Page 835 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 835

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק יח ‪	813‬‬                                                                               ‫	‬

‫ַת ֲעֶׂשה ָּד ָבר ְּפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני' – הֹו ִאיל ְוֹלא ִי ֵחד ָלאו ְל ָכל דין (לעיל יג‪,‬ד); האיסור לדיינים לאכול‬
‫ביום שגזרו דין מוות (שם); האיסור לבן‬
‫סורר ומורה לאכול אכילה המביאה‬                             ‫ֶא ָחד ְו ֶא ָחד ֵמ ֶהן‪ֵ ,‬אין לֹו ִקין ַעל ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד‪ֶ ,‬אָּלא ִאם ֵּכן‬
‫לידי שפיכות דמים (ממרים ז‪,‬א‪ .‬וגם אסור‬                     ‫ִחֵּלק אֹו ָתן ְּב ָלאִוין ֲא ֵחִרים אֹו ֶנ ֱא ַמר ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה ֶׁשֶּנ ְח ְלקּו‪.‬‬

‫להתקבץ סביב הדם ולאכול‪ .‬ראה מו"נ ג‪,‬מו)‪ְ .‬וֹלא‬             ‫ג‪ֵּ  2‬כי ַצד? ְּכגֹון ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ " :‬אל ּ ֹתא ְכלּו ִמֶּמּנּו ָנא ּו ָבֵׁשל‬
‫ִי ֵחד – לא נאמר 'לא תעשה דבר פלוני‪,‬‬
‫ולא תעשה דבר פלוני‪ ,‬ולא תעשה דבר‬                          ‫ְמ ֻבׁ ָּשל" (שמות יב‪,‬ט) – ֵאינֹו לֹו ֶקה ַעל ַהָּנא ְו ַהְּמ ֻבׁ ָּשל ְׁש ַּת ִים ֶאָּלא‬

‫ַא ַחת‪ּ .‬ו ֶב ָח ָדׁש הּוא אֹו ֵמר‪ְ " :‬ו ֶל ֶחם ְו ָק ִלי ְו ַכ ְר ֶמל ֹלא תֹא ְכלּו" פלוני'‪ ,‬אלא נאמר לאו אחד בתחילה‬
‫הכולל את כל האיסורים המפורטים‬
                             ‫אחריו‪.‬‬                       ‫(ויקרא כג‪,‬יד)‪ְ ,‬ו ִח ֵּיב ַעל ְׁש ָלְׁש ָּתן ָׁשלׁש ַמ ְל ֻקיֹות; ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה‬
                                                                                               ‫ָל ְמדּו ֶׁש ֶּזה ְל ַחֵּלק‪.‬‬
‫ג‪ֶׁ  2‬שֶּנ ֱא ַמר – בקרבן פסח‪ַ " :‬אל ּתֹא ְכלּו‬
                                                          ‫ג‪ֲ   3‬הֵרי ֶנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ִיָּמ ֵצא ְבָך ַמ ֲע ִביר ְּבנֹו ּו ִבּתֹו ָּב ֵאׁש‪ֹ ,‬ק ֵסם‬
‫ִמֶּמּנּו ָנא [צלוי מעט (קרבן פסח ח‪,‬ו)] ּו ָבֵׁשל‬
‫ְמ ֻבׁ ָּשל ַּבָּמ ִים‪ִּ ,‬כי ִאם ְצ ִלי ֵאׁש רֹאׁשֹו ַעל‬  ‫ְק ָס ִמים‪ְ ,‬מעֹו ֵנן ּו ְמ ַנ ֵחׁש ּו ְמ ַכׁ ֵּשף" (דברים יח‪,‬י); ַאף ַעל ִּפי ֶׁשָּכ ַלל‬
‫ְּכָר ָעיו ְו ַעל ִקְרּבֹו"‪ֶ .‬אָּלא ַא ַחת – על‬           ‫ָּכל ָה ִע ְנ ָי ִנים ָה ֵאּלּו ְּב ָלאו ֶא ָחד‪ֲ ,‬הֵרי ִחֵּלק אֹו ָתם ְּב ָלאִוין‬
‫עברה אחת‪ ,‬מפני שהאיסור לאכול את‬

‫המבושל נאמר בלשון כללית‪ ,‬הכוללת‬                           ‫ֲא ֵח ִרים‪ְ ,‬ו ָא ַמר‪ֹ" :‬לא ְת ַנ ֲחׁשּו ְוֹלא ְתעֹו ֵננּו" (ויקרא יט‪,‬כו) – ְמ ַלֵּמד‬
‫גם צלייה מעטה (פה"מ מכות ג‪,‬א)‪ּ .‬ו ֶב ָח ָדׁש‬                    ‫ֶׁשָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְּב ָלאו ִּב ְפ ֵני ַע ְצמֹו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
‫– האיסור לאכול מתבואת השנה‬

‫החדשה לפני הקרבת מנחת העומר‬                                            ‫עונשים חריגים‬

‫ביום ט"ז בניסן‪ .‬אֹו ֵמר‪ְ" :‬ו ֶל ֶחם ְו ָק ִלי‬             ‫ד   ִמי ֶׁשָּל ָקה ְּב ֵבית ִּדין ַעל ִאּסּור ָּכֵרת‪ְ ,‬ו ָל ָקה ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה ַעל‬
‫[תבואה קלויה באש] ְו ַכְר ֶמל [שיבולים‬
‫רכות שגרגריהן לא הבשילו] ֹלא תֹא ְכלּו‬                    ‫אֹותֹו ָּכֵרת ַע ְצמֹו‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ָא ַכל ֵח ֶלב ְו ָל ָקה ָע ָליו‪ְ ,‬ו ָא ַכל ֵח ֶלב‬

