Page 840 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפוש רפס‪  ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪  ‬פרק יט ‬ ‫‪8 18‬‬

‫שנתקדשו לקרבן ונפסלו‪ .‬נה) ָק ְדֵׁשי ָק ָדִׁשים חּוץ ָל ֲע ָז ָרה; נו) ָזר ֶׁש ָא ַכל ְּבַׂשר ָק ְדֵׁשי ָק ָדִׁשים ַא ַחר‬
‫ָק ָדִׁשים – כגון קרבן חטאת או אשם או‬
‫ַמ ַּתן ָּד ִמים; נז) ָזר ֶׁש ָא ַכל ְּבַׂשר ְּבכֹור; נח) ּ ֹכ ֶה ֶנת ֶׁשִּנּ ֵׂשאת ְל ָזר‬ ‫מנחה הנאכל לזכרי כהונה בעזרה (מעשה‬
‫ֶׁש ָא ְכ ָלה ָח ֶזה ָוׁשֹוק‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְל ַא ַחר ִמי ַתת ַּב ְע ָלּה; נט) ֲח ָל ָלה‬ ‫הקרבנות ז‪,‬א)‪ .‬נו) ַמ ַּתן ָּד ִמים – זריקת הדם‬

‫על המזבח‪ .‬נז) ְּבכֹור – בכור בהמה ֶׁש ָא ְכ ָלה ְּתרּו ָמה; ס) ָהאֹו ֵכל ָק ָדִׁשים ַקִּלים ֹק ֶדם ְז ִרי ַקת ָּד ִמים;‬
‫טהורה‪ ,‬הניתן לכהן‪ .‬נח) ָח ֶזה ָוׁשֹוק –‬
‫סא) ָהאֹו ֵכל ָק ָדִׁשים ַקִּלים חּוץ ִלירּוָׁש ַל ִים; סב) ָהאֹו ֵכל ְּבכֹור‬ ‫של קרבן שלמים‪ ,‬הניתנים לכהנים‪.‬‬
‫חּוץ ִלירּוָׁש ַל ִים; סג) ָהאֹו ֵכל ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני ַא ַחר ֶׁשָר ָאה ְּפ ֵני‬ ‫נט) ֲח ָל ָלה – שנולדה מאיסורי כהונה‬

‫או שהייתה אסורה לכהן ונבעלה לכהן ַהַּב ִית‪ ,‬חּוץ ִלירּוָׁש ַל ִים; סד) ּכֹ ֵהן ֶׁש ָא ַכל ִּבּכּו ִרים ִמּ ֶׁשִּנ ְכ ְנסּו‬
‫(איסורי ביאה יט‪,‬א)‪ .‬ס) ָק ָדִׁשים ַקִּלים –‬
‫ִלירּוָׁש ַל ִים ֹק ֶדם ַהָּנ ָחה ָּב ֲע ָז ָרה; סה) ּכֹ ֵהן ֶׁש ָא ַכל ִּבּכּוִרים‬ ‫קרבנות שאינם עולה או חטאת או אשם‪,‬‬
‫חּוץ ִלירּוָׁש ַל ִים ַא ַחר ֶׁש ֻהְּנחּו ָּב ֲע ָז ָרה; סו) ָהאֹו ֵכל ִּבירּוָׁש ַל ִים‬ ‫שמותר לאכול אותם בכל ירושלים ולא‬

‫רק בעזרה‪ .‬סג) ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני – מעשר ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני ֶׁשִּנ ְט ָמא ֹק ֶדם ֶׁש ִּיָּפ ֶדה; סז) ָט ֵמא ֶׁש ָא ַכל ַמ ֲעֵׂשר‬
‫הניטל לאחר תרומה גדולה ומעשר‬
‫ֵׁש ִני ַהָּטהֹור ִּבירּוָׁש ַל ִים; סח) ָהאֹו ֵכל ַמ ֲעֵׂשר ֵׁש ִני ַּב ֲא ִנינּות‪,‬‬ ‫ראשון ללוי‪ ,‬ונאכל בקדושה בירושלים‬
‫ְו ֵכן ָּכל ַה ֳּק ָדִׁשים; סט) ָעֵרל ֶׁש ָא ַכל ְּבַׂשר ֹק ֶדׁש אֹו ְּתרּומֹות;‬ ‫בשנים אבד"ה במחזור השמיטה‪ֶׁ .‬שָר ָאה‬

