Page 832 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 832
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יז 810
ַמִּכין אֹותֹו ִּתְׁש ָעה ּוְׁשלִׁשיםֶׁ ,ש ִאם יֹו ִסיף לֹו ַא ַחת – ִנ ְמ ָצא בְּ 1כֶׁשאֹו ְמ ִדין – "הבקיאים בטבעים"
ֶׁשֹּלא ִהָּכהּו ֶאָּלא ַאְרָּב ִעים ָהְראּויֹות לֹו.
(פה"ממכותג,יב),כלומר הרופאיםָ .ה ְראּויֹות
אומדן הלוקה לשליש ולהקל ְל ִהְׁש ַּתֵּלׁש – מספר המתחלק בשלוש.
בְּ 1כֶׁשאֹו ְמ ִדין ֶאת ַהחֹו ֵטא ַּכָּמה הּוא ָיכֹול ְל ַקֵּבלֵ ,אין אֹו ְמ ִדין בָ 2ראּוהּו ַחָּלׁשָּ ...פטּור – שכבר
אֹותֹו ֶאָּלא ְּב ַמּכֹות ָהְראּויֹות ְל ִהְׁש ַּתֵּלׁשֲ .א ָמדּוהּו ֶׁשהּוא ָיכֹול נתבזה ונקלה ,ואין אומרים :נמתין לו
ְל ַקֵּבל ֶעְׂשִרים – ֵאין אֹו ְמִריןִ :י ְל ֶקה ֶא ָחד ְו ֶעְׂשִריםְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּי ְהיּו עד שיבריא ,וילקה את השאר.
ְיכֹו ִלין ְל ִהְׁש ַּתֵּלׁשֶ ,אָּלא ִי ְל ֶקה ְׁשמֹו ָנה ָעָׂשר. ג ֲא ָמדּוהּו ַהּיֹום – אמדוהו ללקות
בֲ 2א ָמדּוהּו ְל ַקֵּבל ַאְרָּב ִעיםְ ,ו ֵכיָון ֶׁש ִה ְת ִחיל ִל ְלקֹות ָראּוהּו באותו היום ,שזהו גמר הדין הסופי
לעניין העונשַ .עד ְל ָמ ָחר – וסביר
ַחָּלׁשְ ,ו ָא ְמרּוֵ :אינֹו ָיכֹול ְל ַקֵּבל ָי ֵתר ַעל ֵאּלּו ַה ִּתְׁש ָעה אֹו שהאומדן יהיה תקף גם אז (י')ֶ .אָּלא
ַהּ ְׁש ֵנים ָעָׂשר ׁשֹוט ֶׁשָּל ָקה – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּורֲ .א ָמדּוהּו ְל ַקֵּבל ְׁש ֵנים ָעָׂשר – שאין זה סביר שבחלוף
ְׁש ֵנים ָעָׂשרְ ,ו ַא ַחר ֶׁשָּל ָקה ָראּוהּו ָח ָזק ְו ָיכֹול ְל ַקֵּבל ָי ֵתר – ֲהֵרי יום אחד התחזק ויוכל לסבול עודַ .עד
יֹום ְׁש ִליִׁשי – וייתכן שכבר התחזק.
ֶזה ָּפטּורְ ,ו ֵאינֹו לֹו ֶקה ָי ֵתר ַעל ָה ֹא ֶמד. ֶׁש ֲהֵריְ ...ל ַא ַחר ְז ַמן – כיוון שהאומדן
לא היה לאותו יום ,ממילא היה רק
ג ֲא ָמדּוהּו ַהּיֹום ֶׁש ִּי ְל ֶקה ְׁש ֵנים ָעָׂשרְ ,וֹלא ִה ְלקּוהּו ַעד ְל ָמ ָחר, אומדן ראשוני ,ולאחר יומיים נדרשת
הערכה מחודשת (י')ְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה
ַו ֲהֵרי הּוא ְל ָמ ָחר ָיכֹול ְל ַקֵּבל ְׁשמֹו ָנה ָעָׂשר – ֵאינֹו לֹו ֶקה ֶאָּלא – במספרים אחרים ,וגם במקרים שיכול
ְׁש ֵנים ָעָׂשרֲ .א ָמדּוהּו ֶׁש ִּי ְל ֶקה ְל ָמ ָחר ְׁש ֵנים ָעָׂשרְ ,וֹלא ָל ָקה ַעד
יֹום ְׁש ִליִׁשיַ ,ו ֲהֵרי הּוא ָח ָזק ְו ָיכֹול ְל ַקֵּבל ְׁשמֹו ָנה ָעָׂשר – לֹו ֶקה לקבל פחות ממה שאמדוהו (כס"מ).
