Page 827 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 827
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק טו 805
אַ 1מ ְפִׁשי ִטין – לקרב את מיתתו ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר
ולהמעיט את סבלו (פה"מ סנהדרין ג,ו). ארבע מיתות בית דין טו
ּו ְמ ַכ ִּסין ֶעְרָותֹו ִמְּל ָפ ָניו – ונחשב ערום
גם אם ערוותו מכוסה ,שפירושו של אופן ביצוע המיתה
ערום הוא שחלק מגופו חשוף (פה"מ
מגילה ד,ו)ְ .ו ֵאין ָה ִאּ ָׁשה ִנ ְס ֶק ֶלת ֲע ֻרָּמה אֵּ 1כי ַצד ִמ ְצַות ַהִּנ ְס ָק ִלין? ָרחֹוק ִמֵּבית ַה ְּס ִקי ָלה ַאְרַּבע ַאּמֹות
– שעדיף לה צער הגוף מלהתבזות
ַמ ְפִׁשי ִטין ֶאת ַהְּמ ֻח ָּיב ְס ִקי ָלה ְּב ָג ָדיוּ ,ו ְמ ַכ ִּסין ֶעְרָותֹו ִמְּל ָפ ָניו.
בחשיפת גופה (בבלי סנהדרין מה,א). ְו ֵאין ָה ִאּ ָׁשה ִנ ְס ֶק ֶלת ֲעֻרָּמהֶ ,אָּלא ְּב ָחלּוק ֶא ָחד.
אְׁ 2ש ֵּתי קֹומֹות – בקומת אדם (בבלי ב"ק אּ 2ו ֵבית ַה ְּס ִקי ָלה ָּגבֹוַּה ְׁש ֵּתי קֹומֹות .עֹו ֶלה ְלָׁשם הּוא ְו ֵע ָדיו,
נא,א) ,כלומר כפליים מגובהו של אדם ְו ָי ָדיו ֲאסּורֹותְ ,ו ֶא ָחד ִמן ָה ֵע ִדים ּדֹו ֲחפֹו ַעל ָמ ְת ָניו ֵמ ֲאחֹוָריו,
ממוצעֲ .אסּורֹות – קשורותֶ .נ ֱא ַמר – ְוהּוא ֶנ ְהָּפְך ְונֹו ֵפל ַעל ִלּבֹו ָל ָאֶרץ; ִאם ֵמת ָּבּה – ָי ָצאֶׁ ,ש ֲהֵרי
בעניין האיסור לעלות אל הר סיני בעת ֶנ ֱא ַמרָ " :סקֹול ִי ָּס ֵקל אֹו ָירֹה ִי ָּי ֶרה" (שמות יט,יג) – ִהֵּנה ִהְׁש ָוה
מתן תורהֹ" :לא ִתַּגע ּבֹו ָיד ִּכי ָסקֹול ַהִּנ ְס ָקל ֶׁשָּנ ַפל ָה ֶא ֶבן ָע ָליוִ ,עם ַהִּנ ְד ָחף ֶׁשָּנ ַפל הּוא ְּב ַע ְצמֹו ַעל
ִי ָּס ֵקל אֹו ָירֹה ִי ָּי ֶרה [= ייזרק לארץ] ִאם
ָה ָאֶרץ.
ְּב ֵה ָמה ִאם ִאיׁש ֹלא ִי ְח ֶיה".
אְ 3ו ִאם ֹלא ֵמת ִמ ְּד ִחי ָפה זֹו – ַמ ְגִּבי ִהין ָה ֵע ִדים ֶא ֶבן ֶׁש ָה ְי ָתה
אַ 3מּ ָׂשא ְׁש ֵני ְּב ֵני ָא ָדם – אבן אחת
ֻמַּנ ַחת ָׁשםַ ,מּ ָׂשא ְׁש ֵני ְּב ֵני ָא ָדםְ ,ו ָה ֵעד ַהּ ֵׁש ִני ַמְרֶּפה ָי ָדיו
כבדה כדי למהר את מיתתו ולהמעיט ּו ַמְׁש ִליְך ֶאת ָה ֶא ֶבן ַעל ִלּבֹוִ :אם ֵמת ָּבּה – ָי ָצא; ְו ִאם ָלאו –
את סבלו (פה"מ סנהדרין ז,ב)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר ְר ִגי ָמתֹו ְּב ָכל ִיְׂשָר ֵאלֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ " :יד ָה ֵע ִדים ִּת ְה ֶיה ּבֹו ָבִראׁ ֹש ָנה
– בעניין עובד עבודה זרה ,שדינו
בסקילהַ .יד ָה ֵע ִדיםָ ...בִראׁשֹ ָנה – ראה ַל ֲה ִמיתֹו ְו ַיד ָּכל ָה ָעם ָּב ַא ֲחרֹ ָנה" (דברים יז,ז).
