Page 818 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 818
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יא-יב 796
ז מֹו ִניןאֹו ָתן–בשלבהדיון(לבירורהמושג ז ִּדי ֵני ָממֹונֹותְ ,ו ֵכן ַהֻּט ְמאֹות ְו ַהְּט ָהרֹות – ָאב ּו ְבנֹוָ ,ה ַרב
עיין לעיל בהקדמה לפרק עשירי) ,לפני שנגמר
ְו ַת ְל ִמידֹו ,מֹו ִנין אֹו ָתן ִּבְׁש ַנ ִים; ְו ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ּו ַמּכֹות ְו ִקּדּוׁש הדיןִּ.בְׁש ַנ ִים–שומעיםאתשניהםבשלב
ַהחֹ ֶדׁש ְו ִעּבּור ַהּ ָׁש ָנה – ָאב ּו ְבנֹו אֹו ָהַרב ְו ַת ְל ִמידֹו ,מֹו ִנין אֹו ָתן הדיון .דינים אלו כשרים בדיין יחיד ,ולכן
דנים בהם בכל דעה (רש"י סנהדרין לו,א),
ְּב ֶא ָחד.
ח ֶזה ֶׁש ָאנּו מֹו ִנין ָה ָאב ִעם ַהֵּבןֵּ ,בין ְּב ֶא ָחד ֵּבין ִּבְׁש ַנ ִים – ותיתכן גם כפילות ,כשדעת הבן נובעת
מדעת אביו ודעת התלמיד מדעת רבו.
ְּכגֹון ֶׁש ָה ָיה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַּב ַּס ְנ ֶה ְדִרין ְו ַהּ ֵׁש ִני ָה ָיה ִמן ַה ַּת ְל ִמי ִדים ּו ַמּכֹות – דיני מלקויותְ .ו ִקּדּוׁש ַה ֹח ֶדׁש
ְו ִעּבּור ַהּ ָׁש ָנה – ראה לעיל ה,ו-זְּ .ב ֶא ָחד ֶׁש ָא ַמר ' ֵיׁש ִלי ְל ַלֵּמד ְזכּות' אֹו 'חֹו ָבה'ׁ ,שֹו ְמ ִעין ְּד ָב ָריו,
ְונֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ִעּמֹוְ ,ו ִנ ְמ ִנין ִעּמֹו .ט ּו ִבְׁש ַעת ְּג ַמר ִּדיןֵ ,אין – מפני שיש להקפיד בדינים הללו להציג
בשלב הדיון רק את הדעות והסברות
ּגֹו ְמִרין ֶאת ִּדינֹו ִּב ְקרֹו ִביםֶׁ ,ש ַה ַּד ָּי ִנין ַהְּקרֹו ִבים ְּפסּו ִלין ַל ִּדין, הנצרכות ,וסברת הבן או התלמיד נובעת
ְּכמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (עדות טז,ה). בדרך כלל מדעת אביו או רבו ,ואינה
שעת הדין עצמאית (וראה לעיל י,א).
י ַּת ְל ִמיד ֶׁש ָה ָיה ָח ָכם ּו ֵמ ִביןְ ,ו ָה ָיה ְמ ֻח ַּסר ַקָּב ָלה – ֲהֵרי ַרּבֹו ח ְּכגֹון – רבנו נזקק לדוגמה זו,
מֹו ֵסר לֹו ַה ַּקָּב ָלה ֶׁשהּוא ָצִריְך ָלּה ְּב ִדין ֶזהְ ,והּוא ָּדן ִעּמֹו מפני שאין סומכין קרובים להיות
ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות. דיינים בסנהדרין .ונראה שמדובר בכל
ההרכבים (לחריג ראה עדות טז,ה)ְ .ו ִנ ְמ ִנין
מי הם הכשרים לדון ִעּמֹו – לדון בשלב המשא ומתן ,לא
יא ַהּ ֹכל ְּכֵׁשִרים ָלדּון ִּדי ֵני ָממֹונֹותֲ ,א ִפּלּו ֵּגר; ְוהּוא ֶׁש ִּת ְה ֶיה בשעת ההכרעה .ט ּו ִבְׁש ַעת ְּג ַמר ִּדין
ִאּמֹו ִמ ִּיְׂשָר ֵאלְ .ו ֵגר ָּדן ֶאת ֲח ֵברֹו ַהֵּגרַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ִאּמֹו – נמצא שכל ה"מניין" המתואר בהלכות
ז-ח ,הוא בשעת משא ומתן בלבד (ראה
ִמ ִּיְׂשָר ֵאלְ .ו ֵכן ַהַּמ ְמ ֵזר ְו ַהּסֹו ֵמא ְּב ַא ַחת ֵמ ֵעי ָניו ָּכֵׁשר ָלדּון ִּדי ֵני
הקדמה לפרק י; ועיין לעיל י,ח).
