Page 807 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 807
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק ו 785
בַּ 1תָּנ ִאים אֹו ֲאמֹוָר ִאים – חכמי טעות בשיקול הדעת
המשנה או חכמי התלמודְּ .כ ָבר ָּפַׁשט בָ 1ט ָעה ְּבִׁשּקּול ַה ַּד ַעתְּ ,כגֹון ָּד ָבר ֶׁשהּוא ַמ ֲחֹל ֶקת ַּתָּנ ִאים
ַהַּמ ֲעֶׂשה ְּב ָכל ָהעֹו ָלם – שדעה מסויימת
התקבלה בישראלֻ .מ ְמ ֶחה – ראה לעיל אֹו ֲאמֹוָר ִאים ְוֹלא ִנ ְפ ְס ָקה ֲה ָל ָכה ְּכ ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְּב ֵפרּוׁשְ ,ו ָעָׂשה
ְּכ ֶא ָחד ֵמ ֶהןְ ,וֹלא ָי ַדע ֶׁשְּכ ָבר ָּפַׁשט ַהַּמ ֲעֶׂשה ְּב ָכל ָהעֹו ָלם ב,יאְ .רׁשּות – לדוןֵ .מרֹאׁש ָּגלּות – ראה
לעיל ג,ח.
ְּכ ִד ְבֵרי ָה ַא ֵחרִ :אם ָה ָיה ֶזה ַה ַּד ָּין ֻמ ְמ ֶחה ְונֹו ֵטל ְרׁשּות ֵמרֹאׁש
בַ 2הּנֹו ֵטל ְרׁשּות – מי שאינו מומחה ָּגלּות ,אֹו ֶׁשֹּלא ָה ָיה נֹו ֵטל ְרׁשּות ֲא ָבל ִקְּבלּו אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין
ֲע ֵלי ֶהן – הֹו ִאיל ְוהּוא ֻמ ְמ ֶחה ,חֹו ֵזר ַה ִּדיןְ ,ו ִאם ִאי ֶא ְפָׁשר
אינו יכול לקבל רשות" ,ולא נשאר
בחילוקים אלא שאינו מומחה ונטל ְל ַה ֲח ִזירָּ ,פטּור ִמְּלַׁשֵּלם.
רשות – אין מקום לאפשרות זו ,כי לא
יתן בית דין רשות לשאינו מומחה; ואם בֶ 2א ָחד ַהּנֹו ֵטל ְרׁשּות ֵמרֹאׁש ָּגלּות אֹו ַהּנֹו ֵטל ְרׁשּות ִמֵּבית
עשה כן אינו מועיל כלל ,אלא אותו בית
ִּדין ֶׁשְּל ִיְׂש ָר ֵאל ְּב ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאלֲ ,א ָבל ֹלא ְּבחּו ָצה ָל ָא ֶרץְּ ,כמֹו הדין חוטא נוטע אשרה ומקים מצבה
בישראל" (פה"מ ד,ד; ראה לעיל ג,ח.)3
ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ד,יד).
ג ֻמ ְמ ֶחה ֵּבית ִּדין – ראה לעיל ביאור
ג ָה ָיה ַהּטֹו ֶעה ֻמ ְמ ֶחה ֵּבית ִּדיןְ ,וֹלא ָנ ַטל ְרׁשּותְ ,וֹלא ִקְּבלּו
ב,יאְ .וֹלא ִקְּבלּו אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ֲע ֵלי ֶהן
אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ֲע ֵלי ֶהן ,אֹו ֶׁשֹּלא ָה ָיה ֻמ ְמ ֶחה ֲא ָבל ִקְּבלּו אֹותֹו – "אלא הם מעצמם העמידו את עצמם
לדון את בני אדם או שמינה אותם המלך
או מקצת זקני הקהל" (פה"מ סנהדרין ג,א). ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ֲע ֵלי ֶהן ָלדּון ָל ֶהם ַּכ ִּדיןְ ,ו ָט ָעה ְּבִׁשּקּול ַה ַּד ַעתִ :אם
ָנָׂשא ְו ָנ ַתן ַּב ָּיד – ביצע את פסק הדין, ָנָׂשא ְו ָנ ַתן ַּב ָּיד – ַמה ׁ ֶּש ָעָׂשה ָעׂשּויִ ,ויַׁשֵּלם ִמֵּביתֹו; ְו ִאם ֹלא
ָנָׂשא ְו ָנ ַתן ַּב ָּיד – ַי ֲחזֹר ַה ִּדיןְ ,ו ִאם ִאי ֶא ְפָׁשר ַל ֲחזֹרְ ,יַׁשֵּלם כגון שגבה מזה ונתן לזהִ .ויַׁשֵּלם
ִמֵּביתֹו – הדיין חייב להחזיר מכספו
למי שנתבע לשלם ושילם בגלל פסק ִמֵּביתֹו.
