Page 836 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 836
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יח 8 14
הָ 2ח ַזר ַּפ ַעם ְׁש ִליִׁשית ְו ָע ַברְ ,ו ִה ְתרּו ּבֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִהְרִּכין הַ 2מַּכת ַמְרּדּות – ראה לעיל ביאור
ְּברֹאׁשֹו אֹו ָׁש ַתקּ ,כֹו ְנ ִסין אֹותֹו ַלִּכָּפה ַעד ֶׁש ָּימּותְ .ו ָכל ֵאּלּו טז,גִ .מָּכל ָמקֹום – בכל אופן ,שהרי
ֶׁשֹּלא ִקְּבלּו ֲע ֵלי ֶהן ַה ַה ְתָר ָאה – ַמִּכין אֹו ָתן ַמַּכת ַמְרּדּות, הותרו.
הֹו ִאיל ְו ָח ְטאּו ִמָּכל ָמקֹום; ֲא ִפּלּו ַעל ִאּסּור ֶׁשְּל ִד ְבֵרי סֹו ְפִרים
וִ 1מן ַהִּמ ְק ָּדׁש – המקום הקדוש ביותר.
ויש במעשה זה כפירה בה' וחילול השם
– ַמִּכין אֹו ָתן ַמַּכת ַמְרּדּות. ברביםְ .מ ַקֵּלל ְּבקֹו ֵסם – מגדף את ה'
בשם עבודה זרה (עבודה זרה ב,ט) ומפאר
וַ 1הּגֹו ֵנב ְּכ ִלי ָׁשֵרת ִמן ַהִּמ ְק ָּדׁשְ ,ו ַהְּמ ַקֵּלל ַּבּקֹו ֵסםְ ,ו ַהּבֹו ֵעל את האליל ,וזה חילול השם (ולשון קוסם
ֲאָר ִמית – ֵאין ֵּבית ִּדין ִנ ְז ָק ִקין ָל ֶהםֶ ,אָּלא ַה ַּקָּנ ִאין ּפֹו ְג ִעין הוא עבודה זרה ,כמו במדבר כב,ז" :וקסמים בידם".
ָּב ֶהםְ ,ו ָכל ַההֹוְר ָגן ָז ָכה.
ובק' מנוקד בקו ַסם)ּ .בֹו ֵעל ֲא ָר ִמית – גויה.
אם בעל אותה בפרהסיה לעיני עשרה
וְ 2ו ֵכן ּכֹ ֵהן ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש ְּב ֻט ְמ ָאה – ֹלא ָהיּו ֶא ָחיו ַהּ ֹכ ֲה ִנים ְמ ִבי ִאין מישראל ויותר כמעשה פינחס בזמרי.
"לא פגעו בו קנאין ולא הלקוהו בית
דין ,הרי עונשו מפורש בדברי קבלה ,אֹותֹו ְל ֵבית ִּדיןֶ ,אָּלא ִּפ ְר ֵחי ְּכ ֻהָּנה מֹו ִצי ִאין אֹותֹו חּוץ ָל ֲע ָז ָרה
שהוא נכרת ,שנאמר' :כי חילל יהודה
ּומֹו ִצי ִאין ֶאת מֹוחֹו ִּב ְג ֵזִרין. קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר.
יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה' ...אין עונשין על פי הודאתו
וְּ 3ג ֵז ַרת ַהָּכתּוב ִהיא ֶׁש ֵאין ְמ ִמי ִתין ֵּבית ִּדין ְוֹלא ַמ ְל ִקין ֶאת הנה למדת שהבועל גויה כאילו נתחתן
לעבודה זרה ,שנאמר' :ובעל בת אל
ָה ָא ָדם ְּבהֹו ָד ַית ִּפיו ֶאָּלא ַעל ִּפי ְׁש ֵני ֵע ִדיםְ .ו ֶזה ֶׁש ָהַרג ְיהֹוֻׁש ַע נכר' ,ונקרא מחלל קודש" (איסורי ביאה
יב,ד-ו)ִ .נ ְז ָק ִקין – מעמידים לדיןַ .ה ַּקָּנ ִאין ָע ָכן ְו ָד ִוד ְל ֵגר ֲע ָמ ֵל ִקי ְּבהֹו ָד ַית ִּפי ֶהם – הֹו ָר ַאת ָׁש ָעה ָה ְי ָתה,
– מי שהם רגישים לפגיעה בה' ,כמו
אֹו ִּדין ַמ ְלכּות ָה ָיה. פינחס (פה"מ סנהדרין ט,ו) ועושים כן לשם
וֲ 4א ָבל ַה ַּס ְנ ֶה ְדִרין ֵאין ְמ ִמי ִתין ְוֹלא ַמ ְל ִקין ַהּמֹו ֶדה שמים ולא לרווח אישיּ .פֹו ְג ִעין ָּב ֶהם –
הורגים אותם בשעת מעשה על דעת
ַּב ֲע ֵבָרהֶׁ ,שָּמא ִנ ְטְר ָפה ַּד ְעּתֹו ְּב ָד ָבר ֶזהֶׁ ,שָּמא ִמן ָה ֲע ֵמ ִלין
ָמֵרי ֶנ ֶפׁש ַהְּמ ַחִּכים ַלָּמֶותֶׁ ,ש ֵהן ָּת ִמיד ּתֹו ְק ִעין ַה ֲחָרבֹות עצמם (איסורי ביאה יב,ה).
ְּב ִב ְט ָנם ּו ַמְׁש ִלי ִכין ַע ְצ ָמם ֵמ ַעל ַהַּגּגֹותָּ ,כְך ֶזה ָיבֹוא ְויֹא ַמר
ָּד ָבר ֶׁשֹּלא ָעָׂשהְּ ,כ ֵדי ֶׁש ֵּי ָהֵרגּ .ו ְכ ָללֹו ֶׁשַּל ָּד ָבר – ְּג ֵז ַרת ֶמ ֶלְך וּ 2כֹ ֵהן ֶׁשּ ִׁשֵּמׁש – שעבד בבית המקדש.
ִהיא. ְּב ֻט ְמ ָאה – כשהוא טמא ,שהעונש בבית
דין על העברה הזאת הוא מלקות ,ובידי
שמים מיתה ,ואילו היה לוקה ,היה נפטר
מן המיתה (ביאת המקדש ד,ב; סנהדרין יז,ז).
ֹלא ָהיּוְ ...ל ֵבית ִּדין – בקנאתם לקודש
על חוצפתו הרבה ככהן ועל חילול השם ברביםִּ .פְר ֵחי ְּכ ֻהָּנה – כהנים צעירים .מֹו ִצי ִאין אֹותֹו חּוץ ָל ֲע ָז ָרה – שלא
יטמא את המקדש במותוּ .ומֹו ִצי ִאין ֶאת מֹוחֹו ִּב ְג ֵזִרין – הורגים אותו בעזרת מוטות עץ" ,ואין ממחין עליהם בכך"
(ביאת המקדש ד,ז).
וְּ 3בהֹו ָד ַית ִּפיו – על פי הודאתו ,לפי שאין נפשו וגופו של האדם קניינו אלא של ה' (רדב"ז) .ובדיני ממונות ,אדם יכול
לחייב את עצמו ממון בהודאת פיו ,כגון שהוא מודה שלווהָ .ע ָכן – שמעל בחרם ביריחו" :ויען עכן את יהושע ויאמר
אמנה [אמנם ,אכן] אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי" (יהושע ז,כ)ְ .ל ֵגר ֲע ָמ ֵל ִקי – שהודה שהמית
את שאול" :ויאמר אליו דוד דמך על ראשך ,כי פיך ענה בך לאמר אנכי ֹמתתי את משיח ה'" (שמואל-ב א,טז) .הֹו ָר ַאת
ָׁש ָעה – פסיקה בזמן מסוים ,לא דין קבועִּ .דין ַמ ְלכּות – יש למלך רשות להרוג את המורדים בשלטונו ולהרוג רוצחים
שלפי הדרישות במשפט הצדק השלם עלולים לחמוק מן העונש ,כדי "לתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה ...להטיל
אימה ולשבור יד רשעי העולם" (מלכים ג,ח-י).
ָ 4ה ֲע ֵמ ִלין – מלאי צער (ע"פ איוב ג,כ-כא" :למה יתן ְל ָע ֵמל אור וחיים ְל ָמֵרי ָנ ֶפׁש .המחכים למוות ואיננו").ו 
