Page 804 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 804

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק ה	‬                                    ‫‪	782‬‬

‫ח   ְק ָנסֹות – ראה לעיל ד‪,‬ב‪ְּ .‬כגֹון ְּג ֵזלֹות ח   ִּדי ֵני ְק ָנסֹות‪ְּ ,‬כגֹון ְּג ֵזלֹות ְו ַחָּבלֹות‪ְ ,‬ו ַתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל ְו ַתְׁשלּו ֵמי‬
                                                                                                    ‫– מרכיב הקנס שבתשלום על גזל‪ ,‬שהוא‬
‫ַאְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה‪ְ ,‬ו ָהאֹו ֵנס ְו ַהְּמ ַפ ֶּתה‪ְ ,‬ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאין ָּד ִנין‬    ‫תוספת חומש‪ ,‬כלומר תוספת ‪ 25%‬מן‬
‫אֹו ָתן ֶאָּלא ְׁשלָׁשה ֻמ ְמ ִחין‪ְ ,‬ו ֵהן ַה ְּסמּו ִכין ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל‪ֲ .‬א ָבל‬             ‫הקרן‪ ,‬שמוסיף כל מי שהיה בידו כסף‬
‫ְׁש ָאר ִּדי ֵני ָממֹונֹות‪ְּ ,‬כגֹון הֹו ָדאֹות ְו ַה ְלָואֹות – ֵאי ָנן ְצִרי ִכין‬                  ‫או חפץ שהוא חייב להחזירו לבעליו‬

‫ֻמ ְמ ֶחה‪ֶ ,‬אָּלא ֲא ִפּלּו ְׁשלָׁשה ֶה ְדיֹוטֹות‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ֶא ָחד ֻמ ְמ ֶחה ָּדן‬               ‫(שהגיע לידו על ידי גזלה‪ ,‬מציאת‬
‫אֹו ָתן‪ְ .‬ל ִפי ָכְך ָּד ִנין ְּבהֹו ָדאֹות ְו ַה ְלָואֹות ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ְּבחּו ָצה‬         ‫אבדה‪ ,‬שמירת פיקדון וכדומה)‪ ,‬אך‬
‫ָל ָאֶרץ‪ַ :‬אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלחּו ָצה ָל ָאֶרץ ' ֱאֹל ִהים'‪,‬‬                    ‫כפר באשמה בבית דין ונשבע לשקר‬
                                                                                                    ‫(מרהמ"ח; גזלה ואבדה ז‪,‬ב)‪ַ .‬חָּבלֹות – מרכיבי‬
‫הקנס שבתשלום על חבלות‪ ,‬שהם בגדר ְׁש ִליחּות ֵּבית ִּדין ֶׁשְּל ֶא ֶרץ ִיְׂש ָר ֵאל עֹוִׂשין; ְו ֵאין ָל ֶהן ְרׁשּות‬
                                                                                                    ‫עונש ולא פיצוי (ראה להלן ביאור הלכה י)‪.‬‬
                           ‫ָלדּון ִּדי ֵני ְק ָנסֹות ִּבְׁש ִליחּו ָתן‪.‬‬                             ‫ֶּכ ֶפל – "גנב [בסתר] שהעידו עליו עדים‬
                                                                                                    ‫כשרים שגנב חייב לשלם שניים לבעל‬
                                              ‫סמכות בית הדין בחוצה לארץ‬                             ‫הגנבה" (גנבה א‪,‬ד)‪ַ .‬א ְרָּב ָעה ַו ֲח ִמׁ ָּשה –‬

