Page 801 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 801

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק ד ‪	779‬‬                                                          ‫	‬

‫ט  ְו ֵכן ֵיׁש ַלּסֹו ְמ ִכין ִל ֵּתן ְרׁשּות ַעד ְז ַמן‪ְ ,‬ולֹו ַמר ַלִּנ ְס ָמְך ' ֵיׁש ט   ְמ ִדי ָנה – עיר‪.‬‬
‫ְלָך ְרׁשּות ָלדּון' אֹו ' ְלהֹורֹות'‪ַ ' ,‬עד ֶׁש ָּיבֹוא ַהָּנִׂשיא ְל ָכאן' אֹו י   ֵאין סֹו ְמ ִכין אֹותֹו – אבל יכול לדון‬
‫דיני ממונות בבית דין של שלושה (כאמור‬
‫לעיל ב‪,‬ט; להלן ה‪,‬ח; יא‪,‬יא)‪ִ .‬מְּפ ֵני ֶׁש ֵאינֹו‬    ‫'ָּכל ְז ַמן ֶׁש ֵאין ַא ְּת ִעָּמנּו ַּבְּמ ִדי ָנה'‪ְ ,‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

‫י   ָח ָכם ֻמ ְפ ָלא ֶׁש ָה ָיה סֹו ֵמא ְּב ֵעינֹו ַא ַחת – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ָראּוי ְל ָכל ַה ְּד ָבִרים – לעיל ח‪ ,‬והסומא‬
‫אינו יכול לדון דיני נפשות (להלן יא‪,‬יא)‪.‬‬
                                                    ‫ָראּוי ְל ִדי ֵני ָממֹונֹות‪ֵ ,‬אין סֹו ְמ ִכין אֹותֹו ְל ִדי ֵני ָממֹונֹות‪ִ ,‬מְּפ ֵני‬
‫יא‪  1‬מֹוִׁשיב ְׁש ַנ ִים ְּב ִצּדֹו – ואפילו‬                    ‫ֶׁש ֵאינֹו ָראּוי ְל ָכל ַה ְּד ָבִרים‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

    ‫הדיוטות (י')‪ְּ .‬כ ֶא ָחד – באותו זמן‪.‬‬

‫יא‪ִ   2‬נְר ִאין ִלי ַה ְּד ָבִרים – הצהרת‬                                                                        ‫חידוש הסמיכה‬

‫הרמב"ם שהלכה זו מדעתו ואין לה‬                       ‫יא‪ֲ   1‬הֵרי ֶׁשֹּלא ָה ָיה ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ֶאָּלא ָסמּוְך ֶא ָחד – מֹוִׁשיב‬
‫מקור מפורש (איגרת לר' פנחס הדיין‪ ,‬מהדורת‬
‫שילת‪ ,‬עמ' תמג)‪ִ .‬מ ְצ ַט ֲע ִרין – מתאמצים‬          ‫ְׁש ַנ ִים ְּב ִצּדֹו ְוסֹו ֵמְך ִׁש ְב ִעים ְּכ ֶא ָחד אֹו ֶזה ַא ַחר ֶזה‪ְ ,‬ו ַא ַחר‬
‫מאוד‪ ,‬ואף מסכנים את חייהם כדי‬                       ‫ָּכְך ֵי ָעֶׂשה הּוא ְו ַהׁ ִּש ְב ִעים ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול‪ְ ,‬ו ִי ְס ְמכּו ָּב ֵּתי ִּדי ִנין‬
‫לסמוך אחרים‪ ,‬כר' יהודה בן בבא‪,‬‬
                                                                                                  ‫ֲא ֵחִרים‪.‬‬
‫שסמך את תלמידיו בשעת הגזרה‬
‫ונהרג מיד לאחר מכן (בבלי סנהדרין‬                    ‫יא‪ִ   2‬נְר ִאין ִלי ַה ְּד ָבִרים‪ֶׁ ,‬ש ִאם ִה ְסִּכימּו ָּכל ַה ֲח ָכ ִמים ֶׁשְּב ֶאֶרץ‬

‫ִיְׂש ָר ֵאל ְל ַמּנֹות ַּד ָּי ִנין ְו ִל ְס ֹמְך אֹו ָתן – ֲה ֵרי ֵאּלּו ְסמּו ִכים‪ְ ,‬ו ֵיׁש יד‪,‬א)‪ֶׁ .‬ש ַּי ְסִּכימּו ֻּכָּלן – כל חכמי ארץ‬
‫ישראל שקשה עד מאוד לכנס אותם‬
‫ולהגיע לאחדות דעים בשאלה את מי‬                      ‫ָל ֶהם ָלדּון ִּדי ֵני ְק ָנסֹות‪ְ ,‬ו ֵיׁש ָל ֶהם ִל ְס ֹמְך ַל ֲא ֵחִרים‪ִ .‬אם ֵּכן‪ָ ,‬לָּמה‬
‫לסמוך‪ .‬ואין משגיחין על יושבי חוצה‬                   ‫ָהיּו ַה ֲח ָכ ִמים ִמ ְצ ַט ֲעִרין ַעל ַה ְּס ִמי ָכה ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְב ְטלּו ִּדי ֵני‬
‫לארץ‪ ,‬מפני שאינם קרויים 'קהל' (שגגות‬                ‫ְק ָנסֹות ִמ ִּיְׂשָר ֵאל? ְל ִפי ֶׁש ִּיְׂשָר ֵאל ְמ ֻפ ָּזִרין ְו ִאי ֶא ְפָׁשר ֶׁש ַּי ְסִּכימּו‬

