Page 834 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 834
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יח 8 12
ָׁש ַמ ִים – מוות מאת ה' ,לא על ידי ַּבֶּפ ַסחְ .ו ֵכן ָּכל ָהעֹו ֵבר ַעל ֹלא ַת ֲעֶׂשה ֶׁש ַח ָּי ִבין ָע ָליו ִמי ָתה
בית דין ,שהוא קל מן הכרת ,ומיתתו
ִּבי ֵדי ָׁש ַמ ִיםְּ ,כגֹון אֹו ֵכל ֶט ֶבלְ ,ו ֹכ ֵהן ָט ֵמא ֶׁש ָא ַכל ְּתרּו ָמה מכפרת על עוונו (פה"מ סנהדרין ט,ו).
ְטהֹוָרהְ .ו ֵכן ָּכל ָהעֹו ֵבר ַעל ָלאו ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ַמ ֲעֶׂשהְּ ,כגֹון אֹו ֵכל ֶט ֶבל – יבול שעדיין לא הפרישו ממנו
ָּבָׂשר ְּב ָח ָלב אֹו לֹו ֵבׁש ַׁש ַע ְט ֵנזֲ .א ָבל ָלאו ֶׁש ֵאין ּבֹו ַמ ֲעֶׂשה, תרומות ומעשרות (לא תעשה קנג; לעונש ראה
ְּכגֹון הֹו ֵלְך ָר ִכיל ְונֹו ֵקם ְונֹו ֵטר ְונֹוֵׂשא ֵׁש ַמע ָׁשְוא – ֵאינֹו לֹו ֶקה. תרומות ז,א)ַׁ .ש ַע ְט ֵנז – בגד צמר ופשתים
(כלאיים י,א) .הֹו ֵלְך ָר ִכיל – חושף ידיעות
בָּ 1כל ָלאו ֶׁש ֵאין ּבֹו ַמ ֲעֶׂשה – ֵאין לֹו ִקין ָע ָליו ,חּוץ ִמִּנְׁשָּבע שלעצמן אינן מכילות מידע פוגעני על
אדם מסויים ,אבל הן חטטניות ופוגעות
ּו ֵמ ֵמר ּו ְמ ַקֵּלל ֶאת ֲח ֵברֹו ַּבּ ֵׁשםְ .ו ָכל ָלאו ֶׁשִּנ ַּתן ְל ַא ְז ָהַרת ִמי ַתת בפרטיותו של אדם ,כגון חטטנות
ֵּבית ִּדיןְּ ,כגֹון "ֹלא ִת ְנ ָאף" (שמות כ,יב; דברים ה,טז)ֹ" ,לא ַת ֲעֶׂשה עיתונאית (דעות ז,ב)ְ .ונֹו ֵקם – מי שגומל
ְמ ָלא ָכה ְּביֹום ַהׁ ַּשָּבת" (בשילוב :שמות כ,ט; לא,טו) – ֵאין לֹו ִקין ָע ָליו. לחברו רעה תחת רעה ,כגון ש"אמר לו
ְו ָכל ָלאו ֶׁשִּנ ַּתן ְל ַתְׁשלּו ִמיןְּ ,כגֹון "[ ְו]ֹלא ִת ְגזֹל" (ויקרא יט,יג), חברו 'השאילני קרדומך' .אמר לו 'איני
"ֹלא ִת ְגנֹב" (שמות כ,יב; דברים ה,טז; וראה ויקרא יט,יא) – ֵאין לֹו ִקין ָע ָליו. משאילך' .למחר צרך לשאול ממנו.
אמר לו 'השאילני קרדומך' .אמר לו
בְ 2ו ָכל ָלאו ֶׁשִּנ ַּתק ַל ֲעֵׂשהְּ ,כגֹון "ֹלא ִת ַּקח ָה ֵאם ַעל ַהָּב ִנים" 'איני משאילך ,כדרך שלא השאלתני
כששאלתי ממך'" (דעות ז,ז)ְ .ונֹו ֵטר –
(דברים כב,ו)ֹ" ,לא ְת ַכֶּלה ְּפ ַאת ָׂש ְדָך" (ויקרא יט,ט; כג,כב) – ֵאין לֹו ִקין שומר זיכרון רע בלבו על יהודי שעשה
ָע ָליו ֶאָּלא ִאם ֹלא ִק ֵּים ֲעֵׂשה ֶׁשָּבּהְ .ו ָכל ָלאו ֶׁשַּבְּכ ָללֹות – ֵאין לו רעה וזוכר זאת לאותו יהודי ,גם אם
אינו עושה מעשה (דעות ז,ח; סה"מ ל"ת לֹו ִקין ָע ָליוּ .וְׁש ָאר ָּכל ָלא ִוין ֶׁשַּבּתֹו ָרה – לֹו ִקין ֲע ֵלי ֶהן.
