Page 825 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 825
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יד 803
חַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שאם חַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּבְׁש ָאר ְמ ֻח ְּי ֵבי ִמיתֹות ֵּבית ִּדין
נקטעה יד העדים לאחר שהעידו ,הנידון חּוץ ִמן ָהרֹו ֵצ ַחֲ .א ָבל הֹוֵרג ֶנ ֶפׁש ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹו – רֹו ְד ִפין ַא ֲחָריו
ְּב ָכל ָּד ָבר ּו ְב ַיד ָּכל ָא ָדם ַעד ֶׁשְּמ ִמי ִתין אֹותֹו.
פטור .חּוץ ִמן ָהרֹו ֵצ ַח – "שאף על פי
שיש עוונות חמורין משפיכות דמים ,אין
בהם השחתת יישובו שלעולם כשפיכות קבורת הרוגי בית דין
דמים ...וכל מי שיש בידו עוון זה ,הרי
הוא רשע גמור ,ואין כל המצוות שעשה ט ָּכל ֲהרּו ֵגי ֵּבית ִּדין – ֵאין קֹו ְבִרין אֹו ָתן ְּב ִק ְברֹות ֲאבֹו ֵתי ֶהן
כל ימיו שקולין כנגד עוון זה ,ולא יצילו
ִּב ְכ ַלל ִיְׂשָר ֵאלֶ ,אָּלא ְׁש ֵּתי ְק ָברֹות ְמ ַתְּק ִנין ָל ֶהן ֵּבית ִּדיןַ :א ַחת
אותו מן הדין" (רוצח ד,ט)ְּ .ב ָכל ָּד ָבר – אף
על פי שאינו בדרך אחת מארבע מיתות ַלִּנ ְס ָק ִלין ְו ַלִּנְׂשָר ִפיןְ ,ו ַא ַחת ַלֶּנ ֱהָר ִגין ְו ַלֶּנ ֱח ָנ ִקין; ְו ָד ָבר ֶזה
– ֲה ָל ָכה ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעהִ .נ ְת ַאֵּכל ַהָּבָׂשר – ָהיּו ְמ ַלְּק ִטין ֶאת
בית דין (י'). ָה ֲע ָצמֹותְ ,וקֹו ְבִרין אֹו ָתן ְּב ִק ְברֹות ֲאבֹו ֵתי ֶהםְ .ו ֵיׁש ִל ְקרֹו ֵבי ֶהם
ט ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה – ראה לעיל ביאור
ג,ג .לא נזכר בדברי הרמב"ם שאין ַל ֲעׂשֹות ָל ֶהם ָארֹון ְו ַת ְכִרי ִכין.
קוברים רשע אצל צדיק ,אלא רק
בהרוגי בית דין (אבל יד,יב)ִ .נ ְת ַאֵּכל מתינות בדיני נפשות
ַהָּבָׂשר – בלשון חכמים וברמב"ם אין
הבדל בין 'יתעכל' לבין 'יתאכל' .וזה יְ 1צִרי ִכין ֵּבית ִּדין ְל ִה ְת ַיּ ֵׁשב ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ּו ְל ַה ְמ ִּתיןְ ,וֹלא
היה מנהג הקבורה בימי הבית השני
ובמאות השנים שלאחר חורבנו :תחילה ָי ִאיצּוְ .ו ָכל ֵּבית ִּדין ֶׁש ָהְרגּו ֶנ ֶפׁש ְּבֶׁש ַבע ָׁש ִנים – ֲהֵרי ֵאּלּו
ַחְּב ָל ִניןְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֵכן – ִאם ֵאַרע ָל ֶהן ַל ֲהרֹג ְּב ָכל יֹום ָויֹום,
הֹו ְר ִגיןֲ .א ָבל ֵאין ָּד ִנין ְלעֹו ָלם ְׁש ַנ ִים ְּביֹום ֶא ָחדֶ ,אָּלא ָּד ִנין ֶזה קברו את המת קבורת עראי עד שכלה
הבשר ,ולאחר מכן קברו את עצמותיו
בקבר המשפחה בקבורת קבע לשם ַהּיֹום ְו ַהּ ֵׁש ִני ְל ָמ ָחר.