‫יג‪,‬ב)‪ְ .‬ו ַה ָּד ָבר ָצִריְך ֶה ְכֵר ַע – אף על פי‬  ‫ֻּכָּלן‪ְ ,‬ו ִאם ָה ָיה ָׁשם ָסמּוְך ִמִּפי ָסמּוְך – ֵאינֹו ָצִריְך ַּד ַעת ֻּכָּלן‪,‬‬
‫שלרמב"ם הדברים נראים‪ ,‬מכל מקום‬                      ‫ֶאָּלא ָּדן ִּדי ֵני ְק ָנסֹות ַלּ ֹכל‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִנ ְס ַמְך ִמִּפי ֵּבית ִּדין‪ְ .‬ו ַה ָּד ָבר‬
‫כיוון שמדובר בהחלטה לאומית‪ ,‬צריך‬
‫שדברים אלו יתקבלו בהכרעתם של‬                                                                  ‫ָצִריְך ֶה ְכֵר ַע‪.‬‬

‫כל החכמים שבארץ ישראל כדי אלו‬                                                                              ‫סמוכים הדנים בחו"ל‬
‫יקימו את הסנהדרין‪ ,‬כדברי רבנו‪" :‬ואני‬
‫סבור שהסנהדרין תשוב לפני התגלות‬                     ‫יב  ֵּבית ִּדין ֶׁשִּנ ְס ְמכּו ְּב ֶאֶרץ ִיְׂשָר ֵאל ְו ָי ְצאּו ְלחּו ָצה ָל ָאֶרץ –‬
‫המשיח‪ ,‬וזה יהיה מסימניו‪ ...‬וזה יהיה‬
                                                    ‫ֲהֵרי ֵהן ָּד ִנין ִּדי ֵני ְק ָנסֹות ְּבחּו ָצה ָל ָאֶרץ ְּכ ֶדֶרְך ֶׁש ָּד ִנין ָּב ָאֶרץ‪,‬‬

‫ֶׁש ַה ַּס ְנ ֶה ְד ִרין נֹו ֶה ֶגת ָּב ָא ֶרץ ּו ְבחּו ָצה ָל ָא ֶרץ‪ְ ,‬והּוא ֶׁש ִּי ְהיּו בלי ספק כאשר יכשיר ה' לבבות בני‬
‫אדם‪ ,‬וירבו במעשה הטוב‪ ...‬לפני בוא‬
‫המשיח‪ ,‬כמו שנתבאר בפסוקי המקרא"‬                                       ‫ְסמּו ִכים ָּב ָאֶרץ‪.‬‬

‫(פה"מ‪ :‬סנהדרין א‪,‬ג; בכורות ד‪,‬ג)‪ .‬ורבנו ראה‬          ‫רשות לדון מראש הגלות‬

‫בחידוש הסמיכה אפשרות סבירה‪,‬‬                         ‫יג  ָראֵׁשי ָּג ֻליֹות ֶׁשְּב ָב ֶבל – ִּב ְמקֹום ֶמ ֶלְך ֵהן עֹו ְמ ִדין‪ְ ,‬ו ֵיׁש‬
‫כאמור להלן (טז‪,‬ב)‪ .‬ונראים הדברים‬
‫שמשום כך כתב את משנה תורה‪,‬‬                          ‫ָל ֶהם ִלְרּדֹות ֶאת ִיְׂשָר ֵאל ְּב ָכל ָמקֹום ְו ָלדּון ֲע ֵלי ֶהם‪ֵּ ,‬בין ָרצּו‬
‫הכולל את כל התורה‪ ,‬כדי שיהיה ספר‬                    ‫ֵּבין ֹלא ָרצּו‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא ָיסּור ֵׁש ֶבט ִמיהּו ָדה" (בראשית מט‪,‬י) –‬

‫יסוד שינהגו הדיינים הללו על פיו (י')‪.‬‬

‫יב   ְסמּו ִכים ָּב ָאֶרץ – מי שנסמכו בארץ ישראל‪ֶׁ .‬ש ַה ַּס ְנ ֶה ְדִרין נֹו ֶה ֶגת – כשם שהסנהדרין של ‪ 23‬דנה בחוץ לארץ‪ ,‬כך‬

                                                    ‫גם בית דין סמוך של שלושה דן בחוץ לארץ (להלן יד‪,‬יד)‪.‬‬

‫יג  ָראֵׁשי ָּג ֻלּיֹות – ראה לעיל ג‪,‬ח‪ִ .‬לְרּדֹות – לשלוט ולמשול‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – בברכת יעקב לבניו‪ֹ" :‬לא ָיסּור ֵׁש ֶבט ִמיהּו ָדה‬

‫ּו ְמחֹ ֵקק ִמֵּבין ַר ְג ָליו‪ַ ,‬עד ִּכי ָיבֹא ִׁשיֹלה ְולֹו ִיְּק ַהת ַעִּמים"‪ .‬כלומר‪ ,‬שלטונו של בית דוד‪ ,‬הבא משבט יהודה‪ ,‬יהיה קיים‬

‫לעולם (מלכים ב‪,‬ט)‪ .‬ראשי הגולה כולם צאצאי בית דוד‪ ,‬והם מייצגים את שלטון יהודה שהיה קיים גם בזמן החורבן‪.‬‬
   796   797   798   799   800   801   802   803   804   805   806