Page 812 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 812

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק ח‪-‬ט	‬                                                     ‫‪7	 90‬‬

‫ב‪ִ   2‬נ ְמ ְצאּו ֲח ִמּ ָׁשה נֹוְׂש ִאין ְונֹו ְת ִנין ַּב ָּד ָבר‪ָ :‬א ְמרּו ְׁשלָׁשה ֵמ ֶהן‬           ‫ב‪ְ  3‬ו ֵכן ִאם ִנ ְס ַּתֵּפק ַה ָּד ָבר – נתרבו‬

‫' ַזַּכאי' ּוְׁש ַנ ִים ' ַח ָּיב' – ֲהֵרי ֶזה ַזַּכאי; ָא ְמרּו ְׁשלָׁשה ' ַח ָּיב'‬                   ‫הדיינים שיש להם ספק כיצד להכריע את‬
‫ּוְׁש ַנ ִים ' ַזַּכאי' – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב; ָא ְמרּו ְׁש ַנ ִים ' ַזַּכאי' ּוְׁש ַנ ִים ' ַח ָּיב'‬    ‫הדין‪ ,‬כגון בהרכב של חמישה ששניים‬
                                                                                                       ‫אומרים 'איני יודע'‪ ,‬ומשלושת האחרים‬
                ‫ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – מֹו ִסי ִפין ְׁש ַנ ִים‪.‬‬                      ‫שניים מזכים ואחד מחייב או שניים‬
                                                                                                       ‫מחייבים ואחד מזכה‪ .‬וצריך רוב גם נגד‬
‫ב‪ֲ   3‬א ָבל ִאם ָא ְמרּו ַאְרָּב ָעה ' ַזַּכאי' אֹו ' ַח ָּיב' ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ֵאי ִני‬             ‫הדיינים שיש להם ספק כיצד להכריע את‬
                                                                                                       ‫הדין‪ ,‬שאם יחליטו לחייב או לזכות‪ ,‬לא‬
‫יֹו ֵד ַע'‪ ,‬אֹו ֶׁש ָא ְמרּו ׁ ְשלָׁשה ' ַזַּכאי' ְו ֶא ָחד ' ַח ָּיב' ְו ָא ַמר ֶא ָחד‬
‫' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – ֵּבין ֶׁש ָה ָיה ֶזה ֶׁש ָא ַמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' הּוא ֶׁש ָא ַמר‬                  ‫יכריעו את הדין בדרך אחרת (י')‪.‬‬
‫' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' ַּב ְּת ִחָּלה‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ָא ַמר ַא ֵחר‪ ,‬הֹו ְל ִכין ַא ַחר ָהרֹב‪ָ .‬היּו‬
‫ֶמ ֱח ָצה ְל ֶמ ֱח ָצה ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – ֲהֵרי ֵאּלּו מֹו ִסי ִפין‬              ‫מחייב‬  ‫אינו‬  ‫הרכב מזכה‬
‫ְׁש ַנ ִים ֲא ֵחִרים‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ִנ ְס ַּתֵּפק ַה ָּד ָבר – מֹו ִסי ִפין ְוהֹו ְל ִכין ַעד‬                    ‫יודע‬

                                        ‫ִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד‪.‬‬                                         ‫‪12‬‬

‫ב‪ִ   4‬הִּגיעּו ְלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד‪ָ :‬א ְמרּו ֲח ִמּ ָׁשה ּוְׁשלִׁשים ' ַח ָּיב'‬                    ‫‪21‬‬

‫ַו ֲח ִמּ ָׁשה ּוְׁשלִׁשים ' ַזַּכאי' ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – נֹוְׂש ִאין‬             ‫‪1113‬‬
‫ְונֹו ְת ִנין ִעּמֹו ַעד ֶׁש ַּי ֲחזֹר ְל ִד ְבֵרי ַהַּצד ָה ֶא ָחד‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ְצאּו ִׁשּ ָׁשה‬
‫ּוְׁשלִׁשים ְמ ַזִּכין אֹו ְמ ַח ְּי ִבין‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ָח ַזר הּוא ְוֹלא ֶא ָחד ֵמ ֶהן‬                         ‫‪12‬‬

    ‫– ֲהֵרי ַה ָּד ָבר ָס ֵפק‪ּ ,‬ו ַמ ֲע ִמי ִדין ֶאת ַהָּממֹון ְּב ֶח ְז ַקת ְּב ָע ָליו‪.‬‬              ‫‪21‬‬

‫ג  ָּכל ִמי ֶׁש ָא ַמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' ָצִריְך ִל ֵּתן ַט ַעם ִל ְד ָבָריו ּו ְלהֹו ִדי ַע‬        ‫‪23‬‬

