Page 757 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 757
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק ה 735
בְ 1מזֹונֹו ֵתי ֶהן – הזכות מתקנת חכמים, בְּ 1כ ָבר ֵּב ַאְרנּו ְּב ִה ְלכֹות ִאיׁשּות (יט,י-כב) ִּדין ַהָּבנֹות ִעם ַהָּב ִנים
כחלק מתנאי הכתובה ,שהבנות ייזונו ִּב ְמזֹונֹו ֵתי ֶהן ּו ְב ַפְר ָנ ָס ָתןְ ,וָׁשם ֵּב ַאְרנּו ֶׁש ַהְּמזֹונֹות ִמ ְּת ָנ ֵאי ְּכ ֻתָּבה,
ּו ִב ְז ַמן ֶׁש ַהְּנ ָכ ִסים ְמֻרִּבין – ֵאין ַלָּבנֹות ֶאָּלא ְמזֹונֹו ֵתי ֶהןְ ,ו ַהָּב ִנים
מנכסי אביהן לאחר מותו עד שיתארסו
או עד שיהיו בנות למעלה מ 12-שנה
ִיי ְרׁשּו ַהּכֹל ְו ִי ְתַּפ ְר ְנסּו ַהָּבנֹות ְּב ִעּׂשּור ְנ ָכ ִסיםְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּיָּנְׂשאּו ּבֹו וחצי (אישות יט,י)ַּ .פְר ָנ ָס ָתן – הפרנסה היא
מצוה מתקנת חכמים ,שהאב חייב לתת
לבתו כעשירית מנכסיו לצורכי נישואיה ְל ַב ְע ֵלי ֶהן; ּו ִב ְז ַמן ֶׁש ַהְּנ ָכ ִסים מּו ָע ִטין – ֵאין ַלָּב ִנים ְּכלּוםֶ ,אָּלא
(שם כ,א)ְּ .ת ָנ ֵאי ְּכ ֻתָּבה – התחייבויות ַהּ ֹכל ִל ְמזֹון ַהָּבנֹות.
הבעל לאשתו ,נוסף על השלוש שהוא בְ 2ל ִפי ָכְךִ ,מי ֶׁשֵּמת ְו ִהִּני ַח ָּב ִנים ּו ָבנֹות ְו ֻט ְמטּום אֹו
חייב בהן מדין תורה :שארה ,כסותה
ועונתה (שם יב,א-ב)ּ .ו ִב ְז ַמן ֶׁש ַהְּנ ָכ ִסים ַא ְנ ְּדרֹ ִגינֹסִּ :ב ְז ַמן ֶׁש ַהְּנ ָכ ִסים ְמֻרִּבין – ַהָּב ִנים יֹוְרִׁשיןְ ,ודֹו ִחין
ְמֻרִּבין – שנכסי הירושה יש בהם כדי ַהֻּט ְמטּום ֵא ֶצל ַהָּבנֹותְ ,ו ִנּזֹון ְּכמֹו ָתן; ּו ִב ְז ַמן ֶׁש ַהְּנ ָכ ִסים מּו ָע ִטין
– ַהָּבנֹות ּדֹוחֹות ֶאת ַהֻּט ְמטּום ֵא ֶצל ַהָּב ִניםְ ,ואֹו ְמרֹות לֹו ' ָז ָכר לזון את הבנים והבנות עד שיבגרו
הבנות (שם יט,יז)ְ .ו ִי ְתַּפ ְר ְנסּו ַהָּבנֹות
ְּב ִעּׂשּור ְנ ָכ ִסים – כל בת שנישאת ַא ָּתהְ ,ו ֵאין ְלָך ִעָּמנּו ְמזֹונֹות'.
מקבלת עשירית מן הנכסים שנותרו ספק מיהו האב
(שם כ,ד)ֶ .אָּלא ַהּ ֹכל ִל ְמזֹון ַהָּבנֹות –
"מפני שהאיש דרכו לחזר ואין האישה ג ִמי ֶׁשֹּלא ָׁש ָהת ַא ַחר ַּב ְע ָלּה ְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשיםְ ,ו ִנּ ֵׂשאת ְו ָי ְל ָדה
דרכה לחזר [על הפתחים ולבקש נדבה],
ֵּבןְ ,ו ֵאין ָידּו ַע ִאם ֶּבן ִּתְׁש ָעה ָלִראׁשֹון אֹו ֶּבן ִׁש ְב ָעה ָל ַא ֲחרֹון
– ֵאין ֶזה ַהֵּבן יֹו ֵרׁש ֶאת ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֶהןִ ,מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ָס ֵפק .ובושתה מרובה" (מתנות עניים ח,טו).
