Page 811 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 811
םיטפוש רפס ןהל ןירוסמה ןישנועהו ןירדהנס תוכלה פרק ז-ח 789
י ֶׁש ָּקנּו ִמ ָּידֹו ֶׁש ִאם ֹלא ָיבֹוא וכו' – אם י ִמי ֶׁש ָּקנּו ִמ ָּידֹו ֶׁש ִאם ֹלא ָיבֹוא ְּביֹום ְּפלֹו ִני ְו ִיׁ ָּש ַבע ִי ְה ֶיה
התחייב בבית דין חשוב במעשה קניין ֲח ֵברֹו ֶנ ֱא ָמן ְּב ַט ֲענֹו ָתיו ְו ִיּ ֹטל ָּכל ַמה ׁ ֶּשָּט ַען ְּבֹלא ְׁשבּו ָעה,
הבא לתת לאמירתו תוקף ומסר את אֹו ֶׁש ִאם ֹלא ָיבֹוא ְּביֹום ְּפלֹו ִני ְו ִיׁ ָּש ַבע ְו ִיּטֹל ִאֵּבד ֶאת ְזכּותֹו
זכויותיו (שטרותיו) לבית הדין ,הדבר ְו ֵאין לֹו ְּכלּום ְו ִיָּפ ֵטר ֲח ֵברֹוְ ,ו ָע ַבר ַהּיֹום ְוֹלא ָּבא – ִנ ְת ַק ְּימּו
נחשב כגמירות דעת היכולה להתבצע ַה ְּת ָנ ִאיםְ ,ו ָא ְב ָדה ְזכּותֹו; ְו ִאם ֵה ִביא ְר ָא ָיה ֶׁש ָה ָיה ָאנּוס ְּבאֹותֹו
כבר בשעת ההתחייבות .לולי מעשה ַהּיֹום – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור ִמִּק ְנ ָין ֶזהְ ,ו ִיׁ ָּש ַבע ְּכֶׁש ִּי ְתָּב ֶעּנּו ֲח ֵברֹו
הקניין הרי זו אסמכתא – התחייבות על
תנאי ,כשהמתחייב לא יודע אם התנאי ְּכֶׁש ָה ָיה ִמּ ֹק ֶדםְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
יתקיים – ואין בה גמירות דעת ,ולפיכך
אינה בעלת תוקף (מכירה יא הלכות ב,ו,יג-יד).
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני
הכרעה כרבים בדין ח
אֶׁ 1שֶּנ ֱא ַמר – "ֹלא ִת ְה ֶיה ַא ֲחֵרי ַרִּבים הכלל בדיני נפשות ובדיני ממונות
ְלָרעֹתְ ,וֹלא ַת ֲע ֶנה ַעל ִרב ִל ְנ ֹטת ַא ֲח ֵרי אֵּ 1בית ִּדין ֶׁשֶּנ ְח ְלקּוִ ,מ ְק ָצ ָתן אֹו ְמִרין ' ַזַּכאי' ּו ִמ ְק ָצ ָתן
ַרִּבים ְל ַהּ ֹטת".
אֹו ְמִרין ' ַח ָּיב' – הֹו ְל ִכין ַא ַחר ָהרֹב; ְוזֹו ִמ ְצַות ֲעֵׂשה ֶׁשַּלּתֹוָרה,
אָ 2י ֵתר – מספר הדיינים המרשיעים ֶׁשֶּנ ֱא ַמרַ " :א ֲח ֵרי ַרִּבים ְל ַהּטֹת" (שמות כג,ב).
