Page 797 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 797
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק ב-ג 775
יא ֶא ָחד ֶׁש ָה ָיה ֻמ ְמ ֶחה ָלַרִּבים אֹו נֹו ֵטל ְרׁשּות ִמֵּבית ִּדין – יא ֻמ ְמ ֶחה – חכם בתורה ובקי בדיני
התורה בעניין שהוא דן בו (כגון דיני
ממונות) ובעל יכולת להקיש דין לדין ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר לֹו ָלדּון ְי ִחי ִדיֲ ,א ָבל ֵאינֹו ָחׁשּוב ֵּבית ִּדיןְ .ו ַאף
ולהסיק מסקנות משפטיות מזה על ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ֻמ ָּתר – ִמ ְצַות ֲח ָכ ִמים ִהיא ֶׁשּיֹוִׁשיב ִעּמֹו ֲא ֵחִרים;
זה (פה"מ סנהדרין ג,א)ֻ .מ ְמ ֶחה ָל ַרִּבים – ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםַ :אל ְּת ִהי ָּדן ְי ִחי ִדיֶׁ ,ש ֵאין ָּדן ְי ִחי ִדי ֶאָּלא ֶא ָחד.
"שנתפרסמה חכמתו אצל רבים מבני עשיית דין עצמי
אדם ,מבלי שהמחוהו בית דין" (פה"מ
בכורות ד,ג .ועיין עוד פה"מ סנהדרין א,א) .כלומר יב ֵיׁש ְל ָא ָדם ַל ֲעׂשֹות ִּדין ְל ַע ְצמֹוִ ,אם ֵיׁש ְּב ָידֹו ּכֹ ַח .הֹו ִאיל
שהוא מפורסם כחכם הראוי לדון ,אף
ְו ַכ ָּדת ְו ַכ ֲה ָל ָכה הּוא עֹוֶׂשהֵ ,אינֹו ַח ָּיב ִל ְטרֹ ַח ְו ָלבֹוא ְל ֵבית ִּדין,
על פי שלא נסמך על ידי בית דין ,כגון
שהוא בחוצה לארץ ,שאין שם סמיכה ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָה ָיה ָׁשם ֶה ְפ ֵסד ִּב ְנ ָכ ָסיו ִאּלּו ִנ ְת ַא ֵחר ּו ָבא
(עיין להלן ד ,א-ו) .נֹו ֵטל ְרׁשּות ִמֵּבית ִּדין – ְל ֵבית ִּדיןְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָק ַבל ָע ָליו ַּב ַעל ִּדינֹו ֶו ֱה ִביאֹו ְל ֵבית ִּדין,
מקבל רשיון מבית דין של ארץ ישראל. ְו ָדְרׁשּו ּו ָמ ְצאּו ֶׁש ָעָׂשה ַּכ ֲה ָל ָכהְ ,ו ִדין ֱא ֶמת ָּדן ְל ַע ְצמֹו – ֵאין
ומומחה לרבים יכול לדון אף בלא סֹו ְתִרין ֶאת ִּדינֹו.
ליטול רשות .ואם קיבל רשות לדון ,יכול
לכוף את בעלי הדין להתדיין בפניו .ואם הרכב בית דין משובח
אינו מומחה ,אין דינו דיןֵ .אינֹו ָחׁשּוב
יג ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֵּבית ִּדין ֶׁשִּלְׁשלָׁשה ֵּבית ִּדין ָׁש ֵלם הּוא – ָּכל
ֵּבית ִּדין – כגון לפטור מתשלום את ְז ַמן ֶׁש ֵהן ַרִּביםֲ ,הֵרי ֶזה ְמֻׁשָּבח; ּומּו ָטב ֶׁש ֵּי ָח ֵתְך ַה ִּדין ְּב ַא ַחד
המודה בקנס (להלן ה,יח)ָ .א ְמרּו ֲח ָכ ִמים ָעָׂשר ָי ֵתר ֵמ ֲעָׂשָרהּ .ו ְצִרי ִכין ֶׁש ִּי ְהיּו ַהּיֹוְׁש ִבים ֻּכָּלן ָׁשם ְּב ֵבית
– הזהירו על דרך המוסר (פה"מ אבות ד,י).
ִּדין ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים ּוְראּו ִיין .יד ְו ָאסּור ְל ָא ָדם ָח ָכם ֶׁש ֵּיֵׁשב
ֶא ָחד – הקב"ה.