‫ֵמ ֵאי ֶזה ַט ַעם ָּבא לֹו ַה ָּס ֵפק‪ְּ ,‬כ ֶדֶרְך ֶׁשַּמְר ֶאה ַהְּמ ַזֶּכה ֵמ ֵאי ֶזה‬                 ‫‪32‬‬
                ‫ַט ַעם ְמ ַזֶּכה‪ְ ,‬ו ַהְּמ ַח ֵּיב ֵמ ֵאי ֶזה ַט ַעם ְמ ַח ֵּיב‪.‬‬
                                                                                                       ‫‪1‬‬      ‫‪1‬‬     ‫‪3‬‬  ‫‪5‬‬
                                                                                                              ‫‪1‬‬     ‫‪4‬‬

                                                                                                       ‫‪41‬‬

                                                                                                           ‫‪212‬‬
                                                                                                             ‫הלכות ב‪-1‬ב‪ :3‬מאזן הדיינים‪.‬‬

                                                                                                        ‫קו תחתון משמעו הכרעה‪ .‬שורה באפור‬

                                                                                                           ‫כהה משמעה שיש להוסיף דיינים‪.‬‬

                                                                                                       ‫ב‪ְּ  4‬ב ָע ָליו – מי שמחזיק בו לפני הדיון‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְּת ִׁשי ִעי‬    ‫א   ַס ֶנ ְדִרי – סנהדרין‪ ,‬בין גדולה בין 	‬

                         ‫קטנה (ק')‪ֶׁ .‬שָּפ ְתחּו ֻּכָּלן – ואין מדובר אלא ט‬
                                                                                                       ‫בפתיחת הדין‪ ,‬שצריך שידונו דין צדק‪,‬‬
‫הכרעה כרבים בדיני נפשות‬
                                                                                                       ‫שבוחנים בו גם את זכותו ("מקצת מזכין‬
                                                            ‫הכרעה פה אחד‬                               ‫שיהפכו בזכותו")‪ .‬אך אם פתחו לזכותו‪,‬‬
                                                                                                       ‫ואחר כך החליטו כל הדיינים שהוא חייב‬
‫א   ַס ֶנ ְדִרי ֶׁשָּפ ְתחּו ֻּכָּלן ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות ְּת ִחָּלה ְו ָא ְמרּו ֻּכָּלן ' ַח ָּיב'‬

‫– חייב (ראה י')‪ָּ .‬פטּור – ואפשר שיטופל – ֲה ֵרי ֶזה ָּפטּור‪ַ ,‬עד ֶׁש ִּי ְהיּו ָׁשם ִמ ְק ָצת ְמ ַזִּכין ֶׁש ְּי ַהְּפכּו ִּב ְזכּותֹו‪,‬‬
                                                                                                       ‫במסגרת משפט המלך‪" :‬כל ההורגין‬
‫ְו ִיְרּבּו ַהְּמ ַח ְּי ִבין‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ֵי ָהֵרג‪.‬‬                                               ‫נפשות שלא בראיה ברורה או בלא‬

‫התראה‪ ,‬אפילו בעד אחד‪ ,‬או שונא שהרג הוספת דיינים לסנהדרין קטנה‬
‫ב‪ַ   1‬ס ֶנ ְדִרי ְק ַטָּנה ֶׁשֶּנ ְח ְלקּו ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות‪ְׁ :‬ש ֵנים ָעָׂשר אֹו ְמִרים‬
                                                                                                       ‫בשגגה – יש למלך רשות להרוג אותן‬
‫' ַזַּכאי' ְו ַא ַחד ָעָׂשר אֹו ְמִרים ' ַח ָּיב' – ֲהֵרי ֶזה ַזַּכאי; ְׁש ֵנים ָעָׂשר‬                 ‫ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה‪.‬‬
‫אֹו ְמִרים ' ַח ָּיב' ְו ַא ַחד ָעָׂשר אֹו ְמִרים ' ַזַּכאי'‪ ,‬אֹו ֶׁש ָא ְמרּו ַא ַחד‬                  ‫והורג רבים ביום אחד ותולה‪ ,‬ומניחן‬
‫ָעָׂשר ' ַזַּכאי' ְו ַא ַחד ָעָׂשר ' ַח ָּיב' ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע'‪ֲ ,‬א ִפּלּו‬        ‫תלויין ימים רבים להטיל אימה ולשבור‬
                                                                                                       ‫יד רשעי העולם" (מלכים ג‪,‬י; ק')‪ ,‬או בהוראת‬

                                                                                                              ‫שעה ע"י בית הדין (להלן כד‪,‬ד)‪.‬‬

‫ב‪ְ   1‬ק ַטָּנה – של ‪ְ .23‬ו ֶא ָחד אֹו ֵמר ֵאי ִני יֹו ֵד ַע – ו"הרי הוא כמי שאינו" (הלכה הבאה)‪ ,‬ונותר הרכב בית דין שהוא פחות מן‬

‫ההרכב המזערי הראוי לדיני נפשות‪ ,‬שהוא ‪ 23‬דיינים‪ .‬בשלב הדיון‪ ,‬כשהדיינים מעלים את סברותיהם‪ ,‬דיין שזיכה תחילה‬
   807   808   809   810   811   812   813   814   815   816   817