Page 824 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 824
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יד 8 02
ּ ֶפ ֶרק ַא ְר ָּב ָעה ָע ָׂשר
הרוגי בית דין יד
המצוה להמית א ַאְרַּבע ִמיתֹות – יתבארו להלן ,פרק
א ַאְרַּבע ִמיתֹות ִנ ְמ ְסרּו ְל ֵבית ִּדיןְ :ס ִקי ָלהּ ,וְׂשֵר ָפהַ ,ו ֲהִרי ָגה טוְ .ס ָתם – כשלא נכתב בפירוש איזו
מיתהִ .עיר ַהִּנ ַּד ַחת – עיר שהודחו רוב
ַּב ַּס ִיףְ ,ו ֶח ֶנקְ :ס ִקי ָלה ּו ְ ׂשֵר ָפה – ְמ ֹפָרִׁשין ֵהן ַּבּתֹוָרה; ּו ִמִּפי ֹמ ׁ ֶשה יושביה לעבוד עבודה זרה ,שכל מי
ַרֵּבנּו ָל ְמדּו ֶׁשָּכל ' ִמי ָתה' ָה ֲאמּוָרה ַּבּתֹוָרה ְס ָתם – ֶח ֶנקְ ,ו ַההֹוֵרג שעבדו בה עבודה זרה נהרגים ,והרכוש
ֶאת ֲח ֵברֹו – ִמי ָתתֹו ַּב ַּס ִיףְ ,ו ֵכן ַא ְנֵׁשי ִעיר ַהִּנ ַּד ַחת – ִמי ָת ָתן ַּב ַּס ִיף. שבה אסור בהנאה ,ושורפים אותו (עבודה
ב ָּכל ִמי ָתה ֵמ ֶהן – ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ִהיא ְל ֵבית ִּדין ַל ֲהרֹג ָּבּה ִמי זרה פרק ד).
ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ָּבּהְ .ו ֵאין ְרׁשּות ַלֶּמ ֶלְך ַל ֲהרֹג ְּב ַא ַחת ֵמ ֶהן ֶאָּלא ַּב ַּס ִיף ב ַּב ַּס ִיף ִּב ְל ַבד – כדרך המיתה שהייתה
ִּב ְל ַבד.
נהוגה אצל אומות העולם לענישה (להלן
ג ָּכל ְמ ֻח ַּיב ִמי ַתת ֵּבית ִּדין ֶׁשֹּלא ֵה ִמיתּו אֹותֹו ֵּבית ִּדין – טו,ד) ,והיא גם מיתת בן נח שעבר על
אחת משבע מצוות בני נח (מלכים ט,יד).
ִּבְּטלּו ִמ ְצַות ֲעֵׂשהְ ,וֹלא ָע ְברּו ַעל ִמ ְצַות ֹלא ַת ֲעֶׂשה; חּוץ ִמן
ַהְּמ ַכּ ֵׁשףֶׁ ,ש ִאם ֹלא ֵה ִמיתּו אֹותֹו – ָע ְברּו ַעל ִמ ְצַות ֹלא ַת ֲעֶׂשה, ג ְמ ַכּ ֵׁשף – עושה מעשה כשפים של
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ " :מ ַכׁ ֵּש ָפה ֹלא ְת ַח ֶּיה" (שמות כב,יז). עבודה זרה (עבודה זרה יא,טו; סה"מ ל"ת לד;
מו"נ ג,לז).
דירוג מיתות בית דין
ו ֶׁשִּנ ְת ָעְרבּו ֶזה ָּב ֶזה – כגון שני אנשים
ד ְס ִקי ָלה ֲחמּוָרה ִמן ַהּ ְׂשֵר ָפהּ ,וְׂשֵר ָפה ֲחמּוָרה ִמן ַה ַּס ִיף,
שנידון אחד מהם למות בסקילה ואחד
ְו ַה ַּס ִיף ָחמּור ִמן ַה ֶח ֶנקְ .ו ָכל ִמי ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ִּבְׁש ֵּתי ִמיתֹות – ִנּדֹון למות בחנק ,אך אין ידוע מי נידון
ַּב ֲחמּוָרהֵּ ,בין ֶׁש ָע ַבר ְׁש ֵּתי ֲע ֵברֹות זֹו ַא ַחר זֹוֵּ ,בין ֶׁש ָע ַבר ֲע ֵבָרה
ַא ַחת ֶׁש ַח ָּיב ָע ֶלי ָה ְׁש ֵּתי ִמיתֹותֲ .א ִפּלּו ִנ ְג ַמר ִּדינֹו ַל ַּקָּלהְ ,ו ַא ַחר לסקילה ומי לחנק .ז ִמי ֶׁשִּנ ְג ַמר
ָּכְך ָע ַבר ַעל ַה ֲחמּוָרה ְו ִנ ְג ַמר ִּדינֹו – ִנּדֹון ַּב ֲחמּוָרה .ה ְו ֶא ָחד ִּדינֹו – למיתהְּ .פטּוִרין – מן המיתה.
