Page 817 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 817
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק יא 795
ּו ַבּיֹום ֶׁשְּל ַא ֲחָריו ְלחֹו ָבה .ב ְל ִפי ָכְך ֵאין ָּד ִנין ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ב ְו ִאי ֶא ְפָׁשר ְל ָהְרגֹו ְל ָמ ָחר – מפני
שאסור לענוש בשבת (שבת כד,ז)ְ .ל ַעּנֹות
– להשהות את ביצוע הדין אחרי שכבר ֹלא ֶעֶרב ַׁשָּבת ְוֹלא ֶעֶרב יֹום טֹובֶׁ ,שָּמא ִי ְת ַח ֵּיבְ ,ו ִאי ֶא ְפָׁשר
נגמר הדין .אֹו ְס ִרין – ככלל במשפט ְל ָהְרגֹו ְל ָמ ָחרְ ,ו ָאסּור ְל ַעּנֹות ֶאת ִּדינֹו ּו ְל ַהִּניחֹו ְל ַא ַחר ַהּ ַׁשָּבת,
התורה אין מאסר בבית הסוהר כעונש
ֶאָּלא אֹו ְסִרין אֹותֹו ַעד ֶא ָחד ַּבׁ ַּשָּבתּ ,ו ַמ ְת ִחי ִלין ְּב ִדינֹו.
על עברה מסוימת אלא הענישה היא
תשלום ממון או מלקות או עונש מוות. ג ִּדי ֵני ָממֹונֹות – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָּד ִנין אֹו ָתן ְּב ָכל יֹום ִמן
ורק במקרים מיוחדים ,אוסרים את
ַהּתֹו ָרהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ " :וָׁש ְפטּו ֶאת ָה ָעם ְּב ָכל ֵעת" (שמות יח,כב; יח,כו),
העבריין זמנית עד להענשתו (כאן; להלן
יב,ג) .המאסר כעונש הקבוע בדין נעשה ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם ֶׁש ֵאין ָּד ִנין ְּב ֶעֶרב ַׁשָּבת.
רק במקרים קיצוניים (חובל ומזיק ח,יא;
ד ֶא ָחד ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ְו ֶא ָחד ִּדי ֵני ַמ ְל ֻקיֹות ְו ֶא ָחד ִּדי ֵני ָּג ֻליֹות –
רוצח ב,ה; שם ד,ז) או בנסיבות מיוחדות
השמורות לבית הדין לפי שיקול דעתו, ָּכל ַה ְּדָר ִכים ָה ֵאּלּו ָׁשִוין ָּב ֶהםֶ ,אָּלא ֶׁש ַהַּמ ְלקּות ִּבְׁשלָׁשהְ .ו ֵאין
כדי להרתיע את העבריינים (להלן כד,ט), ֶא ָחד ֵמ ֶהם ְּבׁשֹור ַהִּנ ְס ָקל ,חּוץ ִמ ָּד ָבר ֶא ָחדֶׁ :ש ִּדי ָניו ְּב ֶעְׂשִרים
או לפי משפט המלך (מלכים ג,ח)ֶ .א ָחד
ּוְׁשלָׁשה.
ַּבׁ ַּשָּבת – יום ראשון.
חריג :המסית אנשים לעבוד עבודה זרה
ג ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – בעצת יתרו למשה:
ה ַהֵּמ ִסית – ֵאין ִּדי ָניו ִּכְׁש ָאר ִּדי ֵני ְנ ָפׁשֹותְ :מ ַכְּמ ִנין לֹו
"ְוָׁש ְפטּו ֶאת ָה ָעם ְּב ָכל ֵעתְ ,ו ָה ָיה ָּכל
ַה ָּד ָבר ַהָּגדֹל ָי ִביאּו ֵא ֶליָך ְו ָכל ַה ָּד ָבר ַה ָּק ֹטן ָה ֵע ִדיםְ ,ו ֵאינֹו ָצִריְך ַה ְתָר ָאה ִּכְׁש ָאר ַהֶּנ ֱהָר ִגיןְ ,ו ִאם ָי ָצא ִמֵּבית
ִיְׁשְּפטּו ֵהםִ ."...מ ִּד ְבֵרי ֶהם – על פי תקנת ִּדין ַזַּכאיְ ,ו ָא ַמר ֶא ָחד ' ֵיׁש ִלי ְל ַלֵּמד ָע ָליו חֹו ָבה' – ַמ ֲח ִזיִרין
חכמיםְּ .ב ֶעֶרב ַׁשָּבת – מפני שכל הבריות אֹותֹו; ָי ָצא ַח ָּיבְ ,ו ָא ַמר ֶא ָחד ' ֵיׁש ִלי ְל ַלֵּמד ָע ָליו ְזכּות'ֵ ,אין
טרודים בערב שבת (ראה להלן כה,ט) .ואין ַמ ֲח ִזיִרין אֹותֹוְ .ו ֵאין טֹו ֲע ִנין ַלֵּמ ִסיתּ ,ומֹוִׁשי ִבין ְּב ִדינֹו ָסִריס
דנים בשבת ,גזרה שמא יבוא לכתוב
(שבת כג,יד). ְו ָז ֵקן ּו ִמי ֶׁש ֵאין לֹו ָּב ִניםְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ְיַר ֲחמּו ָע ָליו; ֶׁש ָה ַא ְכ ָזִרּיּות
ַעל ֵאּלּו ֶׁשַּמ ְט ִעין ֶאת ָה ָעם ַא ַחר ַה ֶה ֶבל – ַר ֲח ִמים ִהיא ָּבעֹו ָלם,
ד ַמ ְל ֻקּיֹות – עברות שעונשן מלקות. ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ " :ל ַמ ַען ָיׁשּוב יי ֵמ ֲחרֹון ַאּפֹו ְו ָנ ַתן ְלָך ַר ֲח ִמים" (דברים
ָּג ֻלּיֹות – דיני רוצח בשגגה ,הגולה לעיר יג,יח).