גדול בשניים או יותר ממספר הדיינים אַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ִדי ֵני ָממֹונֹות ּו ִבְׁש ָאר ִּדי ֵני
המזכיםָ .י ֵתר ַעל ַהְּמ ַזִּכין ׁ ְש ַנ ִים – כפי
ִאּסּור ְו ֶה ֵּתר ְו ָט ֵמא ְו ָטהֹור ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןֲ .א ָבל ְּב ִדי ֵני ְנ ָפׁשֹות,
שיתואר להלן ט,ב. ִאם ֶנ ְח ְלקּו ְּב ֶזה ַהחֹו ֵטא ִאם ֵי ָהֵרג אֹו ֹלא ֵי ָהֵרגִ :אם ָהיּו ָהרֹב
ְמ ַזִּכין – ַזַּכאי; ְו ִאם ָהיּו ָהרֹב ְמ ַח ְּי ִבין – ֵאינֹו ֶנ ֱהָרג ַעד ֶׁש ִּי ְהיּו
אִ 3מִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה – ראה לעיל ביאור
ַהְּמ ַח ְּי ִבין ָי ֵתר ַעל ַהְּמ ַזִּכין ׁ ְש ַנ ִים.
ג,גַ .קָּב ָלה – עצם הדין הוא דברי קבלה
שנתקבלו במסורת שבעל-פה מימות אִ 3מִּפי ַהּ ְׁשמּו ָעה ָל ְמדּוֶׁ ,ש ַעל ֶזה ִה ְז ִהיר ַּבּתֹוָרה ְו ָא ַמרֹ" :לא
משה רבנו ,ואין בהם מחלוקת ,אך דרכי
הלימוד הן מפי השמועה (ק' במאמרו מפי ִת ְה ֶיה ַא ֲחֵרי ַרִּבים ְלָר ֹעת" (שם); ְּכלֹו ַמרִ ,אם ָהיּו ָהרֹב נֹו ִטים
ְלָר ָעהַ ,ל ֲהרֹג – ֹלא ִּת ְה ֶיה ַא ֲחֵרי ֶהם ַעד ֶׁש ִּיּטּו ַהָּט ָיה ְּגדֹו ָלה
הקבלה ומפי השמועה). ְויֹו ִסיפּו ַהְּמ ַח ְּי ִבין ְׁש ַנ ִיםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרִ " :ל ְנ ֹטת ַא ֲחֵרי ַרִּבים ְל ַהּ ֹטת"
(שם) – ַהּטֹו ְתָך ְלטֹו ָבה ַעל ִּפי ֶא ָחדּ ,ו ְלָר ָעה ַעל ִּפי ְׁש ַנ ִיםְ .ו ָכל
בֵּ 1בית ִּדין ֶׁשִּלְׁשלָׁשה – כגון בדיני
ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים – ַקָּב ָלה ֵהם.
ממונותְ .ו ֶא ָחד אֹו ֵמר ֵאי ִני יֹו ֵד ַע –
שנמצא שנעשה מושב בית הדין של הוספת דיינים להרכב בדיני ממונות
שניים ,שהוא פחות מן ההרכב המזערי
הראוי לדון דיני ממונות" ,ושניים שדנו בֵּ 1בית ִּדין ֶׁשִּלְׁשלָׁשה ֶׁשֶּנ ְח ְלקּוְׁ :ש ַנ ִים אֹו ְמִרים ' ַזַּכאי' ְו ֶא ָחד
אין דיניהם דין" (לעיל ב,י) .אֹו ֶׁש ָא ְמרּו
– כל הדיינים בהרכב היסודי (שלושה) אֹו ֵמר ' ַח ָּיב' – ֲהֵרי ֶזה ַזַּכאי; ְׁש ַנ ִים אֹו ְמִרים ' ַח ָּיב' ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר
צריכים להיות בעלי דעה .יֹו ִסיפּו ְׁש ַנ ִים ' ַזַּכאי' – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב; ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ַזַּכאי' ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ַח ָּיב'
– כדי שכבר לכתחילה יהיה מספר ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' ,אֹו ֶׁש ָא ְמרּו ְׁש ַנ ִים ' ַזַּכאי' אֹו ' ַח ָּיב'
הדיינים בהרכב המורחב שידון בעניין
אי זוגי ,מפני שייתכן שמי שאמר 'איני ְו ַהּ ְׁש ִליִׁשי אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – יֹו ִסיפּו ְׁש ַנ ִים.
יודע' ישוב ויביע את דעתו.
