Page 798 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפוש רפס‪  ‬ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה‪  ‬פרק ג ‬ ‫‪ 776‬‬

‫ב ֵאין ֵּבית ִּדין ֶׁשְּלִׁש ְב ִעים ְו ֶא ָחד ְצִרי ִכין ֶׁש ִּי ְהיּו ֻּכָּלן‬ ‫ב ִעּתֹות – עתים‪ ,‬זמנים‪ֵ .‬ע ֶסק – עיסוק‪.‬‬

‫יֹוְׁש ִבין ְּכ ֶא ָחד ִּב ְמקֹו ָמן ֶׁשַּבִּמ ְק ָּדׁש‪ֶ ,‬אָּלא ְּב ֵעת ֶׁש ִּי ְהיּו ְצִרי ִכין‬ ‫ֶעְׂשִרים ּוְׁשלָׁשה – לפחות‪ ,‬כמניין‬
‫ְל ִה ְת ַקֵּבץ‪ִ ,‬מ ְת ַקְּב ִצין ֻּכָּלן; ּו ִבְׁש ָאר ָה ִעּתֹות‪ָּ ,‬כל ִמי ֶׁש ִּי ְה ֶיה לֹו‬ ‫הדיינים בסנהדרי הקטנה‪.‬‬
‫ֵע ֶסק‪ֵ ,‬י ֵצא ַל ֲעׂשֹות ֶח ְפצֹו ְוחֹו ֵזר; ְוהּוא ֶׁשֹּלא ִי ְפ ֲחתּו ֵמ ֶעְׂשִרים‬
‫ּוְׁשלָׁשה יֹוְׁש ִבין ָּת ִמיד ָּכל ְז ַמן ְיִׁשי ָב ָתן‪ָ .‬צַרְך ֶא ָחד ֵמ ֶהן ָל ֵצאת‬ ‫ג ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה – כפי ששמעו איש‬

‫מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד‬
‫להבין את דברי המקרא‪ַּ .‬כְּנ ָג ִעים –‬

‫– ֲהֵרי ֶזה ִמ ְס ַּתֵּכל ַּב ֲח ֵבָריו ַהִּנְׁש ָאִרים‪ִ :‬אם ִיׁ ָּש ֵאר ָׁשם ֶעְׂשִרים‬ ‫נגעי מחלת הצרעת‪ ,‬שדינם נקבע לפי‬
‫ּוְׁשלָׁשה – ֵי ֵצא; ְו ִאם ָלאו – ֹלא ֵי ֵצא ַעד ֶׁש ָּיבֹוא ַא ֵחר‪.‬‬ ‫החלטת הכהן‪ ,‬שאינו רואה אותם אלא‬
‫באור היום (צרעת ט‪,‬ו)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – בפרשת‬
‫ג ֵאין ַמ ְת ִחי ִלין ֶאת ַה ִּדי ִנין ַּבַּל ְי ָלה‪ִ .‬מִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו‬ ‫עגלה ערופה‪ְ" :‬ו ִנְּגׁשּו ַהּכֹ ֲה ִנים ְּב ֵני ֵלִוי ִּכי‬
‫ָבם ָּב ַחר ה' ֱאֹל ֶהיָך ְלָׁשְרתֹו ּו ְל ָבֵרְך ְּבֵׁשם‬
‫ֶׁש ַה ִּדי ִנין ַּכְּנ ָג ִעים‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ָּ" :‬כל ִריב ְו ָכל ָנ ַגע" (דברים כא‪,‬ה) –‬ ‫ה'‪ְ ,‬ו ַעל ִּפי ֶהם ִי ְה ֶיה ָּכל ִריב ְו ָכל ָנ ַגע"‪.‬‬

‫ָמה ְר ִא ַּית ְנ ָג ִעים ַּבּיֹום ִּב ְל ַבד‪ַ ,‬אף ַה ִּדי ִנין ַּבּיֹום‪ .‬ד ְו ֵכן ֵאין‬ ‫ד ְמ ַקְּב ִלין ֵעדּות – שהיא כתחילת דין‬

