Page 830 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפוש רפס‪  ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪  ‬פרק טז ‬ ‫‪8 08‬‬

‫ד ְּב ֵע ִדים ְו ַה ְתָר ָאה–אםהעידושניעדים ד ֵאין ָא ָדם לֹו ֶקה ֶאָּלא ְּב ֵע ִדים ְו ַה ְת ָר ָאה‪ּ .‬ובֹו ְד ִקין ָה ֵע ִדים‬
‫על מעשהו‪ ,‬ואף התרו בו (הזהירו אותו)‬
‫ִּב ְדִריָׁשה ַו ֲח ִקיָרה‪ְּ ,‬כ ֶדֶרְך ֶׁשעֹוִׂשין ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות‪ָ .‬ע ַבר ַעל ָלאו‬ ‫שהמעשה אסור‪ ,‬ואמרו לו מה העונש‬
‫ֶׁשִּנ ָּתק ַל ֲעֵׂשה‪ְ ,‬ו ִה ְתרּו ּבֹו ְו ָא ְמרּו לֹו 'ֹלא ַּת ֲעֶׂשה ָּד ָבר ֶזה‪ֶׁ ,‬ש ִאם‬ ‫הצפוי לו (לעיל יב‪,‬ב)‪ .‬ואין צורך לומר‬

‫לו מהו הלאו שהוא עובר עליו‪ ,‬אף אם ַּת ֲעֶׂשה ְוֹלא ְּת ַק ֵּים ֲעֵׂשה ֶׁשּבֹו – ִּת ְל ֶקה'‪ְ ,‬ו ָע ַבר ְוֹלא ִק ֵּים ָה ֲעֵׂשה‬
‫מתחייב בשני לאווים בגין אותו מעשה‬
‫– ֲהֵרי ֶזה לֹו ֶקה; ֶׁש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַה ַה ְתָר ָאה ְּב ָס ֵפק ִהיא‪ֶׁ ,‬ש ִאם‬ ‫(י')‪ָ .‬לאו ֶׁשִּנ ָּתק ַל ֲעֵׂשה – מצַות לא תעשה‬
‫ְי ַק ֵּים‪ִ ,‬יָּפ ֵטר – ַה ְתָר ַאת ָס ֵפק ַה ְתָר ָאה ִהיא‪.‬‬ ‫שהועברה ("שניתקה") למצ ַות עשה‪ ,‬שמי‬

‫ה ָע ַבר ֲע ֵבָרה ֶׁש ֵּיׁש ָּבּה ַמ ְלקּות ּו ִמי ַתת ֵּבית ִּדין ְּכ ַא ַחת‪ְּ ,‬כגֹון‬ ‫שעבר על הלאו יכול לתקן את העברה על‬
‫ידי קיום מצַות עשה‪ ,‬כגון במצַות שילוח‬
‫ֶׁשּ ָׁש ַחט אֹותֹו ְו ֶאת ְּבנֹו ַל ֲעבֹו ָדה ָז ָרה‪ִ :‬אם ִה ְתרּו ּבֹו ְל ִמי ָתה‬ ‫הקן‪ ,‬שאסור לקחת את האפרוחים או את‬
‫– סֹו ְק ִלין אֹותֹו‪ְ ,‬ו ֵאינֹו לֹו ֶקה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִנ ְת ַח ֵּיב ְּב ִדין ָּגדֹול ִמ ֶּזה;‬ ‫הביצים בלא לשלח את האם‪ .‬ואם לקח‬

