Page 829 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 829
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק טו-טז 807
ָע ֶלי ָהְ ,ו ַהְּמ ַג ֵּדףְ ,ו ָהעֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרהְ ,ו ַהּנֹו ֵתן ִמ ַּז ְרעֹו ַלּמֹ ֶלְךְ ,ו ַהְּמ ַג ֵּדף – את שם ה'ֹ .מ ֶלְך – אליל עמוני
שהייתה עבודתו העברת האדם את בנו
או את בתו באש מצד לצד ,ולא בשרפתו ּו ַב ַעל אֹובּ ,ו ַב ַעל ִי ְּדעֹו ִניְ ,ו ַהֵּמ ִסיתְ ,ו ַהַּמ ִּדי ַחְ ,ו ַהְּמ ַכּ ֵׁשף,
(עבודה זרה ו,ג)ַּ .ב ַעל אֹוב – עושה מעשה ְו ַהְּמ ַחֵּלל ֶאת ַהּ ַׁשָּבתּ ,ו ְמ ַקֵּלל ָא ִביו ְו ִאּמֹוּ ,ו ֵבן סֹוֵרר ּומֹוֶרה.
תעתועים ,כדי שיחשוב מי ששואל בו יא ָּכל ַהִּנְׂשָר ִפין – ֲעָׂשָרהְ ,ו ֵאּלּו ֵהןַּ :בת ּכֹ ֵהן ֶׁש ִּזָּנת ַּת ַחת
כאילו רוח מדברת עמו (שם ו,א)ִ .י ְּדעֹו ִני
– אחד ממיני עבודה זרה ,שמכניס עצם ַּב ְע ָלּהְ ,ו ַהָּבא ַעל ִּבּתֹוְ ,ו ַעל ַּבת ִּבּתֹוְ ,ו ַעל ַּבת ְּבנֹוְ ,ו ַעל ַּבת
של עוף הנקרא ַיּדּו ַע לתוך פיו ומגיד ִאְׁשּתֹוְ ,ו ַעל ַּבת ִּב ָּתּהְ ,ו ַעל ַּבת ְּב ָנּהְ ,ו ַעל ֲחמֹותֹו ְו ַעל ֵאם
ֲחמֹותֹו ְו ַעל ֵאם ָח ִמיו; ְוהּוא ֶׁשָּבא ֲע ֵלי ֶהן ְּב ַח ֵּיי ִאְׁשּתֹוֲ .א ָבל עתידות (שם ו,ב)ֵ .מ ִסית – מפתה לעבוד
עבודה זרהַ .מ ִּדי ַח – עיר שלמה לעבוד
עבודה זרהְ .מ ַכּ ֵׁשף – לעבודה זרה (ראה ְל ַא ַחר ִמי ַתת ִאְׁשּתֹו – ֲהֵרי ֵהן ְּב ָכֵרת ִּב ְל ַבד ִּב ְכ ַלל ָה ֲעָריֹות.
לעיל יד,ג). יב ַהֶּנ ֱהָר ִגין – ְׁש ַנ ִיםָ :הרֹו ֵצ ַח ְו ַהִּנ ָּדח .יג ְו ַהֶּנ ֱח ָנ ִקין –
יא ַּבת ּ ֹכ ֵהן ֶׁש ִּזָּנת – כשהיא נשואה. ִׁשּ ָׁשהְ ,ו ֵאּלּו ֵהןַ :הָּבא ַעל ֵאֶׁשת ִאיׁשְ ,ו ַהחֹו ֵבל ְּב ָא ִביו אֹו
ְּב ִאּמֹוְ ,וגֹו ֵנב ֶנ ֶפׁש ִמ ִּיְׂשָר ֵאלְ ,ו ָז ֵקן ַמ ְמֵראּ ,ו ְנ ִביא ַהּ ֶׁש ֶקר,
אבל כשהיא ארוסה ,דינה בסקילה. ְו ַהִּמ ְת ַנֵּבא ְּבֵׁשם ֲעבֹו ָדה ָז ָרהִ .נ ְמ ְצאּו ָּכל ֲהרּו ֵגי ֵּבית ִּדין ִׁשּ ָׁשה
ֶׁשָּבא ֲע ֵלי ֶהן – על הקרובות מצד אשתו
(איסורי ביאה ב,ז-ח)ָּ .כ ֵרת – עונש נצחי
לנפש האדם ,אם לא עשה תשובה, ּוְׁשלִׁשים.
שנמנע בו מן האדם עולם הבא ,והוא
נידון לעולמים על עברותיו החמורות (תשובה ח,א; ג,ו).
