Page 833 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 833

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק יז‪-‬יח ‪	811‬‬                                             ‫	‬

‫לבין גמר הדין למחרת‪ ,‬שדיני מלקות‬                 ‫ה‪ֲ   3‬א ָמדּוהּו ִלְׁש ֵּתי ַמ ְל ֻקיֹות ְו ָל ָקה ְו ִנ ְת ַק ְל ֵקל‪ֵּ ,‬בין ָּבִראׁשֹו ָנה‬
‫שווים לדיני נפשות‪ ,‬שהכלל בהם‪:‬‬
‫"גומרין בו ביום לזכות‪ ,‬וביום שלאחריו‬             ‫ֵּבין ַּבּ ְׁש ִנ ָּיה – ָּפטּור‪ִ .‬נ ְפ ְס ָקה ְרצּו ָעה ַּבּ ְׁש ִנ ָּיה – ּפֹו ְטִרין אֹותֹו‪.‬‬
                                                 ‫ִנ ְפ ְס ָקה ָּבִראׁשֹו ָנה – ִנ ְפ ַטר ִמַּמ ְלקּות ִראׁשֹו ָנה‪ְ ,‬ולֹו ֶקה ָהאֹ ֶמד‬
              ‫לחובה" (לעיל יא‪,‬א; יא‪,‬ד)‪.‬‬
                                                 ‫ַהּ ֵׁש ִני‪   .‬ו  ְּכ ָפתּוהּו ַעל ָה ַעּמּוד ִל ְלקֹות‪ְ ,‬ו ָכַרת ֶאת ַהֵּמי ָתִרים‬
‫ה‪ִ   3‬לְׁש ֵּתי ַמ ְל ֻקּיֹות – שני עונשי מלקות‬
                                                                       ‫ּו ָבַרח – ָּפטּור‪ְ ,‬ו ֵאין ַמ ֲח ִזיִרין אֹותֹו‪.‬‬
‫בגלל שעבר על שני איסורי לא תעשה‪.‬‬

‫ָּבִראׁשֹו ָנה – המלקות הראשונות‪ָ .‬האֹ ֶמד‬                                                               ‫לוקה וחזר לכשרותו‬
‫ַהּ ֵׁש ִני – ראה לעיל ביאור הלכה ד‪.2‬‬
                                                 ‫ז  ָּכל ִמי ֶׁש ָח ָטא ְו ָל ָקה – חֹו ֵזר ְל ַכְׁשרּותֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ִנ ְק ָלה‬
‫ְרצּו ָעה – שהלקוהו בה‪ .‬ו   ַהֵּמי ָתִרים‬
                                                 ‫ָא ִחיָך ְל ֵעי ֶניָך" (שם) – ֵּכיָון ֶׁשָּל ָקה‪ֲ ,‬הֵרי הּוא ָא ִחיָך‪ַ .‬אף ָּכל‬
‫– החבלים שקושרים אותו בהם אל‬

‫העמוד‪ְ .‬ו ֵאין ַמ ֲח ִזיִרין אֹותֹו – מפני‬       ‫ְמ ֻח ְּי ֵבי ָּכֵרת ִּב ְל ַבד ֶׁשָּלקּו – ִנ ְפ ְטרּו ִמי ֵדי ְּכֵר ָתן‪.‬‬
‫שבריחתו מבית הדין ביזיון היא לו‪,‬‬
‫ח  ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול ֶׁש ָח ָטא – לֹו ֶקה ִּבְׁשלָׁשה ִּכְׁש ָאר ָה ָעם‪ְ ,‬וחֹו ֵזר במיוחד משום שהוא בורח כשבגדיו‬
 ‫קרועים ולבו מגולה (לעיל טז‪,‬ח; וראה י')‪.‬‬         ‫ִל ְג ֻדָּלתֹו‪   .‬ט   ֲא ָבל רֹאׁש ְיִׁשי ָבה ֶׁש ָח ָטא – ַמ ְל ִקין אֹותֹו ִּב ְפ ֵני‬

‫ז  חֹו ֵזר ְל ַכְׁשרּותֹו – להישבע ולהעיד‬        ‫ְׁשלָׁשה‪ְ ,‬ו ֵאינֹו חֹו ֵזר ִלְׂשָררּותֹו‪ַּ ,‬גם ֵאינֹו חֹו ֵזר ִל ְהיֹות ְּכ ֶא ָחד‬
                                                           ‫ִמּ ְׁש ָאר ַה ַּס ְנ ֶה ְדִרין‪ֶׁ ,‬שַּמ ֲע ִלין ַּבּ ֹק ֶדׁש ְוֹלא מֹוִרי ִדין‪.‬‬
‫(טוען ונטען ב‪,‬י)‪" .‬כל מי שנתחייב מלקות‪,‬‬
‫כיון שלקה בבית דין‪ ,‬חזר לכשרותו‪.‬‬

‫אבל שאר פסולי עדות‪ ,‬שהן פסולין‬

‫משום הממון שחמסו או גזלו‪ ,‬אף על פי ששילמו‪ ,‬צריכין תשובה‪ ,‬והרי הן פסולין‪ ,‬עד שייוודע שחזרו בהן מדרכן‬

