע ַקע;‬                           ‫לשנים עשר מיל (המיל הוא כק"מ)‬
‫קמה)  ַהּלֹו ֵבׁש ַׁש ַע ְט ֵנז; קמו)  ַהּקֹו ֵצץ ִאי ָל ֵני ַמ ֲא ָכל ֶּדֶרְך‬                      ‫מתחום העיר‪ .‬קמ)  ַהַּמִּקיף – המגלח‪.‬‬
‫ַהְׁש ָח ָתה; קמז)  ִאיׁש ֶׁשָּל ַבׁש ַמ ְלּבּוֵׁשי ִאּ ָׁשה; קמח)  ִאּ ָׁשה‬                        ‫ְּפ ַאת רֹאׁש – הׂשערות שבצדעיים‪ ,‬שבין‬
                                                                                                    ‫האוזניים לבין העיניים‪ .‬קמא) ְּפ ַאת ָז ָקן‬
‫– המגלח את זקנו בתער (עבודה זרה יב‪,‬ז)‪ֶׁ .‬שָּל ְבָׁשה ַמ ְלּבּוֵׁשי ִאיׁש; קמט) ּכֹ ֵהן ֶׁשִּנ ְט ָמא ְל ֵמת; קנ) ּכֹ ֵהן‬
                                                                                                    ‫קמב)  ַהּׂשֹוֵרט – מרוב צער‪ ,‬כדרך‬
‫ֶׁשִּק ֵּדׁש זֹו ָנה ּו ְב ָע ָלּה‪ ,‬קנא) אֹו ֶׁשִּק ֵּדׁש ְּגרּוָׁשה ּו ְב ָע ָלּה‪ ,‬קנב) אֹו‬        ‫הגויים‪ .‬קמג)  ַהּקֹוֵר ַח – התולש את שער‬
‫ֶׁשִּק ֵּדׁש ֲח ָל ָלה ּו ְב ָע ָלּה; קנג) ְוכֹ ֵהן ָּגדֹול ֶׁשָּב ַעל ַא ְל ָמ ָנה‪ַ ,‬אף‬            ‫ראשו‪ .‬קמה) ַׁש ַע ְט ֵנז–בגדהעשוימצמר‬
‫ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִק ְּדָׁשּה; קנד)  ַהַּמ ֲח ִזיר ְּגרּוָׁשתֹו ַא ַחר ֶׁשִּנ ְת ַק ְּדָׁשה;‬         ‫ופשתן (כלאייםי‪,‬א)‪ .‬קמו)  ַהְׁש ָח ָתה – שלא‬

‫קנה)  ַהּנֹוֵׂשא ְזקּו ָקה ְל ָי ָבם; קנו)  ַהָּבא ַעל ַהְּק ֵדָׁשה; קנז)  ַמ ְמ ֵזר‬                ‫לתועלת‪ .‬קנב)  ֲח ָל ָלה – ראה לעיל לאו‬
‫ֶׁשָּנָׂשא ַּבת ִיְׂשָר ֵאל ּו ָב ַעל; קנח) ְּפצּו ַע ַּדָּכא ֶׁשָּנָׂשא ַּבת ִיְׂשָר ֵאל‬           ‫נט‪ .‬קנד) ֶׁשִּנ ְת ַק ְּדָׁשה – לאדם אחר‪.‬‬
‫ּו ָב ַעל; קנט)  ַהְּמ ָסֵרס ִאיׁש‪ְ ,‬ו ֵכן ְׁש ָאר ִז ְכֵרי ְּב ֵה ָמה ַח ָּיה ָועֹוף;‬              ‫קנה)  ְזקּו ָקה ְל ָי ָבם – שמת בעלה ואין‬
                                                                                                    ‫להם בנים‪ ,‬והיא ממתינה לאחיו שייבם‬
‫אותה או יחלוץ לה‪ .‬קנו)  ְק ֵדָׁשה – קס) אֹו ֵנס ֶׁשֵּג ֵרׁש ֲאנּו ָסתֹו ְוֹלא ֶה ֱח ִזי ָרּה; קסא) מֹו ִציא ֵׁשם‬
                                                                                                    ‫המוכנה לזנות‪" ,‬שהפקירה עצמה לכל"‬
‫ַרע ֶׁשֵּג ֵרׁש ִאְׁשּתֹו ְוֹלא ֶה ֱח ִזיָרּה; קסב)  ַהּקֹוֵרב ֶאל ָה ֲעָריֹות‬                      ‫(איסורי ביאה יח‪,‬ב)‪ .‬קנז)  ַמ ְמ ֵזר – ראה לעיל‬
‫ְּב ֶדֶרְך ִמ ַּדְר ֵכי ַה ְּזנּות‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ִּגָּלה ֶעְרָוה‪ְ ,‬ו ֶזה הּוא‬               ‫ביאור ב‪,‬ט‪ .‬קנח) ְּפצּו ַע ַּדָּכא – שנפצעו‬
‫ֶה ָחׁשּוד ַעל ָה ֲעָריֹות; קסג)  ַהִּמ ְת ַח ֵּתן ַּבּגֹו ִיים; קסד) ֵּגר ַעּמֹו ִני‬               ‫אשכיו לא בלידתו ולא בגלל מחלה (איסורי‬

