Page 844 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 844
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק כ 822
ִּבְׁשלֹומֹו ֶׁשַּלָּגדֹולְ ,וֹלא ַּת ְסִּביר לֹו ָּפ ִנים ְוֹלא ְּת ַכְּב ֶדּנּוֶׁ ,שֹּלא דֶ 4ה ְדיֹוט – פשוט ,שאינו חכםְ .וֹלא
ִי ְס ַּת ְּתמּו ַט ֲענֹו ָתיו ֶׁשָּל ַא ֵחר; ֶאָּלא ֵאינֹו ִנ ְפ ֶנה ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַעד
ַּת ְסִּביר לֹו ָּפ ִנים – אסור לדבר עמו
ֶׁש ִּיָּג ֵמר ַה ִּדיןֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ[" :ו]ֹלא ֶת ְה ַּדר ְּפ ֵני ָגדֹול" (שם).
בנועם (פה"מ אבות א,יד) ,בלא שנוהג כך גם
כלפי בעל דינוֶׁ .שֹּלא ִי ְס ַּת ְּתמּו ַט ֲענֹו ָתיו
דָ 5א ְמרּו ֲח ָכ ִמיםַ :אל ּ ֹתא ַמרָ :עִׁשיר הּוא ֶזהֶּ ,בן ְּגדֹו ִלים ֶׁשָּל ַא ֵחר – כשיראה שהשופט נוטה לצד
בעל דינו ,הוא עלול להיפגע ולא לשטוח
הּוא ֶזהֵ ,הי ַאְך ֲא ַב ְּיֶׁשּנּו ְו ֶאְר ֶאה ְּב ָבְׁשּתֹו? ְל ָכְך ֶנ ֱא ַמרְ[" :ו]ֹלא את טענותיו כראויִ .נ ְפ ֶנה – פונהְ .ל ֶא ָחד
ֵמ ֶהן – דווקא לאחד מהם אסור ,שלא ֶת ְה ַּדר ְּפ ֵני ָגדֹול".
יחשוש הצד שכנגד שיש לשופט דעה
ה ָּבאּו ְל ָפ ֶניָך ְׁש ַנ ִים ַל ִּדיןֶ ,א ָחד ָּכֵׁשר ְו ֶא ָחד ָרָׁשע – ַאל קדומה על אחד מן הצדדים ושקבע את
ּ ֹתא ַמר :הֹו ִאיל ְוָרָׁשע הּוא ְו ֶח ְז ָקתֹו ְמַׁש ֵּקר*ְ ,ו ֶח ְז ַקת ֶזה ֶׁש ֵאינֹו דעתו מראש ,ויסתתמו טענותיו.
ְמַׁשֶּנה ְּב ִדּבּורֹוַ ,אֶּטה ַה ִּדין ַעל ָהָרָׁשע – ַעל ֶזה ֶנ ֱא ַמרֹ" :לא
ַתֶּטה ִמְׁשַּפט ֶא ְביֹ ְנָך ְּב ִריבֹו" (שמות כג,ו) – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא דֶּ 5בן ְּגדֹו ִלים – כגון בן עשירים או בן
ֶא ְביֹון ַּבִּמ ְצוֹותֹ ,לא ַּתֶּטה ִּדינֹו. תלמיד חכמים.
ה ְו ֶח ְז ָקתֹו ְמַׁש ֵּקר* – בכמה כתבי יד:
ֶח ְז ָקתֹו ְמַׁש ֵּקר .בכ"י ק' ובכ"י מ' חסרות
ו "ֹלא ַת ֲעׂשּו ָע ֶול ַּבִּמְׁשָּפט" (ויקרא יט,טו) – ֶזה ַהְּמ ַע ֵּות ֶאת ַה ִּדין שתי המילים הללוְ .ו ֶח ְז ָקתֹו ְמַׁש ֵּקר –
ולא שנראה לדיין שהוא משקר כעת,
ּו ְמ ַזֶּכה ֶאת ַה ַח ָּיב ּו ְמ ַח ֵּיב ֶאת ַה ַּזַּכאיְ .ו ֵכן ַהְּמ ַעֶּנה ֶאת ַה ִּדין אלא מדובר בהשערה כללית ,שמי
שהוא רשע משקר בדרך כלל ,ולכן ּו ַמ ֲאִריְך ַּב ְּד ָבִרים ַהְּברּוִרים ְּכ ֵדי ְל ַצ ֵער ֶא ָחד ִמַּב ֲע ֵלי ַה ִּדי ִנין –
אפשר שגם כעת הוא משקר .ולעניין מי
ֲהֵרי ֶזה ִּב ְכ ַלל ְמ ַעֵּול. שנראה לדיין שהוא משקר ,ראה הפרק
הגס לבו בהוראה העוסק בדין מרומה (להלן כד,ג).