יב ְו ַהִּנ ָּדח – תושב עיר הנידחת שהודחה כולה לעבודה זרה .יג ּגֹו ֵנב ֶנ ֶפׁש – חוטף אדם ,משתמש בו ומוכר אותו
(גנבה ט,ב)ָ .ז ֵקן ַמ ְמ ֵרא – לביאור ראה לעיל ה,אְ .נ ִביא ַהּ ֶׁש ֶקר – המתנבא בשם ה' בטענות שקר או מה שלא נאמר לו
בנבואה (יסודי התורה פרקים ט-י; עבודה זרה ה,ח).
א ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – "ִּכי ִי ְה ֶיה ִריב ֵּבין ֲא ָנִׁשים ּ ֶפ ֶרק ִׁש ָּׁשה ָע ָׂשר
טז
ְו ִנְּגׁשּו ֶאל ַהִּמְׁשָּפט ּוְׁש ָפטּוםְ ,ו ִה ְצ ִּדיקּו
ֶאת ַהַּצ ִּדיק ְו ִהְרִׁשיעּו ֶאת ָהָרָׁשעְ .ו ָה ָיה המלקות
ִאם ִּבן ַהּכֹות ָהָרָׁשעְ ,ו ִהִּפילֹו ַהּׁשֹ ֵפט
המצוה להלקות ,העדים וההתראה
ְו ִהָּכהּו ְל ָפ ָניו ְּכ ֵדי [=בשיעור] ִרְׁש ָעתֹו
א ְּכֵׁשם ֶׁשִּמ ְצ ָוה ְל ָה ִמית ֶאת ַהְּמ ֻח ָּיב ִמי ָתהָּ ,כְך ִמ ְצ ַות ֲעֵׂשה ְּב ִמ ְסָּפרַ .אְרָּב ִעים ַיֶּכּנּו ֹלא יֹ ִסיףֶּ ,פן יֹ ִסיף
ְל ַהּ ֹכתֹו ַעל ֵאֶּלה ַמָּכה ַרָּבה ְו ִנ ְק ָלה ָא ִחיָך
ְל ֵעי ֶניָך"ִּ .בְׁשלָׁשה – דייניםִּ .ב ְמקֹום ְל ַה ְלקֹות ֶאת ַהְּמ ֻח ָּיב ַמ ְלקּותֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ִהִּפילֹו ַהּׁשֹ ֵפט
ִמי ָתה – וצריך ,כבדיני נפשות ,התראה ְו ִהָּכהּו ְל ָפ ָניו" (דברים כה,ב); ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ַהַּמ ְלקּות ִּבְׁשלָׁשה,
ועדים ודרישה וחקירה ודיינים מומחים ִּב ְמקֹום ִמי ָתה ִהיא עֹו ֶמ ֶדת.
וסמוכים (כס"מ ורדב"ז).
ב ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזה – הסמיכה אפשרית גם ב ַמ ְל ִקין ַּב ְּז ַמן ַה ֶּזה ְּב ָכל ָמקֹום ִמן ַהּתֹוָרה ִּב ְפ ֵני ְׁשלָׁשה
ְסמּו ִכיןֲ ,א ָבל ֹלא ִּב ְפ ֵני ֶה ְדיֹוטֹות .ג ְו ָכל ַמ ְל ֻקיֹות ֶׁשַּמ ְל ִקין
בזמן הזה (ראה לעיל ד,יא)ְ .סמּו ִכין –
תהליך הסמיכה מתואר לעיל ,פרק ד. ַּד ָּי ֵני חּו ָצה ָל ָאֶרץ ְּב ָכל ָמקֹוםֵ ,אי ָנּה ֶאָּלא ַמַּכת ַמְרּדּות.
ג ַּד ָּי ֵני חּו ָצה ָל ָאֶרץ – שאינם סמוכים.
ֵאי ָנּה ֶאָּלא ַמַּכת ַמְרּדּות – מכוח סמכות
החכמים ,ואינה מדין תורה .מכת מרדות היא הלקאה מתקנת חכמים .ומספר המלקות נקבע על פי הערכת בית דין (עדות
יח,ו; פה"מ נזיר ד,ג) .לשון רד"י בארמית הוא כמו יס"ר בעברית (ותרגום 'ליסרה אתכם' – ויקרא כו,יח – 'למרדי יתכון' .ו'טובה מרדות
אחת בלבו של אדם מכמה מלקיות' – בבלי ברכות ז,א; רב האי גאון ,שערי תשובה ,סימן טו) או פירושו "שמרד זה בדברי תורה ובדברי
סופרים" (ר' נטרונאי גאון ,מהדורת ברודי ,תשובות פרשניות ,סימן תכ).