‫ְּפ ֵני ַהַּב ִית – שנכנס לפנים מחומת ע) ָהאֹו ֵכל ִמִּמ ְנ ַחת ּכֹ ֵהן‪ְ ,‬ו ֵכן ִמָּכל ָּד ָבר ֶׁשהּוא ָּכ ִליל ָל ִאּ ִׁשים;‬
‫ירושלים (סה"מ ל"ת קמא)‪ .‬ואם לאחר מכן‬
‫עא) ָהאֹו ֵכל ִמְּבַׂשר ַחָּטאֹות ַהִּנְׂשָרפֹות‪ְ ,‬ו ֵכן ִמָּכל ַהָּטעּון‬ ‫הוציא אותו מירושלים ואכל אותו‬
‫ְׂשֵר ָפה; עב) ַהּׁשֹו ֵחט ֶּפ ַסח ַעל ֶה ָח ֵמץ; עג) ַהּׁשֹו ֵבר ּבֹו ֶע ֶצם‪,‬‬ ‫בחוץ‪ ,‬לוקה‪ .‬סד) ַהָּנ ָחה – לפני המזבח‬

‫על ידי מי שמביא אותם‪ .‬סו) ֶׁש ִּיָּפ ֶדה ֵּבין ָּב ִראׁשֹון ֵּבין ַּבּ ֵׁש ִני; עד) ַהּמֹו ִציא ִמְּבָׂשרֹו חּוץ ַל ֲחבּו ָרתֹו;‬
‫– תמורת כסף‪ ,‬ואוכלים בדמיו‬
‫עה) ָהאֹו ֵכל ִמְּבָׂשרֹו חּוץ ַל ֲחבּוָרתֹו; עו) ָהאֹו ֵכל ִמְּבָׂשרֹו ָנא‬ ‫בירושלים בטהרה פירות אחרים או‬
‫אֹו ְמ ֻבּ ָׁשל; עז) ַהֶּנ ֱה ֶנה ִמן ַה ֶה ְק ֵּדׁש ְּב ֵמ ִזיד; עח) ָהאֹו ֵכל ֶט ֶבל‬ ‫קרבן שלמים‪ .‬סח) ֲא ִנינּות – מצבו של‬
‫ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ֻה ְפַרׁש ִמֶּמּנּו ַמ ֲעֵׂשר‪ֲ ,‬א ִפּלּו ַמ ְעַׂשר ָע ִני‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬ ‫אדם ביום שמת אחד מקרוביו שהוא‬

‫ֶׁשהּוְרמּו ְּתרּומֹו ָתיו; עט) ָהאֹו ֵכל ִמְּבַׂשר ֶנ ֶפׁש ַח ָּיה ֶׁשִּנ ְג ַמר‬ ‫חייב להתאבל עליהם מן התורה עד‬
‫ִּדי ָנּה ִל ְס ִקי ָלה‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשִּנְׁש ֲח ָטה; פ) ָהאֹו ֵכל ְּב ֵה ָמה ְט ֵמ ָאה;‬ ‫קבורת המת באותו היום (מעשר שני ג‪,‬ו)‪.‬‬
‫פא) ָהאֹו ֵכל עֹוף ָט ֵמא; פב) ָהאֹו ֵכל ָּדג ָט ֵמא; פג) ָהאֹו ֵכל ֶׁשֶרץ‬ ‫ע) ָּכ ִליל ָל ִאּ ִׁשים – קרבן עולה‪ ,‬הנשרף‬
‫כולו על המזבח‪ .‬עא) ַחָּטאֹות ַהִּנְׂשָרפֹות‬