‫ט‪ֵ   1‬אין ָּד ִנין ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלחּו ָצה ָל ָאֶרץ ֶאָּלא ִּדי ִנין ַהְּמצּו ִיין‬                ‫הגונב שה ושחט אותו או מכר אותו‬
                                                                                                    ‫משלם פי ארבעה‪ .‬ואם גנב שור‪ ,‬משלם‬
‫ָּת ִמיד ְו ֵיׁש ָּב ֶהן ֶח ְסרֹון ִּכיס‪ְּ ,‬כגֹון הֹו ָדאֹות ְו ַה ְלָואֹות ּו ַמ ִּזיק‬             ‫פי חמישה‪ְ .‬ו ָהאֹו ֵנס ְו ַהְּמ ַפ ֶּתה – מי‬
‫ָממֹון ֲח ֵברֹו‪ֲ .‬א ָבל ְּד ָבִרים ֶׁש ֵאי ָנן ְמצּו ִיין ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש‬                    ‫שבעל בלא קידושין נערה בתולה בעל‬
‫ָּב ֶהן ֶח ְסרֹון ִּכיס‪ְּ ,‬כגֹון ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָח ְב ָלה ַּב ֲח ֶבְר ָּתּה‪ ,‬אֹו ְּד ָבִרים‬

‫כורחה (האונס) או ברצונה (המפתה)‪ַ ,‬הְּמצּו ִיין ֲא ָבל ֵאין ָּב ֶהם ֶח ְסרֹון ִּכיס‪ְּ ,‬כגֹון ַּתְׁשלּו ֵמי ֶּכ ֶפל – ֵאין‬
                                                                                                    ‫משלם לאביה קנס חמישים שקל כסף‬
                            ‫ָּד ִנין אֹו ָתן ַּד ָּי ֵני חּו ָצה ָל ָאֶרץ‪.‬‬                          ‫(נערה בתולה א‪,‬א‪-‬ב)‪ֵ .‬אין ָּד ִנין אֹו ָתן ֶאָּלא‬
                                                                                                    ‫וכו' – אבל מי שחיסר את חברו ממון‪,‬‬
‫ט‪ְ  2‬ו ֵכן ָּכל ַהְּק ָנסֹות ֶׁש ָּק ְצצּו ֲח ָכ ִמים‪ְּ ,‬כגֹון ּתֹו ֵק ַע ַל ֲח ֵברֹו‬

‫ּו ְכסֹו ֵטר ֶאת ֲח ֵברֹו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ֵאין ּגֹו ִבין אֹו ָתן ַּד ָּי ֵני חּו ָצה‬        ‫וצריך לשלם את מה שחיסר‪ ,‬חייב‬
‫ָל ָאֶרץ; ְו ָכל ַהְּמַׁשֵּלם ֲח ִצי ֶנ ֶזק – ֵאין ּגֹו ִבין אֹותֹו ַּד ָּי ֵני חּו ָצה‬             ‫לעשות זאת גם בלא בית דין סמוכים‪.‬‬
‫ָל ָאֶרץ‪ ,‬חּוץ ֵמ ֲח ִצי ֶנ ֶזק ְצרֹורֹות‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ָממֹון ְו ֵאינֹו ְק ָנס‪.‬‬               ‫הֹו ָדאֹות – הודאת בעל דין המחייבת‬
                                                                                                    ‫אותו‪ֶ .‬ה ְדיֹוטֹות – שאינם חכמים אבל‬

‫י  ָּכל ַהִּנּׁשֹום ְּכ ֶע ֶבד – ֵאין ּגֹו ִבין אֹותֹו ַּד ָּי ֵני חּו ָצה ָל ָאֶרץ‪.‬‬                ‫יודעים את המקראות (פה"מ יבמות יב‪,‬א)‪.‬‬
                                                                                                    ‫ֱאֹל ִהים – בית דין שנסמכו דייניו בארץ‬
‫ְל ִפי ָכְך‪ָ ,‬א ָדם ֶׁש ָח ַבל ַּב ֲח ֵברֹו – ֵאין ּגֹו ִבין ַהֶּנ ֶזק ְו ַהַּצ ַער ְו ַהּבֹשׁ ֶ�ת‬  ‫ישראל מפי סמוכים (לעיל ד‪,‬ד)‪ְׁ .‬ש ִליחּות‬
‫ֶׁשהּוא ַח ָּיב ָּב ֶהן ַּד ָּי ֵני חּו ָצה ָל ָאֶרץ; ֲא ָבל ֶׁש ֶבת ְוִרּפּוי ּגֹו ִבין‪,‬‬           ‫ֵּבית ִּדין ֶׁשְּל ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל עֹוִׂשין – "וכל‬

