Page 802 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 802

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק ד‪-‬ה	‬                           ‫‪	780‬‬

‫ֵאּלּו ָראֵׁשי ָּג ֻליֹות ֶׁשְּב ָב ֶבל‪   .‬יד‪ְ  1‬ו ָכל ַּד ָּין ָהָראּוי ָלדּון ֶׁשָּנ ַתן‬   ‫יד‪ְ  1‬רׁשּות – רישיון להיות דיין‪ ,‬אך‬

‫לֹו רֹאׁש ָּגלּות ְרׁשּות – ֵיׁש לֹו ָלדּון ְּב ָכל ָהעֹו ָלם ֻּכּלֹו ַאף ַעל‬                ‫אינה בגדר סמיכה‪ .‬ומשמעות הדבר‬
‫ִּפי ֶׁשֹּלא ָרצּו ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין‪ֵּ ,‬בין ָּב ָאֶרץ ֵּבין ְּבחּו ָצה ָל ָאֶרץ‪ַ ,‬אף ַעל‬  ‫היא שהדיין פטור מלשלם‪ ,‬אם טעה‬
                                                                                             ‫בשיקול הדעת בפסק דינו (להלן ו‪,‬ב)‪.‬‬
                               ‫ִּפי ֶׁש ֵאינֹו ָּדן ִּדי ֵני ְק ָנסֹות‪.‬‬                      ‫והוא יכול לכפות את הצדדים להתדיין‬
                                                                                             ‫לפניו‪ ,‬כאמור להלן‪ֶׁ .‬ש ֵאינֹו ָּדן – כיוון‬
‫יד‪ְ  2‬ו ָכל ַּד ָּין ָהָראּוי ָלדּון ֶׁשָּנ ְתנּו לֹו ֵּבית ִּדין ֶׁשְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל‬
                                                                                                        ‫שאינו סמוך‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫ְרׁשּות ָלדּון – ֵיׁש לֹו ָלדּון ְּב ָכל ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ּו ָב ֲע ָירֹות‬
‫ָהעֹו ְמדֹות ַעל ַהְּגבּו ִלין‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָרצּו ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין; ֲא ָבל‬      ‫טו  ֵּבית ִּדין – שבארץ ישראל‪.‬‬
‫ְּבחּו ָצה ָל ָאֶרץ ֵאין ְרׁשּו ָתן מֹו ֶע ֶלת לֹו ָלכֹף ֶאת ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין‪ַ .‬אף‬
‫ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ָלדּון ִּדי ֵני ְק ָנסֹות ְּבחּו ָצה ָל ָאֶרץ – ֵאינֹו ָּדן ֶאָּלא‬    ‫ֶׁש ַהַּמ ְק ִּדיׁש – מפני שהוא כמי שמקדיש‬
‫ְל ִמי ֶׁשָר ָצה ָלדּון ֶא ְצלֹו; ֲא ָבל ָלכֹף ֶאת ַּב ֲע ֵלי ִּדי ִנין ְו ָלדּון ָל ֶהן‬     ‫בהמה בעלת מום לקרבן (איסורי מזבח א‪,‬י)‪.‬‬
                                                                                             ‫ֵאין ְק ֻדׁ ָּשה ָח ָלה ָע ָליו – אין קדושת‬
              ‫ֵאין לֹו ְרׁשּות‪ַ ,‬עד ֶׁש ִּיּ ֹטל ְרׁשּות ֵמרֹאׁש ָּגלּות‪.‬‬                    ‫הגוף חלה עליו‪ ,‬ואינו נעשה קרבן‪,‬‬
                                                                                             ‫ואפשר לפדותו ולהוציאו לחולין (שם)‪.‬‬
‫טו   ִמי ֶׁש ֵאינֹו ָראּוי ָלדּון ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע אֹו ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵאינֹו‬     ‫ומינוי הדיין דומה להקדשת הגוף (י')‪.‬‬

‫ָהגּון‪ֶׁ ,‬ש ָע ַבר רֹאׁש ָּגלּות ְו ָנ ַתן לֹו ְרׁשּות‪ ,‬אֹו ֶׁשָּטעּו ֵּבית ִּדין‬
‫ְו ָנ ְתנּו לֹו ְרׁשּות – ֵאין ָהְרׁשּות מֹו ֶע ֶלת לֹו ְּכלּום ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה‬
‫ָראּוי; ֶׁש ַהַּמ ְק ִּדיׁש ַּב ַעל מּום ַלִּמ ְזֵּב ַח – ֵאין ְק ֻדׁ ָּשה ָח ָלה ָע ָליו‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי‬  ‫	‬‫ה‬                                                                     ‫א‪ַ   1‬מ ֲע ִמי ִדין – ממנים‪ֶ .‬אָּלא ַעל ִּפי‬

