Page 838 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 838

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק יט	‬                            ‫‪8	 16‬‬

‫(ביכורים ח‪,‬ה)‪ .‬ז) ְוכֹ ֵהן ָט ֵמא וכו' – לכהן ַחָּל ָתּה; ז)  ְו ֹכ ֵהן ָט ֵמא ֶׁש ָא ַכל ְּתרּו ָמה ְטהֹו ָרה; ח)  ְו ֹכ ֵהן‬
                                                                                             ‫טמא אסור לאכול תרומה‪ ,‬אפילו טמאה‪,‬‬
‫ֶׁשִּנ ְכ ַנס ְל ֹק ֶדׁש ַה ֳּק ָדִׁשים ֶׁשֹּלא ַל ֲעבֹו ָדה; ט) ְו ֹכ ֵהן ֶׁש ָּי ָצא ִמן‬   ‫אלא שלוקה רק על הטהורה (תרומות‬
‫ַהִּמ ְק ָּדׁש ִּבְׁש ַעת ֲעבֹו ָדה; י) ְו ֵלִוי ֶׁש ָע ַבד ַּב ֲעבֹו ַדת ּכֹ ֲה ִנים;‬       ‫ז‪,‬א)‪ .‬ח) ֶׁשֹּלא ַל ֲעבֹו ָדה – שלא לצורך‬
‫יא) ְו ָזר ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש ַּבִּמ ְק ָּדׁש; יב) ּו ְמ ֻח ַּסר ְּב ָג ִדים ֲהֵרי הּוא ְּכ ָזר‪,‬‬  ‫עשיית עבודה מעבודות המקדש‪.‬‬

‫ְולֹו ֶקה ִאם ָע ַבד; יג) ְוכֹ ֵהן ָט ֵמא ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש; יד) ְוָׁשתּוי ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש;‬        ‫ורק לכהן גדול מותר להיכנס לקודש‬
‫טו)  ְטבּול יֹום ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש; יו)  ְמ ֻח ַּסר ִּכּפּוִרים ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש; יז) ְּפרּו ַע‬     ‫הקודשים רק פעם אחת בשנה‪ ,‬ביום‬
                                                                                             ‫הכיפורים (בית הבחירה ז‪,‬כב)‪ .‬יא) ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש‬
                 ‫רֹאׁש ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש; יח)  ְקרּו ַע ְּב ָג ִדים ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש‪.‬‬               ‫– עבד עבודת הכהנים (ביאת המקדש ט‪,‬א)‪.‬‬

                                                           ‫אין לוקין על עשה‬                  ‫יב)  ְמ ֻח ַּסר ְּב ָג ִדים – כהן ששימש בלא‬
                                                                                             ‫שלבש את כל בגדי הכהונה הדרושים‬
‫ג   ֲא ָבל ַהְּמַׁשֵּמׁש ְּבֹלא ִקּדּוׁש ָי ַד ִים ְוַר ְג ַל ִים – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא‬     ‫(כלי המקדש י‪,‬ד)‪ .‬יד) ָׁשתּוי וכו' – כהן‬
                                                                                             ‫ששתה רביעית יין או יותר (ביאת המקדש‬
‫ַח ָּיב ִמי ָתה‪ֵ ,‬אינֹו לֹו ֶקה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ִהיא ִמ ְצַות ֲעֵׂשה‪ְ .‬ו ֵכן ָנ ִביא‬
                                                                                             ‫א‪,‬א)‪ .‬טו)  ְטבּול יֹום ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש – טמא‬
‫ֶׁשָּכ ַבׁש ְנבּו ָאתֹו‪ ,‬אֹו ֶׁש ָע ַבר ַעל ִּד ְבֵרי ַע ְצמֹו‪ְ ,‬ו ָהעֹו ֵבר ַעל ִּד ְבֵרי‬   ‫שטבל וממתין לטהרה שלמה אחר צאת‬
‫ָנ ִביא – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּ ְׁש ָלְׁש ָּתן ְּב ִמי ָתה‪ֵ ,‬אין לֹו ִקין‪ֶׁ ,‬ש ֵהן ָּב ִאין‬      ‫הכוכבים‪ ,‬ועבד במקדש (ביאת המקדש ד‪,‬ד)‪.‬‬
‫ִמְּכ ַלל ֲעֵׂשה‪ַ ,‬ו ֲהֵרי הּוא ַּכ ֲעֵׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֵ " :‬א ָליו ִּתְׁש ָמעּון"‬          ‫יו)  ְמ ֻח ַּסר ִּכּפּוִרים – מי שהיה טמא‬