ו "ֹלא ַת ֲעׂשּו ָעֶול ַּבִּמְׁשָּפט" – איסור ז ַהַּגס ִלּבֹו ְּבהֹוָר ָאהְ ,וקֹו ֵפץ ְוחֹו ֵתְך ַה ִּדין ֹק ֶדם ֶׁש ַּי ְח ְקֵרהּו
זה נאמר בספר ויקרא עוד פעם אחת
ֵּבינֹו ְל ֵבין ַע ְצמֹו ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּברּור לֹו ַּכּ ֶׁש ֶמׁש – ֲהֵרי ֶזה ׁשֹו ֶטה (ויקרא יט,לה) ,אך הוא נדרש לעניין אחר,
ְוָרָׁשע ְו ַגס רּו ַחָּ .כְך ִצּוּו ֲח ָכ ִמיםֱ :היּו ְמתּו ִנין ַּב ִּדיןְ .ו ֵכן ִאּיֹוב האיסור לרמות במידות ובמשקלות (ראה
גנבה פרק ז)ַ .הְּמ ַעֶּנה – מעכב שלא לצורך אֹו ֵמרְ " :ו ִרב ֹלא ָי ַד ְע ִּתי ֶא ְח ְק ֵרהּו" (איוב כט,טז).
(פה"מ אבות ה,ז)ְ .מ ַע ֵּול – מלשון עוול
חָּ 1כל ַּד ָּין ֶׁשָּבא ְל ָפ ָניו ִּדין ְו ִה ְת ִחיל ְל ַדּמֹותֹו ְל ִדין ָּפסּוק האמור בפסוק.
ז ַהַּגס ִלּבֹו – הגאוותן ,שהדין קל ֶׁשְּכ ָבר ָי ַדע ֲא ִמּתֹוְ ,ו ֵיׁש ִעּמֹו ַּבְּמ ִדי ָנה ָּגדֹול ִמֶּמּנּו ְּב ָח ְכ ָמה,
בעיניו ,והוא פוסק אותו בחיפזון
ְו ֵאינֹו הֹו ֵלְך ְו ִנ ְמ ָלְך ּבֹו – ֲהֵרי ֶזה ִּב ְכ ַלל ָהְרָׁש ִעים ֶׁשִּלָּבם ַּגס ואינו חושש להורות ,ומורה בלא
ְּבהֹוָר ָאהְ ,ו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםָ :ר ָעה ַעל ָר ָעה ָּתבֹוא לֹו; ֶׁשָּכל ֵאּלּו מורא ובלא יישוב הדעת (פה"מ אבות
ַה ְּד ָבִרים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ִמַּגּסּות ָהרּו ַח ֵהןַ ,הְּמ ִבי ָאה ִלי ֵדי ִעּוּות ד,ט) .קֹ ֶדם ֶׁש ַּי ְח ְק ֵרהּו – "ואל יפסקוהו
ַה ִּדין. [הדין] במהירות עד שיבינוהו ,לפי
שאפשר שיתגלו להם עניינים שאינם
חִּ" 2כי ַרִּבים ֲח ָל ִלים ִהִּפי ָלה" (משלי ז,כו) – ֶזה ַּת ְל ִמיד ֶׁשֹּלא נראין בעיון ראשון" (פה"מ אבות א,א).
ִאּיֹוב אֹו ֵמר – כשהוא מתאר את עצמו
ִהִּגי ַע ְלהֹוָר ָאה ּומֹוֶרהַ" .ו ֲע ֻצ ִמים ָּכל ֲהֻר ֶגי ָה" (שם) – ֶזה ֶׁש ִהִּגי ַע כשופטָ " :אב ָא ֹנ ִכי ָל ֶא ְביֹו ִניםְ ,וִרב ֹלא
ָי ַד ְע ִּתי ֶא ְח ְקֵרהּו".
חָּ 1כל ַּד ָּין – בין דיין יחיד בין אחד מהרכב בית דין (י')ְ .ו ִה ְת ִחיל ְל ַדּמֹותֹו – שנראה לו באופן שטחי וראשוני שהוא
דומה לעניין אחר (י')ְ .ל ִדין ָּפסּוק – שכבר נפסק בעניין דומה בעברַּ .בְּמ ִדי ָנה – באותה העירָּ .גדֹול ִמֶּמּנּו ְּב ָח ְכ ָמה – חכם
גדול ממנוְ .ו ִנ ְמ ָלְך ּבֹו – מתייעץ עמוִ .עּוּות ַה ִּדין – "שידון שלא כראוי" (פה"מ אבות ה,ז).
ח 2הפסוק השלםִּ" :כי ַרִּבים ֲח ָל ִלים [הרוגים] ִהִּפי ָלהַ ,ו ֲע ֻצ ִמים ָּכל ֲהֻר ֶגי ָה" ,שנאמר בפרק העוסק באישה הזונה המפתה,