                                                                                             ‫ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד – לכתחילה‪,‬‬

                   ‫בית הדין – הרכבים וסמכויות‬                                                ‫אך אין זה מעכב בדיעבד (ראה מלכים א‪,‬ג‬
                                                                                             ‫וביאורנו שם)‪ַ .‬הׁ ֵּש ֶבט ֶׁש ֻה ַּדח – לעבודה‬
                                          ‫סמכות בלעדית לסנהדרין הגדולה‬                       ‫זרה‪ ,‬בדומה לעיר הנידחת (עבודה זרה ד‪,‬ב)‪.‬‬
                                                                                             ‫ְנ ִביא ַהֶּׁש ֶקר – המתנבא בשם ה' בטענות‬
‫א‪ֵ   1‬אין ַמ ֲע ִמי ִדין ֶמ ֶלְך ֶאָּלא ַעל ִּפי ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד‪,‬‬

‫שקר או במה שלא נאמר לו בנבואה ְו ֵאין עֹוִׂשין ַס ֶנ ְד ִרי ְק ַטָּנה ְל ָכל ֵׁש ֶבט ָוֵׁש ֶבט ּו ְל ָכל ִעיר ָו ִעיר ֶאָּלא‬
                                                                                             ‫(יסודי התורה פרקים ט‪-‬י; עבודה זרה ה‪,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬
‫ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד‪ְ ,‬ו ֵאין ָּד ִנין ֹלא ֶאת ַהׁ ֵּש ֶבט ֶׁש ֻה ַּדח‬    ‫ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות – חשד שהכהן‬
‫ֻּכּלֹו ְוֹלא ֶאת ְנ ִביא ַהֶּׁש ֶקר ְוֹלא ֶאת ּ ֹכ ֵהן ָּגדֹול ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות‬       ‫הגדול עבר עברה שעונשה מוות‪ִּ .‬די ֵני‬

‫ֶאָּלא ְּב ֵבית ִּדין ַהָּגדֹול; ֲא ָבל ִּדי ֵני ָממֹונֹות ָּד ִנין ִּבְׁשלָׁשה‪.‬‬             ‫ָממֹונֹות ָּד ִנין – את הכהן הגדול‪.‬‬

‫א‪ְ  2‬ו ֵכן ֵאין ַנ ֲעֶׂשה ָז ֵקן ַמ ְמֵרא ְוֹלא עֹו ְנִׁשין ִעיר ַהִּנ ַּד ַחת ְוֹלא‬         ‫א‪ָ   2‬ז ֵקן ַמ ְמֵרא – חכם מחכמי ישראל‬

‫ַמְׁש ִקין ֶאת ַהּׂשֹו ָטה ֶאָּלא ְּב ֵבית ִּדין ַהָּגדֹול‪ְ ,‬ו ֵאין מֹו ִסי ִפין‬             ‫שחלק על הסנהדרין הגדולה והורה‬

                                                                                             ‫לעשות בניגוד להוראתה (ממרים ג‪,‬ד)‪.‬‬
‫אם חלק עליהם במקום מושב הסנהדרין ַעל ָה ִעיר ְו ַעל ָה ֲע ָזרֹות ְוֹלא מֹו ִצי ִאין ְל ִמ ְל ֶח ֶמת ָה ְרׁשּות‬
                                                                                             ‫בפני שבעים ואחד‪ ,‬ולאחר הכרעתם‬

‫הורה להפך‪ ,‬נידון בעירו בפני ‪ ,23‬אך ממיתים אותו בבית דין הגדול (השווה ממרים ג‪,‬ח)‪ִ .‬עיר ַהִּנ ַּד ַחת – שהודחו רוב‬

‫תושביה לעבוד עבודה זרה‪ ,‬שדינה שיישרפו העיר וכל נכסיה ושייהרגו מי שעבדו עבודה זרה (עבודה זרה פרק ה)‪ַ .‬מְׁש ִקין‬

‫ֶאת ַהּׂשֹו ָטה – סוטה‪ ,‬אשת איש החשודה בניאוף‪ ,‬לאחר שהוזהרה שלא להתייחד עם אדם מסוים והתייחדה עמו‪ .‬במהלך‬

‫בדיקתה היא שותה מן המים המאררים שבמקדש (ׂשוטה ג‪,‬ח‪-‬י)‪ .‬מֹו ִסי ִפין ַעל ָה ִעיר – מרחיבין את תחום ירושלים מבחינת‬

‫השטח המקודש בה‪ ,‬למשל לעניין אכילת קרבנות מסוימים בכל העיר (בית הבחירה ו‪,‬י‪-‬יג)‪ָ .‬ה ֲע ָזרֹות – עזרת כהנים‪ ,‬עזרת‬

‫ישראל ועזרת נשים (שם ז‪,‬יז‪-‬יט)‪ִ .‬מ ְל ֶח ֶמת ָה ְרׁשּות – מלחמה שאינה מלחמת מצוה המחויבת (מלחמה בשבעת עמי כנען‬

‫או מלחמת עמלק או מלחמת הגנה) אלא מלחמה "להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו" (מלכים ה‪,‬א; תרומות‬
   797   798   799   800   801   802   803   804   805   806   807