דֲ 1א ָבל ִמי ֶׁש ֵאינֹו ֻמ ְמ ֶחהְ ,וֹלא ִקְּבלּו אֹותֹו ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין – ַאף הדין השגוי של הדיין.
ַעל ִּפי ֶׁשָּנ ַטל ְרׁשּותֲ ,ה ֵרי ֶזה ִּב ְכ ַלל ַּב ֲע ֵלי ְזרֹו ַעְ ,ו ֵאינֹו ִּב ְכ ַלל דַּ 1ב ֲע ֵלי ְזרֹו ַע – אנשים אלימיםַ .אף
ַעל ִּפי ֶׁשָּנ ַטל ְרׁשּות – במעשה עוול של
ראש הגלות (שם) ,שהרי "לא יתן בית דין ַה ַּד ָּי ִנין; ְל ִפי ָכְך ֵאין ִּדי ָניו ִּדיןֵּ ,בין ָט ָעה ֵּבין ֹלא ָט ָעהְ ,ו ָכל
רשות לשאינו מומחה; ואם עשה כן אינו
ֶא ָחד ִמַּב ֲע ֵלי ִּדי ִניןִ ,אם ָר ָצה ,חֹו ֵזר ְו ָדן ִּב ְפ ֵני ֵּבית ִּדין .
מועיל כלל ,אלא אותו בית הדין חוטא דְ 2ו ִאם ָט ָעהְ ,ו ָנָׂשא ְו ָנ ַתן ַּב ָּיד – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ִמֵּביתֹוְ ,וחֹו ֵזר
נוטע אשרה ומקים מצבה בישראל"
ְולֹו ֵק ַח ִמַּב ַעל ִּדין ֶזה ֶׁשָּנ ַתן לֹו ֶׁשֹּלא ַּכ ֲה ָל ָכהְ .ו ִאם ֵאין לֹו
(פה"מ בכורות ד,ד; ראה לעיל ג,ח.)3
ְל ַה ֲח ִזיר ,אֹו ֶׁשִּטֵּמא ,אֹו ֶׁש ֶה ֱא ִכיל ָּד ָבר ַהֻּמ ָּתר ַלְּכ ָל ִבים – דַ 2ח ָּיב ְלַׁשֵּלם ִמֵּביתֹו – כיוון שהזיק לו
ְיַׁשֵּלםְּ ,כ ִדין ָּכל ּגֹוֵרם ְל ַה ִּזיקֶׁ ,ש ֶּזה ִמ ְתַּכֵּון ְל ַה ִּזיק הּוא .
הדיין בעצמו ,חייב הדיין להחזיר לבעל
הדין את מה שלקח ממנו ,ורק אחר כך
לתבוע את בעל הדין האחר שקיבל ממנוְ .ו ִאם – לא נשא ונתן הדיין ביד ,ורק גרם נזק עקיף ("גורם להזיק") ,אינו
חייב לטפל בהחזרת הכסף ממי שזכה בו בטעותְ .ו ִאם ֵאין לֹו ְל ַה ֲח ִזיר – כגון שכבר הוציא את הכסף או שכבר אי
אפשר להפוך את הדין ,הדיין צריך לפצות אותו מממונו (כס"מ ,לח"מ)ְּ .כ ִדין – "ישלם מן היפה שבנכסיו" (חובל ומזיק ז,ז).
אם טָעָה ּבִדְבָרִים הַּגְלּויִין הַּיְדּועִין
כשהדיין מוסכם או מומחה – הדין בהלכה א
כשאינו מוסכם ואינו מומחה – הדין בהלכה ד (ראה פה"מ בכורות ד,ד)
אם טָעָה ּבְִׁשּקּול הַּדַעַת
אם הדיין אינו מומחה אם הדיין מומחה
אם הוא מוסכם – הדין בהלכה ג אם הוא מוסכם או נטל רשות – הדין בהלכה ב
אם אינו מוסכם – הדין בהלכה ד כשאינו מוסכם ולא נטל רשות – הדין בהלכה ג
סיכום מבאר להפניות להלכות א-ד :טעות בדין .בטבלה שלמעלה מובאים מספרי ההלכות בתוך סוגריים:
"מוסכם" פירושו 'שקיבלוהו עליהם בעלי הדין'; "רשות" פירושו 'רשות לדון'.