במקרה הראשון ,אין מענישים חפים
ָה ִאיׁש ְו ֶא ָחד ָה ִאּ ָׁשה – ָּד ִנין אֹו ָתן ְּב ַאְרַּבע ִמיתֹות. מפשע; ובמקרה השני ,כולם פטורים.
חייבי מיתות שנתערבו זה בזה ְל ִפי ֶׁש ֵאין ּגֹו ְמִרין ִּדינֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ֶאָּלא
ו ָּכל ַח ָּי ֵבי ִמיתֹות ֶׁשִּנ ְת ָעְרבּו ֶזה ָּב ֶזה – ִיּדֹון ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהם
ַּב ַּקָּלה ֶׁשָּב ֶהן .ז ִמי ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹוֶׁ ,שִּנ ְת ָעֵרב ִעם ְׁש ָאר ָה ָעם ְּב ָפ ָניו – בנוכחות הנידון .וכיוון שאין
מכירים את הנידון ,הרי זה כמי שנידון
ְוֹלא נֹו ַדע ִמי הּוא ֵמ ֵאּלּו ,אֹו ִמי ֶׁשֹּלא ִנ ְג ַמר ִּדינֹוֶׁ ,שִּנ ְת ָעֵרב שלא בפניו ,ולכן אי אפשר להעמיד
ְּב ִמי ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹו ְוֹלא נֹו ַדע ִמי הּוא – ֻּכָּלן ְּפטּוִריןְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאין שוב את כולם לדין יחד בפני בית דין
(רדב"ז) .נוכחות הנידון נדרשת אף בשעת
ּגֹו ְמִרין ִּדינֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ֶאָּלא ְּב ָפ ָניו. גמר דין ,שהרי הוא יכול לטעון לזכותו
אפילו עד להוצאתו להורג ,אף לאחר
הביצוע בידי העדים גמר דין (לעיל יג,א) .ומובן שאם יבואו
עדים המכירים אותו ,ששופטים אותו
חִ 1מי ֶׁש ָע ַמד ַעל ַנ ְפׁשֹוְ ,וֹלא ָי ְכלּו ֵּבית ִּדין ֶל ֱא ֹסר אֹותֹו ַעד שנית (כאמור בדין מי שברח .ראה לעיל יג,ז-ח).
אמנם במקרה השני ,שהתערב הנידון
ֶׁש ְּי ִמיתּוהּו ַּבִּמי ָתה ֶׁשהּוא ַח ָּיב ָּבּה – הֹוְר ִגין אֹותֹו ֵע ָדיו ְּב ָכל עם מי שנאשמו ברצח ,כולם פטורים
ִמי ָתה ֶׁש ְּיכֹו ִלין ְל ָה ִמית אֹותֹו ָּבּהֵ ,מ ַא ַחר ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹו; ְו ֵאין מן המיתה ,אך אוסרים אותם (ראה רוצח
ְרׁשּות ִלְׁש ָאר ָה ָעם ְל ָה ִמית אֹותֹו ְּת ִחָּלהְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ִנ ְק ְט ָעה
ַיד ָה ֵע ִדים – ָּפטּור; ְו ִאם ָהיּו ָה ֵע ִדים ִּג ְּד ִמין ִמ ְּת ִחָּלה – ֵי ָהֵרג ד,ז .וראה שם הענשת רוצחים הלכות ח-ט).
ְּב ַיד ֲא ֵחִרים. חֶׁ 1ש ָע ַמד ַעל ַנ ְפׁשֹו – התנגד כדי
להציל את חייו .הֹוְר ִגין אֹותֹו ֵע ָדיו –
דווקא (ראה לעיל ביאור יג,אְּ .)4ב ָכל ִמי ָתה
ֶׁש ְּיכֹו ִלין ְל ָה ִמית – מארבע מיתות בית
דין (י')ִּ .ג ְּד ִמין – שידם קטועהִ .מ ְּת ִחָּלה
– לפני עדותם.