‫ְו ִאם ִה ְתרּו ּבֹו ְל ַמ ְלקּות ִּב ְל ַבד – לֹו ֶקה‪.‬‬ ‫את הגוזלים ולא שילח את האם תחילה‪,‬‬
‫עובר על לאו‪ ,‬ויכול לתקן את הלאו רק‬
‫חזקת איסור נקבעת בעד אחד‬ ‫על ידי קיום מצַות עשה‪ ,‬לשלח את האם‪.‬‬
‫ְוֹלא ִק ֵּים ָה ֲעֵׂשה – כגוןשמתההאםוכבר‬
‫ו‪ֵ 1‬אינֹו ָצִריְך ְׁש ֵני ֵע ִדים ְל ַמ ְלקּות ֶאָּלא ִּבְׁש ַעת ַמ ֲעֶׂשה‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫אינו יכול לתקן את הלאו על ידי שילוחה‬
‫ָה ִאּסּור ַע ְצמֹו ְּב ֵעד ֶא ָחד ֻי ְח ַזק‪ֵּ .‬כי ַצד? ָא ַמר ֵעד ֶא ָחד ' ֵח ֶלב‬ ‫(שחיטהיג‪,‬א;פה"ממכותג‪,‬א)‪ְּ .‬ב ָס ֵפק – שבעת‬
‫ְּכ ָליֹות הּוא ֶזה'‪ִּ' ,‬כ ְל ֵאי ַהֶּכֶרם ֵהם ֵּפרֹות ֵאּלּו'‪ְּ' ,‬גרּוָׁשה' אֹו‬ ‫ההתראה לא ידעו אם יתקן בעתיד את‬

‫'זֹו ָנה' ' ִהיא ִאּ ָׁשה זֹו'‪ְ ,‬ו ָא ַכל אֹו ָּב ַעל ְּב ֵע ִדים ַא ַחר ֶׁש ֻה ְתָרה‬ ‫הלאו‪ ,‬כגון על ידי שילוח האם‪.‬‬

‫ה ֶׁשּ ָׁש ַחט אֹותֹו ְו ֶאת ְּבנֹו – מיששחט ּבֹו – ֲה ֵרי ֶזה לֹו ֶקה‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ִע ַּקר ָה ִאּסּור ְּב ֵעד ֶא ָחד‪.‬‬
‫באותויוםבהמהובנה‪,‬חייבמלקותבגלל‬
‫ו‪ַּ 2‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשֹּלא ִה ְכ ִחיׁש ָה ֵעד ְּב ֵעת ֶׁש ָּק ַבע‬ ‫השחיטה השנייה (שחיטה יב‪,‬א)‪ַ .‬ל ֲעבֹו ָדה‬

‫ָז ָרה – שחט את בנה לשם עבודה זרה‪ָ ,‬ה ִאּסּור‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָא ַמר ' ֶזה ֵאינֹו ֵח ֶלב'‪ֵ ' ,‬אי ָנּה ְּגרּוָׁשה'‪ְ ,‬ו ָא ַכל‬
‫שעונשו סקילה‪ ,‬ושני האיסורים היו בבת‬
‫אֹו ָּב ַעל ַא ַחר ֶׁש ִה ְכ ִחיׁש – ֵאינֹו לֹו ֶקה‪ַ ,‬עד ֶׁש ִּי ְקְּבעּו ָה ִאּסּור‬ ‫אחת‪ָּ .‬גדֹול – חמור‪.‬‬
‫ְׁש ֵני ֵע ִדים‪.‬‬
‫ו‪ְ 1‬ל ַמ ְלקּות – לחייב מלקות‪ָ .‬ה ִאּסּור‬
‫ז ָׁש ַתקְּב ֵעתֶׁש ֵה ִעיד ָה ֵעד ָה ֶא ָחדִּב ְק ִבי ַעת ָה ִאּסּור‪ְ ,‬ו ַא ַחרֶׁש ָע ַבר‬
‫ַע ְצמֹו‪ֻ ...‬י ְח ַזק – לקבוע שהדבר אסור‪.‬‬
‫ֵעד ֶא ָחד – מפני שעד אחד נאמן להעיד‬
‫ְו ִה ְתרּו ּבֹו ָט ַען ְל ַה ְכ ִחיׁש ָה ֵעד – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹו‪ֶ ,‬אָּלא לֹו ֶקה‪.‬‬ ‫על איסור (עדות יא‪,‬ז)‪ֵ .‬ח ֶלב ְּכ ָליֹות – חלקי‬