‫ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה ְו ָל ָקה ָע ָליו – ִאם ָא ַכל ַּפ ַעם ְׁש ִליִׁשית‪ֵ ,‬אין ַמ ְל ִקין ַעד ֶע ֶצם ַהּיֹום ַה ֶּזה ַעד ֲה ִבי ֲא ֶכם ֶאת ָקְרַּבן‬
‫ֱאֹל ֵהי ֶכם‪ֻ ,‬ח ַּקת עֹו ָלם ְלדֹרֹ ֵתי ֶכם ְּב ֹכל‬
‫ֹמ ׁ ְשבֹ ֵתי ֶכם"‪ֶׁ .‬ש ֶּזה ְל ַחֵּלק – שהוי"וין‬         ‫אֹותֹו ֶאָּלא ַמ ְכ ִני ִסין אֹותֹו ַלִּכָּפה‪ְ ,‬והּוא ָמקֹום ַצר ְּכ ִפי קֹו ָמתֹו‬
‫בפסוק "ולחם וקלי וכרמל" באות‬                              ‫ְו ֵאינֹו ָיכֹול ִלְׁשַּכב ּבֹו‪ְ ,‬ונֹו ְת ִנין לֹו ֶל ֶחם ַצר ּו ַמ ִים ַל ַחץ ַעד‬

‫ֶׁש ֵּי ְצרּו ֵמ ָעיו ְו ֶי ֱח ֶלה‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ַמ ֲא ִכי ִלין אֹותֹו ְׂשעֹו ִרים ַעד להפריד בין השמות ומשמען 'או'‪ .‬וחיוב‬
‫המלקות הנפרד על כל אחד מהם נלמד‬
                      ‫מפי השמועה‪.‬‬                                      ‫ֶׁשְּכֵרסֹו ִנ ְב ַק ַעת‪.‬‬

‫ה‪ִ   1‬מי ֶׁש ָע ַבר ַעל ִאּסּור ָּכ ֵרת אֹו ִמי ַתת ֵּבית ִּדין‪ְ ,‬ו ִה ְתרּו ּבֹו ג‪ַ   3‬מ ֲע ִביר ְּבנֹו – מצד לצד מעל האש‬

‫כחלק מפולחן עבודה זרה של המולך‬                            ‫ְו ִהְרִּכין ְּברֹאׁשֹו אֹו ָׁש ַתק‪ְ ,‬וֹלא ִקֵּבל ָע ָליו ַה ַה ְתָר ָאה – ֵאין‬
‫(עבודה זרה ו‪,‬ג)‪ .‬קֹ ֵסם – הנכנס למצב‬                      ‫הֹו ְר ִגין אֹותֹו‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל יב‪,‬ב)‪ְ ,‬ו ֵאין ַמ ְל ִקין אֹותֹו‪.‬‬
‫תודעתי מסוים של דמיון ומייחס לעצמו‬                        ‫ָח ַזר ְו ָעָׂשה ֵּכן‪ְ ,‬ו ִה ְתרּו ּבֹו ְו ִהְרִּכין ְּברֹאׁשֹו אֹו ָׁש ַתק ָּכְך – ֵאין‬
‫כוחות‪ ,‬עד שאומר דברים העתידים‬

‫להיות (עבודה זרה יא‪,‬ו)‪ְ .‬מעֹו ֵנן – ראה‬                   ‫ְמ ִמי ִתין אֹותֹו ְו ֵאין ַמ ְל ִקין אֹותֹו‪.‬‬
‫לעיל ביאור ב‪,‬א‪ּ .‬ו ְמ ַנ ֵחׁש – המייחס‬

‫משמעויות לאירועים אקראיים‪ ,‬כגון האומר 'הואיל ועבר שועל מימיני‪ ,‬איני יוצא מפתח ביתי היום‪ ,‬שאם אצא‪,‬‬

                                                          ‫יפגעני אדם רמאי' (עבודה זרה יא‪,‬ד)‪ְּ .‬ב ָלא ִוין ֲא ֵח ִרים – במקומות אחרים בתורה‪.‬‬

‫ד  ִּכָּפה – תא בכלא (תרגום יונתן ל"מהפכת" בירמיהו כ‪,‬ב)‪" ,‬ויש בגובהו כקומת האדם בלבד‪ ,‬ואין לו בו איפה לשכב ולא‬

‫לישן" (פה"מ סנהדרין ט‪,‬ד)‪ֶׁ .‬ש ֵּי ְצרּו – שיהיו צרים‪ֶ .‬ל ֶחם ַצר ו ַמ ִים ַל ַחץ – מזון ומים בצמצום רב (ישעיהו ל‪,‬כ)‪ְׂ .‬שעֹו ִרים –‬

‫המתנפחות במעיו הצרות‪ֶׁ .‬שְּכֵרסֹו ִנ ְב ַק ַעת – והוא מת‪ .‬ונראה שזהו דינו של "המשומד לעברה אחת‪ ,‬זה שהחזיק עצמו‬

‫לעשות אותה עברה בזדון ונתפרסם בה והורגל‪ ...‬והוא שיעשה להכעיס" (תשובה ג‪,‬ט)‪ ,‬שמצוה להרוג אותו (רוצח ד‪,‬י; י')‪.‬‬

‫ה‪ְ  1‬ו ִהְרִּכין – נענע בראשו לאות הסכמה‪ְ .‬וֹלא ִקֵּבל ָע ָליו – שלא התיר את עצמו למיתה‪ ,‬שלא אמר 'על מנת כן אני‬

                                                                       ‫עושה' (לעיל יב‪,‬ב)‪.‬‬
   830   831   832   833   834   835   836   837   838   839   840