‫הרעה" (עדות יב‪,‬ד)‪ .‬ולעניין הכפרה‪ ,‬כתב רבנו‪" :‬כל מחויבי מיתות בית דין ומחויבי מלקות‪ ,‬אין מתכפר להן במיתתן‪,‬‬

‫וכן או בלקייתן‪ ,‬עד שיעשו תשובה ויתודו" (תשובה א‪,‬א‪ָּ .)4‬כ ֵרת – ראה לעיל ביאור טו‪,‬יא‪ .‬וגם כל מי שמחויב מיתה‬

‫בידי שמים‪ ,‬לוקה (להלן יח‪,‬א)‪ ,‬ובמלקות ובתשובה הוא נפטר מן העונש (פה"מ מכות ג‪,‬א)‪ִּ .‬ב ְל ַבד – שאין תלוי נגדם עונש‬

                                                 ‫נוסף בגלל אותו המעשה‪ ,‬כגון להתחייב מיתה בידי בית דין‪.‬‬

‫ח  ִּבְׁשלָׁשה – בבית דין של שלושה‪ ,‬אף על פי שבעברות שיש בהן עונש מוות‪ ,‬אין דנים אותו אלא בבית דין של‬
‫שבעים ואחד (לעיל ה‪,‬א)‪ .‬ט  רֹאׁש ְיִׁשי ָבה – ראש הסנהדרין הגדולה (לעיל א‪,‬ג)‪ְ .‬ו ֵאינֹו חֹו ֵזר ִלְׂש ָררּותֹו – אבל שאר‬

‫הדיינים ונושאי התפקידים חוזרים לתפקידם‪ ,‬אם לא עברו עברה בפומבי או שגרמו מוות בשגגה (שו"ת קיא; רוצח ז‪,‬יד)‪.‬‬

‫ֶׁשַּמ ֲע ִלין ַּבּקֹ ֶדׁש ְוֹלא מֹוִרי ִדין – "כי מיסודות תורתנו שכל מי שנתמנה לשררה [תפקיד ציבורי] תורנית – אין מורידין‬

                                                 ‫אותו ממנה [למשרה נמוכה יותר] לעולם" (פה"מ מנחות יג‪,‬י)‪.‬‬

‫פרק יח – הקדמה‪" :‬תדע כי דירוג‬                    ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁשמֹו ָנה ָע ָׂשר‬      ‫	‬
‫העונש בלשון התורה ארבע דרגות‪:‬‬
                                                                                  ‫יח‬

‫‪ )1‬דרגת חיוב מיתת בית דין; ‪ )2‬ודרגת‬              ‫כללי חיוב מלקות‪ ,‬ועונשים חריגים‬

‫חיוב הכרת‪ ,‬והיא המלקות ברצועה‬                                                               ‫סוגי מצוות לא תעשה ודין מלקות‬
‫עם הדעה כי עברה זו מן החמורות;‬
‫‪ )3‬ודרגת המלקות ברצועה בלי לסבור‬                 ‫א   ֵאּלּו ֵהן ַהּלֹו ִקין? ָּכל ָהעֹו ֵבר ַעל ֹלא ַת ֲעֶׂשה ֶׁש ַח ָּי ִבין ָע ָליו‬

‫ָּכ ֵרת ְו ֵאין ּבֹו ִמי ַתת ֵּבית ִּדין‪ְּ ,‬כגֹון אֹו ֵכל ֵח ֶלב ְו ָדם ְו ָח ֵמץ בעברה זו שהיא מן החמורות‪ ,‬אלא‬

‫הוא לאו בלבד או מיתה בידי שמים;‬

‫‪ )4‬ודרגת הלאו שאין בו מלקות‪ ,‬והוא כל לאו שאין בו מעשה‪ ,‬חוץ מנשבע‪ ,‬מחמת מה שיש בסבירתו מרוממותו יתעלה;‬

‫וממר [ראה ביאור להלן]‪ ,‬כדי שלא יבוא הדבר לידי זלזול בקרבנות‪ ,‬שהן לשמו יתעלה; ומקלל חברו בשם‪ ,‬מפני‬

‫שנזק הקללה אצל ההמון [המייחס לקללה כוחות מאגיים] חמור מנזק הנעשה בגוף‪ .‬וכל שזולת אלה מן הלאווין שאין‬

‫בהן מעשה‪ ,‬הרי ההפסד הנגרם מחמתן מועט‪ ,‬וגם אי אפשר להישמר מהם‪ ,‬מפני שהן דיבורים‪ .‬ואילו היה כן [שחייב‬

‫מלקות על כל לאו]‪ ,‬לא היו נמלטים בני אדם מספיגת מלקות באופן תמידי‪ ,‬וגם לא תיתכן בהם התראה" (מו"נ ג‪,‬מא)‪.‬‬

‫א  ְו ֵאין ּבֹו ִמי ַתת ֵּבית ִּדין – שהרי אם במעשה אחד נתחייב במיתת בית דין ובמלקות‪ ,‬נענש בעונש החמור יותר‪ ,‬מיתת‬

‫בית דין‪ ,‬ופטור מן המלקות (לעיל טז‪,‬ה)‪ֵ .‬ח ֶלב – חלקי שומן בבהמה האסורים באכילה (מאכלות אסורות ז‪,‬ה)‪ִ .‬מי ָתה‪ִּ ‬בי ֵדי‬
   828   829   830   831   832   833   834   835   836   837   838