ְׁשמֹו ָנה ָעָׂשרֶׁ ,ש ֲהֵרי ִּבְׁש ַעת ָהאֹ ֶמד ֹלא ֲא ָמדּוהּו ִל ְלקֹות ֶאָּלא
דַ 1מ ֲעֶׂשה ֶא ָחד – כגון שחרש בשור
ְל ַא ַחר ְז ַמןְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ובחמור יחדיו ,וכיסה בחרישתו חיטה
מלקות על כמה איסורים בכרם ,שעבר גם על איסור כלאי הכרם
דִ 1מי ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ַמ ְל ֻקיֹות ַהְרֵּבהֵּ ,בין ַעל ֲע ֵברֹות ַהְרֵּבה ֵּבין ַעל (ל"ת ריו – שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם; ל"ת
ַמ ֲעֶׂשה ֶא ָחד ֶׁש ַח ָּי ִבין ָע ָליו ַמ ְל ֻקיֹות ַהְרֵּבהִ :אם ֲא ָמדּוהּו אֹ ֶמד ריח – שלא יעשה מלאכה בשני מיני בהמה כאחד).
ֶא ָחד – לֹו ֶקה ּו ָפטּור; ְו ִאם ָלאו – לֹו ֶקה ּו ִמ ְתַרֵּפא ְוחֹו ֵזר ְולֹו ֶקה. ֲא ָמדּוהּו ֹא ֶמד ֶא ָחד – העריכו שהוא
יכול ללקות יותר מארבעים מלקותְ .ו ִאם
דֵּ 2כי ַצד? ִנ ְת ַח ֵּיב ְׁש ֵּתי ַמ ְל ֻקיֹותָ ,א ְמרּוָ :יכֹול הּוא ְל ַקֵּבל ָלאו – כגון שהעריכו שאינו יכול ללקות
אלא עשרים מלקות ,ונמצא שאם ילקה
ֲח ִמׁ ָּשה ְו ַאְרָּב ִעים – ֵּכיָון ֶׁשָּל ָקה ֲח ִמׁ ָּשה ְו ַאְרָּב ִעיםִ ,נ ְפ ַטר.
ֲא ָבל ִאם ֲא ָמדּוהּו ְל ַמ ְלקּות ַא ַחתְ ,ו ִהּכּוהּו ְׁשלָׁשה אֹו ִּתְׁש ָעה רק עשרים ,לא לקה אלא פעם אחת.
אֹו ְׁשלִׁשיםְּ ,כמֹו ָהאֹ ֶמד – ֲהֵרי ֶזה ִמ ְתַרֵּפאְ ,וחֹו ְזִרין ְואֹו ְמ ִדין
דֲ 2ח ִמׁ ָּשה ְו ַאְרָּב ִעים – שלושים ותשע
אֹותֹו ְל ַמ ְלקּות ְׁש ִנ ָּיהַ ,עד ֶׁש ִּי ְל ֶקה ְל ָכל ַמ ְל ֻקיֹות ֶׁש ַח ָּיב ָּב ֶהן.
על העברה הראשונה ושש על העברה
לקה ונתקלקל השנייה .הסבר אחר :ארבעים ,כדין
תורה (לעיל א) ,ועוד חמש על העברה
הִ 1מי ֶׁש ֲא ָמדּוהּוּ ,ו ְכֶׁש ִה ְת ִחיל ִל ְלקֹות ִנ ְת ַק ְל ֵקל ִמּ ֹכ ַח השנייה ,ונמצאו יחד ,45שהוא מספר
המשתלש (לעיל ב ,או"ש)ֲ .א ָמדּוהּו
ַה ַהָּכ ָאהֵּ ,בין ִּבְר ִאי ֵּבין ְּב ֵמי ַר ְג ַל ִים – ֵאין ַמִּכין אֹותֹו ָי ֵתר, ְל ַמ ְלקּות ַא ַחת – עונש על עברה אחת.
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ" :ו ִנ ְק ָלה ָא ִחיָך ְל ֵעי ֶניָך" (שם) – ֵּכיָון ֶׁשִּנ ְק ָלהִ ,נ ְפ ַטר.
הִ 1מי ֶׁש ֲא ָמדּוהּוִ ...נ ְת ַק ְל ֵקל – נתקלקל
הֲ 2א ָבל ִאם ִנ ְת ַק ְל ֵקל ִמן ַהַּפ ַחד ִמּקֹ ֶדם ַהָּכ ָיה – ֲא ִפּלּו ִנ ְת ַק ְל ֵקל
– שעשה נקביו .ונקלה – לשון קלון
ִמּ ֶׁש ָּי ָצא ִמֵּבית ִּדין ִל ְלקֹותַ ,ו ֲא ִפּלּו ִמָּב ֶעֶרבֲ ,הֵרי ֶזה לֹו ֶקה ָּכל ובזיון (פה"מ מכות ג,טו)ְ .ר ִאי – רעי ,צואה.
ָה ֹא ֶמד ֶׁש ֲא ָמדּוהּו.
ֵמי ַר ְג ַל ִים – לשון נקייה לשתן.
הַ 2ו ֲא ִפּלּו ִמָּב ֶעֶרב – כגון שפחד מאוד
ולא שלט על צרכיו בגלל החשש שלו
מפני המלקות שהוא עתיד ללקות ביום
שלאחריו ,אף על פי כן אינו נפטר
מן העונש אלא אם נתקלקל מעצמת
המלקות (רדב"ז)ִ .מָּב ֶע ֶרב – שבין הדיון
