Page 843 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 843

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק כ ‪	821‬‬  ‫	‬

 ‫ְו ַצ ִּדיק ַאל ַּת ֲהרֹג ִּכי ֹלא ַא ְצ ִּדיק ָרָׁשע"‪.‬‬         ‫א‪ְ  2‬ו ֵכן ִאם ֵה ִעידּו ָע ָליו ְׁש ַנ ִים ֶׁש ָע ַבד ֲעבֹו ָדה ָז ָרה‪ֶ ,‬זה‬

‫א‪ֵ   2‬אין ִמ ְצ ָטְר ִפין – שהרי על כל עברה‬                      ‫ָר ָאהּו ֶׁש ָע ַבד ֶאת ַה ַחָּמה ְו ִה ְתָרה ּבֹו‪ְ ,‬ו ֶזה ָר ָאהּו ֶׁש ָע ַבד ֶאת‬
                                                                 ‫ַהְּל ָב ָנה ְו ִה ְתָרה ּבֹו – ֵאין ִמ ְצ ָטְר ִפין‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ָנ ִקי ְו ַצ ִּדיק‬
‫יש עד אחד בלבד‪ ,‬ואי אפשר לצרף את‬                                 ‫ַאל ַּת ֲהרֹג" – הֹו ִאיל ְו ֵיׁש ָׁשם ַצד ְל ַנּקֹותֹו ְו ִל ְהיֹותֹו ַצ ִּדיק‪,‬‬
‫שתי העדויות ולומר שיש כאן שני עדים‪.‬‬
                                                                                                          ‫ַאל ַּת ַהְר ֵגהּו‪.‬‬
‫ב  ְּבאֹ ֶנס – שלא מרצונו‪ ,‬אלא בכפייה‪.‬‬
                                                                                                                      ‫אסור לענוש את האנוס‬
‫ָה ָיה ְמ ֻצֶּוה ֶׁש ֵּי ָהֵרג ְו ַאל ַי ֲעבֹר – כגון‬
‫עבודה זרה או גילוי עריות או שפיכות‬                               ‫ב  ָּכל ִמי ֶׁש ָעָׂשה ָּד ָבר ֶׁש ַח ָּי ִבין ָע ָליו ִמי ַתת ֵּבית ִּדין‬
‫דמים‪ ,‬שדינן שגם מי שמאיימים עליו‬
‫במיתה‪ ,‬אם לא יעבור‪ ,‬ייהרג ואל יעבור‪.‬‬                             ‫ְּב ֹא ֶנס – ֵאין ֵּבית ִּדין ְמ ִמי ִתין אֹותֹו‪ַ .‬ו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ְמ ֻצֶּוה‬
‫ואם עבר‪ִ ,‬חֵּלל ֶאת ַהּ ֵׁשם – שהיא העברה‬                        ‫ֶׁש ֵּי ָהֵרג ְו ַאל ַי ֲעבֹר – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִחֵּלל ֶאת ַהּ ֵׁשם‪ ,‬הֹו ִאיל‬
‫החמורה ביותר (ראה יסודי התורה פרק ה;‬                             ‫ְוהּוא ָאנּוס‪ֵ ,‬אינֹו ֶנ ֱהָרג‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ" :‬ו ַלַּנ ֲעָרה ֹלא ַת ֲעֶׂשה‬
‫תשובה סוף פרק א)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – במי שאנס‬                       ‫ָד ָבר" (דברים כב‪,‬כו) – זֹו ַא ְז ָה ָרה ְל ֵבית ִּדין ֶׁשֹּלא ַי ַע ְנׁשּו‬
‫נערה מאורסת‪ְ" :‬ו ַלַּנ ֲעָר ֹלא ַת ֲעֶׂשה ָד ָבר‬
‫ֵאין ַלַּנ ֲעָר ֵח ְטא ָמֶות‪ִּ ,‬כי ַּכ ֲאֶׁשר ָיקּום ִאיׁש‬                                                     ‫ָה ָאנּוס‪.‬‬
‫ַעל ֵר ֵעהּו ּוְר ָצחֹו ֶנ ֶפׁש ֵּכן ַה ָּד ָבר ַה ֶּזה‪ִּ .‬כי‬
‫ַבׂ ָּש ֶדה ְמ ָצ ָאּה‪ָ ,‬צ ֲע ָקה ַהַּנ ֲעָר ַה ְמ ֹאָרָׂשה‬      ‫ג   ִאיׁש ֶׁש ֲא ָנסּוהּו ַעד ֶׁשָּבא ַעל ָה ֶעְרָוה – ַח ָּיב ִמי ַתת ֵּבית‬

