Page 799 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 799
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק ג-ד 777
חִ 2איׁש ְּפלֹו ִני ִּגּבֹור אֹוִׁשי ֶבּנּו ַּד ָּין* – חָ 2א ְמרּו ֲח ָכ ִמיםֶׁ :שָּמא ּ ֹתא ַמרִ :איׁש ְּפלֹו ִני ָנ ֶאה – אֹוִׁשי ֶבּנּו
בכ"י ק' ובכ"י מ' משפט זה אינו. ַּד ָּין; ִאיׁש ְּפלֹו ִני ִּגּבֹור – אֹוִׁשי ֶבּנּו ַּד ָּין*; ִאיׁש ְּפלֹו ִני ְקרֹו ִבי –
אֹוִׁשי ֶבּנּו ַּד ָּין; ִאיׁש ְּפלֹו ִני יֹו ֵד ַע ְּב ָכל ָלׁשֹון – אֹוִׁשי ֶבּנּו ַּד ָּין;
חַ 3מֵּצ ָבה – עמוד בנוי המוצב כדי ְו ִנ ְמ ָצא ְמ ַזֶּכה ֶאת ַה ַח ָּיב ּו ְמ ַח ֵּיב ֶאת ַה ַּזַּכאיֹ ,לא ִמְּפ ֵני ֶׁשהּוא
ָרָׁשע ֶאָּלא ִמְּפ ֵני ֶׁש ֵאינֹו יֹו ֵד ַע – ְל ָכְך ֶנ ֱא ַמרֹ" :לא ַתִּכירּו ָפ ִנים
שיתכנסו סביבו כדרך עובדי עבודה זרה.
ונאסרה כל מצבה ,אף אם היא עשויה ַּבִּמְׁשָּפט" (שם).
כדי לעבוד את ה' (עבודה זרה ו,ו)ֶׁ .שֶּנ ֱא ַמר:
"ְוֹלא ָת ִקים ְלָך ַמֵּצ ָבה" וכו' – סמוך חְ 3ועֹוד ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםָּ :כל ַהַּמ ֲע ִמיד ָל ֶהן ְל ִיְׂשָר ֵאל ַּד ָּין ֶׁש ֵאינֹו
לפסוקים המדברים על מינוי דיינים.
ּו ִב ְמקֹום ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים – במקום ָהגּון – ְּכ ִאּלּו ֵה ִקים ַמֵּצ ָבהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרְ" :וֹלא ָת ִקים ְלָך ַמֵּצ ָבה
שיש דיינים ראויים שלא נתמנו ,הרי זה ֲאֶׁשר ָׂש ֵנא יי ֱאֹל ֶהיָך" (שם טז,כב); ּו ִב ְמקֹום ַּת ְל ִמי ֵדי ֲח ָכ ִמים –
ְּכ ִאּלּו ָנ ַטע את הדיין שאינו הגון ,הנמשל ְּכ ִאּלּו ָנ ַטע ֲאֵׁשָרהֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרֹ" :לא ִתַּטע ְלָך ֲאֵׁשָרה ָּכל ֵעץ ֵא ֶצל
ל ֲאֵׁש ָרה – עץ הניטע לעבודה זרה. ִמ ְזַּבח יי ֱאֹל ֶהיָך ֲאֶׁשר ַּת ֲעֶׂשה ָּלְך" (שם טז,כא)ְ .ו ֵכן ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים:
ֵא ֶצל ִמ ְזַּבח יי ֱאֹל ֶהיָך – תלמידי חכמים "ֹלא ַת ֲעׂשּון ִא ִּתיֱ אֹל ֵהי ֶכ ֶסף ֵואֹל ֵהי ָז ָהב" (שמות כ,יט) – ֱאלֹוַּה
נמשלו למזבחֱ .אלֹוַּה – במשמעות דיין ַהָּבא ִּבְׁש ִביל ֶּכ ֶסף ְו ָז ָהב; ֶזה ַה ַּד ָּין ֶׁשִּמּנּוהּו ִמְּפ ֵני ָעְׁשרֹו ִּב ְל ַבד.
(ראה מו"נ א,ב; להלן ד,ד). ט ָּכל ַּד ָּין ֶׁשָּנ ַתן ָממֹון ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְת ַמֶּנה – ָאסּור ַל ֲע ֹמד ִמָּפ ָניו,
ט ַל ֲעמֹד ִמָּפ ָניו – כמו שצריך לעמוד ְו ִצּוּו ֲח ָכ ִמים ְל ָה ֵקל אֹותֹו ּו ְל ַז ְל ֵזל ּבֹוְ .ו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים ֶׁש ַהַּטִּלית
ֶׁשִּמ ְת ַעֵּטף ָּבּה ְּת ִהי ְּב ֵעי ֶניָך ְּכ ַמְר ַּד ַעת ֶׁשַּל ֲחמֹור.