בְ 2ודֹו ִחין ַהֻּט ְמטּום – ואומרים לו:
ְו ִאם ֵמת ַהֵּבן – ְׁש ֵני ֶהן יֹוְרִׁשין אֹותֹוְ ,וחֹו ְל ִקין ְּבָׁשֶוהִ ,מְּפ ֵני
'הבא ראיה שאתה זכר ,ותיטול כמונו'. ֶׁשּ ְׁש ֵני ֶהן ָס ֵפק ֶׁשָּמא ֶזה ָא ִביו אֹו ֶזה ָא ִביו.
ג ִמי ֶׁשֹּלא ָׁש ָהת וכו' – "כל אישה דְ 1י ָב ָמה ֶׁשֹּלא ָׁש ָהת ְׁשלָׁשה ֳח ָדִׁשים ְו ִנ ְת ַיְּב ָמה ְּבתֹוְך ְׁשלָׁשה,
שנתגרשה או שנתאלמנה ,הרי זו לא
תינשא ולא תתארס עד שתמתין תשעים ְו ֵאין ָידּו ַע ִאם ֶּבן ִּתְׁש ָעה ָלִראׁשֹון אֹו ֶּבן ִׁש ְב ָעה ָל ַא ֲחרֹוןֶ ,זה
יום [כי רק בסוף החודש השלישי אפשר ַה ָּס ֵפק אֹו ֵמר 'ֶׁשָּמא ֶּבן ַהֵּמת ֲא ִניְ ,ו ִאיַרׁש ִנ ְכ ֵסי ָא ִבי ֻּכָּלםְ ,ו ֵאין
לדעת אם היא הרה] ...כדי שיוודע אם ַא ָּתה ָראּוי ְל ַיֵּבםֶׁ ,ש ֵאין ִאִּמי ַּבת ִיּבּום'ְ ,ו ַה ָּי ָבם אֹו ֵמר 'ֶׁשָּמא
היא מעוברת או אינה מעוברת ,להבחין
בין זרעו שלראשון [בעלה המת] לזרעו ְּב ִני ַא ָּתהְ ,ו ִאְּמָך ְראּו ָיה ְל ִיּבּוםְ ,ו ֵאין ְלָך ְּב ִנ ְכ ֵסי ָא ִחי ְּכלּום'
שלאחרון" (גירושין יא,יח)ֵ .אין ֶזה ַהֵּבן – הֹו ִאיל ְו ַגם ֶזה ַה ָּי ָבם ָס ֵפקֶׁ ,שָּמא ָי ָבם הּוא אֹו ֵאינֹו ָי ָבם,
יֹוֵרׁש – כשיש גם יורשים ודאיים – אין
הספק זכאי לירש (לעיל א)ְׁ .ש ֵני ֶהן יֹו ְרִׁשין חֹו ְל ִקין ְּבָׁשֶוה.
אֹותֹו – אם אין לו זרעְ .וחֹו ְל ִקין ְּבָׁשֶוה דְ 2ו ֵכן ִּדין ֶזה ַה ָּס ֵפק ִעם ְּב ֵני ַה ָּי ָבם ְּב ִנ ְכ ֵסי ַהֵּמת ֶׁשִּנ ְת ַיְּב ָמה
– כלעיל א.
ִאְׁשּתֹו – חֹו ְל ִקין ְּבָׁשֶוהַ ,ה ָּס ֵפק ֶמ ֱח ָצה ּו ְב ֵני ַה ָּי ָבם ַהַּו ָּד ִאין
דְ 1י ָב ָמה – שאם מת בעלה ואין לו ֶמ ֱח ָצה.
בן ממנה ,אחי בעלה ,הנקרא יבם,
צריך לשאתה לאישה ,ולכן היא צריכה דֵ 3מת ַה ָּי ָבם ַא ַחר ֶׁש ָח ַלק ִעם ֶזה ַה ָּס ֵפקּ ,ו ָבאּו ְּב ֵני ַה ָּי ָבם
להמתין עד שיתברר אם נתעברה
ַה ַּו ָּד ִאין ִלי ַרׁש ֲא ִבי ֶהן – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ְל ֶזה ַה ָּס ֵפק לֹו ַמר ָל ֶהן מבעלה שמת אם לאו (ייבום וחליצה א,יט).
ְו ֵאין ָידּו ַע – אין ידוע אם נולד בחודש
התשיעי או בחודש השביעי. ' ִאם ֲא ִחי ֶכם ֲא ִני ְּתנּו ִלי ֵח ֶלק ִּביֻרּ ָׁשה זֹוְ ,ו ִאם ֵאין ֲא ִני ֲא ִחי ֶכם
דְ 2ו ֵכן ִּדין ֶזה – בהמשך לדין הקודם ,אם מת היבם קודם שנתחלקה ירושת הבעל שמת בינו ובין הבן שהוא ספק,
יורשי היבם יורשים את ירושת הבעל שמת ,כשם שהיבם היה יורש ,ולכן חולקין.