‫ְמ ַקְּב ִלין ֵעדּות ְוֹלא ְמ ַק ְּי ִמין ְׁש ָטרֹות ַּבַּל ְי ָלה‪ּ .‬ו ְב ִדי ֵני ָממֹונֹות‬ ‫(כס"מ)‪ְ .‬מ ַק ְּי ִמין ְׁש ָטרֹות – מאשרים את‬

‫– ִאם ִה ְת ִחילּו ַּבּיֹום‪ֻ ,‬מ ָּתר ִל ְגמֹר ַה ִּדין ַּבַּל ְי ָלה‪.‬‬ ‫חתימת העדים על השטר ומוודאים‬
‫שאינה מזויפת‪ ,‬מפני שהקיום גם הוא‬
‫ה ַהְּנ ָחלֹות ַּכ ִּדי ִנין‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר ָּב ֶהן‪ְ " :‬ל ֻח ַּקת ִמְׁשָּפט" (במדבר‬
‫כז‪,‬יא); ְל ִפי ָכְך ֵאין ַמִּפי ִלין ְנ ָחלֹות ַּבַּל ְי ָלה‪ .‬ו ְׁש ַנ ִים ֶׁשִּנ ְכ ְנסּו‬ ‫דין (עדות ו‪,‬א)‪.‬‬

‫ה ַהְּנ ָחלֹות – ירושת קרקעות ונכסים‪.‬‬

‫ְל ַב ֵּקר ֶאת ַהחֹו ֶלה ְו ִצָּוה ִּב ְפ ֵני ֶהם‪ּ ,‬כֹו ְת ִבים ְו ֵאין עֹוִׂשין ִּדין‪.‬‬ ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר ָּב ֶהן – בפרשת חלוקת הירושה‬
‫ְו ִאם ָהיּו ְׁשלָׁשה‪ָ :‬רצּו – ּכֹו ְת ִבין; ָרצּו – עֹוִׂשין ִּדין‪ַּ .‬בֶּמה‬ ‫האמורה בבנות צלפחד‪ְ" :‬ו ָה ְי ָתה ִל ְב ֵני‬
‫ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּבּיֹום‪ֲ .‬א ָבל ַּבַּל ְי ָלה ּכֹו ְת ִבין ְו ֵאין עֹוִׂשין ִּדין‪.‬‬ ‫ִיְׂשָר ֵאל ְל ֻח ַּקת ִמְׁשָּפט‪ַּ ,‬כ ֲאֶׁשר ִצָּוה ה'‬
‫ֶאת ֹמ ׁ ֶשה"‪ַ .‬מִּפי ִלין – חולקים (בתחילה‬

‫שכינה שרויה בבית הדין‬ ‫נעשתה החלוקה על פי ה' בהפלת גורל‪ .‬ראה רש"י‬

‫ז ָּכל ֵּבית ִּדין ֶׁשְּל ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשהּוא ָהגּון – ְׁש ִכי ָנה ִעָּמ ֶהן‪ְ .‬ל ִפי ָכְך‬ ‫במדבר לד‪,‬ב)‪ .‬ו ְו ִצ ָּוה – מסר את צוואתו‪.‬‬

‫ְצִרי ִכין ַה ַּד ָּי ִנין ֵליֵׁשב ְּב ֵאי ָמה ְו ִיְר ָאה ַו ֲע ִטי ָפה ְוכֹ ֶבד רֹאׁש‪,‬‬ ‫ּכֹו ְת ִבים – את הצוואה כעדים‪ְ .‬ו ֵאין‬
‫ְו ָאסּור ְל ָה ֵקל רֹאׁש אֹו ִלְׂשחֹק אֹו ְל ַסֵּפר ְּבִׂשי ָחה ְּב ֵט ָלה ְּב ֵבית‬ ‫עֹוִׂשין ִּדין – ואין מאשרים אותה כבית‬
‫דין‪ ,‬מפני ששניים שדנו אין דינם דין‪.‬‬