                   ‫ְו ֵאין מֹוִׁשי ַע ָלּה"‪.‬‬                     ‫ִּדין‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ִקּׁשּוי ֶאָּלא ְל ַד ַעת‪ֲ .‬א ָבל ָה ִאּ ָׁשה ֶׁשִּנ ְב ֲע ָלה ְּבאֹ ֶנס –‬
                                                                 ‫ֲא ִפּלּו ָא ְמָרה ַא ַחר ֶׁשֶּנ ֶא ְנ ָסה ' ַהִּניחּו לֹו!'‪ֲ ,‬הֵרי זֹו ְּפטּוָרה‪ִ ,‬מְּפ ֵני‬
‫ג   ִקּׁשּוי – התקשות האבר הזכרי‪.‬‬
                                                                                                   ‫ֶׁש ִּי ְצָרּה ִנ ְתַּגֵּבר ָע ֶלי ָה‪.‬‬
‫ֶאָּלא ְל ַד ַעת – רק ברצון האדם‪ ,‬שהאדם‬
‫יכול להתגבר על הקישוי על ידי הסחת‬                                                                            ‫אסור להטות את הדין או לענותו‬
‫המחשבה עד להרפיית האבר‪" ,‬שאין‬
‫מחשבת עריות מתגברת אלא בלב‬                                       ‫ד‪ָ   1‬אסּור ְל ֵבית ִּדין ָלחּוס ַעל ַההֹוֵרג‪ֶׁ ,‬שֹּלא יֹא ְמרּו‪ְּ :‬כ ָבר‬
‫פינוי מן החכמה" (איסורי ביאה כב‪,‬כא;‬
‫מו"נ ג‪,‬מט)‪ַ .‬הִּניחּו לֹו – ואפילו אמרה‪:‬‬                         ‫ֶנ ֱהַרג ֶזה‪ּ ,‬ו ַמה ְּת ָע ָלה ֵיׁש ַּב ֲהִרי ַגת ָה ַא ֵחר? ְו ִנ ְמ ְצאּו ִמ ְתַרּ ְׁש ִלין‬
‫"שאלמלא לא אנס אותי‪ ,‬הייתי שוכרתו‬                                ‫ַּב ֲהִרי ָגתֹו‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ָתחֹוס ֵעי ְנָך [‪ּ ]...‬ו ִב ַעְר ָּת ַדם ַהָּנ ִקי‪"...‬‬
‫[משלמת לו]" (אישות כד‪,‬יט)‪ִ .‬נ ְתַּגֵּבר ָע ֶלי ָה‬
‫– "שמשהתחיל לבעול באונס‪ ,‬אין בידה‬                                                                            ‫(דברים יט‪,‬יג)‪.‬‬
‫שלא תרצה‪ ,‬שיצר האדם וטבעו כופה‬
‫אותו לרצות" (איסורי ביאה א‪,‬ט)‪ .‬והעונש‬                            ‫ד‪ְ  2‬ו ֵכן ָאסּור ְל ֵבית ִּדין ָלחּוס ַעל ִמי ֶׁשִּנ ְת ַח ֵּיב ְק ָנס‪ֶׁ ,‬שֹּלא‬
‫על מי שאינו מתגבר על היצר המיני בכל‬
                                                                 ‫יֹא ְמרּו‪ָ :‬ע ִני הּוא ֶזה‪ְ ,‬וֶׁשֹּלא ְּב ַכָּו ָנה ָעָׂשה; ֶאָּלא ַמ ְגִּבין ִמֶּמּנּו‬
       ‫שלב חל רק על האיש (שם ד‪,‬יא)‪.‬‬                              ‫ָּכל ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְּבֹלא ֲח ִני ָנה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬וֹלא ָתחֹוס ֵעי ֶנָך" (שם יט‪,‬כא;‬