‫(דברים יח‪,‬טו)‪ְ ,‬ו ָלאו ַהָּבא ִמְּכ ַלל ֲעֵׂשה – ֲה ֵרי הּוא ַּכ ֲעֵׂשה‪ְ ,‬ו ֵאין‬             ‫טומאה חמורה‪ ,‬כגון זב או מצורע‪,‬‬
                                          ‫לֹו ִקין ָע ָליו‪.‬‬                                  ‫שחייב להביא קרבן אחרי טהרתו‪ .‬ואם‬
                                                                                             ‫עדיין לא הביא את קרבנו‪ ,‬הוא נקרא‬

‫'מחוסר כיפורים' (מחוסרי כיפורים א‪,‬א)‪ .‬רשימת שאר הלאווין‬

‫ד‪ָּ  1‬כל ֹלא ַת ֲעֶׂשה ֶׁשַּבּתֹוָרה ֶׁש ֵאין ָּב ֶהן ָּכֵרת ְוֹלא ִמי ַתת‬                   ‫וחזר בו רבנו ופסק כאן להלכה שחייב‬
                                                                                             ‫מיתה (בניגוד למה שאמר בביאת המקדש ד‪,‬ד;‬
‫ֵּבית ִּדין ֶׁשּלֹו ִקין ֲע ֵלי ֶהן – ֵמ ָאה ְׁשמֹו ָנה ְוִׁשּ ִׁשים‪ְ ,‬ו ֵאּלּו ֵהן‪:‬‬         ‫ט‪,‬יא; ק')‪ .‬יז) ְּפרּו ַע רֹאׁש – שלא הסתפר‬
‫א)  ָהעֹוֶׂשה ֶצ ֶלם; ב)  ָהעֹוֶׂשה צּוָרה ְלנֹואי; ג)  ַהּפֹו ֶנה ֶאל‬
                                                                                                     ‫שלושים יום (ביאת המקדש א‪,‬יא)‪.‬‬

‫ג   ִקּדּוׁש – רחיצת ידיים ורגליים בכיור ָה ֱא ִלי ִלים ְּב ֶא ָחד ִמן ַהַּמ ֲעִׂשים; ד)  ַהֵּמ ִקים ַמֵּצ ָבה; ה)  ַהּנֹו ֵט ַע‬

‫ִאי ָלן ַּבִּמ ְק ָּדׁש; ו)  ַהּנֹו ֵתן ֶא ֶבן ַמְׂשִּכית; ז)  ַהּנֹו ֵדר ְּבֵׁשם‬            ‫במקדש (ביאת המקדש ה‪,‬ד)‪ַ .‬ח ָּיב ִמי ָתה –‬
‫ֲעבֹו ָדה ָז ָרה; ח)  ַהִּנְׁשָּבע ִּבְׁש ָמּה; ט)  ַהֶּנ ֱה ֶנה ָּבּה; י)  ַהּבֹו ֶנה‬       ‫בידי שמים‪ֶׁ .‬שָּכ ַבׁש ְנבּו ָאתֹו – שנצטווה‬
‫ִעיר ַהִּנ ַּד ַחת; יא)  ַהֶּנ ֱה ֶנה ֵמ ִעיר ַהִּנ ַּד ַחת; יב)  ָהעֹוֶׂשה ְּכ ֻחּקֹות‬      ‫להינבא‪ ,‬ולא ניבא (יסודי התורה ט‪,‬ג)‪ִּ .‬ד ְב ֵרי‬
                                                                                             ‫ַע ְצמֹו – דברי נבואתו‪ְ .‬ו ָהעֹו ֵבר ַעל ִּד ְבֵרי‬
‫ָנ ִביא – שלא ציית לדברי הנביא‪" ,‬כגון ַהּגֹו ִיים; יג)  ַהּקֹו ֵסם; יד)  ַהְּמעֹו ֵנן; טו)  ַהְּמ ַנ ֵחׁש; יו)  ַהחֹו ֵבר;‬
                                                                                             ‫'לכו למקום פלוני' או 'אל תלכו'‪' ,‬עשו‬