מקלטַ .ה ְּדָר ִכים – ההלכותִּ .בְׁשלָׁשה –
דיינים (ראה לעיל ה,ד)ְ .ו ֵאין ֶא ָחד ֵמ ֶהם –
אין ההלכות האלה נוהגותׁ .שֹור ַהִּנ ְס ָקל שעת המשא ומתן בדין
– ראה לעיל ביאור ה,בִ .מ ָּד ָבר ֶא ָחד –
אף על פי שמדובר בשור ,שהוא ממון ו ִּדי ֵני ָממֹונֹות ְו ַהֻּט ְמאֹות ְו ַהְּט ָהרֹות – ַמ ְת ִחי ִלין ִמן ַהָּגדֹול
ֶׁשַּב ַּד ָּי ִניןְ ,וׁשֹו ְמ ִעין ֶאת ְּד ָבָריו; ְו ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות – ַמ ְת ִחי ִלין ִמן האדם ,דינו בבית דין של .23
ה ַהֵּמ ִסית – המפתה לעבוד עבודה
ַהַּצדְ ,ו ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין ִּד ְבֵרי ַהָּגדֹול ֶאָּלא ָּב ַא ֲחרֹו ָנה.
זרהְ .מ ַכְּמ ִנין – מחביאים לו עדים
במארב כדי להוכיח שהסית" .כיצד מכמנין לו? המוסת מביא שניים ומעמידן במקום אפל ,כדי שיראו [את] המסית
וישמעו דבריו ,ולא יראה אותם [המסית] .והוא אומר למסית' :אמור מה שאמרת לי בייחוד' [ביחידות ,ביני לבינך ,אך
אפשר שמשמעו 'בבירור'] .והוא אומר לו .והמוסת משיבו' :היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד את העצים ואת
האבנים?' .אם חזר בו או ששתק – פטור; ואם אמר לו 'כך היא חובתנו ,וכך יפה לנו' – העומדים שם בריחוק מביאין
אותו לבית דין וסוקלין אותו (עבודה זרה ה,ג)ְ .ו ֵאין טֹו ֲע ִנין – אם לא טען בעצמו לזכותָ .ס ִריס – מי שאינו יכול להוליד
(לעיל ג,ג)ֶׁ .שֹּלא ְי ַר ֲחמּו ָע ָליו – מי שאין לו בנים אינו רחמן כמי שיש לו בניםָ .ה ַא ְכ ָז ִרּיּות – שהרחמנות על העבריינים
אכזריות היא על שאר הברואים (מו"נ ג,לה; ג,לט)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר – בעניין הציווי להשמיד את עיר הנידחת ,שעבדו רוב יושביה
עבודה זרהְ " :ל ַמ ַען ָיׁשּוב יי ֵמ ֲחרֹון ַאּפֹו ְו ָנ ַתן ְלָך ַר ֲח ִמים ְוִר ַח ְמָך ְו ִהְרֶּבָךַּ ,כ ֲאֶׁשר ִנְׁשַּבע ַל ֲאבֹ ֶתיָך".
ו ַמ ְת ִחי ִלין – לשמוע בשלב הדיוןִ .מן ַהַּצד – מן הקטן שבדיינים ,שיושב בסנהדרין בצד שמאל של חצי הגורן (ראה
איור לעיל א,ג)ֶ .אָּלא ָּב ַא ֲחרֹו ָנה – לטעם ראה לעיל י,ו.