‫ד‪ָ   1‬אסּור ָלחּוס ַעל ַההֹוֵרג – כגון‬                                                                  ‫וראה גם יט‪,‬יג; כה‪,‬יב)‪.‬‬

‫לפסוק לו עונש קל (לחובה לבצע את גזר הדין‬                         ‫ד‪ְ  3‬ו ֵכן ְּב ִדי ֵני ָממֹונֹות ֵאין ְמַר ֲח ִמין ַעל ַה ַּדל‪ֶׁ ,‬שֹּלא ּתֹא ַמר‪:‬‬
‫ראה לעיל יד‪,‬ג)‪ְּ .‬ת ָע ָלה – תועלת‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‬
‫– במי שהורג במזיד‪ֹ" :‬לא ָתחֹוס ֵעי ְנָך‬                          ‫ָע ִני הּוא ֶזה‪ּ ,‬ו ַב ַעל ִּדינֹו ָעִׁשיר; ְוהֹו ִאיל ַו ֲא ִני ְו ֶה ָעִׁשיר ַח ָּי ִבין‬
‫ָע ָליו‪ּ ,‬ו ִב ַעְר ָּת ַדם ַהָּנ ִקי ִמ ִּיְׂשָר ֵאל ְוטֹוב‬     ‫ְל ַפְר ְנסֹו‪ֲ ,‬א ַזֶּכּנּו ַּב ִּדין‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ִמ ְתַּפְר ֵנס ְּב ָכבֹוד – ַעל ֶזה‬
                                                                 ‫ִה ְז ִהי ָרה ּתֹו ָרה‪ְ " :‬ו ָדל ֹלא ֶת ְה ַּדר ְּב ִריבֹו" (שמות כג‪,‬ג)‪ְ ,‬ו ֶנ ֱא ַמר‪:‬‬
                               ‫ָלְך"‪.‬‬
                                                                                            ‫"ֹלא ִתׂ ָּשא ְפ ֵני ָדל" (ויקרא יט‪,‬טו)‪.‬‬
‫ד‪ָּ  2‬כל מה ֶׁש ֵּיׁש לֹו ְּבֹלא ֲח ִני ָנה –‬
                                                                 ‫ד‪ָ   4‬אסּור ְל ַה ֵּדר ְּפ ֵני ָּגדֹול ַּב ִּדין‪ֵּ .‬כי ַצד? ֲהֵרי ֶׁשָּבאּו ְל ָפ ֶניָך‬
‫בלא רחמים‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – בפרשת עדים‬
‫זוממים‪ְ" :‬וֹלא ָתחֹוס ֵעי ֶנָך‪ֶ ,‬נ ֶפׁש ְּב ֶנ ֶפׁש‬              ‫ְׁש ַנ ִים ַל ִּדין‪ֶ ,‬א ָחד ָח ָכם ָּגדֹול ְו ֶא ָחד ֶה ְדיֹוט – ֹלא ַּת ְק ִּדים ִלְׁשאֹל‬

  ‫ַע ִין ְּב ַע ִין ֵׁשן ְּבֵׁשן ָיד ְּב ָיד ֶר ֶגל ְּבָר ֶגל"‪.‬‬

‫ד‪ְ  3‬ו ֶנ ֱא ַמר – "ֹלא ַת ֲעׂשּו ָעֶול ַּבִּמְׁשָּפט‬

‫ֹלא ִתׂ ָּשא ְפ ֵני ָדל ְוֹלא ֶת ְה ַּדר ְּפ ֵני ָגדֹול‪,‬‬
               ‫ְּב ֶצ ֶדק ִּתְׁשּפֹט ֲע ִמי ֶתָך"‪.‬‬
   838   839   840   841   842   843   844   845   846   847   848