Page 762 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 762

‫םיטפשמ רפס‪      ‬נחלות הלכות‪      ‬פרק ו	‬                                                        ‫‪	740‬‬

‫ט  ְׁש ָאר ְיֻרּׁשֹו ֵתי ֶהן – כשאין לאב בנים‪ .‬ירושת גוים וגרים‬

‫ט   ַהּגֹוי יֹוֵרׁש ֶאת ָא ִביו ִמן ַהּתֹוָרה‪ֲ .‬א ָבל ְׁש ָאר ְיֻרּׁשֹו ֵתי ֶהן –‬                ‫והשאלה היא למשל לצורך החזרת‬
‫ַמִּני ִחין אֹו ָתן ְל ִפי ִמ ְנ ָה ָגן‪   .‬י  ְו ַהֵּגר ֵאינֹו יֹוֵרׁש ֶאת ָא ִביו ַהּגֹוי‪,‬‬      ‫פיקדון ליורשיו‪ ,‬האם יש לדרוש אחר‬
                                                                                                 ‫צאצאי בניו כדיני הירושה שבתורה (ראה‬
‫ֶאָּלא ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם ִּתְּקנּו לֹו ֶׁש ִּייַרׁש ְּכֶׁש ָה ָיה‪ֶׁ ,‬שָּמא ַי ֲחזֹר ְל ִמְרּדֹו;‬  ‫לעיל ג‪ ,)2‬או שמא ירושתו עוברת לאחיו‬

‫ְו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁש ַה ְּת ַנאי מֹו ִעיל ִּביֻרּ ָׁשה זֹו‪ ,‬הֹו ִאיל ְו ֵאין ַהּגֹוי ְמ ֻח ָּיב‬  ‫על פי משפטי הגויים‪ .‬י  ְו ַהֵּגר – שדינו‬

‫ַל ֲע ֹמד ְּב ַת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים‪ְ .‬ו ֵאין ַהּגֹוי יֹוֵרׁש ֶאת ָא ִביו ַהֵּגר‪ְ ,‬וֹלא ֵּגר‬      ‫כאילו נולד מחדש‪ ,‬ופקעה ממנו קרבת‬
                                                                                                 ‫המשפחה הקודמת שלו (איסורי ביאה יד‪,‬יא;‬
      ‫יֹוֵרׁש ֶאת ַהֵּגר‪ֹ ,‬לא ִמ ִּד ְבֵרי ּתֹוָרה ְוֹלא ִמ ִּד ְבֵרי סֹו ְפִרים‪.‬‬                ‫ממרים ה‪,‬ט)‪ ,‬ממילא ֵאינֹו יֹו ֵרׁש ֶאת ָא ִביו‬

                                                       ‫ירושת שאינם הוגנים‬                        ‫ַהּגֹוי‪ֶׁ .‬שָּמא ַי ֲחזֹר ְל ִמְרּדֹו – שמא בגלל‬
                                                                                                 ‫הפיתוי הממוני יעדיף לבעוט בדיני‬
‫יא  ָּכל ַהּנֹו ֵתן ְנ ָכ ָסיו ַל ֲא ֵחִרים ְו ִהִּני ַח ֶאת ַהּיֹוְרִׁשין – ַאף ַעל‬             ‫ישראל ולהפוך‪ ,‬לפי דעתו‪ ,‬להיות‬

‫גוי ולתבוע את ירושתו בערכאות של ִּפי ֶׁש ֵאין ַהּיֹו ְרִׁשין נֹו ֲה ִגין ּבֹו ַּכּׁשּו ָרה‪ֵ ,‬אין רּו ַח ֲח ָכ ִמים נֹו ָחה‬
                                                                                                 ‫גויים‪ ,‬אף על פי שלמעשה אינו יכול‬
‫ֵהי ֶמּנּו‪ְ ,‬ו ָזכּו ָה ֲא ֵחִרים ְּב ָכל ַמה ּ ֶׁשָּנ ַתן ָל ֶהם‪ּ .‬ו ִמ ַּדת ֲח ִסידּות‬         ‫לעשות כן‪ ,‬שהרי מי שנעשה יהודי‬
‫ִהיא ֶׁשֹּלא ָי ִעיד ָא ָדם ָח ִסיד ְּב ַצָּו ָאה ֶׁשַּמ ֲע ִביִרין ָּבּה ַה ְּיֻרּ ָׁשה‬         ‫אינו יכול להמיר את דתו (תוספות קידושין‬
‫ִמן ַהּיֹוֵרׁש‪ֲ ,‬א ִפּלּו ִמֵּבן ֶׁש ֵאינֹו נֹו ֵהג ַּכּׁשּוָרה ְל ָא ִחיו ֶׁשהּוא ָח ָכם‬        ‫יז‪,‬ב)‪ְ .‬ו ֵי ָר ֶאה ִלי – ראה לעיל ביאור ד‪,‬ב‪.‬‬