‫דייני העולם אינם אלא בתור ממלאי ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵּיׁש ָּב ֶהן ֶח ְסרֹון ִּכיס‪ְ .‬ו ֵכן הֹורּו ַהְּגאֹו ִנים‪ְ ,‬ו ָא ְמרּו‬
                                                                                                    ‫מקום אותם שבארץ ישראל‪ ,‬אלא שאינם‬
‫ֶׁשַּמ ֲעִׂשים ְּב ָכל יֹום ִל ְגּבֹות ֶׁש ֶבת ְוִרּפּוי ְּב ָב ֶבל‪.‬‬                                ‫ממלאים מקומם אלא בדברים הקורים‬

‫הרבה‪ ,‬כדי שלא יאבדו זכויות בני אדם‪ ,‬כגון הלוואות ומקח וממכר והודאות והכחשות" (פה"מ ב"ק ח‪,‬א)‪.‬‬

‫ט‪ֶ   1‬ח ְסרֹון ִּכיס – מקרים שבהם התובע דורש שישיבו לו את ההפסד הכספי שנגרם לו‪ ,‬שהתשלום בהם אינו בגדר עונש‪.‬‬

‫ט‪ֶׁ  2‬ש ָּק ְצצּו – שפסקו תשלום קבוע שאינו תלוי במידת הנזק (לרשימה ראה חובל ומזיק ג‪,‬ט‪-‬יא)‪ּ .‬תֹו ֵק ַע – מכה בידו (שם)‪.‬‬

‫ּו ְכסֹו ֵטר – על פניו‪ֲ .‬ח ִצי ֶנ ֶזק – מקרים שבהם המזיק משלם חצי מן הנזק שנגרם‪ .‬זהו תשלום על נזק משונה של בהמה‬

‫שאינה רגילה להזיק ובדרך שאין טבעה להזיק‪ ,‬כגון שור שנגח או נשך (נזקי ממון א‪,‬א‪-‬ב)‪ְ .‬צרֹורֹות – נזק עקיף של בהמה‬

‫בחצר הניזק‪ ,‬כגון שהעיפה בהילוכה אבן ופגעה בכלי ושיברה אותו (שם ב‪,‬ג)‪.‬‬

‫י   ַהִּנּׁשֹום ְּכ ֶע ֶבד – תשלום המוערך בהשוואה לערכו של עבד‪ ,‬כגון שוויה של יד שנקטעה‪ .‬ואין הכסף תחליף לאברי‬

‫הגוף‪ .‬וההשוואה למחירי שוק העבדים באה רק לסייע ביצירת מדרג תשלומים (חובל ומזיק פרקים א‪-‬ב)‪ַ .‬צ ַער – תשלומי‬

‫קנס על הכאב הפיזי שגרם לנחבל‪ּ .‬בֹ�ׁש ֶ ת – תשלומי קנס על הפגיעה הציבורית בכבודו של הנחבל (הבושה)‪ ,‬המתלווה‬

‫למגע הפיזי שבחבלה‪ .‬משולם רק כשיש כוונה‪ֶׁ .‬ש ֶבת – תשלומי פיצוי על השכר שנמנע מן הנחבל‪ ,‬שנאלץ לשבות‬

‫ממלאכתו בימי חוליו‪ִ .‬רּפּוי – תשלומי פיצוי המחושב על פי הערכת ההוצאות לריפוי החבלה‪ַ .‬מ ֲעִׂשים ְּב ָכל יֹום –‬

                                                                                                    ‫פסקי דין שגרתיים‪.‬‬
   799   800   801   802   803   804   805   806   807   808   809