Page 791 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 791
ִה ְלכֹות ַס ְנ ֶה ְד ִרין
ְו ָה ֳע ָנ ִׁשין ַה ְּמס ּו ִרין ָל ֶהן
ֵיׁש ִּב ְכ ָל ָלן ְׁשלִׁשים ִמ ְצוֹותֶ ,עֶׂשר ִמ ְצוֹות ֲעֵׂשה ְו ֶעְׂש ִרים מניין המצוות :ב) ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ֶּדֶרְך
ַהִּמְׁשָּפט – שאינו חכם בחכמת
התורה ,אף על פי שיש בו מעלות ִמ ְצוֹות ֹלא ַת ֲעֶׂשהְ ,ו ֶזה הּוא ְּפָר ָטן :א) ְל ַמּנֹות ׁשֹו ְפ ִטים.
ב) ֶׁשֹּלא ְל ַמּנֹות ַּד ָּין ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ֶּד ֶרְך ַהִּמְׁשָּפט .ג) ִל ְנטֹות אחרות (ל"ת רפד; להלן ג,ח) .ג) ִל ְנטֹות
ַא ֲח ֵרי ַרִּבים ִאם ֶנ ְח ְלקּו ַהּׁשֹו ְפ ִטים .ד) ֶׁשֹּלא ַל ֲהרֹג ִאם ַרּבּו ַא ֲחֵרי ַרִּבים – להכריע על פי הרוב.
ד) ַעד ֶׁש ִּי ְהיּו ָי ֵתר ְׁש ַנ ִים – עד שיהיה
מספר הדיינים המחייבים בדיני נפשות ַהְּמ ַח ְּי ִבין ְּב ִאיׁש ֶא ָחדַ ,עד ֶׁש ִּי ְהיּו ָי ֵתר ְׁש ַנ ִים .ה) ֶׁשֹּלא ְי ַלֵּמד
חֹו ָבה ִמי ֶׁשִּלֵּמד ְזכּות ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות .ו) ַל ֲהרֹג ִּב ְס ִקי ָלה .גדול לפחות בשניים ממספר הדיינים
המזכים .ה) ֶׁשֹּלא ְי ַלֵּמד – בשעת הדיון
בין הדיינים .אך בשעת ההכרעה, ז) ַל ֲהרֹג ִּבְׂשֵר ָפה .ח) ַל ֲהרֹג ַּב ַּס ִיף .ט) ַל ֲהרֹג ְּב ֶח ֶנק.
יכול לשנות את דעתו .והלאו בא י) ִל ְתלֹות .יא) ִל ְקּבֹר ַהֶּנ ֱהָרג ְּביֹום ֲהִרי ָגתֹו .יב) ֶׁשֹּלא ָּת ִלין
בעיקר להבטיח את עצמאיות הדיין ִנ ְב ָלתֹו .יג) ֶׁשֹּלא ְל ַה ֲחיֹות ְמ ַכׁ ֵּשף .יד) ְל ַה ְלקֹות ָלָרָׁשע.
בגיבוש דעתו בלא לסמוך על דעת טו) ֶׁשֹּלא יֹו ִסיף ְּב ַהָּכ ַית ַהּלֹו ֶקה .יו) ֶׁשֹּלא ַל ֲהרֹג ָנ ִקי ְּב ֻא ְמ ַּדן
אחרים (סה"מ ל"ת רפג; להלן י,א) .ו) ַל ֲהרֹג ַה ַּד ַעת .יז) ֶׁשֹּלא ַל ֲע ֹנ ׁש ָאנּוס .יח) ֶׁשֹּלא ָלחּוס ַעל הֹוֵרג
ִּב ְס ִקי ָלה – מי שהתחייב בגלל שעשה
עברה שעונשה סקילה ,ואלו שהעידו ֲח ֵברֹו אֹו חֹו ֵבל ּבֹו .יט) ֶׁשֹּלא ְלַר ֵחם ַעל ַה ַּדל ַּב ִּדין .כ) ֶׁשֹּלא
עליו הורגים אותו (להלן יג,א) .י) ִל ְתלֹות ְל ַה ֵּדר ָּגדֹול ַּב ִּדין .כא) ֶׁשֹּלא ְל ַהּטֹות ַה ִּדין ַעל ַּב ַעל ֲע ֵברֹות,
– לאחר ההריגה את מי שעבר עברות
ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא חֹו ֵטא .כב) ֶׁשֹּלא ְל ַע ֵּול ִמְׁשָּפט .כג) ֶׁשֹּלא מסוימות (להלן טו,ו-ט) .יב) ֶׁשֹּלא
