Page 796 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 796

‫םיטפוש רפס‪      ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪      ‬פרק ב	‬                                       ‫‪	774‬‬

‫ז‪ּ  3‬ו ְל ַהָּלן הּוא אֹו ֵמר‪ַ " :‬א ְנֵׁשי ַח ִיל" (שמות יח‪,‬כא; יח‪,‬כה) – ֵאּלּו‬                        ‫ז‪  3‬אֹו ֵמר – בעצת יתרו למשה כיצד‬

‫ֶׁש ֵהם ִּגּבֹוִרין ַּבִּמ ְצוֹות‪ּ ,‬ו ְמ ַד ְק ְּד ִקין ַעל ַע ְצ ָמן‪ְ ,‬וכֹו ְבִׁשין ֶאת‬               ‫למנות שופטים‪ְ" :‬ו ַא ָּתה ֶת ֱח ֶזה ִמָּכל ָה ָעם‬
‫ִי ְצָרם‪ַ ,‬עד ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ָל ֶהם ׁשּום ְּג ַנאי ְוֹלא ֵׁשם ַרע‪ְ ,‬ו ִי ְה ֶיה‬
‫ִּפְר ָקן ָנ ֶאה‪ּ .‬ו ִב ְכ ַלל " ַא ְנֵׁשי ַח ִיל" – ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָל ֶהם ֵלב ַאִּמיץ‬                 ‫ַא ְנֵׁשי ַח ִיל ִיְר ֵאי ֱאֹל ִהים ַא ְנֵׁשי ֱא ֶמת ׂ ֹש ְנ ֵאי‬

                                                                                                       ‫ָב ַצע [=ממון]‪ְ ,‬וַׂש ְמ ָּת ֲע ֵל ֶהם ָׂשֵרי ֲא ָל ִפים‬

                                                                                                       ‫ָׂשֵרי ֵמאֹות ָׂשֵרי ֲח ִמׁ ִּשים ְוָׂשֵרי ֲעָׂשרֹת"‪.‬‬

‫ְל ַהִּציל ָעׁשּוק ִמ ַּיד ּגֹו ֵזל‪ָּ ,‬כ ִע ְנ ָין ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ַ" :‬וָּי ָקם ֹמ שׁ ֶ�ה ַוּיֹוִׁש ָען"‬  ‫ּו ְמ ַד ְק ְּד ִקין ַעל ַע ְצ ָמן – מקפידים על‬
‫(שם ב‪,‬יז)‪ּ .‬ו ַמה ּמֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו " ָע ָנו" (במדבר יב‪,‬ג) – ַאף ָּכל ַּד ָּין ָצ ִריְך‬              ‫מעשיהם‪ ,‬שלא יהא בהם צד של גנאי‪.‬‬
                                                                                                       ‫ִּפְר ָקן ָנ ֶאה – שלא יצא עליהם שם רע‬
                                           ‫ִל ְהיֹות ָע ָנו‪.‬‬                                           ‫אפילו בילדותם (בבלי תענית טז‪,‬ב‪ .‬וראה תענית‬

‫ז‪ִ "  4‬י ְר ֵאי ֱאֹל ִהים" (שמות יח‪,‬כא) – ְּכ ַמְׁש ָמעֹו‪ׂ" .‬שֹ ְנ ֵאי ָב ַצע" (שם)‬                    ‫ד‪,‬ד)‪ָּ .‬כ ִע ְנ ָין ֶׁשֶּנ ֱא ַמר – כשהושיע משה‬
                                                                                                       ‫את בנות יתרו‪ַ" :‬וָּיבֹאּו ָהרֹ ִעים ַו ְי ָגְרׁשּום‪,‬‬
‫– ֲא ִפּלּו ָממֹון ֶׁשָּל ֶהן ֵאי ָנן ִנ ְב ָה ִלין ָע ָליו‪ְ ,‬וֹלא רֹו ְד ִפין ְל ַקֵּבץ‬
                                                                                                         ‫ַוָּי ָקם ֹמ�ׁש ֶ ה ַוּיֹוִׁש ָען ַוַּיְׁש ְק ֶאת ֹצא ָנם"‪.‬‬