‫ִּדין ֶאָּלא ְּב ִד ְבֵרי ּתֹוָרה ְו ָח ְכ ָמה‪.‬‬ ‫ְו ִאם ָהיּו ְׁשלָׁשה – שהם כבית דין‪ֲ .‬א ָבל‬
‫ַּבַּל ְי ָלה – לפי שאין תחילת דין בלילה‪,‬‬
‫חשיבות מינוי דיין הגון‬
‫והרי הם רק בגדר עדים‪.‬‬
‫ח‪ָּ 1‬כל ַס ְנ ֶה ְדִרין אֹו ֶמ ֶלְך אֹו רֹאׁש ָּגלּות ֶׁש ֶה ֱע ִמידּו ָל ֶהן‬
‫ז ְׁש ִכי ָנה – השגחת ה' (מו"נ א‪,‬כה)‪.‬‬
‫ְל ִיְׂשָר ֵאל ַּד ָּין ֶׁש ֵאינֹו ָהגּון ְו ֵאינֹו ָח ָכם ְּב ָח ְכ ַמת ַהּתֹוָרה ְוָראּוי‬
‫ִל ְהיֹות ַּד ָּין – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא ֻּכּלֹו ַמ ֲח ַמ ִּדים ְו ֵיׁש ּבֹו טֹובֹות‬ ‫ֲע ִטי ָפה – כיסוי הראש בבגד (הקרוי‬
‫ֲא ֵחרֹות‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ֶׁש ֶה ֱע ִמידֹו עֹו ֵבר ְּבֹלא ַת ֲעֶׂשה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֹ" :‬לא‬ ‫טלית)‪" .‬וגדולי החכמים ז"ל היו‬
‫ַתִּכירּו ָפ ִנים ַּבִּמְׁשָּפט" (דברים א‪,‬יז) – ִמִּפי ַהׁ ְּשמּו ָעה ָל ְמדּו ֶׁש ֶּזה‬ ‫סולדים מגילוי ראשם‪ ,‬מפני שהשכינה‬
‫חופפת את האדם" (מו"נ ג‪,‬נב)‪ִׂ .‬שי ָחה‬
‫ְּב ֵט ָלה – שיחה סתמית‪ ,‬שאין מטרתה‬

‫ללמד דבר חכמה או להתרחק מן הרע‪ְ ,‬מ ַדֵּבר ְּכ ֶנ ֶגד ַהְּמ ֻמֶּנה ְלהֹוִׁשיב ַה ַּד ָּי ִנין‪.‬‬

‫ואין בה לא מצוה (כמו הלימוד) ולא‬

‫עברה (כגון רכילות)‪ ,‬כגון רוב סיפורי ההמון‪ ,‬היאך נבנה הארמון וכדומה (פה"מ אבות א‪,‬טז)‪" ,‬וזו היא שיחת רוב כל‬

‫אדם" (דעות ב‪,‬ד)‪ּ .‬תֹו ָרה ְו ָח ְכ ָמה – ידיעת התורה ובירור ההשקפות הנכונות (מו"נ ג‪,‬נד)‪.‬‬

‫ח‪ 1‬רֹאׁש ָּגלּות – ראש השלטון היהודי בבבל (שהיה כפוף לשלטון הבבלי) בזמן התלמוד ולאחריו‪ .‬לתפקיד זה‬

‫התמנו אנשים מזרע בית דוד‪ ,‬לפי "ש ָמרּות ראש גלות על כל ישראל כמרות המלך המושל בכוח‪ ...‬שאין אנו שמים לב‬

‫לחכמתו אלא לייחוסו [שהוא מצאצאי בית דוד]‪ ,‬ושיהא מינויו בהסכמת אנשי מקומו בלבד" (פה"מ בכורות ד‪,‬ד)‪ .‬וגם יש‬

‫למלך סמכות למנות דיינים‪" ,‬שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמה" (מלכים ד‪,‬י)‪ֶׁ .‬שֶּנ ֱא ַמר – באזהרות‬

‫משה לדיינים‪ֹ" :‬לא ַתִּכירּו ָפ ִנים ַּבִּמְׁשָּפט ַּכ ָּקטֹן ַּכָּגדֹל ִּתְׁש ָמעּון ֹלא ָתגּורּו ִמְּפ ֵני ִאיׁש ִּכי ַהִּמְׁשָּפט ֵלאֹל ִהים הּוא"‪ .‬כלומר‪,‬‬

‫הדיינים מתמנים רק משיקולים ענייניים‪.‬‬