לעיל יג,א.4 ב עֹו ֵבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה – ֵאין סֹו ְק ִלין אֹותֹו ֶאָּלא ַעל ַׁש ַער ֶׁש ָע ַבד
ב ַׁש ַער ֶׁש ָע ַבד ּבֹו – שער העיר שעבד ּבֹו; ְו ִאם ָה ְי ָתה ִעיר ֶׁשֻרָּבּה ּגֹו ִיים ,סֹו ְק ִלין אֹותֹו ַעל ֶּפ ַתח ֵּבית
ִּדיןְ .ו ָד ָבר ֶזה – ַקָּב ָלה ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעהֶ " :אל ְׁש ָעֶריָך" (שם יז,ה) –
בה עבודה זרהַ .קָּב ָלה ִמִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה
– מסורת שנתקבלה בעל פה איש מפי ֶזה ַׁש ַער ֶׁש ָע ַבד ּבֹוֹ ,לא ֶׁשִּנ ְג ַמר ִּדינֹו ּבֹו.
רבו כיצד להבין את דברי המקרא ,מן
הפסוק "ְוהֹו ֵצא ָת ֶאת ָה ִאיׁש ַההּוא אֹו ֶאת ג ִמ ְצַות ַהִּנְׂשָר ִפיןָ :היּו ַמְׁש ִקי ִעין אֹותֹו ַּב ֶּז ֶבל ַעד
ָה ִאׁ ָּשה ַה ִהוא ֲאֶׁשר ָעׂשּו ֶאת ַה ָּד ָבר ָהָרע
ַה ֶּזה ֶאל ְׁש ָעֶריָך ֶאת ָה ִאיׁש אֹו ֶאת ָה ִאׁ ָּשה, ַאְרֻּכּבֹו ָתיוְ ,ונֹו ְת ִנין סּו ָדר ָקֶׁשה ְּבתֹוְך ָהַרְך ְוכֹוֵרְך ַעל
ַצָּוארֹוּ ,וְׁש ֵני ֵע ָדיו – ֶזה מֹוֵׁשְך ֶא ְצלֹו ְו ֶזה מֹוֵׁשְך ֶא ְצלֹו ַעד
ּו ְס ַק ְל ָּתם ָּב ֲא ָב ִנים ָו ֵמתּו". ֶׁשהּוא ּפֹו ֵת ַח ֶאת ִּפיוּ ,ו ַמ ִּתי ִכין ֶאת ַהְּב ִדיל אֹו ֶאת ָהעֹו ֶפֶרת
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ְוזֹוֵרק ְלתֹוְך ִּפיוְ ,ו ִהיא יֹוֶר ֶדת ְוׂשֹוֶר ֶפת ֶאת
ג ַמְׁש ִקי ִעין – שלא יזוזַּ .ב ֶּז ֶבל – שאם
ְּב ֵני ֵמ ָעיו.
יעשה צרכיו מחמת הפחד ויתלכלך ,לא
יבחינו הנוכחים במעמד ההריגה בדבר ד ִמ ְצַות ַהֶּנ ֱהָר ִגיןַ :מ ִּתי ִזין ֶאת רֹאׁשֹו ַּב ַּס ִיףְּ ,כ ֶדֶרְך
(יד רמ"ה סנהדרין נב,א)ַ .א ְרֻּכּבֹו ָתיו – ברכיו ֶׁש ַהְּמ ָל ִכים עֹוִׂשין .ה ִמ ְצַות ַהֶּנ ֱח ָנ ִקיןַ :מְׁש ִקי ִעין ֶאת
(ביאת המקדש ח,יג) .סּו ָדר – בגדְּ .בתֹוְך ָה ַרְך
– שלא יזיק הסודר הקשה לצווארו (פה"מ ַהְּמ ֻח ָּיב ַּב ֶּז ֶבל ַעד ַאְרֻּכּבֹו ָתיוְ ,ונֹו ְת ִנין סּו ָדר ָקֶׁשה ְלתֹוְך ָהַרְך
סנהדרין ז,ב)ּ .ו ַמ ִּתי ִכין – באש עד שייעשה ְוכֹוְר ִכין ַעל ַצָּוארֹוְ ,ו ֶזה מֹוֵׁשְך ֶא ְצלֹו ְו ֶזה מֹוֵׁשְך ֶא ְצלֹו ַעד
החומר המוצק לנוזל רותחְ .וׂשֹו ֶר ֶפת
ֶאת ְּב ֵני ֵמ ָעיו – בשֵרפה פנימית מתוך ֶׁשַּנ ְפׁשֹו יֹו ְצ ָאה.
חמלה על האדם ,מפני שהיא ממהרת
את מיתתו (שם).
ד ַמ ִּתי ִזין – חותכים בבת אחת מן
הצוואר (שחיטה ג,יא; רדב"ז)ַ .ס ִיף – חרב.
ְּכ ֶדֶרְך ֶׁש ַהְּמ ָל ִכים עֹוִׂשין – כעונש שהיה
מקובל באומות העולם.