‫ז‪ִ   4‬יְר ֵאי ֱאֹל ִהים – ש"כל מי שאין בו ַהָּממֹון‪ֶׁ ,‬שָּכל ִמי ֶׁשהּוא " ִנ ְב ָהל ַלהֹון" – " ֶח ֶסר ְיבֹ ֶאּנּו" (משלי‬
                                                                                                       ‫יראת שמים‪ ,‬אף על פי שחכמתו מרובה‪,‬‬
                                                ‫כח‪,‬כב)‪.‬‬                                                ‫אין ממנין אותו למינוי מן המינויין‬
                                                                                                       ‫שבישראל" (מלכים א‪,‬ז)‪ֶׁ .‬שָּכל ִמי ֶׁשהּוא‬
‫ז‪ַ "  5‬א ְנֵׁשי ֱא ֶמת" (שמות יח‪,‬כא) – ֶׁש ִּי ְהיּו רֹו ְד ִפין ַא ַחר ַהֶּצ ֶדק‬                      ‫" ִנ ְב ָהל ַלהֹון [=רודף אחר הממון] ִאיׁש‬

‫ֵמ ֲח ַמת ַע ְצ ָמן ְּב ַד ְע ָּתן‪ :‬אֹו ֲה ִבין ֶאת ָה ֱא ֶמת‪ְ ,‬וׂשֹו ְנ ִאין ֶאת‬                           ‫ַרע ָע ִין‪ְ ,‬וֹלא ֵי ַדע ִּכי ֶח ֶסר ְיבֹ ֶאּנּו"‪.‬‬
                        ‫ֶה ָח ָמס‪ּ ,‬ובֹוְר ִחין ִמָּכל ִמי ֵני ָה ָעֶול‪.‬‬
                                                                                                       ‫ז‪ֵ   5‬מ ֲח ַמת ַע ְצ ָמן ְּב ַד ְע ָּתן – מתכונות‬
‫ח   ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ֶׁ ,‬שִּמֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול ָהיּו ׁשֹו ְל ִחין ְּב ָכל ֶאֶרץ‬
                                                                                                       ‫האופי שלהם וברצונם‪ ,‬ולא מתוך רווח‬
‫ִיְׂשָר ֵאל ּובֹו ְד ִקין‪ָּ :‬כל ִמי ֶׁשְּמ ָצאּוהּו ָח ָכם‪ִ ,‬ויֵרא ֵח ְטא‪ְ ,‬ו ָע ָנו‪,‬‬                  ‫אישי‪ׂ .‬שֹו ְנ ִאין ֶאת ֶה ָח ָמס – מתקוממים‬
‫ְוָׁשפּוי‪ּ ,‬ו ִפְרקֹו ָנ ֶאה‪ְ ,‬ורּו ַח ַהְּבִרּיֹות נֹו ָחה ֵהי ֶמּנּו – עֹוִׂשין‬
‫אֹותֹו ַּד ָּין ְּב ִעירֹו‪ּ ,‬ו ִמׁ ָּשם ַמ ֲע ִלין אֹותֹו ְל ֶפ ַתח ַהר ַהַּב ִית‪ּ ,‬ו ִמׁ ָּשם‬                                ‫בראותם גזל‪.‬‬

