Page 762 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 762
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק ו 740
ט ְׁש ָאר ְיֻרּׁשֹו ֵתי ֶהן – כשאין לאב בנים .ירושת גוים וגרים
ט ַהּגֹוי יֹוֵרׁש ֶאת ָא ִביו ִמן ַהּתֹוָרהֲ .א ָבל ְׁש ָאר ְיֻרּׁשֹו ֵתי ֶהן – והשאלה היא למשל לצורך החזרת
ַמִּני ִחין אֹו ָתן ְל ִפי ִמ ְנ ָה ָגן .י ְו ַהֵּגר ֵאינֹו יֹוֵרׁש ֶאת ָא ִביו ַהּגֹוי, פיקדון ליורשיו ,האם יש לדרוש אחר
צאצאי בניו כדיני הירושה שבתורה (ראה
ֶאָּלא ִמ ִּד ְבֵרי ֶהם ִּתְּקנּו לֹו ֶׁש ִּייַרׁש ְּכֶׁש ָה ָיהֶׁ ,שָּמא ַי ֲחזֹר ְל ִמְרּדֹו; לעיל ג ,)2או שמא ירושתו עוברת לאחיו
ְו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁש ַה ְּת ַנאי מֹו ִעיל ִּביֻרּ ָׁשה זֹו ,הֹו ִאיל ְו ֵאין ַהּגֹוי ְמ ֻח ָּיב על פי משפטי הגויים .י ְו ַהֵּגר – שדינו
ַל ֲע ֹמד ְּב ַת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמיםְ .ו ֵאין ַהּגֹוי יֹוֵרׁש ֶאת ָא ִביו ַהֵּגרְ ,וֹלא ֵּגר כאילו נולד מחדש ,ופקעה ממנו קרבת
המשפחה הקודמת שלו (איסורי ביאה יד,יא;
יֹוֵרׁש ֶאת ַהֵּגרֹ ,לא ִמ ִּד ְבֵרי ּתֹוָרה ְוֹלא ִמ ִּד ְבֵרי סֹו ְפִרים. ממרים ה,ט) ,ממילא ֵאינֹו יֹו ֵרׁש ֶאת ָא ִביו
ירושת שאינם הוגנים ַהּגֹויֶׁ .שָּמא ַי ֲחזֹר ְל ִמְרּדֹו – שמא בגלל
הפיתוי הממוני יעדיף לבעוט בדיני
יא ָּכל ַהּנֹו ֵתן ְנ ָכ ָסיו ַל ֲא ֵחִרים ְו ִהִּני ַח ֶאת ַהּיֹוְרִׁשין – ַאף ַעל ישראל ולהפוך ,לפי דעתו ,להיות
גוי ולתבוע את ירושתו בערכאות של ִּפי ֶׁש ֵאין ַהּיֹו ְרִׁשין נֹו ֲה ִגין ּבֹו ַּכּׁשּו ָרהֵ ,אין רּו ַח ֲח ָכ ִמים נֹו ָחה
גויים ,אף על פי שלמעשה אינו יכול
ֵהי ֶמּנּוְ ,ו ָזכּו ָה ֲא ֵחִרים ְּב ָכל ַמה ּ ֶׁשָּנ ַתן ָל ֶהםּ .ו ִמ ַּדת ֲח ִסידּות לעשות כן ,שהרי מי שנעשה יהודי
ִהיא ֶׁשֹּלא ָי ִעיד ָא ָדם ָח ִסיד ְּב ַצָּו ָאה ֶׁשַּמ ֲע ִביִרין ָּבּה ַה ְּיֻרּ ָׁשה אינו יכול להמיר את דתו (תוספות קידושין
ִמן ַהּיֹוֵרׁשֲ ,א ִפּלּו ִמֵּבן ֶׁש ֵאינֹו נֹו ֵהג ַּכּׁשּוָרה ְל ָא ִחיו ֶׁשהּוא ָח ָכם יז,ב)ְ .ו ֵי ָר ֶאה ִלי – ראה לעיל ביאור ד,ב.
ֶׁש ַה ְּת ַנאי מֹו ִעיל ִּביֻרּ ָׁשה זֹו – אם התנה ְונֹו ֵהג ַּכּׁשּו ָרה.
שהירושה תהיה שלא כתקנת חכמים.
הֹו ִאיל – כיוון שאביו הגוי אינו מחויב יב ִיְׂשָר ֵאל ֶׁשִּנְׁש ַּתֵּמד – יֹוֵרׁש ֶאת ְקרֹו ָביו ַה ִּיְׂשְר ֵא ִלים ְּכֶׁש ָה ָיה.