כבוד ,לעתים בארון של אבן (לטעם ההלכה יָ 2היּו ְׁש ֵני ֶהם ַּב ֲע ֵבָרה ַא ַחת ּו ִמי ָתה ַא ַחתְּ ,כגֹון נֹו ֵאף ִעם
ראה לעיל יג,ו)ַּ .ת ְכ ִרי ִכין – הבד שעוטפים
בו את המתְ .ו ֵיׁש – ומותרִ .ל ְקרֹו ֵבי ֶהם נֹו ֶא ֶפת – ָּד ִנין ְׁש ֵני ֶהם ְּביֹום ֶא ָחדְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָה ָיה ַהּנֹו ֵאף
ַל ֲעׂשֹות ָל ֶהם ָארֹון ְו ַת ְכִרי ִכין – גם ּבֹו ֵעל ַּבת ּכֹ ֵהן – הֹו ִאיל ְוהּוא ְּב ֶח ֶנק ְו ִהיא ִּבְׂשֵר ָפהֵ ,אין הֹוְר ִגין
בקבורה ראשונה ,שהרי התכריכים אינם ְׁש ֵני ֶהם ְּביֹום ֶא ָחד.
על העצמות אלא על בשר המת (ראה י').
דיני נפשות כשהסנהדרין בלשכת הגזית
יֶ 1נ ֶפׁש ְּבֶׁש ַבע ָׁש ִניםַ ...חְּב ָל ִנין – יא ֵאין ָּד ִנין ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ֶאָּלא ִּב ְפ ֵני ַהַּב ִית; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה
כאזהרה להיות מתונים בדין" :וזה
שהזכיר ממיעוט ההריגה ,ראוי שיתכוונו ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ָׁשם ַּבִּלְׁשָּכה ֶׁשַּבִּמ ְק ָּדׁשֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמר ְּב ָז ֵקן ַמ ְמֵרא:
הסנהדרין לכך על ידי שיתיישבו בדין " ְל ִב ְל ִּתי ְׁש ֹמ ַע ֶאל ַהּ ֹכ ֵהן [ ]...אֹו ֶאל ַהּׁשֹ ֵפט" (דברים יז,יב); ִמִּפי
וימתינו" (פה"מ מכות א,י)" ,לפי שאפשר ַהּ ְׁשמּו ָעה ָל ְמדּוֶׁ ,שִּב ְז ַמן ֶׁש ֵּיׁש ּכֹ ֵהן ַמ ְקִריב ַעל ַּגֵּבי ַהִּמ ְזֵּב ַח –
שיתגלו להם עניינים שאינם נראין
בעיון הראשון" (פה"מ אבות א,א)ַ .חְּב ָל ִנין ֵיׁש ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹות; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ִּב ְמקֹומֹו.
– משחיתים ,מזיקיםֵ .אין ָּד ִנין ְלעֹו ָלם
ְׁש ַנ ִים ְּביֹום ֶא ָחד – כדי שיוכל בית דין להתיישב היטב בדין לכל נאשם.
יַּ 2ב ֲע ֵבָרה ַא ַחת ּו ִמי ָתה ַא ַחת – שותפים לביצוע עברה שאינה יכולה להתבצע מבלעדי שניהם ,כבדוגמה שלפנינו.
יא ֵאין ָּד ִנין – מלבד מקרים חריגים שהורגים את העבריין בלא משפט (לדין המוסר גופם או רכושם של ישראל ביד גויים ראה חובל
ומזיק ח,ח-יא .למינים ולכופרים ראה :רוצח ד,י-יב; פה"מ חולין א,ב) או בדין חריג בהוראת שעה (להלן כד,ד) .ובאופן כללי" :המקובל
בידינו המפורסם למעשה כי האדם שעושה עברה שהוא חייב עליה מיתת בית דין ,כיוון שאין אנו יכולים היום לדון
דיני נפשות ,מחרימין אותו חרם עולם בספרי תורות [ברישום ציבורי] ,אחרי שמלקין אותו ,ואין מתירין אותו לעולם"
(פה"מ חולין א,ב)ִּ .ב ְפ ֵני ַהַּב ִית – בזמן שבית המקדש קייםַּ .בִּלְׁשָּכה – לשכת הגזית (לעיל א,ג; וראה ההלכה הבאה)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר
ְּב ָז ֵקן ַמ ְמֵרא – "ְו ָה ִאיׁש ֲאֶׁשר ַי ֲעֶׂשה ְב ָזדֹון ְל ִב ְל ִּתי ְׁשמֹ ַע ֶאל ַהּ ֹכ ֵהן ָהעֹ ֵמד ְלָׁשֶרת ָׁשם ֶאת ה' ֱאֹל ֶהיָך אֹו ֶאל ַהּׁשֹ ֵפטּ ,ו ֵמת
ָה ִאיׁש ַההּוא ּו ִב ַעְר ָּת ָהָרע ִמ ִּיְׂשָר ֵאל".