בפני כל דיין או כל אדם מכובד (תלמוד
תורה ו,ו-ז)ְ .ו ִצּוּו ֲח ָכ ִמים – כעצה טובה י ָּכְך ָה ָיה ֶּדֶרְך ַה ֲח ָכ ִמים ָהִראׁשֹו ִניםּ :בֹוְר ִחין ִמְּל ִה ְת ַמּנֹות,
והנחייה מוסרית (י')ַ .הַּטִּלית – בגד
שמתעטפים בו (ראה לעיל ז)ְּ .כ ַמ ְר ַּד ַעת ְודֹו ֲח ִקין ַע ְצ ָמן ַהְרֵּבה ֶׁשֹּלא ֵיְׁשבּו ַּב ִּדין ַעד ֶׁש ֵּי ְדעּו ֶׁש ֵאין ָׁשם
ֶׁשַּל ֲחמֹור – המרדעת היא השטיח ָראּוי ְּכמֹו ָתןְ ,וֶׁש ִאם ִיָּמ ְנעּו ִמן ַה ִּדין ִּת ְת ַק ְל ֵקל ַהּׁשּוָרה; ַאף
שתחת אוכף החמור (פה"מ כלאיים ט,ד). ַעל ִּפי ֵכן ֹלא ָהיּו יֹוְׁש ִבין ַל ִּדין ַעד ֶׁשַּמ ְכִּבי ִדין ֲע ֵלי ֶהן ָה ָעם
וזו לשון מרומזת שהמתעטף כך הוא
ְו ַה ְּז ֵק ִנים ּופֹו ְצִרין ָּבם.
החמור.
י ְודֹו ֲח ִקין ַע ְצ ָמן – מתאמצים.
ִּת ְת ַק ְל ֵקל ַהּׁשּוָרה – יתעוות הדין.
ּפֹו ְצִרין ָּבם – מפצירים בהם ,מבקשים
הרבה.
ּ ֶפ ֶרק ְר ִבי ִעי
ד
הסמיכה
אָ 1סמּוְך ִמִּפי ָסמּוְך – הוסמך לדון על ביצוע הסמיכה
ידי מי שהוסמך לדון. אֶ 1א ָחד ֵּבית ִּדין ַהָּגדֹול אֹו ַס ֶנ ְדִרי ְק ַטָּנה אֹו ֵּבית ִּדין
אַ 2הׁ ִּש ְב ִעים ְז ֵק ִנים – שבעים החכמים ֶׁשִּלְׁשלָׁשה – ְצִרי ִכין ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָסמּוְך ִמִּפי ָסמּוְך.
ּומֹ ׁש ֶ�ה ַרֵּבנּו ָס ַמְך ְיהֹוֻׁש ַע ַּב ָּידֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַ" :ו ִּי ְס ֹמְך ֶאת ָי ָדיו ָע ָליו
בסנהדרין הראשונה שייסד משה רבנו
(ראה לעיל ביאור ב,אַ .)2הָּנִׂשיא – ראש ַו ְי ַצ ֵּוהּו" (במדבר כז,כג).
הסנהדריןְ .ו ֶא ָחד ַהִּנ ְס ָמְך ִמִּפי ַהָּנִׂשיא
וכו' – הנסמך מפי הנשיא שווה אְ 2ו ֵכן ַהׁ ִּש ְב ִעים ְז ֵק ִנים – מֹ ׁ ֶשה ַרֵּבנּו ְס ָמ ָכןְ ,וָׁשָרת ֲע ֵלי ֶהן
במעמדו למי שנסמך מפי כל סמוך אחר.
ְׁש ִכי ָנהְ .ואֹו ָתם ַה ְּז ֵק ִנים ָס ְמכּו ַל ֲא ֵחִריםְ ,ו ָה ֲא ֵחִרים ַל ֲא ֵחִרים,
ְו ִנ ְמ ְצאּו ַה ְּסמּו ִכין ִאיׁש ִמִּפי ִאיׁש ַעד ֵּבית ִּדינֹו ֶׁשִּליהֹוֻׁש ַע ַעד
ֵּבית ִּדינֹו ֶׁשְּלמֹ שׁ ֶ�ה ַרֵּבנּוְ .ו ֶא ָחד ַהִּנ ְס ָמְך ִמִּפי ַהָּנִׂשיא אֹו ִמִּפי
