Page 756 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 756
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק ד-ה 7 34
חִ 1מן ַהּׁשּוק – מבחוץִׁ .ש ְמעֹון נֹו ֵטל חַ 1י ֲעקֹב ֶׁשֵּמת ְו ִהִּני ַח ְראּו ֵבן ְוִׁש ְמעֹון ְוֹלא ֻה ְח ַזק לֹו ֵּבן ֶאָּלא
ֲח ִצי ַהָּממֹון וכו' – לטענת שמעון ,יש
ְׁש ֵני ֶהםָּ ,ת ַפס ְראּו ֵבן ֵלִוי ִמן ַהּׁשּוק ְו ָא ַמר 'ַּגם ֶזה ָא ִחינּו הּוא', בוודאות שני אחים ,וכל שכן אם הוא
ְוִׁש ְמעֹון אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע' – ֲהֵרי ִׁש ְמעֹון נֹו ֵטל ֲח ִצי ַהָּממֹון טוען 'אין לוי זה אחי' ,ולכן הוא נוטל
ּוְראּו ֵבן ְׁש ִליׁשֶׁ ,ש ֲהֵרי הֹו ָדה ֶׁש ֵהן ְׁשלָׁשה ַא ִחיןְ ,ו ֵלִוי נֹו ֵטל חצי .לטענת ראובן ,יש שלושה אחים,
ולכן הוא נוטל שליש ,ונמצאת השאריתְׁ ,שתּות.
שהיא שישית ,של לוי .הודאת ראובן
חֵ 2מת ֵלִוי – ַי ֲחזֹר ַהּ ְׁשתּות ִלְראּו ֵבןָ .נ ְפלּו ְל ֵלִוי ְנ ָכ ִסים מגדירה רק את חלקו ,אך אין בכוחה
לחייב את שאר האחים לצמצם את ֵמ ֲא ֵח ִרים – ַי ְח ְלקּו אֹו ָתן ְראּו ֵבן ְוִׁש ְמעֹוןֶׁ ,ש ֲה ֵרי ְראּו ֵבן מֹו ֶדה
חלקם בירושה.
ְלִׁש ְמעֹון ֶׁשֵּלִוי ֶזה ֲא ִחי ֶהם.
חְ 2נ ָכ ִסים ֵמ ֲא ֵחִרים – שאינם מן
חִ 3הְׁשִּבי ַח ַהּ ְׁשתּות ֵמ ֵא ָליו ְו ַא ַחר ָּכְך ֵמת ֵלִויִ :אם ֶׁש ַבח
הירושהַ .י ְח ְלקּו אֹו ָתן ְראּו ֵבן ְוִׁש ְמעֹון
– מפני שראובן מודה שהוא צריך לתת ַהַּמִּגי ַע ַלְּכ ֵת ַפ ִים הּואְּ ,כגֹון ֲע ָנ ִבים ֶׁש ִהִּגיעּו ְל ִהָּב ֵצר – ֲה ֵרי
חצי לשמעון ,ושמעון אינו מכחיש
ַהּ ֶׁש ַבח ַה ֶּזה ִּכ ְנ ָכ ִסים ֶׁשָּנ ְפלּו לֹו ֵמ ֲא ֵחִריםְ ,ו ַי ְח ְלקּו ָּב ֶהן; ְו ִאם אותו (אלא רק אומר 'איני יודע') ,אף
ֲע ַד ִין ֹלא ִהִּגיעּו ְל ִהָּב ֵצר – ֲהֵרי ֵהן ֶׁשִּלְראּו ֵבן ְל ַבּדֹו. הוא זכאי בירושתו .ואם מכחישו ,ראה
חָ 4א ַמר ִׁש ְמעֹון ' ֵאין ֵלִוי ֶזה ָא ִחי'ְ ,ו ָנ ַטל ֵלִוי ְּב ֵח ֶלק ְראּו ֵבן בהמשך ח.4
ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּוְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ֵמת ֵלִוי – ֹלא ִייַרׁש ִמֶּמּנּו ִׁש ְמעֹון חַ 3הּ ְׁשתּות – שנטל לוי מנכסי ירושת
ְּכלּוםֶ ,אָּלא ְראּו ֵבן ְל ַבּדֹו ִייַרׁש ַהּ ְׁשתּות ִעם ְׁש ָאר ַהְּנ ָכ ִסים
ראובן ,כאמור לעילֶׁ .ש ַבח ַהַּמִּגי ַע
ַלְּכ ֵת ַפ ִים – העתידים להיתלש בקרוב
מן האדמה ולהינשא על הכתפיים ,דינם ָה ֲא ֵח ִרים ֶׁש ִהִּני ַח ֵל ִויְ .והּוא ַה ִּדין ְּב ָכל ַהּיֹו ְרִׁשין ֶׁשּיֹודּו ִמ ְק ָצ ָתן
כדין תלושים (ר"י מיגאש ב"ב קלה,ב) ,ודינם
ְּביֹוְרִׁשין ֲא ֵחִרים ְוֹלא יֹודּו ִמ ְק ָצ ָתן. גם ִּכ ְנ ָכ ִסים ֶׁשָּנ ְפלּו לֹו ֵמ ֲא ֵחִריםֲ .ע ַד ִין
ֹלא ִהִּגיעּו ְל ִהָּב ֵצר – "אם היו צריכין
לקרקע ,הרי הן כקרקע לכל דבר" (טוען ונטען ה,ד).
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמי ִׁשי
ספק יורש ה
הכלל בספק יורש אֵ 1אין ַל ָּס ֵפק ְּכלּום – הנכס עומד
אֶ 1זה ַהְּכ ָלל ַּבּיֹוְרִׁשיןָּ :כל ְׁש ֵני יֹוְרִׁשין ֶׁש ֶא ָחד ֵמ ֶהן יֹוֵרׁש בידי מי שהוא ודאי ,וחל עליהם הכלל:
ַו ַּדאי ְו ַהּ ֵׁש ִני ָס ֵפק – ֵאין ַל ָּס ֵפק ְּכלּוםְ .ו ִאם ָהיּו ְׁש ֵני ֶהם ָס ֵפק "המוציא מחברו – עליו הראיה" (ראה
ֶׁשָּמא ֶזה הּוא ַהּיֹוֵרׁש אֹו ֶׁשָּמא ֶזה – חֹו ְל ִקין ְּבָׁשֶוה.
פה"מ יבמות יא,ז).
ספק זכר אֻ 2ט ְמטּום – ראה לעיל ב,גַ .א ְנ ְּדרֹ ִגי ֹנס
אְ 2ל ִפי ָכְךִ ,מי ֶׁשֵּמת ְו ִהִּני ַח ֵּבן ְו ֻט ְמטּום אֹו ַא ְנ ְּדרֹ ִגי ֹנס – ֲהֵרי – מי שיש לו אברי זכרות ואברי נקבות
ַהֵּבן ִייַרׁש ַהּכֹלֶׁ ,ש ַהֻּט ְמטּום ְו ָה ַא ְנ ְּדרֹ ִגי ֹנס ָס ֵפקִ .הִּני ַח ָּבנֹות (אישות ב,כד).
ְו ֻט ְמטּום אֹו ַא ְנ ְּדרֹ ִגי ֹנס – יֹוְרׁשֹות ְּבָׁשֶוהַ ,ו ֲהֵרי הּוא ְּכ ַא ַחת
ִמן ַהָּבנֹות.
