Page 841 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 841
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יט 819
ַהָּנֶׁשה; צב) ָהאֹו ֵכל ָּבָׂשר ְּב ָח ָלב; צג) ַהְּמ ַבׁ ֵּשל ָּבָׂשר ְּב ָח ָלב; – קצה מערכת העצבים היוצא מעמוד
השדרה באזור ה ָע ֶצה (החוליה התחתונה
בעמוד השדרה) ויורד לאורך הרגל, צד) ָהאֹו ֵכל ִמ ְּתבּו ָאה ֲח ָדָׁשה קֹ ֶדם ֲה ָב ַאת ָה ֹע ֶמר; צה) ָהאֹו ֵכל
האסור באכילה .צד) ֲח ָדָׁשה – שצמחה ָעְר ָלה; צו) ָהאֹו ֵכל ִּכ ְל ֵאי ַהֶּכֶרם; צז) ָהאֹו ֵכל ַּת ֲערֹ ֶבת ָח ֵמץ
באותה שנהָ .העֹ ֶמר – קרבן מנחה הבא ַּבֶּפ ַסח; צח) ָהאֹו ֵכל ָח ֵמץ ַא ַחר ֲחצֹות; צט) ַהְּמ ַק ֵּים ָח ֵמץ
ביום ט"ז בניסן מן התבואה החדשה של ַּבֶּפ ַסח ִּבְרׁשּותֹוְּ ,כגֹון ֶׁש ִחֵּמץ ִע ָּסתֹו; ק) ַהּׁשֹו ֶתה ֵיין ֶנ ֶסְך;
השעורים .צה) ָעְר ָלה – פירות העץ קא) ָנ ִזיר ֶׁש ָא ַכל ִמֶּג ֶפן ַה ַּי ִין; קב) ָנ ִזיר ֶׁשִּגַּלח; קג) ָנ ִזיר
בשלוש השנים הראשונות ,שהם אסורים ֶׁשִּנ ְט ָמא ְל ֵמת; קד) ַהְּמ ַגֵּל ַח ֶאת ַהֶּנ ֶתק; קה) ַהחֹו ֵתְך ִסי ָמ ֵני
גם בהנאה .צו) ִּכ ְל ֵאי ַהֶּכֶרם – ראה לעיל
ָצ ַר ַעת אֹו ֶׁשְּכ ָו ָין; קו) ָהעֹו ֵבד ְּב ַנ ַחל ֶׁשֶּנ ֶע ְר ָפה ּבֹו ָה ֶע ְג ָלה; טז,ו .צח) ֲחצֹות – אמצע יום י"ד בניסן.
ק) ֶנ ֶסְך – יין המיועד לניסוך (=מזיגה)
לעבודה זרה .קד) ַהֶּנ ֶתק – סוג של נגע קז) ַהּזֹוֵר ַע ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ַּבּ ְׁש ִבי ִעית; קח) ַהּזֹו ֵמר ֶאת ָה ִאי ָלן
צרעת בראש או בזקן ,שיער צהוב דק ַּבּ ְׁש ִבי ִעית; קט) ַהּקֹו ֵצר ָס ִפי ַח ְּבֹלא ִׁשּנּוי; קי) ַהּבֹו ֵצר ְּבֹלא
ִׁשּנּוי; קיא) ַהּזֹוֵר ַע ִּבְׁש ַנת ַהּיֹו ֵבל; קיב) ַהּקֹו ֵצר ָּבּה ְּבֹלא ִׁשּנּוי; הצומח במקום שנשר ממנו השיער
מעיקרו ונשאר בלא שיער (צרעת ח,א-ב).
קה) ַהחֹו ֵתְך ִסי ָמ ֵני ָצַר ַעת – כגון המסיר קיג) ַהּבֹו ֵצר ָּבּה ְּבֹלא ִׁשּנּוי; קיד) ַהְּמ ַכֶּלה ְּפ ַאת ָׂש ֶדה ְוֹלא
עור הנגוע בצרעת או שתלש שער לבן. ְנ ָת ָנּה ֶל ָע ִני; קטו) ַהְּמ ַל ֵּקט ֶל ֶקט ְוֹלא ְנ ָתנֹו ֶל ָע ִני; קיו) ַהְּמעֹו ֵלל
ֶׁשְּכָו ָין – שכווה באש את המקום הנגוע ַּכְרמֹו ְוֹלא ְנ ָתנֹו ֶל ָע ִני; קיז) ַהְּמ ַל ֵּקט ֶּפֶרט ַּכְרמֹו ְוֹלא ְנ ָתנֹו ֶל ָע ִני;
בצרעת .קו) ָהעֹו ֵבד – את האדמה קיח) ַהּלֹו ֵק ַח ֹע ֶמר ַהּ ִׁש ְכ ָחה ְוֹלא ְנ ָתנֹו ֶל ָע ִני; קיט) ַהּלֹו ֵק ַח ֵאם
בחרישה או בזריעה וכדומהָ .ה ֶע ְג ָלה ַעל ַהָּב ִנים ְוֹלא ִׁשַּלח ָה ֵאם; קכ) ַהּזֹוֵר ַע ִּכ ְל ַא ִים ָּב ָאֶרץ ִּב ְזָר ִעים;
– המובאת על ידי זקני עיר שנמצא אדם קכא) ַהּזֹוֵר ַע ִּכ ְל ֵאי ַהֶּכֶרם ָּב ָאֶרץ; קכב) ַהַּמְרִּכיב ִאי ָלנֹות
הרוג קרוב אליה ואין ידוע מי הרג אותו.