                                                                                                       ‫ח  ִויֵרא ֵח ְטא – ובכלל יראת החטא‬

                                                                                                       ‫המידות שנמנו לעיל‪ ,‬הצריכות להיות‬

‫ַמ ֲע ִלין אֹותֹו ְל ֶפ ַתח ָה ֲע ָז ָרה‪ּ ,‬ו ִמׁ ָּשם ַמ ֲע ִלין אֹותֹו ְל ֵבית ִּדין‬                  ‫גם במי שראוי להיות דיין (לח"מ)‪.‬‬
                                              ‫ַהָּגדֹול‪.‬‬                                               ‫ָׁשפּוי – מיושב בדעתו (ראה מכירה כט‪,‬ה)‪.‬‬
                                                                                                       ‫ַמ ֲע ִלין אֹותֹו – בדרגה‪ְ .‬ל ֶפ ַתח ַהר ַהַּב ִית‬
‫ט  ֵּבית ִּדין ֶׁשִּלְׁשלָׁשה ֶׁש ָה ָיה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ֵּגר – ֲהֵרי ֶזה ָּפסּול‪ַ ,‬עד‬
                                                                                                       ‫– במקום שיושבת סנהדרי קטנה‪ .‬וכן על‬
‫ֶׁש ִּת ְה ֶיה ִאּמֹו ִמ ִּיְׂשָר ֵאל‪ָ .‬ה ָיה ֶא ָחד ֵמ ֶהן ַמ ְמ ֵזר‪ֲ ,‬א ִפּלּו ְׁש ָלְׁש ָּתן‬        ‫פתח העזרה‪ ,‬ובית הדין הגדול בלשכת‬
‫ַמ ְמ ֵזִרים – ֲהֵרי ֵאּלּו ְּכֵׁשִרין ָלדּון‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ָה ָיה ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן‬
‫סֹו ֵמא ְּב ַא ַחת ֵמ ֵעי ָניו – ָּכֵׁשר‪ַ ,‬מה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ַּב ַּס ְנ ֶה ְדִרין‪ֲ .‬א ָבל‬                      ‫הגזית בתוך העזרה (לעיל א‪,‬ג)‪.‬‬

                                                                                                       ‫ט  ֵּבית ִּדין ֶׁשִּלְׁשלָׁשה – הדן דיני‬

                                                                                                       ‫ממונות‪ֵּ .‬גר – גר צדק שאמו אינה‬

                       ‫ַהּסֹו ֵמא ִּבְׁש ֵּתי ֵעי ָניו – ָּפסּול ַלּ ֹכל‪.‬‬                              ‫יהודייה‪ָּ .‬פסּול – לדון את ישראל‪ .‬אבל‬
                                                                                                       ‫הגר יכול לדון גר (להלן יא‪,‬יא)‪ַ .‬מ ְמ ֵזר –‬
                                                                    ‫דיין יחיד‬                          ‫מי שנולד מביאה של איסורי עריות‬
                                                                                                       ‫שחייבים עליהם כרת‪ ,‬חוץ מן הנידה‬
‫י   ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ֵּבית ִּדין ָּפחּות ִמׁ ְּשלָׁשה‪ֻ ,‬מ ָּתר ְל ֶא ָחד‬
                                                                                                       ‫(איסורי ביאה טו‪,‬א)‪ַ .‬מה ׁ ֶּש ֵאין ֵּכן ַּב ַּס ְנ ֶה ְד ִרין‬
‫ָלדּון ִמן ַהּתֹו ָרה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְּ" :‬ב ֶצ ֶדק ִּתְׁשּ ֹפט ֲע ִמי ֶתָך" (ויקרא יט‪,‬טו)‪.‬‬              ‫– שאין יכול לשבת לדון בה מי שרק‬
‫ּו ִמ ִּד ְבֵרי סֹו ְפִרים – ַעד ֶׁש ִּי ְהיּו ְׁשלָׁשה‪ּ ,‬וְׁש ַנ ִים ֶׁש ָּדנּו – ֵאין‬                ‫אמו מישראל ולא הסומא בעין אחת ולא‬

                                          ‫ִּדי ֵני ֶהם ִּדין‪.‬‬                                                         ‫מי שהוא ממזר (כס"מ)‪.‬‬

                                                                                                       ‫י  ּו ִמ ִּד ְבֵרי סֹו ְפִרים – מתקנת חכמים‪.‬‬

‫ּוְׁש ַנ ִים ֶׁש ָּדנּו – כיוון שאינם יכולים להגיע להכרעה כשמתגלעת ביניהם מחלוקת אלא בדרך של פשרה‪ ,‬שהם מוותרים‬

‫זה לזה‪ ,‬אף אם אין הדבר נראה לאחד מהם כאמת‪ ,‬ועדיף מהם דיין יחידי‪ ,‬מפני שאינו צריך להתפשר על האמת (ק';‬

                                                                                                       ‫וראה להלן כב‪,‬ו)‪.‬‬
   791   792   793   794   795   796   797   798   799   800   801