Page 831 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 831

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק טז‪-‬יז ‪	809‬‬                       ‫	‬

‫ט   ָי ֵתר ְּב ֵד ָעה – משכיל‪ָ .‬ח ֵסר ְּב ֹכ ַח –‬                 ‫ט   ָה ִאיׁש ַהַּמֶּכה ָצִריְך ִל ְהיֹות ָי ֵתר ְּב ֵד ָעה‪ָ ,‬ח ֵסר ְּבכֹ ַח‪ּ ,‬ו ַמ ְגִּביַּה‬

‫שכוחו בינוני‪ ,‬שלא יהא עריץ או לקוי‬                                ‫ֶאת ָהְרצּועֹות ִּבְׁש ֵּתי ָי ָדיו‪ּ ,‬ו ַמֶּכה ְּב ָידֹו ַא ַחת ְּב ָכל ּכֹחֹו‪ּ .‬ו ַמ ְל ֵקהּו‬
‫בשכלו וילקה אותו קשות מתוך נקמה‬                                   ‫ְׁש ִליׁש ִמְּל ָפ ָניו ַעל ֵּבין ַּד ָּדיו‪ּ ,‬וְׁש ֵני ְׁש ִליִׁשים ֵמ ַא ֲחָריו‪ְׁ ,‬ש ִליׁש‬
‫(פה"מ מכות ג‪,‬יד)‪ֵּ .‬בין ַּד ָּדיו – בין פטמותיו‪.‬‬
                                                                                            ‫ַעל ָּכ ֵתף זֹו ּוְׁש ִליׁש ַעל ָּכ ֵתף זֹו‪.‬‬
‫יא  קֹוֵרא – פסוקים מפרשת הקללות‪,‬‬
                                                                  ‫י   ֶזה ַהֻּמֶּכה ֵאינֹו ֹלא עֹו ֵמד ְוֹלא יֹוֵׁשב ֶאָּלא ֻמֶּטה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
‫כדי לעורר אותו לשוב בתשובה‪ .‬ואלו‬
‫הם‪ִ " :‬אם ֹלא ִתְׁש ֹמר ַל ֲעׂשֹות ֶאת ָּכל‬                       ‫"ְו ִהִּפילֹו ַהּׁשֹ ֵפט ְו ִהָּכהּו ְל ָפ ָניו" (שם) – ֶׁש ִּי ְהיּו ֵעי ָניו ֶׁשַּלּׁשֹו ֵפט‬
‫ִּד ְבֵרי ַהּתֹוָרה ַהּזֹאת ַהְּכ ֻת ִבים ַּב ֵּס ֶפר ַה ֶּזה‪,‬‬    ‫ּבֹו‪ֹ ,‬לא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַמִּביט ְּב ָד ָבר ַא ֵחר‪ְ" .‬ו ִהָּכהּו" – ִמָּכאן ֶׁש ֵאין‬
‫ְל ִיְר ָאה ֶאת ַהׁ ֵּשם ַהִּנ ְכָּבד ְו ַהּנֹוָרא ַה ֶּזה‬
‫ֵאת יי ֱאֹל ֶהיָך‪ְ .‬ו ִה ְפ ָלא יי ֶאת ַמּ ֹכ ְתָך ְו ֵאת‬                                            ‫ַמ ְל ִקין ְׁש ַנ ִים ְּכ ֶא ָחד‪.‬‬
‫ַמּכֹות ַזְר ֶעָך‪ַ ,‬מּכֹות ְּגדֹֹלת ְו ֶנ ֱא ָמנֹות ָו ֳח ָל ִים‬
‫ָר ִעים ְו ֶנ ֱא ָמ ִנים"‪ַ .‬הֵּכה – אומר על כל‬                    ‫יא   ַהָּגדֹול ֶׁשַּב ַּד ָּי ִנין קֹוֵרא ָּכל ְז ַמן ֶׁש ֶּזה לֹו ֶקה‪ִ " :‬אם ֹלא‬