ִּכ ְל ַא ִים ְּב ָכל ָמקֹום; קכג) ַהַּמ ְרִּבי ַע ְּב ֵה ָמה ִּכ ְל ַא ִים ְּב ָכל ָמקֹום; קז) ְׁש ִבי ִעית – שנת השמיטה ,שאסור
לעבד בה את השדות .קט) ָס ִפי ַח – "כל
שתוציא הארץ בשנה שביעית ,בין הזרע קכד) ַהַּמ ְנ ִהיג ְּב ִכ ְל ַא ִים ְּב ָכל ָמקֹום; קכה) ַהחֹו ֵסם ְּב ֵה ָמה ְּב ֵעת
שנפל בה מקודם שביעית בין מן ְמ ָלא ָכה ְּב ָכל ָמקֹום; קכו) ַהּׁשֹו ֵחט 'אֹותֹו ְו ֶאת ְּבנֹו' ְּב ָכל ָמקֹום;
קכז) ַהְּמ ַמְׁשֵּכן ֲח ֵברֹו ְּב ָידֹו ְוֹלא ֶה ֱח ִזיר ָה ֲעבֹוט; קכח) ַהחֹו ֵבל העיקרים [השורשים] שנקצרו מקודם
וחזרו ועשו" (שמיטה ויובל ד,א)ְּ .בֹלא ִׁשּנּוי
– מדרך הקצירה הרגילה בשאר השנים. ַא ְל ָמ ָנה ְוֹלא ֶה ֱח ִזיר ַהַּמְׁשּכֹון; קכט) ַהחֹו ֵבל ֵּכ ִלים ֶׁשעֹוִׂשין
קיא) ְׁש ַנת ַהּיֹו ֵבל – שנת החמישים, ָּב ֶהן אֹ ֶכל ֶנ ֶפׁש ְוֹלא ֶה ֱח ִזיר; קל) ֵעד זֹו ֵמם ֶׁש ֵאינֹו ֶּבן ַּתְׁשלּו ִמין;
לאחר שבעה מחזורי שמיטה .קיד) ְּפ ַאת קלא) ַהַּמֶּכה ֲח ֵברֹו ַהָּכ ָיה ֶׁש ֵאין ָּבּה ָׁשֶוה ְּפרּו ָטה; קלב) ֵּבן
סֹו ֵרר ּומֹו ֶרה ְּב ֵעדּות ִראׁשֹו ָנה; קלג) ַהּמֹו ִציא ֵׁשם ַרע ֶׁשִּנ ְמ ָצא ָׂש ֶדה – ראה לעיל יח,ב" ,2לא תכלה
פאת שדך" .קטו) ֶל ֶקט – שיבולי
תבואה הנשמטים בשעת הקצירה .קיו) ַהְּמעֹו ֵלל – הבוצר את כל הכרם ,כולל העוללות ,שהן אשכולות ענבים שיש
בהם רק מעט גרגרים (מתנות עניים ד,יח) .קיז) ֶּפ ֶרט – "זה גרגר אחד או שניים הנפרטים [=הנושרים] מן האשכול בעת
הבצירה" (שם,טו) .קיח) ַהּ ִׁש ְכ ָחה – עומר שנשכח בשדה בשעת עימור האלומות ,וכן בפירות האילן .קיט) ַהּלֹו ֵק ַח ֵאם
– ציפור שיש לה גוזלים או ביצים .קכ) ִּכ ְל ַא ִים – משני מינים .קכא) ִּכ ְל ֵאי ַהֶּכֶרם – לעיל צו .קכב) ַהַּמְרִּכיב ִאי ָלנֹות
– "כגון שהרכיב יחור [ענף] שלתפוח באתרוג או אתרוג בתפוח" (כלאיים א,ה) .קכג) ַמ ְרִּבי ַע – מזווג .קכד) ַהַּמ ְנ ִהיג
ְּב ִכ ְל ַא ִים – שעושה מלאכה בשני מיני בהמה או חיה כאחד ,אחת כשרה ואחת שאינה כשרה ,כגון שור וחמור.
קכה) ַהחֹו ֵסם – המונע בהמה מלאכול בשעה שהיא דשה .קכו) אֹותֹו ְו ֶאת ְּבנֹו – בהמה יחד עם בנה ביום אחד.
קכז) ֲעבֹוט – משכון (ת"א) ,עירבון להבטחת החזרת הלוואה ,שהלווה נצרך לו .קכח) ַהחֹו ֵבל – הלוקח משכון.
קכט) אֹ ֶכל ֶנ ֶפׁש – כגון רחיים וקערות וסירים (מלווה ולווה ג,ב) .קל) ֵעד זֹו ֵמם – עד שקר שזמם להרשיע יהודי ,שעונשו
מן התורה הואַ" :ו ֲעִׂשי ֶתם לֹו ַּכ ֲאֶׁשר ָז ַמם ַל ֲעׂשֹות ְל ָא ִחיו" (דברים יט,יט) .ואין עד נעשה זומם ,עד שיעידו עליו שניים שהיה
אתם בזמן האירוע במקום אחרֶׁ .ש ֵאינֹו ֶּבן ַּתְׁשלּו ִמין – שאי אפשר להענישו בעונש כפי שזמם ,כגון שהעידו הזוממים
על כהן שראו שהתגרשה אמו לפני שנולד ,שהוא פסול לכהונה (עדות כ,ח) .קלב) ְּב ֵעדּות ִראׁשֹו ָנה – "מביאין אותו אביו
ואמו תחילה לבית דין ...ומביאין שני עדים שגנב משלאביו ...וזו היא עדות הראשונה ,ומלקין אותו ...חזר וגנב...