ָּת ִלין ִנ ְב ָלתֹו – שלא יעבור הלילה
לאחר תלייתו בלא שנקברה גופתו, ְל ַהּטֹות ִמְׁשַּפט ֵּגר ָיתֹום .כד) ִלְׁשּ ֹפט ְּב ֶצ ֶדק .כה) ֶׁשֹּלא
ְל ִי ְר ָאה ַּב ִּדין ֵמ ִאיׁש ְזרֹו ַע .כו) ֶׁשֹּלא ִל ַּקח ׁ ֹש ַחד .כז) ֶׁשֹּלא כדי שהרואה אותו תלוי לא יחשוב
שהורשע בגלל שקילל את השם ונסקל ִלׂ ָּשא ֵׁש ַמע ָׁשְוא .כח) ֶׁשֹּלא ְל ַקֵּלל ַה ַּד ָּי ִנין .כט) ֶׁשֹּלא ְל ַקֵּלל
ונתלה ,ויהרהר במחשבתו על הסיבה ַהָּנִׂשיא .ל) ֶׁשֹּלא ְל ַקֵּלל ָא ָדם ִמׁ ְּש ָאר ְּב ֵני ִיְׂשָר ֵאל ַהְּכֵׁשִרים.
לתלייתו ויימצא כמגדף במחשבתו
ּו ֵבאּור ִמ ְצוֹות ֵאּלּו ִּב ְפָר ִקים ֵאּלּו.
(סה"מ ל"ת סו) .יג) ְמ ַכׁ ֵּשף – עושה
מעשה כשפים של עבודה זרה (סה"מ
ל"ת שי ,מו"נ ג,לד) .טו) ֶׁשֹּלא יֹו ִסיף – על המלקות שנקבעו לו .ומכאן אזהרה שלא להכות אף אדם מישראל (סה"מ
ל"ת ש; להלן טז,יב) .יו) ָנ ִקי – מי שאין נגדו ראיה גמורהְּ .ב ֻא ְמ ַּדן ַה ַּד ַעת – בסברה ,לא על פי עדים וראיות ברורות,
משום שאז יתדרדר המשפט ,ו"יושמדו בני אדם תמיד באומדן קל לפי דמיון השופט ...וכאשר לא נבצע את
העונשים באומד החזק ביותר – הרי תכלית מה שיכול לקרות ,שאנו פטרנו את החוטא .ואם נבצע את העונשים
באומד ובנסיבות – הרי אפשר שבאחד הימים נהרוג נקי .וזיכוי אלף חוטאים עדיף ורצוי מלהרוג נקי אחד באחד
הימים" (סה"מ ל"ת רצ) .יז) ָאנּוס – מי שעבר עברה מפני שאולץ לעשות כן באמצעות איום על חייו ובכללו מי
שהיה שוגג או שהוטעה (יסודי התורה ה,ד) .יט) ַה ַּדל – העני ,לפטור אותו מלשלם כסף .כ) ְל ַה ֵּדר – להכריע לטובתו.
ָּגדֹול – בעל מעמד בכיר .כב) ְל ַעֵּול ִמְׁשָּפט – לזכות את הרשע ולהרשיע את הזכאי (כ,ו) ,ובכלל זה כל התנהלות
שיפוטית או שלטונית הסוטה מן הצדק הראוי (שם; סה"מ ל"ת רפ) .כד) ִלְׁשּ ֹפט ְּב ֶצ ֶדק – שיקבלו שני בעלי הדין יחס
שווה (סה"מ עשה קעז; להלן כב,א) .כז) ֵׁש ַמע ָׁש ְוא – שמיעה שאינה ראויה ,כגון דיין השומע עד במעמד צד אחד,
"ובכלל לאו זה אזהרה למקבל לשון הרע ,ומספר לשון הרע ,ומעיד עדות שקר" (להלן כא,ז) .כט) ָנִׂשיא – ראש
הסנהדרין .ל) ֶׁשֹּלא ְל ַקֵּלל ָא ָדם – אפילו חרש שאינו שומע את הקללה ,מפני שהדבר פוגע במקלל עצמו ,ולכן
הוא מצווה "שלא יעורר את נפשו לנקמה ,ולא ירגילנה לכעוס" (סה"מ ל"ת שיז).