                      ‫מכה ומכה (י')‪.‬‬                              ‫ִתְׁש ֹמר ַל ֲעׂשֹות‪ְ ...‬ו ִה ְפ ָלא יי ֶאת ַמּכֹ ְתָך‪( "...‬שם כח‪,‬נח‪-‬נט)‪ּ ,‬ו ִמ ְתַּכ ֵּון‬
                                                                  ‫ִל ְג ֹמר ַהְּפסּו ִקים ִעם ַהַּמ ְלקּות‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ָּג ַמר – חֹו ֵזר ִל ְת ִחַּלת‬
‫יב‪ַּ   1‬ת ַחת ָידֹו – של החזן המלקה‪.‬‬                              ‫ַהִּמ ְקָרא‪ְ ,‬וקֹוֵרא ְוחֹו ֵזר ַעד ֶׁש ִּתָּג ֵמר ַה ַהָּכ ָאה‪ְ .‬ו ַהּ ֵׁש ִני ֶׁשַּב ַּד ָּי ִנין‬
                                                                  ‫מֹו ֶנה‪ְ ,‬ו ַהּ ְׁש ִליִׁשי אֹו ֵמר ַל ַח ָּזן ' ַהֵּכה!'‪ַ ' ,‬הֵּכה!'; ָּכל ְז ַמן ֶׁשַּמֶּכה‬
‫ַעל ָהאֹ ֶמד – שיעור המלקות שאמדו‬
‫הדיינים שהוא יכול ללקות בהן (להלן‬                                                                    ‫– ַעל ִּפיו הּוא ַמֶּכה‪.‬‬
‫יז‪,‬ב)‪ּ .‬גֹו ֶלה – לעיר מקלט‪ ,‬כדין מי‬
‫שהורג בשגגה‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ֵמת – אף על‬                               ‫יב‪ֵ   1‬מת ַּת ַחת ָידֹו – ָּפטּור‪ְ .‬ו ִאם הֹו ִסיף ְרצּו ָעה ַא ַחת ַעל‬
‫פי שהוסיף החזן על המלקות‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‬
‫– על מי שחייב מלקות‪ַ " :‬אְרָּב ִעים ַיֶּכּנּו‬                     ‫ָה ֹא ֶמד ּו ֵמת – ֲהֵרי ַה ַח ָּזן ּגֹו ֶלה‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ֵמת – ֲהֵרי ַה ַח ָּזן ָע ַבר‬
‫ֹלא יֹ ִסיף‪ֶּ ,‬פן יֹ ִסיף ְל ַהּכֹתֹו ַעל ֵאֶּלה ַמָּכה‬                   ‫ַעל ִמ ְצ ַות ֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא יֹ ִסיף" (שם כה‪,‬ג)‪.‬‬

           ‫ַרָּבה ְו ִנ ְק ָלה ָא ִחיָך ְל ֵעי ֶניָך"‪.‬‬                                                                      ‫איסור הכאת חברו‬

‫יב‪ַ   2‬הָּכ ָיה ֶׁש ֵאין ָּבּה ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה‬                  ‫יב‪ְ  2‬והּוא ַה ִּדין ְל ָכל ַמֶּכה ֶאת ֲח ֵברֹו‪ֶׁ ,‬שהּוא ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה;‬