שה) .נֹוֵׂשא ֵׁש ַמע ָׁשְוא – שמיעה שאינה
גֵ 1אי ֶזה הּוא ָלאו ֶׁשַּבְּכ ָללֹות? ֶזה ָלאו ֶא ָחד ֶׁשּכֹו ֵלל ִע ְנ ָי ִנים ראויה ,כגון דיין השומע עד במעמד צד
אחד" ,ובכלל לאו זה אזהרה למקבל ַה ְרֵּבהְּ ,כגֹון "ֹלא ֹתא ְכלּו ַעל ַה ָּדם" (שם יט,כו)ְ .ו ֵכן ִאם ֶנ ֱא ַמר 'ֹלא
לשון הרע ,ומספר לשון הרע ,ומעיד
עדות שקר" (להלן כא,ז .כאמור שם ,לאו זה הוא גם לאו שבכללות).
בֶׁ 1ש ֵאין ּבֹו ַמ ֲעֶׂשה – שאין בו מעשה גופני אלא דיבור או מחשבה או הימנעות מעשיית דבר מה .עדים זוממים,
אף על פי שעברו כשהעידו עדות שקר" ,נחשב להם דיבורם מעשה ,לפי שהם צריכים למסור עדותם בבית דין" (פה"מ
מכות ג,א) .חּוץ – מפי השמועה למדו שחוץ מאלו (תמורה א,א)ִ :מִּנְׁשָּבע – שבועת שווא או שקרֵ .מ ֵמר – המחליף בהמה
שהוקדשה בבהמה אחרת ,ואומר 'בהמה זו תהיה תמורת [במקום] הבהמה המוקדשת' ,ועובר על איסור תורה (תמורה
א,ב)ַּ .בּ ֵׁשם – בשם ה'ָ .לאו ֶׁשִּנ ַּתן ְל ַא ְז ָהַרת ִמי ַתת ֵּבית ִּדין – מצַות לא תעשה שהעונש עליה עשוי להיות מיתת בית
דין ,אין מענישים בה עונש אחר ,כגון מלקות ,אף כשבפועל הנידון אינו נענש במיתה ,מפני שאין עונשים אלא אם
כן מזהירים ,והרי לא הייתה במקרה זה אזהרה על המלקות (פה"מ מכות ג,א)ֹ .לא ִת ְנ ָאף – איסור אשת איש ,שחייבים
על ביאתה מיתה בחנק (לעיל טו,יג)ֹ .לא ַת ֲעֶׂשה ְמ ָלא ָכה ְּביֹום ַהׁ ַּשָּבת – שבעדים ובהתראה חייבים עליה סקילהֶׁ .שִּנ ַּתן
ְל ַתְׁשלּו ִמין – שהעובר עליו מתחייב לשלם .והטעם :אין אדם לוקה ומשלם (לעיל טז,יב)ְּ .כגֹון – שצריך להשיב ממון
חברוֹ .לא ִת ְגנֹב – אפשר שרבנו מתכוון לפסוק "ֹלא ִּת ְגנֹבּו" (ויקרא יט,יא) ,המדבר על גנבת ממון וניתן לתשלומין ,שהתורה
חייבה את הגנב לשלם תמורת מה שגנב (גנבה א,א) ,שהרי הציווי "לא תגנֹב" שבעשרת הדיברות הוא אזהרה למי שגונב
נפש ,ואין לוקין עליו ,מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ,מפני שמי שחוטף יהודי מיתתו בחנק (גנבה ט,א).
בָ 2לאו ֶׁשִּנ ַּתק ַל ֲעֵׂשה וכו' – ראה לעיל ביאור טז,דֹ .לא ְת ַכֶּלה וכו' – "הקוצר את שדהו ,לא יקצור כל השדה כולה,
אלא יניח קמה [תבואה] מעט לעניים בסוף השדה" (מתנות עניים א,א)ִ .אם ֹלא ִק ֵּים ֲעֵׂשה – אם לא ניתן עוד לקיים את
העשה ,מפני שמתה האם לפני ששילח אותה (שחיטה יג,א)ּ .וְׁש ָאר ָּכל ָלא ִוין ֶׁשַּבּתֹו ָרה – שנזכרו בלשון לאו ,אך אין
לוקין גם על לאו הבא מכלל עשה ,שאיסורו נלמד בדרך השלילה ממה שצריך לעשות (ראה :שבת כ,א; ביאת המקדש ה,יז;
איסורי מזבח ג,ח; להלן יט,ג).
גָ 1לאו ֶׁשַּבְּכ ָללֹות – הלאו נאמר בלשון כללית ,וכמה איסורים נלמדים ממנו ,או שיש סדרת פרטים הנכללת בלאו אחד.
ֹלא תֹא ְכלּו ַעל ַה ָּדם – שנלמדו ממנו כמה איסורים :האיסור לאכול מן הבהמה לפני שתצא נפשה (שחיטה א,ב); האיסור
לאכול מבשר קרבן לפני זריקת דמו על המזבח (פה"מ מכות ג,א; ל"ת קמז); האיסור לאכול סעודת הבראה על הרוגי בית