ָממֹונֹות; ֲא ָבל ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות – ֵאין ָּד ִנין אֹו ָתן ֶאָּלא ּ ֹכ ֲה ִנים י ַּת ְל ִמיד וכו' – שהתמנה להיות דיין
ְלִו ִּיים ְו ִיְׂשְר ֵא ִלים ַהַּמּ ִׂשי ִאין ַלְּכ ֻהָּנהְ ,וֹלא ִי ְה ֶיה ֶא ָחד ֵמ ֶהן
והוא בעל שיקול דעת עצמאי ("חכם
סֹו ֵמא ֲא ִפּלּו ְּב ַא ַחתְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ב,ט). ומבין")ְ .מ ֻח ַּסר ַקָּב ָלה – שאינו יודע יפה
את הטעמים המקובלים במסורת שבעל
פה מדור לדור ,ולאחר קבלת המסורת
מרבו ,הוא יכול לשאת ולתת עם רבו ("דן עמו") ,והוא נחשב כדיין בעל דעה עצמאית (כס"מ)ָּ .דן ִעּמֹו – נחשב כדיין
בעל דעה עצמאית (כס"מ).
יא ֶׁש ִּת ְה ֶיה ִאּמֹו ִמ ִּיְׂש ָר ֵאל – כאן משמע גר מי שאביו אינו יהודי (בבלי סנהדרין לו,ב) ,ונקרא 'גר' בגלל שהוא מקהל גרים
ואביו גר ,אף שאמו ישראלית (וכך בחליצה ד,ה) .ואין הכוונה למי שאימו אינה יהודיה והתגייר ,מפני ש"אין מעמידין מלך
מקהל גרים ...ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל ,שנאמרִ ' :מ ֶּקֶרב ַא ֶחיָך ָּתִׂשים ָע ֶליָך ֶמ ֶלְך' (דבריםיז,טז) –
כל משימות [מינויים ותפקידים של אחריות על הסדר הציבורי] שאתה משים עליך ,לא יהיו אלא מקרב אחיך" (מלכיםא,ד).
ַמ ְמ ֵזר – ראה לעיל ב,טַ .הַּמּ ִׂשי ִאין – את בנותיהםַ .לְּכ ֻהָּנה – מיוחסים ,שאינם פסולי חיתון לכהנים (ראהאיסוריביאהיט,יאואילך).
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ֵנים ָע ָׂשר
מהלך הדיון בדיני נפשות יב
ההתראה א אֹותֹו – את הנידון.
א ֵּכי ַצד ָּד ִנין ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹות? ְּכֶׁש ָּיבֹואּו ֵע ִדים ְל ֵבית ִּדין ְואֹו ְמִרים
'ָר ִאינּו ֶזה' אֹו 'ְּפלֹו ִני' 'ֶׁש ָע ַבר ֲע ֵבָרה ְּפלֹו ִנית' ,אֹו ְמִרין ָל ֶהם
' ַמִּכיִרין ַא ֶּתם אֹותֹו? ִה ְתֵרי ֶתם ּבֹו?'ִ .אם ָא ְמרּו ' ֵאין ָאנּו ַמִּכיִרין
אֹותֹו' אֹו ' ִנ ְס ַּתֵּפק ָלנּו' ,אֹו ֶׁשֹּלא ִה ְתרּו ּבֹו – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור.