                                        ‫ֶׁש ַה ְּת ַנאי מֹו ִעיל ִּביֻרּ ָׁשה זֹו – אם התנה ְונֹו ֵהג ַּכּׁשּו ָרה‪.‬‬

                                                                      ‫שהירושה תהיה שלא כתקנת חכמים‪.‬‬

‫הֹו ִאיל – כיוון שאביו הגוי אינו מחויב יב   ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשִּנְׁש ַּתֵּמד – יֹוֵרׁש ֶאת ְקרֹו ָביו ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלים ְּכֶׁש ָה ָיה‪.‬‬
                                                                                                 ‫לתקנת חכמים‪ ,‬שהגר יורש את אביו‪,‬‬
‫ְו ִאם ָראּו ֵּבית ִּדין ְל ַאֵּבד ֶאת ָממֹונֹו ּו ְל ָק ְנסֹו ֶׁשֹּלא ִייַרׁש‪ְּ ,‬כ ֵדי‬          ‫לכן אביו הגוי יכול להתנות כל תנאי‬
‫ֶׁשֹּלא ְל ַח ֵּזק ְי ֵדי ָהְרָׁש ִעים – ָהְרׁשּות ְּב ָי ָדם; ְו ִאם ֵיׁש לֹו ָּב ִנים‬          ‫בעניין הנכס הזה (י')‪ְ .‬ו ֵאין ַהּגֹוי – בנו‬
‫ְּב ִיְׂשָר ֵאל – ִּתָּנ ֵתן ְיֻרּ ַׁשת ֲא ִבי ֶהם ַהְּמׁ ֻשָּמד ָל ֶהן‪ְ .‬ו ֵכן ַהִּמ ְנ ָהג‬     ‫של הגר שנולד לו לפני שהתגייר או‬

                                        ‫ָּת ִמיד ַּבַּמ ֲעָרב‪.‬‬                                   ‫שהתעברה אמו לפני שהתגייר (זכייה‬
                                                                                                 ‫ומתנה ט‪,‬ז)‪ִ .‬מ ִּד ְב ֵרי סֹו ְפ ִרים – מתקנת‬
                                           ‫הנחיה מוסרית לאי אפליית ילדים‬                         ‫חכמים‪ ,‬מפני שאין כאן מקום לטעם‬

‫יג   ִצּוּו ֲח ָכ ִמים ֶׁשֹּלא ְיַׁשֶּנה ָא ָדם ֵּבן ֵּבין ַהָּב ִנים ְּב ַח ָּייו ֲא ִפּלּו‬                ‫שהוא עלול לחזור למרדו‪.‬‬

‫יא  ְו ִהִּני ַח ֶאת ַהּיֹוְרִׁשין – שלא הותיר ְּב ָד ָבר מּו ָעט‪ֶׁ ,‬שֹּלא ָיבֹואּו ִלי ֵדי ַּת ֲחרּות ְו ִק ְנ ָאה ַּכ ֲא ֵחי יֹו ֵסף ִעם‬
                                                                                                 ‫להם מנכסיו ולא כלום‪ַּ .‬כּׁשּוָרה – כדין‪.‬‬
‫יֹו ֵסף‪.‬‬                                                                                         ‫ֵאין רּו ַח ֲח ָכ ִמים נֹו ָחה ֵהי ֶמּנּו – ביטוי‬

                                                                                                 ‫שמשמעו‪ :‬אף על פי שעשה בהתאם‬

‫לחוק‪ ,‬לא ראוי לעשות כן‪ִ .‬מ ַּדת ֲח ִסידּות – רדיפת צדק וחסד יותר מן החיוב‪ ,‬וברוח דברי התורה (דעות א‪,‬ה; פה"מ אבות‬

‫ה‪,‬ו; מו"נ ג‪,‬נג)‪ֲ .‬א ִפּלּו ִמֵּבן ֶׁש ֵאינֹו נֹו ֵהג ַּכּׁשּו ָרה – מפני שאין אדם יודע מאיזה מבניו עתיד לצאת זרע טוב (בבלי כתובות‬

‫נג‪,‬א)‪ ,‬ועצם ההתאגדות המשפחתית היא ברוח מצוות התורה‪ ,‬כדברי הרמב"ם‪" :‬וראוי לאדם לקרב את קרוביו ולהעדיף‬

‫הענקת המשפחה מאוד‪ ...‬ואפילו היה אותו הקרוב בתכלית השחיתות" (מו"נ ג‪,‬מב‪ .‬ולפירוש אחר עיין ק')‪.‬‬

‫יב  ֶׁשִּנְׁש ַּתֵּמד – מושג זה כולל הן את מי שנשתמד לעברה אחת‪ ,‬כלומר מי שהורגל ונתפרסם לעבור על דברי תורה‬

‫בקביעות להכעיס‪ ,‬ואפילו על עברה אחת קלה; הן את מי שנשתמד מכל התורה‪ ,‬שעבר לדתי הגויים (בדרך כלל בשעת‬

‫השמד) והתרחק מ ַעמו מתוך רצון לחיות כגוי (תשובה ג‪,‬ט)‪ .‬יֹו ֵרׁש‪ְּ ...‬כֶׁש ָה ָיה – מפני שעדיין הוא יהודי‪ ,‬וקרבת המשפחה‬

‫נשארת (ראה למשל ייבום וחליצה א‪,‬ו)‪ְ .‬ו ִאם ָראּו ֵּבית ִּדין – שהרי יש להם כוח להפקיר נכסיו של אדם לפי ראות עיניהם‬

‫לצורך השעה (סנהדרין כד‪,‬ו; שו"ת שעה)‪ָּ .‬ב ִנים ְּב ִיְׂש ָר ֵאל – בנים יהודים (ולא בני גויה) שאינם הולכים בדרכו של אביהם‬

‫המשומד‪ַּ .‬בַּמ ֲעָרב – הארצות במערב אגן הים התיכון‪ ,‬כלומר בצפון אפריקה (המגרב)‪.‬‬

                                                                                                 ‫יג   ְיַׁשֶּנה – יפלה לטובה‪.‬‬
   757   758   759   760   761   762   763   764   765   766   767