‫ֶׁשָּנָׂשא ַּבת ִיְׂשָר ֵאל ּו ָב ַעל; קסה) ֵּגר מֹו ָא ִבי ֶׁשָּנָׂשא ַּבת ִיְׂשָר ֵאל‬             ‫ביאהטז‪,‬ג;טז‪,‬ט)‪ .‬קס) אֹו ֵנס – הבא על נערה‬
‫ּו ָב ַעל; קסו)  ֶמ ֶלְך ֶׁש ִהְרָּבה ָנִׁשים; קסז)  ֶמ ֶלְך ֶׁש ִהְרָּבה סּו ִסים;‬                 ‫בתולה בעל כורחה‪ ,‬שחייב לשאת אותה‬
‫קסח)  ֶמ ֶלְך ֶׁש ִהְרָּבה ֶּכ ֶסף ְו ָז ָהב‪ִ .‬נ ְמ ְצאּו ָּכל ַהּלֹו ִקין ָמא ַת ִים‬               ‫לאישה‪ ,‬אם היא רוצה (נערה בתולה א‪,‬א)‪.‬‬
                                                                                                    ‫קסב)  ִמ ַּדְר ֵכי ַה ְּזנּות –כגוןשחיבקאותה‬
‫אונישקאותהדרךתאווהונהנהמקירוב ְוִׁש ְב ָעה‪ִ ,‬סי ָמן ָל ֶהם‪ִ ' :‬י ְלקּו ֵז ִדים'‪.‬‬
                                                                                                    ‫בשר עמה (איסורי ביאה כא‪,‬א)‪ֶׁ .‬שֹּלא ִּגָּלה‬

                                                                                                    ‫ֶעְרָוה – שלא שכב עמה‪ִ .‬סי ָמן ָל ֶהם –‬

‫ּ ֶפ ֶרק ֶע ְׂש ִרים‬             ‫	‬                                                                  ‫בגימטריה‪.‬‬

                                 ‫כ‬                                                                  ‫א‪ְּ  1‬ב ֻא ְמ ַּדן ַה ַּד ַעת – מסברה‪ ,‬שמתוך‬

‫חובת הַודאות ואיסורי עיוות הדין‬                                                                     ‫הנסיבות מסתבר שהאיש חטא‪ ,‬אבל‬
                                                                                                    ‫לא ראו אותו עושה את העברה‪ִּ .‬בְר ָא ָיה‬
                                                  ‫אסור לענוש באומד הדעת‬                             ‫ְּברּוָרה – שראו בבירור‪ֲ .‬א ִפּלּו‪...‬‬

‫א‪ֵ   1‬איןֵּבית ִּדיןעֹו ְנִׁשיןְּב ֻא ְמ ַּדן ַה ַּד ַעת ֶאָּלא ַעלִּפי ֵע ִדיםִּבְר ָא ָיה‬

‫ְו ַה ַּס ִיף ְמ ַנֵּטף ָּדם ְּב ַיד ַההֹוֵרג – כיוון ְּברּו ָרה‪ֲ .‬א ִפּלּו ָראּוהּו ָה ֵע ִדים רֹו ֵדף ַא ַחר ֲח ֵברֹו ְל ָה ְרגֹו ְו ִה ְתרּו‬
                                                                                                    ‫שניתן להסביר את מות ההרוג בכמה‬
‫ּבֹו ְו ֶה ֱע ִלימּו ֵעי ֵני ֶהם‪ ,‬אֹו ֶׁשִּנ ְכ ַנס ַא ֲחָריו ַל ֻחְרָּבה ְו ִנ ְכ ְנסּו ַא ֲחָריו‬  ‫דרכים‪ ,‬ולא רק ברצח‪ ,‬כגון שהחשוד‬
‫ּו ְמ ָצאּוהּו ָהרּוג ּו ְמ ַפְרֵּפר ְו ַה ַּס ִיף ְמ ַנֵּטף ָּדם ְּב ַיד ַההֹוֵרג – הֹו ִאיל‬       ‫ברצח שלף את הסיף מגוף ההרוג‪,‬‬
‫ְוֹלא ָראּוהּו ְּב ֵעת ֶׁש ִהָּכהּו‪ֵ ,‬אין ֵּבית ִּדין הֹוְר ִגין ְּב ֵעדּות זֹו; ְו ַעל ֶזה‬         ‫כשלמעשה הלה ניסה להתאבד‪ ,‬והוא‬

‫רק ניסה להצילו‪ ,‬וכיוצא בזה‪ֵ .‬אין ֵּבית ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו ֶנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ָנ ִקי ְו ַצ ִּדיק ַאל ַּת ֲהרֹג" (שמותכג‪,‬ז)‪.‬‬

                                                       ‫ִּדין הֹוְר ִגין – ואין בכך משום עיוות דין‪,‬‬

‫מפני שאילו הותרה ענישה מתוך סבירות גבוהה ולא ודאות מוחלטת‪ ,‬מערכת המשפט עלולה להידרדר‪ ,‬ויומתו הרבה‬

‫חשודים רק בגלל פרשנות לא מבוססת של עובדות (סה"מ ל"ת רצ)‪ֶ .‬נ ֱא ַמר – באיסור להטות משפט‪ִ " :‬מ ְּד ַבר ֶׁש ֶקר ִּתְר ָחק‪ְ ,‬ו ָנ ִקי‬
   837   838   839   840   841   842   843   844   845   846   847