ַּב ִּדין ַעד ֶׁש ֵּי ַדע ִעם ִמי ֵיֵׁשבֶׁ ,שָּמא ִי ְצ ָטֵרף ִעם ֲא ָנִׁשים ֶׁש ֵאי ָנן יב ֵיׁש – מותרִּ .דין ְל ַע ְצמֹו – למשל
להשיב את מה שנגזל ממנוִ .אם ֵיׁש ֲהגּו ִניםְ ,ו ִנ ְמ ָצא ִּב ְכ ַלל ֶקֶׁשר ּבֹו ְג ִדיםֹ ,לא ִּב ְכ ַלל ֵּבית ִּדין.
ְּב ָידֹו ּכֹ ַח – ואפילו באמצעות מלקות.
ואם יסתבר אחר כך שלא עשה כדין ,ישלם על שהלקה את זה (לח"מ)ִ .אּלּו ִנ ְת ַא ֵחר – ולא היה עושה דין לעצמו ,אלא
היה בא לבית הדיןָ .ק ַבל – התלונן.
יג ּומּו ָטב ֶׁש ֵּי ָח ֵתְך – כדי שיתברר הדין טוב יותר ותתחלק האחריות לפסק הדין בין מספר רב יותר של דיינים (רש"י
סנהדרין ז,ב) .יד ְו ִנ ְמ ָצא – ימצא את עצמו שותף ל ֶקֶׁשר ּבֹו ְג ִדים – התארגנות למרד בשלטון ,וכאן לשון מושאלת
לאספה של אנשים שאינם הגונים.
א סֹוף ֵׁשׁש ָׁשעֹות ַּבּיֹום – חצות היום, ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִלי ִׁשי
שהיא זמן סעודתם (בבלי שבת י,ב ,כגירסת ג
שאילתות קסו) ,והוא גם הזמן הסמוך מועדי הדיונים ומינוי הראויים
למועד תפילת מנחה ,שאם יתחילו מועדי הדיונים
לדון ,עשוי הדיון להתארך ויעבור זמן
התפילה .אבל אם התחילו ,אין מפסיקין א ַעד ֵא ָמ ַתי יֹוְׁש ִבין ַה ַּד ָּי ִנין ַּב ִּדין? ַס ְנ ֶה ְדִרי ְק ַטָּנה ּו ֵבית ִּדין
עד שייפסק את הדין (תפילה ו,ה)ִ .מ ָּת ִמיד
ֶׁשִּלְׁשלָׁשה יֹוְׁש ִבין ֵמ ַא ַחר ְּת ִפַּלת ַהׁ ַּש ַחר ַעד סֹוף ֵׁשׁש ָׁשעֹות
ַּבּיֹוםֲ .א ָבל ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ָהיּו יֹוְׁש ִבין ִמ ָּת ִמיד ֶׁשַּלׁ ַּש ַחר ַעד ֶׁשַּלׁ ַּש ַחר – מזמן הקרבת קרבן התמיד
בבוקר ,הנשחט "קודם שתעלה החמה,
משיאיר פני כל המזרח" (תמידין ומוספין ָּת ִמיד ֶׁשְּל ֵבין ָה ַעְרַּב ִיםּ .ו ְבַׁשָּבתֹות ְו ָי ִמים טֹו ִבים ָהיּו יֹוְׁש ִבין
א,ב)ָּ .ת ִמיד ֶׁשְּל ֵבין ָה ַע ְרַּב ִים – זמן ְּב ֵבית ַהִּמ ְדָרׁש ֶׁשְּב ַהר ַהַּב ִית.
הקרבת קרבן התמיד בערב ,שמקריבים אותו שעתיים וחצי לפני שקיעת השמש (שם,ג) .וזמנם לדון נקבע בהתאם
למועדי הקרבת הקרבנות במקדש (י') ,מפני ש"עיקר מעשיהן התדיר – שהן יושבין ודנין את הכהונה ,ובודקין את
הכהנים בייחוסין ובמומין( "...ביאת המקדש ו,יא)ְּ .ב ֵבית ַהִּמ ְד ָרׁש ֶׁשְּב ַהר ַהַּב ִית – שלא ייראו כיושבים בדין ,שהרי הדיונים
נערכו בדרך כלל בלשכת הגזית (לעיל א,ג).