‫מלחמה היום' או 'אל תעשו'‪ ...‬וכן אם יאמר לנו הנביא שנודע לנו שהוא נביא לעבור על אחת מכל מצוות האמורות‬

‫בתורה או על מצוות הרבה‪ ,‬בין קלות בין חמורות‪ ,‬לפי שעה" (שם‪,‬ב‪-‬ג)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – " ָנ ִביא ִמִּקְרְּבָך ֵמ ַא ֶחיָך ָּכ ֹמ ִני ָי ִקים ְלָך‬

                                                                                             ‫ה' ֱאֹל ֶהיָך‪ֵ ,‬א ָליו ִּתְׁש ָמעּון" (דברים יח‪,‬טו)‪.‬‬

‫‪ 1‬א)  ֶצ ֶלם – פסל (לפירוש המילה צלם‪ ,‬שעל ידו מדמים לקבל שפע עליון‪ ,‬ראה מו"נ א‪,‬א)‪ .‬ב) צּו ָרה ְלנֹואי – צורת אדם ליופי‪ ,‬לאד   ‬

‫לשם עבודה זרה‪" ,‬כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם לעבודה" (עבודה זרה ג‪,‬י)‪ .‬ג) ְּב ֶא ָחד ִמן ַהַּמ ֲעִׂשים – במעשה‪,‬‬

‫כגון דפדוף בספר של עבודה זרה כחלק מן הנהייה אחריה (שם ב‪,‬ג – ק')‪ .‬ד)  ַמֵּצ ָבה – עמוד בנוי המוצב כדי שיתכנסו‬

‫סביבו כדרך עובדי עבודה זרה‪ .‬ונאסרה המצבה אף אם היא עשויה כדי לעבוד בה את ה' (שם ו‪,‬ו)‪ .‬ה)  ִאי ָלן ַּבִּמ ְק ָּדׁש –‬

‫אפילו לנוי‪ ,‬כדרך עבודה זרה (עבודה זרה ו‪,‬ט)‪ .‬ו)  ֶא ֶבן ַמְׂשִּכית – אבן שמשתחווים עליה‪ ,‬שנאסרה גם אם משתחווים עליה‬

‫לשם ה'‪ ,‬מלבד בבית המקדש (שם ו‪,‬ו)‪' .‬משכית' היא לשון 'ראייה והסתכלות'‪ ,‬ובדרך כלל היו על המשכית פיתוחים‬

‫מעשה אומן (סה"מ ל"ת יב; הפתיחה למו"נ‪ ,‬פירוש "משכיות כסף")‪ .‬ז) ְּבֵׁשם ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – כגון מי שנודר בשם אליל לאסור על‬

‫עצמו יין‪ ,‬אם יאכל בשר‪ .‬ט) ָּבּה – ממנה‪ .‬י)  ַהּבֹו ֶנה ִעיר ַהִּנ ַּד ַחת – להגדרת עיר הנידחת ראה לעיל ה‪,‬א‪ .‬ואסור לשוב‬

‫ולבנות עיר הנידחת ולהחזירה לכמות שהייתה (ל"ת כג)‪ .‬יב) ְּכ ֻחּקֹות ַהּגֹו ִיים – כמנהגיהם‪ ,‬שלא יתדמה להם במלבוש‬

‫או בהתנהגות וכיוצא בזה (עבודה זרה יא‪,‬א)‪ .‬יג) קֹו ֵסם – ראה לעיל ביאור יח‪,‬ג‪ .3‬יד)  ְמעֹו ֵנן – ראה לעיל ביאור ב‪,‬א‪.‬‬
   833   834   835   836   837   838   839   840   841   842   843