‫ההלקאה‬ ‫שומן בבהמה האסורים באכילה (מאכלות‬
‫אסורות ז‪,‬ה)‪ִּ .‬כ ְל ֵאי ַהֶּכ ֶרם – תבואה או ירק‬
‫ח‪ֵּ 1‬כי ַצד ַמ ְל ִקין אֹותֹו? ּכֹו ֵפת ְׁש ֵּתי ָי ָדיו ָל ַעּמּוד ֵהי ָלְך ְו ֵהי ָלְך‪,‬‬ ‫שנזרעו עם גפן (כלאיים ה‪,‬א; מאכלות אסורות‬
‫י‪,‬ו)‪ .‬זֹו ָנה – בת ישראל שנבעלה לאדם‬
‫ְו ַח ַּזן ַהְּכ ֶנ ֶסת אֹו ֵחז ִּב ְב ָג ָדיו‪ִ ,‬אם ִנ ְקְרעּו – ִנ ְקְרעּו‪ְ ,‬ו ִאם ִנ ְפְרמּו‬ ‫שהיא אסורה להינשא לו או שנבעלה‬
‫– ִנ ְפְרמּו‪ַ ,‬עד ֶׁשהּוא ְמ ַגֶּלה ֶאת ִלּבֹו; ֶׁש ֵאין ַמֵּכהּו ַעל ְּכסּותֹו‪,‬‬

‫לחלל (=מי שנולד לאחד מאיסורי ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ִהָּכהּו" (שם)‪ֹ ,‬לא ִל ְכסּותֹו‪.‬‬
‫כהונה) או שאינה בת ישראל (איסורי‬
‫ח‪ְ 2‬ו ָה ֶא ֶבן ְנתּו ָנה ֵמ ַא ֲחָריו‪ֶׁ ,‬ש ַה ַח ָּזן ַהַּמֶּכה עֹו ֵמד ָע ֶלי ָה‪,‬‬ ‫ביאה יח‪,‬א)‪ִ .‬אּ ָׁשה זֹו – והיא אסורה לכהן‪.‬‬

‫ּוְרצּו ָעה ֶׁשְּל ֵע ֶגל ְּב ָידֹו ְּכפּו ָלה ִלְׁש ַנ ִים ּוְׁש ַנ ִים ְל ַאְרָּב ָעה‪ּ ,‬וְׁש ֵּתי‬ ‫ו‪ְּ 2‬ב ֵעת ֶׁש ָּק ַבע ָה ִאּסּור – שאמר לו העד‬
‫ְרצּועֹות ֶׁשַּל ֲחמֹור עֹולֹות ְויֹוְרדֹות ָּבּה‪ְ .‬ורֹ ַחב ָהְרצּו ָעה ֶט ַפח‪,‬‬
‫היחיד שהדבר אסור‪.‬‬

‫ח‪ַ 1‬ח ַּזן ַהְּכ ֶנ ֶסת – שמש בית דין‪ְ .‬מ ַגֶּלה ְו ָא ְרָּכּה ְּכ ֵדי ֶׁש ִּת ְה ֶיה ַמַּג ַעת ַעד ִּפי ְּכ ֵרסֹו‪ְ .‬ו ַה ָּיד ֶׁשָּל ְרצּועֹות‬
‫ֶאת ִלּבֹו – חושף את חזהו‪ִ .‬נ ְקְרעּו – קרע‬
‫ֶׁשאֹו ֵחז ָּבּה – ָאְרָּכּה ֶט ַפח‪.‬‬ ‫ישר לאורכם (פה"מ שוטה א‪,‬ה)‪ִ .‬נ ְפ ְרמּו –‬

‫מכמה צדדים (שם)‪.‬‬

‫ח‪ְּ 2‬כפּו ָלה ִלְׁש ַנ ִים ּוְׁש ַנ ִים ְל ַאְרָּב ָעה – מקופלת פעמיים‪ֶׁ .‬שְּל ֵע ֶגל‪ֶׁ ...‬שַּל ֲחמֹור – מעור עגל ומעור חמור‪" ,‬לפי שהוא‬
‫עשה מעשה בהמות‪ ,‬נענש בעורן" (פה"מ מכות ג‪,‬יג)‪ .‬עֹולֹות ְויֹו ְרדֹות – רצועות החמור היו מחוברות לרצועת העגל‪,‬‬
‫שאפשר לקצר את רצועות החמור או להאריכן לפי הצורך (המאירי מכות כב‪,‬ב; פה"מ מכות ג‪,‬יג)‪ ,‬כדי שתגיע רצועת העגל עד‬
‫ִּפי ְּכ ֵרסֹו – טבורו של הלוקה (שם)‪ָ .‬יד – ידית‪.‬‬