‫ָהעֹוף; פד) ָהאֹו ֵכל ֶׁשֶרץ ָה ָאֶרץ; פה) ָהאֹו ֵכל ֶׁשֶרץ ַהַּמ ִים;‬ ‫– חטאות שאין אוכלים את בשרן‪ ,‬אלא‬
‫פו) ָהאֹו ֵכל ֶר ֶמׂש ָה ֲא ָד ָמה‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ָר ֶבה; פז) ָהאֹו ֵכל‬ ‫שורפים אותן מחוץ למחנה‪ ,‬כגון פר‬
‫ּתֹו ָל ִעים ֶׁשַּבֵּפרֹות ַא ַחר ֶׁשֵּפְרׁשּו; פח) ָהאֹו ֵכל ְנ ֵב ָלה;‬ ‫ושעיר של יום הכיפורים‪ .‬עב) ַעל‬
‫ֶה ָח ֵמץ – כשעדיין יש חמץ ברשותו‪.‬‬

‫עג) ַּבּ ֵׁש ִני – פסח שני‪ ,‬החל ביום י"ד פט) ָהאֹו ֵכל ְט ֵר ָפה; צ) ָהאֹו ֵכל ֵא ֶבר ִמן ַה ַחי; צא) ָהאֹו ֵכל ִּגיד‬

‫באייר‪ .‬עד) חּוץ ַל ֲחבּוָרתֹו – חוץ למקום‬

‫אכילת החבורה שאכל עמה את הפסח‪ .‬עו) ָנא – הצלוי רק מעט‪ ,‬שעדיין אינו ראוי לאכילת אדם (קרבן פסח ח‪,‬ו)‪ .‬עז) ֶה ְק ֵּדׁש‬

‫– נכסי המקדש‪" ,‬בין מדברים הקרבין על גבי המזבח בין מקודשי בדק הבית" (מעילה א‪,‬ג)‪ .‬עח) ֶט ֶבל – יבול שעדיין לא‬

‫הופרשו ממנו תרומות ומעשרות (הקדמה לא תעשה קנג‪ .‬לעונש ראה תרומות ז‪,‬א)‪ַ .‬מ ְעַׂשר ָע ִני – מעשר הניתן לעני בשנים השלישית‬

‫ושישית במחזור השמיטה‪ .‬עט) ֶנ ֶפׁש ַח ָּיה – בעל חיים‪ֶׁ .‬שִּנ ְג ַמר ִּדי ָנּה ִל ְס ִקי ָלה – אם הרגה אדם וכדומה‪ .‬פ) ְט ֵמ ָאה –‬

‫שאינה כשרה לאכילה‪ .‬פג) ֶׁש ֶרץ ָהעֹוף – כגון זבובים ויתושים (מאכלות אסורות ב‪,‬ה)‪ .‬פד) ֶׁש ֶרץ ָה ָא ֶרץ – כגון העכבר והצב‬

‫והנחש (שם‪,‬ו)‪ .‬פה) ֶׁש ֶרץ ַהַּמ ִים – יצורים החיים בים ואינם דגים‪ ,‬כגון העלוקה וכלב הים (שם‪,‬יב)‪ .‬פו) ֶר ֶמׂש ָה ֲא ָד ָמה‬

‫– מיני חרקים‪ֶׁ .‬ש ֵאינֹו ָר ֶבה – אינו מתרבה בהפריה רגילה‪ ,‬אלא זקוק גם למצע של רקב הפירות וכדומה‪ .‬פז) ַא ַחר‬

‫ֶׁשֵּפ ְרׁשּו – לאחר שיצאו מן הפרי‪ .‬פח) ְנ ֵב ָלה – בעל חיים שמת מוות טבעי או שלא נשחט שחיטה כשרה (מאכלות אסורות‬

‫ד‪,‬א)‪ .‬פט) ְט ֵר ָפה – בעל חיים החולה באחד מן החוליים העלולים להביא למיתתו‪ ,‬המנויים בהלכה (שחיטה פרקים ה‪-‬יא)‪,‬‬

‫והוא אסור באכילה‪ ,‬גם אם נשחט לפני שמת‪ .‬צ) ֵא ֶבר ִמן ַה ַחי – אבר שנחתך מבעל חיים בעודו חי‪ .‬צא) ִּגיד ַהָּנֶׁשה‬