‫– הכאה שערך כל תשלומי החבלה‬                                       ‫ּו ָמה ִאם ֶזה ֶׁשָּנ ְת ָנה ּתֹוָרה ְרׁשּות ְל ַהּכֹותֹו‪ִ ,‬צָּוה ַהָּכתּוב ֶׁשֹּלא‬
‫שנגרמה אינו מגיע לכדי פרוטה‪.‬‬                                      ‫ְל ַהּכֹותֹו ָי ֵתר ַעל ִרְׁשעֹו‪ַ ,‬קל ָוחֹ ֶמר ִלְׁש ָאר ָּכל ָא ָדם‪ְ .‬ל ִפי ָכְך‬
‫ְּפרּו ָטה – המטבע הקטן ביותר בתקופת‬                              ‫ָּכל ַהַּמֶּכה ֶאת ֲח ֵברֹו‪ֲ ,‬א ִפּלּו ִהָּכה ֶע ֶבד‪ַ ,‬הָּכ ָיה ֶׁש ֵאין ָּבּה ָׁשֶוה‬
‫התלמוד (ראה נספח מידות ומשקלות)‪" .‬ופחות‬                           ‫ְּפרּו ָטה – לֹו ֶקה‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֵיׁש ָּבּה ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה – הֹו ִאיל ְוהּוא‬
‫מפרוטה – אינו ממון" (שבועות ז‪,‬טז)‪ֵ .‬אין‬                           ‫ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ָממֹון‪ֵ ,‬אין ָא ָדם לֹו ֶקה ּו ְמַׁשֵּלם‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו‬
‫ָא ָדם לֹו ֶקה ּו ְמַׁשֵּלם – אלא משלם את‬
‫הנזק‪ ,‬ואינו לוקה‪ְּ .‬ב ַכָּמה ְמקֹומֹות –‬                                     ‫ְּב ַכָּמה ְמקֹומֹות (נערה בתולה א‪,‬יא; גנבה ג‪,‬א; חובל ומזיק ד‪,‬ט)‪.‬‬
‫ודווקא מלקות וממון‪ ,‬אבל במלקות‬
‫וקנס‪ ,‬לוקה ואינו משלם (נערה בתולה א‪,‬יא)‪.‬‬

                                                                  ‫ּ ֶפ ֶרק ִׁש ְב ָעה ָע ָׂשר‬  ‫	‬

                                                                           ‫כמה מלקין‬           ‫יז‬

‫א  ְּכ ֵדי ִרְׁש ָעתֹו ְּב ִמ ְסָּפר – והטעם‪:‬‬                                                                                            ‫הכלל‬

‫"כאילו אמר‪ :‬כדי כוחו [יכולתו לסבול]‬                               ‫א  ַּכָּמה ַמ ְל ִקין ֶאת ַהְּמ ֻח ָּיב ַמ ְלקּות? ְּכ ִפי ּכֹחֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪:‬‬
‫על רשעתו" (פה"מ מכות ג‪,‬יב)‪ְ .‬ל ִפי ָכְך‬
‫ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים – מן התורה יש להלקות‬                          ‫"ְּכ ֵדי ִרְׁש ָעתֹו ְּב ִמ ְסָּפר" (דברים כה‪,‬ב); ְו ֶזה ֶׁשֶּנ ֱא ַמר " ַא ְרָּב ִעים" (שם‬
‫את הנידון ארבעים מלקות‪ ,‬אך תיקנו‬                                  ‫כה‪,‬ג) – ֶׁש ֵאין מֹו ִסי ִפין ַעל ָה ַאְרָּב ִעים‪ֲ ,‬א ִפּלּו ָה ָיה ָח ָזק ּו ָבִריא‬
‫חכמים כסייג שלא ישלים את המלקות‪,‬‬                                  ‫ְּכִׁש ְמׁשֹון‪ֲ .‬א ָבל ּפֹו ֲח ִתין ַל ַחָּלׁש; ֶׁש ִאם ַיֶּכה ַחָּלׁש ַמָּכה ַרָּבה –‬
‫והעמידו אותן על שלושים ותשע לכל‬                                   ‫ְּבַו ַּדאי הּוא ֵמת‪ְ .‬ל ִפי ָכְך ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ֶׁש ֲא ִפּלּו ַהָּבִריא ְּביֹו ֵתר‬

       ‫היותר (פה"מ מכות ג‪,‬יא; מו"נ ג‪,‬מא)‪.‬‬
   826   827   828   829   830   831   832   833   834   835   836