לתקנת חכמים ,שהגר יורש את אביו,
ְו ִאם ָראּו ֵּבית ִּדין ְל ַאֵּבד ֶאת ָממֹונֹו ּו ְל ָק ְנסֹו ֶׁשֹּלא ִייַרׁשְּ ,כ ֵדי לכן אביו הגוי יכול להתנות כל תנאי
ֶׁשֹּלא ְל ַח ֵּזק ְי ֵדי ָהְרָׁש ִעים – ָהְרׁשּות ְּב ָי ָדם; ְו ִאם ֵיׁש לֹו ָּב ִנים בעניין הנכס הזה (י')ְ .ו ֵאין ַהּגֹוי – בנו
ְּב ִיְׂשָר ֵאל – ִּתָּנ ֵתן ְיֻרּ ַׁשת ֲא ִבי ֶהם ַהְּמׁ ֻשָּמד ָל ֶהןְ .ו ֵכן ַהִּמ ְנ ָהג של הגר שנולד לו לפני שהתגייר או
ָּת ִמיד ַּבַּמ ֲעָרב. שהתעברה אמו לפני שהתגייר (זכייה
ומתנה ט,ז)ִ .מ ִּד ְב ֵרי סֹו ְפ ִרים – מתקנת
הנחיה מוסרית לאי אפליית ילדים חכמים ,מפני שאין כאן מקום לטעם
יג ִצּוּו ֲח ָכ ִמים ֶׁשֹּלא ְיַׁשֶּנה ָא ָדם ֵּבן ֵּבין ַהָּב ִנים ְּב ַח ָּייו ֲא ִפּלּו שהוא עלול לחזור למרדו.
יא ְו ִהִּני ַח ֶאת ַהּיֹוְרִׁשין – שלא הותיר ְּב ָד ָבר מּו ָעטֶׁ ,שֹּלא ָיבֹואּו ִלי ֵדי ַּת ֲחרּות ְו ִק ְנ ָאה ַּכ ֲא ֵחי יֹו ֵסף ִעם
להם מנכסיו ולא כלוםַּ .כּׁשּוָרה – כדין.
יֹו ֵסף. ֵאין רּו ַח ֲח ָכ ִמים נֹו ָחה ֵהי ֶמּנּו – ביטוי
שמשמעו :אף על פי שעשה בהתאם
לחוק ,לא ראוי לעשות כןִ .מ ַּדת ֲח ִסידּות – רדיפת צדק וחסד יותר מן החיוב ,וברוח דברי התורה (דעות א,ה; פה"מ אבות
ה,ו; מו"נ ג,נג)ֲ .א ִפּלּו ִמֵּבן ֶׁש ֵאינֹו נֹו ֵהג ַּכּׁשּו ָרה – מפני שאין אדם יודע מאיזה מבניו עתיד לצאת זרע טוב (בבלי כתובות
נג,א) ,ועצם ההתאגדות המשפחתית היא ברוח מצוות התורה ,כדברי הרמב"ם" :וראוי לאדם לקרב את קרוביו ולהעדיף
הענקת המשפחה מאוד ...ואפילו היה אותו הקרוב בתכלית השחיתות" (מו"נ ג,מב .ולפירוש אחר עיין ק').
יב ֶׁשִּנְׁש ַּתֵּמד – מושג זה כולל הן את מי שנשתמד לעברה אחת ,כלומר מי שהורגל ונתפרסם לעבור על דברי תורה
בקביעות להכעיס ,ואפילו על עברה אחת קלה; הן את מי שנשתמד מכל התורה ,שעבר לדתי הגויים (בדרך כלל בשעת
השמד) והתרחק מ ַעמו מתוך רצון לחיות כגוי (תשובה ג,ט) .יֹו ֵרׁשְּ ...כֶׁש ָה ָיה – מפני שעדיין הוא יהודי ,וקרבת המשפחה
נשארת (ראה למשל ייבום וחליצה א,ו)ְ .ו ִאם ָראּו ֵּבית ִּדין – שהרי יש להם כוח להפקיר נכסיו של אדם לפי ראות עיניהם
לצורך השעה (סנהדרין כד,ו; שו"ת שעה)ָּ .ב ִנים ְּב ִיְׂש ָר ֵאל – בנים יהודים (ולא בני גויה) שאינם הולכים בדרכו של אביהם
המשומדַּ .בַּמ ֲעָרב – הארצות במערב אגן הים התיכון ,כלומר בצפון אפריקה (המגרב).
יג ְיַׁשֶּנה – יפלה לטובה.

